טיולית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיולית בשנת 2012

טיולית היא משאית המיועדת להסעת בני אדם. בעבר, משאיות רגילות הוסבה להסעת בני-אדם על ידי הרכבת כיסאות על ארגז המשאית והתקנת מרכב שלעתים כלל גם קורת גג מיריעת פלסטיק. כיום, הטיוליות מורכבות מארגז של אוטובוס המורכב על גבי מרכב של משאית.

השימוש בטיוליות בישראל היה נפוץ מקום המדינה ועד לסוף שנות ה-80. בתחילה נעשה שימוש במשאיות רגילות שהותקנו בהם ספסלים ארוכים לאורך המשאית עבור הנוסעים‏[1]. השימוש במשאיות אלו היה נפוץ במיוחד להסעת פועלים לעבודה, להסעת ילדים לבתי ספר ולקייטנות[2], ועבור טיולי בתי ספר ותנועות נוער בגלל שעלות שכירתם ליום טיול היה פחות ממחצית העלות של אוטובוס‏[3]. בעקבות תאונת דרכים קשה בה נהרגו שבעה ילדים מכפר מנחם שירדו ממשאית שחנתה בשולי הכביש, המליצה ועדה של משרד התחבורה על צמצום מספר המשאיות שמסיעות נוסעים וחובת התקנת סולם לעליה לאוטובוס מצד ימין, במקום העלייה הרגילה מאחור‏[4]. אולם המלצה זאת לא יושמה בפועל, ובמקום זאת בשנת 1969 אסר משרד התחבורה על הסעת ילדים עד כיתה ד' במשאיות, למרות מחאות נהגי המשאיות‏[5][6]. בתקופה זאת נכנסו לשימוש טיוליות עם מרכב דמוי אוטובוס מאחור‏[7].

בשנת 1974 הורשו יותר מובילים פרטיים להחזיק אוטובוסים, ובעקבות זאת ירד בהדרגה מספר הטיוליות שהיו בשימוש‏[8]. עם השנים נבנו כלי רכב מודרניים יותר ופחת מספר הטיוליות בשימוש. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הנהיג משרד התחבורה מדיניות של אי מתן היתר לשימוש בטיוליות חדשות, על מנת לסיים את השימוש בהם. בעקבות זאת נקבע שלא יינתן רישיון רכב לטיולית שלא היה לו היתר להסעת נוסעים לפני פברואר 1993‏[9]. בהמשך נקבע שגם טיולית המחליפה טיולית שהוצאה משירות תוכל לקבל רישיון רכב, באופן ששם לאל את הכוונה להוציא את הטיוליות משירות, אך צמצם את התחרות בענף הטיוליות וגרם למסחר בהיתרים לטיוליות‏[10]. בשנת 2010 בוטלה המגבלה הזאת על מנת להגביר את התחרות בענף‏[11].

מכייון שהטיולית התחילה את דרכה כמשאית, הנהיגה בה הורשתה למחזיקי רישיון נהיגה של משאית. אולם משרד התחבורה דרש שנהגי המשאיות יעמדו בדרישות מוגברות על מנת לקבל רישיון להובלת נוסעים וכך נוצרה דרגה נפרדת של רישיון נהיגה ייחודי ל"טיולית". הבדלה זאת בוטלה בשנים האחרונות, וכיום רשאים לנהוג בטיולית רק בעלי רישיון נהיגה באוטובוס. לבעלי רישיון נהיגה לטיולית נתנו הקלות במעבר לרישיון נהיגה לאוטובוס‏[12].

עד שנת 1996 סווגה הטיולית על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמשאית, אולם אז הוסב הסיווג לאוטובוס[13].

כיום ניתן לראות עדיין טיוליות על הכבישים, רובן בשירות צה"ל, אשר מבצעות הסעות של חיילים מבסיסים לאימונים ולפעילות מבצעית. השימוש בטיוליות, למעט בצה"ל, פסק כיום כמעט לחלוטין, מכיוון שהנסיעה בהן נחשבת לבלתי נוחה, רועשת, בלתי בטוחה וכמובן נטולת האמצעים הנלווים באמצעי תחבורה חדישים יותר כגון מיזוג אוויר, טלוויזיה וכיוצא בזה. בשל חוסר הנוחות שבנסיעה בכלי רכב זה, נהוג לכנותו בסלנג הצבאי במגוון שמות כגון "סיוטית" או "טילטולית".

הסיבה העיקרית להמשך השימוש בטיוליות היא העלות הנמוכה הדרושה לתפעולן, בהשוואה לאוטובוסים ולשאר אפשרויות התחבורה, וכן היותן עמידות לנסיעה בנתיבי נסיעה בלתי מסודרים.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיולית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי תחבורה