מטרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המטרונית
The metronit.jpg

המטרונית בנסיעת הרצה, תחנת מרכזית הקריות
אזור חיפה והקריות
שנת התחלה 2006
שנת הפעלה 2013[1]
חברת בנייה יפה נוף - תחבורה, תשתיות ובנייה בע"מ
חברת הפעלה דן צפון
אתר רשמי
מידע נוסף המערכת מקשרת בין חיפה, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית ים (בעתיד גם: נשר, עכו, נהריה וטירת הכרמל). האורך הכולל של הרשת הוא כ-60 ק"מ.
בתוך המטרונית, במהלך נסיעה

המֶטרונית[2] היא מערכת אוטובוסים מהירה בה נעשה שימוש באוטובוסים ארוכים הנעים לאורך רוב דרכם על מסלולים ייעודיים לתחבורה ציבורית. המטרונית משרתת את הקריות, מפרץ חיפה, העיר התחתית, הדר ומערב חיפה.

העבודות למיזם החלו במהלך 2007, ונמשכו עד קיץ 2013, אז החלה תקופת הרצה בת מספר חודשים‏[3], ולאחריה, בראשית 2014, החלה ההפעלה המלאה.

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של המטרונית התקבל מבין כ-500 הצעות. הוא מרמז על שימושו של כלי התחבורה כאמצעי תחבורה מֶטרופוליטני ובנוסף, באמצעות הדמיון למילה "מַטְרוֹנִית" (שפירושה "גבירה"), הוא רומז לאלגנטיות של כלי התחבורה‏[4][5]. השם גם קל לביטוי, קליט וייחודי.

שיקול נוסף בבחירת השם "מטרונית" היה שהוא מזכיר לציבור שזהו כלי תחבורה דמוי "מטרו" וכן, עובדת היותו בעל צליל דומה לזה של השמות "הכרמלית" (הרכבת התחתית של חיפה) ו"השְכונתית" (המיניבוס השכונתי של חיפה).

היסטוריה ובניית המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחבורה ציבורית מהקריות לחיפה ובחיפה עצמה, פועלת החל משנות ה-30 של המאה ה-20. עד ראשית העשור הראשון של המאה ה-21, פעלה התחבורה הציבורית בקריות במתכונת של מספר קווים האוספים נוסעים לאורך צירים בקריות, כאשר הנסיעה לחיפה מתבצעת ברובה המוחלט דרך כביש 4 (דרך חיפה-עכו, לאורכו נסלל בשלב מאוחר יותר נת"צ) ודרך צומת הצ'ק פוסט (למעט קו 58, שנסע בכביש שזכה להיות מכונה על שמו, "כביש 58"), אל שכונת הדר, וממנה אל התחנה המרכזית שפעלה אז בבת גלים (חלופות שונות פעלו דרך העיר התחתית). החלפת אוטובוסים לנסיעה לחלקים שונים של חיפה התבצעה בעיקרה בשכונת הדר, שהייתה מרכז העסקים של חיפה בשנות ה-50 וה-60. יחד עם קווי האוטובוס פעלו גם מוניות שירות בהיקף רב. בתוך הקריות פעל קו פנימי (קו 53) שקישר בין קריית ים, קריית שמואל, קריית מוצקין, קריית ביאליק וקריית חיים. קו זה פעל עד 2007, עת הוחלף בשלושה קווים אחרים (11, 12, 13) בשל סגירת מעבר הכביש העילי בין קריית שמואל וקריית מוצקין. בעקבות החלטה של עיריית חיפה, החל משנות ה־90 פעלו באזור חיפה אוטובוסים רגילים בלבד, ולא פעלו בה רכבים מפרקיים, שקיבולת הנוסעים בהם גדולה יותר.

בעקבות עומס התנועה הרב שנוצר ברחובות הדר, וירידת מרכזיותה של השכונה, הוחלט על קיצור מסלולי הקווים שנכנסו לחיפה מצפון וממזרח, שהתחנה הסופית שלהם נקבעה במרכזית המפרץ שבסמוך לצומת הצ'ק פוסט. במסגרת שינוי זה שהונהג בראשית 2002, נקבעה התחנה הסופית של כל קווי הקריות (קווי 5X ו־6X) במרכזית המפרץ. מתחנה זו יצאו קווים עירוניים למרבית חלקי חיפה, והונהג כרטיס מעבר בן 60 דקות, במסגרתו ניתן לבצע נסיעת המשך ללא תוספת עלות (מאוחר יותר הוארך פרק הזמן ל־75 ו־90 דקות). דבר זה הוביל לכך שכל נסיעה מהקריות לחיפה חייבה החלפה במרכזית המפרץ.

החל משנת 2001 הוחל בתכנון מערכת להסעת המונים במטרופולין חיפה. במסגרת התכנון הועלו אפשרויות שונות לכלי התחבורה שיופעל במערך - רכבת קלה, אוטובוסים רגילים ו־BRT. בהמלצתה של חברת יפה נוף, חברת התשתיות של עיריית חיפה נבחרה חלופת ה־BRT.

המיזם כלל סלילת מסלולי תחבורה ציבורית חדשים באזור חיפה (כאשר בדרך חיפה-עכו שבה כבר פעל נת"צ, הועבר הנתיב מצידו הימני של הכביש לצידו השמאלי), הקמה ושדרוג של מסופי תחבורה ציבורית, ומרכז תחזוקה ותפעול. המימון לפרויקט התחלק ברובו בין משרד התחבורה (85%) ועיריית חיפה (15% בעבודות שנערכו בתחומה). ההסכם המקורי (שנחתם רק ב־2011, 4 שנים לאחר תחילת העבודות על הפרויקט) כלל נושאים שהיו באחריות עיריות בקריות, בלא ששותפו בפועל בעריכת ההסכם וחתימתו. מאוחר יותר נחתמו הסכמים נפרדים עם עיריות אלו, כאשר חלקם השתתפו במימון הפרויקט בשיעור מופחת, וחלקם לא השתתף בו כלל.

את העבודה להקמת התשתיות ביצעה חברת "יפה נוף", חברה עירונית בבעלות עיריית חיפה. בפועל, העבודות על מיזם המטרונית, שכללו עבודות תשתית, סלילה מחדש של כבישים והסדרת צמתים, החלו ב־2007. תאריך היעד נדחה מספר פעמים, עד שנקבע על אוגוסט 2013. במהלך העבודות על פרויקט המטרונית בוצעו מספר פרויקטים נוספים באזור, שלא היו שייכים לפרויקט עצמו, אך בוצעו על ידי חברת יפה נוף מתקציב הפרויקט. כך לדוגמה בוצעה סלילת מנהרת תשתיות ברחוב יל"ג שבשכונת הדר, עבודות בקמפוס הנמל שבעיר התחתית, ועבודות שונות בקריות. חברת יפה נוף זכתה לביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות, על כשלים מהותיים במהלך עבודות המטרונית.

במהלך העבודות נסלל מת"צ חדש ממרכזית הקריות דרך שדרות ירושלים/ורבורג בקרית ים/קרית חיים/קריית שמואל עד לצומת הרחובות האצטדיון/שנקר, וממרכזית הקריות לאורך דרך חיפה-עכו עד למרכזית המפרץ (על בסיס הנת"צ שכבר היה קיים לאורך מרבית התוואי בצידו הימני של הכביש). מת"צ וכביש חדש נסלל ממרכזית המפרץ ועד לגשר פז. מגשר פז מתפצל הנת"צ לשני חלקים, כאשר מסלול אחד ממשיך מגשר פז עד לרחוב הנביאים בהדר, מסלול שני ממשיך עד למרכזית בת גלים בעיר התחתית, דרך רחובות צייזל/חטיבת גולני/פלי"ם, המושבה הגרמנית ורחוב המגינים, עד למרכזית בת גלים. בקריית אתא נסלל מת"צ מצומת הרחובות העצמאות/חנקין, ועד קצה רחוב יוספטל.

במסגרת עבודות בניית המטרונית נהרס ונבנה מחדש הגשר במחלף מוטה גור (צומת קריית אתא), על מנת לאפשר את מעבר מסלול המטרונית בצידו השמאלי של הכביש גם מתחת לגשר. עבודות אלו הובילו לעומסי תנועה כבדים באזור לתקופה ארוכה. עבודות הבנייה נעשו במקביל לעבודות על כביש עוקף קריות, שיועד עבור רכבים פרטיים.

במסגרת סלילת מסלול המטרונית בחיפה והקריות בוטלו מספר מעגלי תנועה שהוחלפו בצמתים מרומזרות, נוספו רמזורים רבים להולכי רגל (במקום מעברי חצייה לא מרומזרים שהיו קודם לכן), ובוטלה אפשרות פנייה לכלי רכב בכיוונים שונים במספר צמתים.

על הפעלת המטרונית התמודדו ארבע קבוצות‏‏[6]. בתחילת אוגוסט 2010 הוכרז כי חברת התחבורה "דן" היא הזוכה במכרז להפעלתו של המיזם בהתאם להצעה שהגישה בשותפות עם החברות "הארגז" ו"מאן"‏[7]. בחוזה שנחתם בנובמבר 2010 בין משרד התחבורה לחברת דן, הוענק הזיכיון להפעלת המטרונית לדן למשך 12 שנה, והיא חויבה להפעיל במסגרת המיזם 90 אוטובוסים. בשל העיכובים הרבים בסלילת הפרויקט, רכבי המטרונית הוכנו זמן רב קודם להשלמת הפרויקט, ועמדו ללא שימוש בחניון‏[8].

באביב 2013 החלו לפעול ששה קווים פנימיים חדשים בקריות, המקשרים בין חלקים שונים בקריות, צומת קריית אתא, מרכז קריית אתא, ושכונות בקריית אתא. במקביל צומצמה מעט פעילות הקווים הפרבריים לחיפה, ושונו קווים אחרים. קווים אלו תוכננו בעיקרם לצורך קישור בין שכונות מרוחקות מקווי המטרונית, אל קווי המטרונית, ולצורך קישור פנימי בין גוש הקריות המערבי, לבין קריית אתא (תוואי שקודם לכן דרש החלפה של 2 קוי נסיעה).

המיזם החל לפעול לתקופת הרצה ב־2 באוגוסט 2013 ללא נוסעים‏[3]. ב-16 באוגוסט המטרונית החלה לפעול עם נוסעים, במסגרת השלב השני של ההרצה, אך ללא גביית תשלום. במסגרת הפעלה זו בוטלו כמעט כל קווי האוטובוס הקודמים שקישרו בין חיפה לקריות, תוגברה פעילות הקווים הפנימיים החדשים, ונוספו 2 קווים נוספים. הפעלת המטרונית החלה כאשר לא היה די ציוד נייד (אוטובוסים ונהגים) בהתאם ללוח הזמנים שתוכנן, דבר שיצר עומסים קשים ותלונות של הנוסעים. עומס הנוסעים גבר גם בעקבות ההפעלה ללא תשלום, והפרסום הרב סביב פתיחת הפרויקט. המעבר לפעולה סדירה, אגב גביית תשלום, התבצע לאחר עיכובים נוספים רק ב-23 בדצמבר 2013[1].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמזור המיוחד של המטרונית - הצבעים אדום, צהוב וירוק הוחלפו (בהתאמה) בקו אופקי, עיגול קטן וקו אנכי

בניגוד לרובה המוחלט של התחבורה הציבורית בישראל, התשלום במטרונית מתבצע במכונות מיוחדות ברציפי התחנות, ולא על ידי הנהג, העוסק בנהיגה בלבד. דבר זה מאפשר עלייה מהירה של הנוסעים בתחנות (ללא צורך בעיכוב לתשלום/תיקוף אצל הנהג), אך מנגד דורש תחזוקה מתמדת של המכונות, ומקשה על נוסעים בעלי מאפייני נסיעה ייחודיים (לדוגמה, חיילי מילואים, עיוורים). הבקרה על תשלום הנוסעים מבוצעת על ידי פקחי ביקורת, הפועלים מטעם החברה המפעילה.

מסלול המטרונית הייחודי לה מאפשר נסיעה מהירה יחסית בשעות שיא, בהם התנועה הרגילה נוסעת באיטיות בשל עומסי תנועה. בנוסף, המסלול הבלעדי מונע עיכובים הנגרמים בעת השתלבות אוטובוס בכביש לאחר עצירה במפרץ תחנת אוטובוס. העלייה והירידה מתבצעת מכל דלתות המטרונית, דבר המאפשר עלייה וירידה מהירה בדרך כלל, אך גורם עיכוב גדול בעת דוחס רב המקשה על סגירת הדלתות (בהשוואה לאוטובוס רגיל שהעלייה בו הינה מהדלת הקדמית הסמוכה לנהג בלבד). מנגד, המטרונית עוצרת בכל תחנה במסלולה, אף אם אין נוסעים המעוניינים לעלות ולרדת. מאפיין זה הופך את הנסיעה במטרונית לאיטית יחסית בשעות שפל (בהם אוטובוס רגיל יכול לנסוע במהירות בנתיב הרגיל, ללא עצירה בתחנות ללא נוסעים).

מסלול המטרונית שעובר במרכז כביש דו-מסלולי, הוביל לכך שתחנות המטרונית נמצאות בסמוך לצמתים. מאפיין זה הוביל לעתים ליצירת קטעי דרך ארוכים ללא תחנה, ולביטול תחנות אוטובוס קיימות שהיו בסמוך לנתיב הימני של הכביש.

השימוש באוטובוסים להפעלת המטרונית וסמיכות מסלול המטרונית לכביש הרגיל מאפשר גמישות תפעולית ועקיפה בקלות של קטעי מסלול שנחסמו מסיבות שונות, בניגוד לרכבת הקלה בירושלים שאינה יכולה לעקוף חסימות במסלולה.

לאורך מסלול המטרונית רמזורים מיוחדים, כאשר ההבדלה בין שלושת מצבי הרמזור נעשית באמצעות צורה גאומטרית שונה, ולא באמצעות צבע שונה.

המטרונית עושה שימוש בכ־90 אוטובוסים מפרקיים.

מסלול המטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מנתיבי המטרונית - הסימון על הכביש

לאורך חלקו הגדול של נתיב קווי המטרונית נסלל מסלול תחבורה ציבורית ייחודי למטרונית בצידו השמאלי של הכביש. על מנת להפריד בין המסלול לשאר נתיבי הכביש, המסלול מוגבה ב־7 ס"מ מנתיבי הכביש האחרים, וצבוע במרכזו באדום. מאפיין זה יוצר סכנה של התהפכות לרכב דו גלגלי, בעת פגיעה לא מכוונת באבן השפה המוגבהת. בשל אילוצים שונים, מסלול המטרונית בחיפה עובר בקטעים שונים בצמוד לקטע שבו ישנה תנועה בכיוון המנוגד (סמוך לכיכר פריז). במקומות אחרים, עובר מסלול המטרונית מצד אחד של הכביש לצד השני (בסמוך למטה משטרת ישראל בעיר התחתית, ובמושבה הגרמנית).

בחלק שבין מרכזית בת גלים ומרכזית חוף הכרמל לא נסלל מסלול מיוחד למטרונית, והיא עושה שימוש בנת"צ שהינו הנתיב הימני של הכביש. בחלקים שונים של מסלול קו 2 וקו 3 (בין צומת קריית אתא לקריית אתא, וברחוב אריה שנקר) לא נסלל כלל נתיב או מסלול מיוחד, והמטרונית עושה שימוש בכביש רגיל, יחד עם תנועה פרטית וציבורית אחרת.

בין צומת אריה שנקר/ההסתדרות לגשר פז, מסלול המטרונית משותף ל־3 הקווים (נקרא לעיתים "הגזע"). מרבית מסלול המטרונית הינו בלעדי למטרונית, אך בחלקים שונים (צפון קריית ים, הדר, והנת"צ בין בת גלים לחוף הכרמל) נעשה שימוש בנתיב/מסלול המטרונית גם על ידי תחבורה ציבורית אחרת.

עם זאת, כל מסלול המטרונית לאורך דרך חיפה-עכו (כביש 4) שמור בלעדית למטרונית, דבר הגורם לכך שהקווים הפנימיים של הקריות העוברים בחלק ממסלולם במקביל למטרונית, והקווים הבין-עירוניים לצפון היוצאים ממרכזית המפרץ, עושים שימוש בנתיבי הכביש הרגיל, ביחד עם התנועה הפרטית.

קווי המטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרונית פועלת בשלושה קווים: הראשון - מתחנת מרכזית הקריות בצפון הקריות למרכזית חוף הכרמל, השני - מקרית אתא למרכזית בת גלים, והשלישי - מקרית ים להדר הכרמל.

קו סימול אורך ערים בהן עובר תאריך פתיחה מסלול מספר התחנות תדירות זמן נסיעה משוער מקצה לקצה תמונת המסלול
הקו האדום קו 1 25 ק"מ קריית מוצקין, חיפה 2013 ממרכזית הקריות (בצפון קריית מוצקין), דרך כביש 4, שד' ההסתדרות, מרכזית המפרץ, העיר התחתית של חיפה ועד מרכזית חוף הכרמל 38 4-8 דקות בשעות השיא, 10-30 דקות בשעות שפל (פעיל 24/7) 65 דקות P2 1277724570.jpg
הקו הכחול קו 2 18 ק"מ קריית אתא, חיפה 2013 מקרית אתא אל מרכזית בת גלים דרך כביש 4 שד' ההסתדרות, מרכזית המפרץ, והעיר התחתית של חיפה 33 6-10 דקות בשעות השיא, 12-30 דקות בשעות השפל (לא פעיל בלילות ובשבתות) 52 דקות P2 1277724535.jpg
הקו הירוק קו 3 16 ק"מ קריית ים, קריית חיים, קריית שמואל, חיפה 2013 ממרכזית הקריות, דרך קריית ים, קריית חיים, קריית שמואל, שד' ההסתדרות, מרכזית המפרץ לרחוב הנביאים בהדר הכרמל, חיפה. 30 10 דקות בשעות השיא, 12-60 דקות בשעות השפל (לא פועל בלילות ובשבתות) 55 דקות P2 1277724552.jpg

בעוד מסלולו של קו 1 הינו לאורך מת"צ / נת"צ לאורך כל המסלול (למעט קטע זעיר סמוך למרכזית הקריות ומרכזית חוף הכרמל), חלק ממסלול קו 2 (בין צומת העצמאות/חנקין בקרית אתא לצומת קריית אתא) וקו 3 (לכל אורך רחוב אריה שנקר, כביש IPC), הינו על כביש רגיל, ביחד עם תחבורה פרטית וציבורית אחרת. בין מרכזית בת גלים ומרכזית חוף הכרמל מסלולה של המטרונית הינו נת"צ - הנתיב הימני מבין 3 נתיבי הכביש, בעוד שאר המסלול הוא על מת"צ, בנתיב השמאלי והמוגבה של הכביש.

מסלול המטרונית עובר לאורך צירים ראשיים באזור הקריות, אך מחייב הליכה ארוכה או שימוש בקו מזין לנוסעים שמקום מגוריהם או יעדם רחוק ממסלול המטרונית, כדוגמת תושבי החלקים המערביים של קריית ים וקריית חיים מערבית, תושבי מרכז קריית מוצקין, וקריית חיים מזרחית, ותושבי מזרח קריית ביאליק. בקריית אתא עובר מסלול המטרונית בחלק הצפון מערבי של העיר, אך המסלול מרוחק מתושבי מזרח, מרכז ודרום קריית אתא.

בחיפה עובר מסלול המטרונית הראשי לאורך העיר התחתית וחוף הים התיכון, כאשר מסלול קצר עולה למרכז שכונת הדר. מסלול המטרונית אינו עולה לשכונות וליעדים שעל הר הכרמל, והוא מרוחק מאוד מהדר עליון, נווה שאנן, הטכניון, מרכז חורב, מרכז הכרמל, אוניברסיטת חיפה והשכונות הסמוכות אליהם. הסיבה העיקרית לכך היא שדגמי המטרונית הקיימים חסרי יכולת להתמודד עם העליות והירידות הקיצוניות בעיר שכן הם נבנו למסלול מישורי מאוד, וזו אחת הסיבות שנבנה להם כביש ייחודי. בנוסף, העלייה להדר גם היא יחסית בעייתית אך השיפוע מתון מספיק על מנת לא לשחוק את המטרונית ואף לגרום לה להידרדר למטה. כמו כן, המסלול גם אינו מגיע לטירת הכרמל, השוכנת מעט מדרום לחיפה.

מסלול קוי המטרונית מבוסס על נקודות יעד מרכזיות, ואינו מתבסס בהכרח על הנתיב הקצר או היעיל ביותר. לדוגמה, מסלול קו 3 מבצע עיקוף מזרחי דרך כביש 4 ומרכזית המפרץ, בהשוואה לנתיב קצר יותר אפשרי דרך כביש 22 המהיר, המשמש לרכבים פרטיים בלבד. מסלול קו 1 עובר לאורך קו החוף המתעקל, בהשוואה לנתיב אפשרי דרך מנהרות הכרמל (בהם מופעלים קווי תחבורה אחרים). מסלול קוי המטרונית בעיר התחתית כולל מעבר ברחוב פלי"ם וברחוב המגינים, ואינו מתבסס רק על דרך העצמאות הקצרה יותר.

מערכת הכרטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונת כרטוס בתקופת ההרצה ללא תשלום

התשלום במטרונית מתבצע באמצעות מכשירי כרטוס הממוקמים בתחנות הנסיעה, ללא מעורבות של הנהג, המתמקד בנהיגה בלבד. לפני העלייה למטרונית מתבקשים הנוסעים לתקף את כרטיס הנסיעה, כך שהתיקוף מהווה אסמכתא לתשלום. בכל תחנה מוצבים ארבעה מכשירי כרטוס, כאשר שניים מהם מיועדים לתיקוף נסיעת מעבר (שהחלה באמצעי תחבורה אחר), או לתיקוף נסיעה חדשה, ובתנאי שבכרטיס הרב-קו טעון אמצעי תשלום מתאים אחד בלבד (לדוגמה, המכשיר לא יתקף נסיעה חדשה כאשר קיימים בכרטיס הרב-קו כרטיסיות של שני קודי נסיעה שיכולים להתאים לנסיעה מטרונית). שני מכשירים אחרים מאפשרים תיקוף נסיעה מבין מספר חוזים טעונים, וכן רכישת הסדרי נסיעה וכרטיס חד נייר חד-פעמי, כאשר שתי מכונות מאפשרות תשלום בכרטיס אשראי ואחת, במזומן.

למטרונית כרטוס משותף עם קווים של אגד במטרפולין חיפה, כך שבטווח של 90 דקות מרגע התשלום ניתן לבצע החלפה ללא הגבלה בין קווי האוטובוס למטרונית.

במסגרת המערך ישנו במטרונית מספר קודי נסיעה - קוד 1 לנסיעה בקריות (עד מרכזית המפרץ), קוד 2 (נסיעה בחיפה, טירת הכרמל, עוספייה ודלית אל כרמל), קוד 4 (נסיעה מהקריות, מאזור רכסים ועתלית לחיפה) וקוד 6 (נסיעה מהקריות ומחיפה ליוקנעם, קרית טבעון ועתלית, ונסיעה מיוקנעם וקרית טבעון לעתלית).

נגישות לבעלי מוגבלויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שהמטרונית מהווה חלק מהיצע התחבורה הציבורית בארץ, חלות גם עליה התקנות הרלוונטיות של משרד התחבורה בנושא נגישות לבעלי מוגבלויות. לכן, העלייה והירידה מרכבי המטרונית מתאפשרת גם לבעלי מוגבלויות, כאשר אין מדרגות בין רציף העלייה ודלת המטרונית, למעט בדלת האחורית. עם זאת, בשל בליטה של הגלגלים מהרכב, המטרונית מתקשה להצמד במלואה לרציף, ונותר רווח בינה לבין הרציף. בתחנות המטרונית מסומן פס מיוחד לשימוש לקויי ראייה ועיוורים, וכריזה מודיעה על מספר הקו. בתוך המטרוניות מוכרז שם התחנה הקרובה. גם כלי הרכב עצמם מחויבים לעמוד בכל התקנים הקשורים לנגישות.

איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית המטרוניות שפועלות במטרופולין חיפה הן למעשה אוטובוסים רגילים בעלי מנועי דיזל מונעי סולר בתקן יורו 6. בנוסף, המפעיל חויב לרכוש מספר מצומצם של מטרוניות היברידיות, בעלות מנוע משולב דיזל-חשמל. המטרוניות ההיברידיות תפעלנה תחילה במתכונת של ניסוי, על מנת לוודא כי הן מתאימות לשימוש כאמצעי תחבורה ציבורית אמין בישראל. אם הניסוי יצליח, תהפוכנה המטרוניות ההיברידיות לחלק מצי המטרוניות הקבוע, וכל רכישה של מטרוניות חדשות תהיה של מטרוניות היברידיות[דרוש מקור].

בנוסף לכלי הרכב עצמם, הצלחת מערכת המטרונית אמורה להביא לכך שרבים מבעלי כלי הרכב הפרטיים יעברו להשתמש בשירותי התחבורה הציבורית של המטרוניות. חלק מקווי המטרונית והאוטובוסים בחיפה פועלים שבעה ימים בשבוע, דבר שיאפשר ליותר אנשים לוותר על המכונית הפרטית. בעקבות הצמצום בשימוש ברכב פרטי צפויים לקטון עומסי התנועה בכבישים, רמות זיהום האוויר והרעש וכן כמויות הדלק הנצרכות במטרופולין חיפה.

הציוד הנייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שעיריית חיפה הכריזה בעבר בפרסומיה שהמטרונית היא רכבת קלה, המטרונית היא למעשה אוטובוס ארוך מפרקי ורב-קיבולת, הנוסע על כביש, ולא על מסילת רכבת. הבחירה בשיטת תחבורה ייחודית זו התקבלה בשל התוואי ההררי של חיפה, שלא אפשר בנייתה של מסילת ברזל וחייב פתרון גמיש יותר.

מפרט טכני, מטרונית דיזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטרונית בקו מספר 1, בדרך עכו-חיפה

בחברת "הארגז", הבונה את כלי הרכב, שמו הוא "Urbanit". זהו מפרט המוצר לפי אתר החברה‏[9]:

  • שילדה: NG363F תוצרת MAN[10]
  • מרכב: חברת הארגז
  • אורך: 18.750 מטרים
  • רוחב: 2.550 מטרים
  • גובה חיצוני מקסימלי: 2.985 מטרים
  • גובה פנימי בין הדלתות 1-2: 2.318 מטרים
  • גובה רצפה: 370 מ"מ
  • גובה מדרך הדלתות: 320-340 מ"מ
  • בסיס גלגלים: קדמי-5.875 מטרים; אחורי-6.765 מטרים
  • זווית גישה ונטישה 7°
  • משקל כולל מקסימלי מותר: 28,000 ק”ג
  • מנוע: EEV בתקן יורו 6, מופחת פליטת מזהמים, מדגם MAN D 2066 LUH 48, בנפח 10,518 סמ"ק
הספק מרבי 360 כוחות סוס ב-1900 סל"ד. מומנט מרבי 180 קג"מ ב-1400 סל"ד
  • תמסורת: אוטומטית 4-6 הילוכים מדגם VOITH D 864.5
  • קיבולת מקסימלית: 40 מקומות ישיבה ועוד 100 נוסעים בעמידה ובסה"כ עד 140 נוסעים
  • שתי יחידות מיזוג נפרדות בעלות 10 מפוחי יציאה
  • 4 דלתות אוטומטיות
  • תא נהג מופרד, תא נוסעים נגיש עם מקומות המיועדים לנוסעים עם מוגבלויות
מפרט טכני, מטרונית היברידית[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דגם: פיליאס יצרן APTS‏[11]
  • אורך: 18.480 מטרים
  • רוחב: 2.550 מטרים
  • גובה: 3.200 מטרים
  • גובה רצפה: 340 מ"מ
  • דלתות 1.20X2.0 מטרים
  • רדיוס סיבוב: 12.5 מטרים
  • משקל כולל מקסימלי מותר: 27,000 ק"ג
  • הספק כולל חשמלי ומכני בזמן האצה: 400 כוח-סוס
  • הספק מנוע דיזל: 340 כוח-סוס
  • מנוע דיזל עומד בתקן יורו 5
  • קיבולת מקסימלית מתוכננת: 154 נוסעים
  • מספר מושבים: 40
  • שתי יחידות מיזוג נפרדות
  • 3 דלתות כפולות ברוחב 1.2 מטרים נטו
  • תא נהג מופרד, תא נוסעים נגיש עם מקומות המיועדים לנוסעים עם מוגבלויות
שלט המעיד על עבודות לסלילת מסלול למטרונית בדרך יצחק רבין בקריית אתא
כרזת פרסום למטרונית

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול המטרונית בחוצות המפרץ

על אף שהמטרונית נועדה לשרת את תושבי חיפה והקריות, במתכונתה הנוכחית המטרונית כמעט ואינה משרתת את תושבי חיפה. תושבי הקריות, שלהם המטרונית הייתה אמורה לסייע משמעותית מקשה מאוד לרבים מהם עוד יותר מהמצב הקודם.

לפני כניסתה של המטרונית לחיפה, היו קיימים שני קווים, 103 ו108, שהיו כמעט חופפים לקווי המטרונית 1 ו2 בהתאמה ממרכזית חוף הכרמל עד למרכזית המפרץ. קווים אלו היו אומנם חשובים אך שרתו אוכלוסייה קטנה יחסית, בהתחשב לכמות הקווים הכוללת בחיפה והאוכלוסייה אותה הם משרתים. גם כיום, המטרונית כמעט ואינה מסייעת לתושבי חיפה, אשר רובם גרים בשכונות הר הכרמל ולא השתמשו בקווים 103 ו108 מלכתחילה. במקום להועיל, המטרונית גרמה לעומס רב בשכונת הדר, בה האוטובוסים עוצרים אחד אחרי השני כאשר המטרונית חוסמת אותם. בעיר התחתית, המטרונית גרמה לפקקים חמורים לאוטובוסים המגיעים משכונות הכרמל לכיוון קרית אליעזר ובת גלים, כאשר בבעלותם פחות נתיבים. דבר זה בולט בעיקר ברחובות דרך העצמאות, שדרות בן גוריון, הרצל והחלוץ.

בקריות, המצב אף החמיר. בעבר, מכל קריה היו קווים שהסיעו אנשים מביתם עד לתחנת מרכזית המפרץ. מצומת קרית אתא (אריה שנקר), רוב קווים אלו עברו באותו המסלול אל מרכזית המפרץ ובשעות הלחץ יצרו עומס רב בכבישים. אחת ממטרותיה של המטרונית היו להקטין את עומס זה, על ידי ביטול המסלול המדובר, והענקת בלעדיות למטרונית במסלול זה. מצב זה הכריח את תושבי הקריות לעלות על המטרונית על מנת להגיע למרכזית המפרץ. מרבית תושבי הקריות אינם גרים בקרבה למסלול המטרונית, דבר אשר מאלץ אותם לקחת שני אוטובוסים במקום אחד למרכזית המפרץ. כמו כן, העומס הרב בשעות הבוקר מאלץ אנשים רבים לחכות למטרונית שנייה ואף שלישית, דבר המעקב מאוד את הגעתם למחוז חפצם.

בעונת החורף ניכר חסרונה של המטרונית בריחוקה מן הרציפים - הכבישים מוצפים, ואנשים נאלצים "לקפוץ" אל תוך המטרונית, דבר אשר כמעט בלתי אפשרי לאנשים מבוגרים ובעלי מוגבלויות שונים. בנוסף, אין סיכוך ראוי למכונות הכרטוס ברציפים, דבר אשר גורם למים להיכנס אליהן ולשבש אותן.

תכנון התחנות לקוי, כאשר ישנם שני ספסלים קטנים ושטח ריק שניתן היה להכניס לו ספסל נוסף ואף לחבר את הספסלים לספסל אחד רחב ונוח (חשוב לציין שלא מדובר על השטח ששויך לאנשים על כיסא גלגלים, ישנם שני חללים כאלו בתחנה, ואחד מהם מבוזבז). מכשירי הכרטוס לרוב מאוד רחוקים מתחנת הישיבה, דבר המקשה על אנשים לשלם ולעלות על המטרונית בזמן.

חסרון נוסף הוא פתרון "חוזים מתנגשים" בשלב הכרטוס - אדם אשר יש לו חוזי נסיעה בעלי שני קודים שונים, לדוגמא, אחד לאזור חיפה (2) ואחד לאזור חיפה והקריות (4), יאלץ להתעכב יותר בשלב זה, וללכת לאחת מהמכונות הגדולות ולבחור את החוזה שברצונו לתקף. כמו כן, אדם אשר רכש כרטיסיה וחופשי חודשי של אותו האזור, יאלץ גם הוא לעבור את אותו התהליך, שכן המערכת אינה חכמה מספיק לבחור את החוזה הרלוונטי יותר באותו זמן נתון. עוד סיטואציה מסוכנת ביותר היא אדם שיש לו כרטיסיית נסיעות למקומות רחוקים, כמו תל אביב ואשדוד. במידה ואין לו חוזה נסיעה בחיפה, ובשוגג תיקף את כרטיס הרב-קו באחת מעמדות התיקוף, יהיו לו 90 דקות להגיע לאוטובוס אשר מגיע לעיר ממנו הגיע, גם אם רק התכוון לנסוע בתוך חיפה, ובעצם מבזבז כרטיס נסיעה יקר מאוד.

האבטחה בתחנות לקויה גם היא, כאשר המצלמות בהרבה מן התחנות נעקרות ממקומן, מכשירי הכרטוס נשדדים לעיתים והאלימות בתחנות רבה[דרוש מקור]. בנוסף, מעברי החצייה בין הרציפים רחוקים מאוד מן התחנות עצמן, דבר הגורם לאנשים לעבור מתחנה לתחנה באמצע הכביש, תוך כדי סיכון גבוהה לפגיעה ממטרונית ואף כלי רכב פרטים. בעיות אלו ידועות למפעילי המטרונית והם פועלים פעילות מתמדת לטיפול בהן.

פיתוח עתידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לתחילת פעילותה של המטרונית, נבחנת הרחבת רשת המסלולים שלה. הבחינה כוללת, בין היתר, את חיבור טירת כרמל ונשר למערכת המטרונית וכן את כניסת המטרונית למרכז קריית אתא, כלומר הפעלתה לאורך רחוב העצמאות בעיר. רעיונות נוספים כוללים את הארכת הקו האדום לכיוון עכו וחיבור רכס הכרמל למערכת. הבסיס לכל הרעיונות הללו הוא הרצון לחבר את כל חלקי מטרופולין חיפה ברשת תחבורה ציבורית היררכית מלאה, שתכלול את כל המרכיבים הדרושים על מנת לספק שירות ונגישות מכל חלקי המטרופולין ואליו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטרונית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 דניאל שמיל, והפעם באמת: מיום שני הנסיעה במטרונית בתשלום, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2013
  2. ^ ההגייה: מֶטרונית, על משקל מֶטרו (Metro)
  3. ^ 3.0 3.1 אחיה ראב"ד, המטרונית תפעל מיום שישי. בניגוד להבטחות, עדיין בלי נוסעים, באתר ynet‏, 30 ביולי 2013
  4. ^ מי יודע מה זה 'מטרונית'? בחיפה יודעים, באתר ערוץ 7, 5 בספטמבר 2006
  5. ^ פאדי עיאדאת, בין אוטובוס לרכבת קלה התפשרו על "מטרונית", באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007
  6. ^ ‏ הודעה לעיתונות: ארבע קבוצות מתמודדות על הפעלת קווי "המטרונית" בחיפה, באתר משרד התחבורה‏, 4 במרץ 2009
  7. ^ יונתן הללי, מהפך בחיפה: חברת דן תפעיל את קווי הרכבת הקלה, באתר nrg מעריב, 5 באוגוסט 2010
  8. ^ לפי תנאי המכרז, החברה שתזכה בו תהיה מחויבת להתחיל להפעיל את המטרונית תוך שנתיים ו-45 ימים מיום ההודעה על הזכייה במכרז.
  9. ^ Urbanit, באתר חברת "הארגז"
  10. ^ MAN Lion's City, באתר חברת MAN (באנגלית)
  11. ^ Phileas - advanced public transport, באתר Phileas (באנגלית)


תחבורה בישראל

כבישי ישראל: · כביש 1 · כביש 2 · כביש 3 · כביש 4 · כביש 5 · כביש 6 (חוצה ישראל) · כביש 7 · נתיבי איילון (כביש 20) · כביש 22 (נתיבי המפרץ) · מנהרות הכרמל (כביש 23) · כביש 40 · כביש 50 (שד' בגין בירושלים) · כביש 60 · כביש 90 · כביש 431 · כביש 443 · כביש מכבית (כביש 471) · כביש אלון · כביש הצפון (כביש 899) · לרשימה המלאה

חברות כבישים: · נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה · חברת דרך ארץ · חברת נתיבי איילון · נתיבי הכרמל מערכות ותפעול · נתיבי היובל

תחבורה ציבורית: אגד · אגד תעבורה · דן · מטרודן · מטרופולין · נתיב אקספרס · אומני אקספרס · סופרבוס · קווים · חברת הנסיעות והתיירות נצרת · שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת · אפיקים · רמה תחבורה ציבורית גולן · גלים · עילית · רב-קו · המטרונית

תחנות מרכזיות: התחנה המרכזית החדשה של תל אביב · התחנה המרכזית הישנה של תל אביב · מסוף 2000 · התחנה המרכזית של ירושלים · מרכזית המפרץ · מרכזית חוף הכרמל · מרכזית הקריות · התחנה המרכזית בבאר שבע · התחנה המרכזית של אשדוד · התחנה המרכזית של נתניה · תחנה מרכזית חדרה · התחנה המרכזית של הרצליה

נמלים: נמל אילת · נמל אשדוד · נמל חיפה · נמל הקישון · רשות הספנות והנמלים

רכבת ישראל: פורטל רכבת ישראל · הקו הראשי של רכבת ישראל · מסילת הרכבת לירושלים · קו הרכבת המהיר לירושלים · מסילת איילון · תחנות רכבת בישראל

רכבות קלות ותחתיות: הכרמלית · הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום) · הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום)

תעופה: רשות התעופה האזרחית · רשות שדות התעופה · נמל התעופה בן-גוריון · אל על · ישראייר · ארקיע · סאן דור · שדות תעופה בישראל

היסטוריה: נמל תל אביב · נמל יפו · הרכבת המנדטורית · רכבת העמק · חברות תעופה עבריות ביישוב · כביש הנפט · כביש הגבורה · דרך בורמה

שונות: משרד התחבורה · מוניות בישראל · מוניות שירות בישראל · תחבורה בתל אביב · תל-אופן · ערכים נוספים
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים