איתן כבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איתן כבל
CABELE.JPG
תאריך לידה 23 באוגוסט 1959
י"ט באב ה'תשי"ט
ממשלות 31
כנסות 14 - 19
סיעה ישראל אחת
העבודה-מימד-עם אחד
עבודה-מימד
העבודה
תפקידים בולטים

איתן כבל (נולד ב-23 באוגוסט 1959) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה ויו"ר סיעת העבודה בכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתן כבל נולד ב-23 באוגוסט 1959 בראש העין להורים אשר עלו מתימן עשור קודם לכן. בילדותו חונך חינוך דתי ולמד במדרשיית נועם. לאחר מכן למד תקופה קצרה בישיבת הנגב בנתיבות. בנובמבר שנת 1977 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים[1], ושובץ בגדוד 202. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס קורס מ"כים חי"ר[2]. מאז שחרורו מהצבא, למרות תפקידיו הציבוריים, מקפיד כבל בעקביות להמשיך ולהתנדב למילואים[3] בחטיבה 55, חטיבת צנחנים במילואים‏[4].

החל ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא השלים את לימודיו. במהלך הלימודים היה פעיל באגודת הסטודנטים, בין השאר כסגן וכיו"ר האגודה. במקצועו הוא יועץ ויזם בתחום השיכון, הבנייה והנדל"ן, בעל חברה לניהול, וייזום פרויקטים. בנוסף, כיהן כחבר מועצת המנהלים של חברת "השטיח המעופף".

בתפקידיו הפרלמנטריים, בטרם נבחר לכנסת, שימש עוזר ויועץ לשר החקלאות, עוזר אישי ליו"ר מפלגת העבודה ויועץ מקצועי ואישי לשר הבינוי והשיכון.

בשנת 1996 החל לכהן כחבר הכנסת ה-14 בעקבות התפטרותו של דוד ליבאי. בבחירות המקדימות במפלגת העבודה לקראת בחירות לכנסת החמש עשרה הוצב נמוך מדי ברשימה ונכנס לכנסת רק ב-9 במרץ 2001, עם התפטרות אהוד ברק מהכנסת לאחר כשלונו בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה. כבל נבחר גם לכנסת ה-16, במהלכה כיהן לתקופה קצרה בתפקיד יו"ר ועדת הכלכלה ויושב-ראש השדולה למען חיילי המילואים.

ב-16 ביוני 2005 נבחר על ידי חברי מפלגת העבודה לתפקיד מזכ"ל המפלגה. תפקיד זה הקנה לו שריון מקום ברשימת המפלגה לכנסת, וזאת בתמיכת שלושת המועמדים ליו"ר המפלגה: שמעון פרס, אהוד ברק ועמיר פרץ. בעת מפקד החברים שנערך לקראת הבחירות לכנסת ה-17, נשמעו טענות והאשמות על גל עצום של זיופים במפקד. כבל הביא להקמת ועדת חקירה בראשות השופטת בדימוס שרה פריש, וזו קיימה חקירה יסודית, שבסיומה נפסלו למעלה מ-40,000 טפסים. הוא התפטר מתפקידו ב-2009. בהמשך נבחר לכהן כחבר הכנסת ה-17.

ב-4 במאי 2006, עם הקמת הממשלה ה-31, מונה איתן כבל לשר בלי תיק, הממונה על רשות השידור, וב-1 במאי 2007, יום לאחר הגשת דוח הביניים של ועדת וינוגרד, הודיע כבל על התפטרותו מהממשלה בעקבות הממצאים החמורים שעלו מן הדו"ח ואף קרא לראש הממשלה אהוד אולמרט לנהוג כמוהו ולהתפטר באופן מיידי.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השביעי ברשימה העבודה לכנסת, במקום ששוריין למזכ"ל המפלגה ונבחר לאחר שהמפלגה זכתה ב-13 מנדטים. בעקבות תבוסתה של מפלגת העבודה שבהנהגת ברק, קרא כבל להקדמת הבחירות ליו"ר חדש למפלגת העבודה והתנגד לכניסת מפלגת העבודה לממשלת נתניהו. כבל התפטר מתפקיד מזכ"ל העבודה ימים ספורים לפני כינוס מרכז העבודה שעמד לדון בהצעת אהוד ברק לביטול משרת המזכ"ל. באותה עת השתייך כבל לקבוצה של ארבעה חברי כנסת מתוך סיעת העבודה, אשר היוו אופוזיציה לברק, עד להפרדותו של האחרון מן המפלגה והקמת סיעת העצמאות. בתקופה זו כבל שימש כחבר בוועדה משותפת להצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) שעניינה בחינת החקיקה בנושא עריכת משאל עם.

בחודש דצמבר 2011 הודיע כבל על התמודדותו לתפקיד יו"ר ההסתדרות. בשל כך, חודש לאחר מכן הוא השעה עצמו מתפקיד יו"ר הסיעה בכנסת. בבחירות, שנערכו במאי 2012, הפסיד כבל ליו"ר המכהן, עופר עיני.

ברשימת "העבודה" בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב כבל בתחילה במקום הרביעי, אך לאחר פרישתו של עמיר פרץ מהרשימה בבוקר יום הגשת הרשימות, הוא הוצב במקום השלישי, נבחר לכנסת ומכהן כחבר בוועדת הכנסת ובועדת החוץ והביטחון.

לאחר היבחרו של חה"כ יצחק הרצוג לראשות מפלגת העבודה ב-22 בנובמבר 2013, מינה הרצוג את כבל ליו"ר סיעת העבודה בכנסת.

כבל נשוי ואב לארבעה. מתגורר בראש העין.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד חברותו בכנסת ממשיך כבל לשרת במילואים כסמל מחלקה בחטיבת מילואים של הצנחנים. הוא מקפיד לבקר חיילי מילואים ברחבי הארץ ועומד בראש השדולה למען חיילי המילואים בכנסת. בתחום החקיקה הוא מרבה לעסוק בנושאים חברתיים, איכות הסביבה, צרכנות ועוד. כבל היה מראשי המאבק נגד ערוץ 7 ונגד הפצת תאוריות הקשר על רצח רבין והוא מיוזמי התיקון לחוק נשיא המדינה, האומר כי רוצח ראש ממשלה מטעמים אידאולוגיים, לא יוכל לקבל חנינה על פשעו.

בין החוקים שיזם איתן כבל במהלך כהונתו בכנסת:

  • חוק המתיר חילוט רווחים שמקורם בפרסומים שעניינם עבירות והעברתם לידי נפגעי העבירות
  • חוק המסדיר עריכת בדיקות גנטיות לשם גילוי קרבת משפחה
  • חוק המורה על קביעת תנאים שעניינם שמירה על איכות הסביבה לשם מתן מענקים למפעלי תעשייה (יחד עם אילן ליבוביץ ולאה נס)
  • תיקון לחוק מבקר המדינה המחייב את המבקר לפרסם בדו"חות שלו גם ממצאים חיוביים

בשנת 2002 כבל נאבק למען הקמת גדר ההפרדה[5]. בתחום המדיני כבל הוא מתומכי יוזמת ז'נבה[6] ומתנגד חריף של ההתנחלויות עליהן אמר: "אין לך תופעה אנטי-ציונית יותר מההתנחלויות. ... אין לך תופעה שמקעקעת יותר את הרוב היהודי במדינת ישראל מההתנחלויות". על הציונות של המתנחלים אמר: "במידה רבה, בעיני, הציונות הזו היא לא יותר מציונות-נדל"ן, של אנשים שבמידה רבה רצו למצוא להם מקום בזול כדי לגור בו"‏[7]. בשנת 2012 הסכים כבל לסייע לפורום "רצועת הביטחון מלחמה ללא שם" להאבק על הענקת אות לחימה לחיילים שלחמו ברצועת הביטחון בלבנון‏[8].

בנובמבר 2013 תמך במועמד יצחק הרצוג בפריימריז במפלגת העבודה, כמו כן הקים באותו חודש את השדולה "הורות בעידן של קריירה" בכנסת, שנועדה לקדם חקיקה המתחשבת בצרכי המשפחה של העובדים במסגרת תנאי העסקתם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורית שוחט, "מה עשה בגין לגולני", הארץ, 09.07.1999.
  2. ^ חדשות nana10, כל הזמן צנחן: עפר שלח חוזר לחטיבה, באתר נענע 10, 9 באוקטובר 2011.
  3. ^ אילן מרסיאנו וסמדר שילוני, המילואימניקים של הכנסת, באתר ynet‏, 13 במרץ 2003.
  4. ^ רועי עמוס, ‏חוד החנית של ירושלים, באתר צה"ל, 9 ביוני 2011
  5. ^ ישי: "נתניה היא הקורבן הראשון של הרפורמות", באתר ynet‏, 19 במאי 2002
  6. ^ יוזמי ז'נבה הישראלים, אתר יוזמת ז'נבה
  7. ^ דברי הכנסת, 27 באפריל 2010
  8. ^ בראיון בתוכנית עושים סדר חדש ביולי 2012 דיבר כבל על הנכונות לסייע ללוחמי רצועת הביטחון לקבל אות לחימה.


יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת

מנחם בדרמרדכי בנטובבנימין אבניאלאברהם שכטרמןיגאל הורביץשמואל תמירגד יעקוביאליהו שפייזרשושנה ארבלי-אלמוזלינואברהם בייגה שוחטצחי הנגביגדעון פתאלי גולדשמידטאברהם יחזקאלאמנון רובינשטייןאברהם פורזאיתן כבלאמנון כהןשלום שמחוןרוברט אילטובגלעד ארדןישראל חסוןמשה כחלוןאופיר אקוניסכרמל שאמה הכהןאבישי ברוורמן