חנה'לה התבלבלה
חנה'לה התבלבלה הוא שיר עברי אשר חובר על ידי נתן אלתרמן בין 1933 ל-1934. השיר עבר מספר גלגולים עד שהתפרסם באמצע שנות ה-70 בביצועם של להקת צלילי העוּד. האתנומוזיקולוג אדווין סרוסי רואה בו את אחד מהשירים המכוננים של המוזיקה המזרחית.[1]
מקור השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מילות השיר חוברו על ידי אלתרמן בין 1933 ל-1934 ללחן חסידי, דוגמת אלה שהיו נפוצים בפורים שפיל של יהודי מזרח אירופה.[1] הקלטה מוקדמת של ניגון חסידי זה ניתן למצוא אצל קלרניטן הכליזמר היהודי נפתלי ברנדווין, שהיגר מאירופה לארצות הברית בתחילת המאה ה-20.[2]
למעשה, אלתרמן כתב למנגינה זאת שני שירים: "חנה'לה התבלבלה" ו"הוא והיא על הגג".[3] בשיר שנודע לימים בשם "חנה'לה התבלבלה" הוחלף הבית הראשון המקורי בבית הראשון מהשיר "הוא והיא על הגג".[4] אחת הגרסאות המוקדמות לשיר הוקלטה בשנת 1955 על ידי השחקן אברהם ניניו.[5]
מלכתחילה רצה אלתרמן לקרוא לשיר "שרהל'ה התבלבלה" ולקשרו לשרה אימנו ולבשורת המלאך אודות ההריון הצפוי. הוא שינה את דעתו, משסופר לו על בחורה בשם חנה שהתגוררה בעפולה, וכשהוריה הבחינו בבטנה התופחת, הבינה כי היא בהריון. בעקבות המעשה, עזבה חנה את עפולה לתל אביב, ובהגיעה היא סיפרה את סיפור חייה. הסיפור הגיע לאוזני אלתרמן, והוא החליט לכתוב את השיר על שמה.[6]
הלהיט הראשון של המוזיקה המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| סינגל בביצוע להקת צלילי העוד | |
| מתוך האלבום להקת צלילי העוד: ביצוע מקורי | |
| יצא לאור | 1975 |
|---|---|
| סוגה | מוזיקה מזרחית, זמר עברי |
| שפה |
עברית  |
| כתיבה |
נתן אלתרמן |
  | |
השיר שחיבר אלתרמן הפך עם הזמן לשיר רחוב, והיה נפוץ בין היתר ב"סצנת הכרם", שם הייתה ראשיתה של המוזיקה המזרחית. מקובל לייחס את תחילת צמיחתו של ז'אנר המוזיקה המזרחית לסגנון שצמח בשכונת כרם התימנים בתל אביב בשנות ה-60 וה-70. להקות שהופיעו רק בהופעות פרטיות, כגון אירועים משפחתיים, חפלות ומועדוני זמר, החלו ליצור תמהיל מוזיקלי שכלל לחנים מזרחיים עם מילים עבריות. לצד שירים מהמקורות ומהמסורת היהודית, דוגמת יצירותיו של שלום שבזי נעשה שימוש גם בשירים עבריים מודרניים. בתחילת שנות ה-70 החלו להקליט את ההופעות הפרטיות (שניתנו לרוב בחפלות). כמויות קטנות של קלטות שמע פיראטיות היו מופצות בשכונות העיר תל אביב. שתי הלהקות החשובות ביותר שפעלו בכרם התימנים, צלילי העוּד וצלילי הכרם, הוציאו בשנת 1975 אלבומי בכורה שהשפיעו רבות על עיצובה של המוזיקה המזרחית. שני האלבומים יצאו גם כקלטות וגם כתקליטים והיו למעשה האלבומים הראשונים של "מוזיקת הקסטות" הישראלית.
השיר "חנה'לה התבלבלה" הפך ללהיט הגדול ביותר מאלבומה של להקת צלילי העוד – "להקת צלילי העוד: ביצוע מקורי" (1975). בביצוע השיר שולבו כלים מזרחיים כקאנון של דוד גזלה, עם כלים מערביים כגיטרה החשמלית של יהודה קיסר.[7] זמן קצר אחר כך, יצא האלבום של צלילי הכרם "בזכרי ימים ימימה" שכלל את אותו שיר בביצוע דומה. "חנה'לה התבלבלה" היה אחד מארבעה שירים שהופיעו בשני האלבומים. האופי הלא פורמלי של ההופעות הפרטיות הביא להשפעה ההדדית בין שתי הלהקות ויצר את הבסיס לתחרות העזה שנטשה ביניהן לכל אורך שנות ה-70. השיר חנה'לה התבלבלה הפך ללהיט המזרחי הגדול ביותר של המחצית השנייה של העשור; למעשה, ניתן להתייחס אליו כלהיט הראשון והמכונן בסגנון המוזיקה המזרחית – כיוון שהיה הלהיט הראשון שהכיל את המאפיינים הטיפוסיים לסגנון במאה ה־20.[8] הפופולריות של השיר הביאה להשמעתו ברדיו, דבר נדיר מאוד באותה תקופה עבור שירים מסגנון המוזיקה המזרחית. לאחר ה-16 ביוני 1976 השתמשה להקת צלילי העוד בלחן של "חנה'לה התבלבלה" למלים שחברה לשיר "בית"ר" שהפך למעין המנון אצל אוהדי בית"ר ירושלים. השיר חובר לאחר זכית הקבוצה בגביע המדינה בכדורגל.
קומפוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביצוע של צלילי העוד נפתח בריף גיטרה מהיר בסגנון אריס סאן. בין הבתים מפרידים קטעי סולו בגיטרה החשמלית בסגנון דמוי בוזוקי, ובסיום הבתים של "חנהל'ה התבלבלה" נמצא מעבר רצוף אל השיר "הביאני אל בית היין" (שיר עממי המבוסס על פסוקים ממגילת "שיר השירים"[9]). החוקר אדווין סרוסי טען כי עירוב זה אפיין את הלהקות העממיות ששרו בחפלות "לפני עליית המודעות 'המזרחית': מחרוזת שירים ארוכה וערבובייה של סגנונות מוזיקה וסוגי טקסטים [...] זאת הייתה סצנה אקלקטית ועממית, לפני הליטוש של העיבוד, צמצום השיר לשלוש דקות, וההתמסחרות. חסימת המוזיקה הזאת ברדיו ובתקשורת, שהייתה בשליטה ממשלתית עד תחילת שנות ה-90 הולידה מאבק [... וכך] השיר 'מעפולה', ניגון חסידי שהותאם תחילה לפזמון אלתרמני ונהפך אחר כך לשיר עממי, סלל את הדרך, בראשונה, לחדירת ה'מזרחיות' לליבה של המוזיקה הישראלית".[1]
גרסאות כיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השיר חודש על ידי ריטה במסגרת המופע "One" בשנת 2006.
- בתחילת שנת 2011 הקליט גלעד שגב, בשיתוף ההרכב מטבוחה פרוג'קט, גרסת כיסוי לשיר "חנה'לה התבלבלה". ביצוע זה זכה להצלחה גדולה ודורג במקום הרביעי במצעד ההשמעות השנתי של שנת תשע"א.
- הזמרת ואמנית הקול ויקטוריה חנה ביצעה את השיר בהופעה חיה, כחלק מפרויקט שעסק בתולדות הזמר העברי.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על היצירה "חנה'לה התבלבלה" באתר מיוזיק בריינז- "חנה'לה התבלבלה" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "חנה'לה התבלבלה" והאזנה לו באתר זמרשת
- מילות השיר "חנה'לה התבלבלה" באתר שירונט
- אליהו הכהן, מחוה'לה לחנה'לה: גלגולי השיר 'מעפולה באנו הנה יחד', בבלוג "עונג שבת", 18 במרץ 2022
- נעם בן זאב, המציאות המורכבת שמתחת לפני הזמר הים-תיכוני, באתר הארץ, 6 באפריל 2012
- מתתיהו (מתי) שמואלוף, "הרהורים על מוזיקה מזרחית," אימגו, 2006
- בן שלו (עכבר העיר), עוּד חוזר הניגון, באתר הארץ, 2 באפריל 2009
- זיוה שמיר, "חנה'לה התבלבלה והצליחה לבלבל את כולם", (וגם על הדרת שמו של אלתרמן מן התקשורת), באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
.svg){kind=logo}
ביצועים:
חנה'לה התבלבלה, בביצוע להקת צלילי העוד, סרטון באתר יוטיוב – מתוך לונדון וקירשנבאום, 12 באפריל 2009- הביצוע של ריטה מתוך המופע "ONE" בשנת 2006, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:37)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 אדווין סרוסי, חנה'לה התבלבלה, תיאוריה וביקורת 12,13 (חורף 1999), עמ' 269–277
- ^ Naftule Brandwein - Bulger Ale Naftule - YouTube, www.youtube.com
- ^ מילות השיר "דבש וזפת (חנה'לה התבלבלה)" והאזנה לו, באתר זמרשת.
- ^ נתן אלתרמן, צריך לצלצל פעמיים: שירי-זמר, שירי-ספר, פזמונים, הקיבוץ המאוחד בשיתוף רשות השידור, 2002, עמ' 269.
- ^ אברהם ניניו - חנהלה התבלבלה - המקור - 1955 - YouTube, באתר www.youtube.com
- ^ אבי כאכון, איפה חנהל'ה שהתבלבלה?, באתר מאקו, 10 ביוני 2016
- ^ יוסי חרסונסקי, ה"חאפלות" לבמות הבידור, מעריב, 22 באפריל 1976.
- ^ אדוין סרוסי ומוטי רגב, מוסיקה פופולרית ותרבות בישראל, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2013, עמ' 269–271
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוקים ד'–ה'
- ^ חנהל ה התבלבלה - YouTube, באתר www.youtube.com
| כתבי נתן אלתרמן | ||
|---|---|---|
| ספרי שירה (ושירים בולטים מתוכם) |
כוכבים בחוץ (1938) (עוד חוזר הניגון • פגישה לאין קץ • האם השלישית) • שמחת עניים (1941) • שירי מכות מצרים (1944) • עיר היונה (1957) (ליל חניה) • חגיגת קיץ (1965) (שיר משמר) | |
| משירי הטור השביעי | הלשון השוודית • מגש הכסף • מכל העמים • מכתבו של מנחם מנדל • מסביב למדורה • נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי • ניו פומבדיתא • עוד יסופר • על זאת • צריף בנגב | |
| מחזות | פונדק הרוחות • כנרת כנרת • משפט פיתגורס • אסתר המלכה • ימי אור האחרונים | |
| הבמה הקלה | לי-לה-לו • שוק המציאות • צץ וצצה | |
| פזמונים ושירים נוספים | אל תיתנו להם רובים • אליפלט • זה היה בחנוכה • זמר שלוש התשובות • חנה'לה התבלבלה • כלניות • ליל חניה • ערב עירוני • קונצרטינה וגיטרה • שיר הסנדלר • שיר ערש | |
| תרגומים | שלמה המלך ושלמי הסנדלר (תרגום ופזמונים) • בלדות ישנות ושירי עם סקוטיים • שייקספיר: יוליוס קיסר • אותלו • נשי וינדזור העליזות • מולייר: תעלולי סקפן • הקמצן • דון ז'ואן • החולה המדומה • ז'אן רסין: פדרה • ז'אן אנוי: אנטיגונה | |