פרס מסך הזהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס מסך הזהב
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תיאור פרס טלוויזיוני ישראלי
מדינה ישראלישראל ישראל
הגוף המעניק פנאי פלוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 1994–2005 (כ־11 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מסך הזהב היה טקס שנתי שנערך בשנים 19992005 ובו ניתנו פרסים על הישגים בתחום הטלוויזיה במדינת ישראל. את הטקס ארגן השבועון "פנאי פלוס" מקבוצת "ידיעות אחרונות". במהלך הטקס ניתנו פרסים לשחקנים, אנשי תקשורת, חברות וצוותי סדרות טלוויזיה על הישגיהם במהלך השנה בה התקיים כל טקס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס "מסך הזהב" החל ביוזמת עורך השבועון "פנאי פלוס", יגאל גלאי, בסוף שנת 1994, שנה לאחר הפיכת הערוץ השני למסחרי, כמעין סקר קוראים על התוכניות האהובות ביותר עליהם. בשנה הראשונה למעלה מ-7,000 איש מילאו את שאלון ושלחו אותו בדואר חזרה לשבועון. התוצאות פורסמו אחר כך בשבועון[1].

בשנת 1999 אומץ הפרס כטקס טלוויזיוני, במסגרת שידורי קשת, וזכות ההצבעה על הזוכים נפתחה לכלל ציבור הצופים[2]. שיתוף הפעולה בין "פנאי פלוס" לבין הזכיינית "קשת", נמשך לאורך 6 שנים עד שנת 2005. הטקס נוהל לפי מודל "פרס אמי" האמריקאי, שבכל קטגוריה מתמודדים 5 מועמדים שעלו לשלב הגמר והזוכה מוכרז בשידור. בעקבות הצלחת הטקס הראשון, שזכה לאחוזי צפייה גבוהים, הוחלט להגדיל את מספר קטגוריות הפרס ואת משך השידור[3].

בשנת 2003 ביקש הערוץ הראשון של רשות השידור להסיר את המועמדויות של תוכניותיו מהתחרות, בשל "גישה חד צדדית ועוינת כלפי רשות השידור בכלל וערוץ 1 בפרט". עורך "פנאי פלוס" יגאל גלאי אמר בתגובה כי הדרישה אינה אפשרית, משום שבחירת התוכניות נעשית על ידי קהל הצופים. "לערוץ 1 אין מעמד בהצבת המועמדויות, וממילא אין לו מעמד בהסרתן. רק ציבור הצופים, ורק הוא, קובע מהן התוכניות הנבחרות"[4]. באותה שנה גם חולקו שני פרסים נוספים בתחום הטלוויזיה, פרס "עדשת הזהב" של איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, שחזר לאחר הפסקה[5], ופרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה שחולק לראשונה בשנה זו[6].

בטקס פרס מסך הזהב 2003, שעמד בסימן עשור לערוץ 2, זכתה התוכנית "לא נפסיק לשיר - כוכב נולד" בפרס התכנית האהובה ביותר בעשור[7]. הזכייה עוררה סערה, מאחר שהתוכנית הייתה חדשה יחסית (היא שודרה לראשונה בשנה זו, כך שלא הייתה ראויה לזכות בפרס תוכנית העשור) והיא גברה על תוכניות ותיקות ממנה בערוץ דוגמת "שידור חי של דן שילון", "פספוסים", "הכספת", "רק בישראל", וה"ראשון בבידור" תוכניתו של דודו טופז[8].

בשנת 2006 התגלעו חילוקי דעות בין מארגני הטקס, עיתון "פנאי פלוס", לבין הזכיינית המשדרת, בנוגע לאופי ופורמט הטקס. בעיתון "פנאי פלוס" חפצו במעבר לשידור אינטרנטי, וכן פחת הרצון לשתף פעולה עם גורמי טלוויזיה אותם ראו כמתחרים. באותה שנה לא התקיים טקס "מסך הזהב" - ומאז לא חודש.

טקס מסך הזהב לשנת 1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס מסך הזהב לשנת 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל הטקס בשנת 2000

טקס חלוקת הפרסים השני של מסך הזהב התקיים בתאריך 24 באוקטובר 2000 ונערך באולם הסינרמה בתל אביב[9]. הטקס הועבר בשידור חי בערוץ 2 על ידי שידורי קשת[2]. שידור הטקס זכה לרייטינג של 25.9%[10].

טקס מסך הזהב לשנת 2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקס התקיים בתאריך 30 באוקטובר 2001[12][13] שודר בשידור חי בערוץ 2.

טקס מסך הזהב לשנת 2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקס התקיים בתאריך 18 בנובמבר 2002[15]. המתמודדים התחרו ב-19 קטגוריות ונבחרו על ידי הצופים[16]. הטקס זכה לרייטינג ממוצע של 27.9% ושיא צפייה של 33.2%[17].

טקס מסך הזהב לשנת 2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טקס פרס מסך הזהב 2003

כמאה אלף מצביעים הצביעו ובחרו את התוכניות הזוכות ב-17 קטגוריות שונות[18]. "לא נפסיק לשיר: כוכב נולד" נבחרה כתוכנית העשור של ערוץ 2, זאת למרות שהיא שודרה לראשונה רק בשנה זו, דבר שעורר סערה בהשוואה לתוכניות אחרות ותיקות יותר של ערוץ 2.

טקס מסך הזהב לשנת 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקס התקיים בתאריך 21 בנובמבר 2004[19].

טקס מסך הזהב לשנת 2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות המועמדים הוכרזו בתאריך 8 בנובמבר 2005, בפעם הראשונה במסיבת עיתונאים מיוחדת[20]. הפרסים חולקו בטקס שהתקיים ב-8 בדצמבר והועבר בשידור ישיר בערוץ 2[21]. הזוכים נבחרו על ידי 130 אלף מצביעים שבחרו במהלך החודש שקדם לטקס[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעל גאוני, ‏הבהלה ל(מסך) זהב, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2005
  2. ^ 1 2 נועם שגב, חלומות טלוויזיה, באתר ynet, 25 באוקטובר 2000
  3. ^ אביבה קרול, ‏15 קטגוריות בטקס "מסך הזהב", באתר גלובס, 7 באוקטובר 2001
  4. ^ ערוץ 1 דרש להסיר את תוכניותיו המועמדות בתחרות "מסך הזהב" של "פנאי פלוס", באתר הארץ, 19 באוקטובר 2003
  5. ^ נועם שגב, פרסי "עדשת הזהב" חוזרים, באתר ynet, 21 בינואר 2003
  6. ^ גואל פינטו, האקדמיה, האיגוד והקהל מצביעים בשלט, באתר הארץ, 28 בינואר 2003
  7. ^ גלי וינרב, ‏"לא נפסיק לשיר - כוכב נולד" נבחרה לתוכנית העשור בטקס "מסך הזהב", באתר גלובס, 16 בנובמבר 2003
  8. ^ אביבה קרול, ‏פנאי פלוס: רוב המצביעים ב"מסך הזהב" - בני 25 ומעלה, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2003
  9. ^ ynet, הערב - טקס "מסך הזהב", באתר ynet, 25 באוקטובר 2000
  10. ^ "מסך הזהב" פרץ את מחסום החדשות, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2000
  11. ^ אביבה קרול, ‏"מסך הזהב" פרץ את מחסום החדשות, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2000
  12. ^ הלילה - טקס "מסך הזהב", באתר ynet, 30 באוקטובר 2001
  13. ^ רוגל אלפר‏, מביך, באתר וואלה!‏, 31 באוקטובר 2001
  14. ^ המנצחת של "מסך הזהב": "לגעת באושר", באתר ynet, 30 באוקטובר 2001
  15. ^ ynet, מסך הזהב, הזוכים, באתר ynet, 18 בנובמבר 2002
  16. ^ טקס "מסך הזהב" של ערוץ 2, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2002
  17. ^ אביבה קרול, ‏מסך הזהב: ממוצע של 27.9% שיא צפייה הגיע ל-33.2%, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2002
  18. ^ זוהר ישראל, תוכנית העשור: כוכב נולד, באתר ynet, 15 בנובמבר 2003
  19. ^ רועי הולר, תוכנית השנה: "ארץ נהדרת", באתר ynet, 21 בנובמבר 2004
  20. ^ אלו מועמדי "מסך הזהב 2005", באתר וואלה!‏, 8 בנובמבר 2005
  21. ^ עומר חימי, לא מועמדת בע"מ, באתר nrg‏, 8 בנובמבר 2005
  22. ^ סמדר שילוני, תוכנית השנה: "ארץ נהדרת", באתר ynet, 8 בדצמבר 2005