אנני ליבוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנני ליבוביץ'
(2 באוקטובר 1949)
Annie Leibovitz-SF-1-Crop.jpg

אנני ליבוביץ', פברואר 2008
השכלה המוסד לאומנויות בסן פרנסיסקו (SFAI)
מקצוע צלמת
חתימה
Leibovitzbook1.jpg

אנה-לו "אנני" ליבוביץ'אנגלית: Anna-Lou "Annie" Leibovitz; נולדה ב- 2 באוקטובר 1949) היא צלמת פורטרטים אמריקאית ממוצא יהודי המתגוררת בניו יורק, אשר סגנונה האומנותי מאופיין בשיתוף פעולה קרוב בין הצלם ובין המצולם.

ליבוביץ' ידועה בתור הצלמת המיתולוגית של המגזין האמריקאי רולינג סטון בו הייתה הצלמת הראשית עוד בעת לימודיה, ובשל צילומיה הרבים של ידוענים, ביניהם ג'ון לנון ויוקו אונו, הילארי קלינטון, ארנולד שוורצנגר, ברק אובמה, מייקל ג'קסון, אליזבת' השנייה ורבים אחרים.

ליבוביץ' צילמה גם עבור המגזינים "ווג" ו-"Vanity Fair". היא הוציאה עשרות ספרי צילום וזכתה בפרסים רבים על עבודתה וצילומיה, והציגה תערוכות ברחבי העולם. היא ידועה בנוסף בשל צילומיה של נשים מוכות והיא צילמה פורטרטים גם באזורי מלחמה כגון סרייבו, בוסניה והרצגובינה ורואנדה.

באוקטובר 2004 הציגה ליבוביץ' בישראל את תערוכת היחיד "מוזיקה אמריקאית".‏[1]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליבוביץ' נולדה בווטרבורי, בעיר ניו הייבן, שבמדינת קונטיקט. היא השלישית מבין שישה ילדים. אמהּ, מרלין ליבוביץ', הייתה מורה למחול מודרני ואביה, סאם ליבוביץ', היה לויטננט קולונל בחיל האוויר האמריקני. המשפחה שינתה את מקום המגורים לעתים קרובות בשל עבודתו של האב, וליבוביץ' צילמה את התמונה הראשונה שלה כאשר הוצב לשירות בפיליפינים במהלך מלחמת וייטנאם. ‏‏[2]

השכלה וסגנון צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר למדה בבית ספר תיכון החלה להתעניין באומנות והחלה לכתוב ולנגן. היא נרשמה למוסד לאומנויות בסן פרנסיסקו שם למדה ציור. והמשיכה לצלם גם תוך כדי שהיא עובדת בעבודות מזדמנות, בהן אף עבדה בין היתר כמתנדבת בקיבוץ עמיר שבגליל העליון למשך כמה חודשים בשנת 1969.[3]

ליבוביץ' העידה שבמהלך לימודיה בסן פרנסיסקו היא הושפעה רבות מהצלמים רוברט פרנק ואנרי קרטייה ברסון: "סגנונם של רפורטז'ה אישית - שנלקחה בצורה גרפית, הייתה דבר שהתאמצנו להשתוות אליו...". ‏‏[4] למרות שעיקר צילומיה הם דיוקנאות של ידוענים, היא אמרה שאיננה אוהבת את המילה: "תמיד התעניינתי יותר במה שהם עושים ומי הם, ואני מקווה שעבודתי משקפת זאת". ליבוביץ' אמרה שהיא מנסה לתפוס חלק מהאיות של האובייקט בכל תמונה.‏[5]

החל משנת 1977 ליבוביץ' מיוצגת על ידי " Contact Press Images", סוכנות צילום המבוססת בניו יורק.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתה במגזין רולינג סטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 שבה ליבוביץ' לארצות הברית והחלה לעבוד כצלמת מערכת במגזין רולינג סטון שהיה אז בחיתוליו. שלוש שנים לאחר מכן היא מונתה לצלמת הראשית של המגזין, והחזיקה בתפקיד זה במשך 10 שנים, עד לעזיבתה את המגזין ב- 1983, כאשר צילומי הידוענים האינטימיים שלה עיצבו במהלך השנים את המראה האופייני של הרולינג סטון.[3] במהלך עבודתה היא התוודעה לצילומיו של צלם האופנה ריצ'רד אבדון, והוא היווה השפעה משמעותית על יצירתה ועל חייה.

צילומי להקת הרולינג סטונס וצילומי ג'ון לנון ויוקו אונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליבוביץ צילמה את להקת הרולינג סטונז ב- 1971 ו- 1972, והייתה הצלמת הרשמית של הלהקה במהלך סיבוב ההופעות שלה בארצות הברית בשנת 1975. ‏‏[6] התמונה האהובה עליה ביותר היא תמונתו של מיק ג'אגר, שצולמה במעלית. [7]‏‏

ב- 8 בדצמבר 1980 צילמה ליבוביץ' את ג'ון לנון, והבטיחה לו שהוא יופיע על שער המגזין. ‏‏[8] בתחילה ניסתה ליבוביץ' לצלם תמונה של לנון לבדו, כפי שהתבקשה על די הרולינג סטון, אך לנון התעקש שאשתו יוקו אונו תופיע לצידו על שער המגזין. ליבוביץ' ניסתה לצלם תמונת נשיקה הזהה לזו שמופיעה על עטיפת אלבומם "Double Fantasy" משנת 1980, ‏‏[9] תמונה שמאוד אהבה. היא ביקשה מג'ון להתפשט ולהתכרבל לצידה של יוקו. על התמונה אמרה ליבוביץ': ‏‏[10]

מה שמעניין זה שהיא אמרה שהיא מתכוונת להוריד את החלק העליון שלבשה, ואני אמרתי לה: "תשאירי את הכל עלייך" - ולא תכננתי מראש כלל כיצד תיראה התמונה, ואז לפתע הוא התכרבל לצידה. זה היה מאוד מאוד חזק. לא יכולת שלא להבחין שהיא קרה אליו, וזה היה נראה כאילו הוא דבוק אליה. אני חושבת שזה היה מדהים להביט בפולארויד הראשון וששניהם היו מאוד נרגשים. ג'ון אמר: "תפסת את מערכת היחסים שלנו במדויק. תבטיחי לי שזה יהיה על השער". הבטתי לו בעיניים ולחצנו על זה יד.

אנני ליבוביץ' הייתה האחרונה שצילמה בצורה מקצועית את לנון, אשר נורה ונהרג על ידי מרק דייוויד צ'פמן חמש שעות לאחר מכן. ‏‏[11] ‏‏[12] ‏‏[13]

פרויקטים בולטים נוספים, פרסים ותערכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזה על קיר המוזיאון לאומנות באטלנטה, ג'ורג'יה, המציג תערוכה של ליבוביץ'. ספטמבר 2007.

בשנות ה-80 סגנונה הייחודי והחדשני של שימוש בתאורה וצבעים ותנוחות נועזות הקנה לה את תפקיד הצלמת של מגזין "Vanity Fair".‏[14] ליבוביץ' צילמה סדרה של ידוענים עבור קמפיין פרסומי עולמי של חברת אמריקן אקספרס, צילומים שזיכו אותה בפרס "Clio award"‏[15] בשנת 1987.

ב-1991 חיקתה לייבוביץ' את מעשה הצלמת מרגרט ברק-וייט, כאשר עלתה על אחד מהגרגוילים המעוצבים כנשר בקומה ה-61 של בניין קרייזלר במנהטן, שם צילמה את הרקדן דייוויד פרסונס מרקד להנאתו על גרגויל סמוך. צלם המגזין לייף ג'ון לנגארד צילם את ליבוביץ' בעודה מצלמת מעמדה זו, בשיא הסכנה, עבור כתבה לעיתון ניו יורק טיימס.‏[16]

באותה השנה השיקה ליבוביץ' תערוכה בגלריית הדיוקנאות הלאומית שבלונדון. היא הייתה אמנית הפורטרטים החיה השנייה שעשתה כן, והאישה הראשונה. בנוסף, קיבלה ליבוביץ' את אות מסדר האמנויות והספרות של ממשלת צרפת.‏[17]

רטרוספקטיבה משמעותית לעבודתה של ליבוביץ' הייתה בתערוכה שהוצגה במוזיאון ברוקלין, והתבססה של ספרהּ "Annie Leibovitz: A Photographer's Life, 1990 – 2005". בתערוכה הוצגו רבים מתצלומי הפורטרטים המפורסמים שלה, לצד צילומי ילדיה, משפחתה המורחבת, ובת זוגה סוזן זונטג. התערוכה הורחבה על מנת לכלול את צילומיה של המלכה אליזבת' ואז הוצגה בשבעה מקומות נוספים, ביניהם מוזיאון קורקורן בוושינגטון די. סי. ובארמון ליגיון הכבוד בקליפורניה שבסן פרנסיסקו. בתערוכה הוצגו 200 תמונות, והיא הועברה לאחר מכן לברלין, גרמניה.‏[18][19]

בשנת 2007 שכרה חברת וולט דיסני את ליבוביץ' לצילומי סדרת תמונות של מפורסמים עבור קמפיין לפארקים ואתרי נופש של החברה.‏[20][21][22]

פרשת ה- BBC[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה השנה תיעדו ברשת BBC את צילומי המלכה אליזבת השנייה על ידי ליבוביץ' עבור ביקורה הממלכתי בוירג'יניה. הצילומים נערכו עבור סרט דוקומנטרי של הרשת בשם "A Year with the Queen". בקדימון הסרט ששודר ברשת נראתה המלכה מגיבה בזעם לדרישתה של ליבוביץ' לצלם את המלכה "פחות מגונדרת" ולהסיר את הכתר, ולאחר מכן את המלכה פוסעת בפרוזדור ואומרת לאחד מעוזריה: "אני לא משנה שום דבר. הספיק לי עם התלבושת הזו, תודה רבה".‏[23] בפועל, השתלשלות האירועים הייתה שונה מבחינה כרונולוגית, והוצגה שלא כהלכה. רשת BBC הודתה בטעות והתנצלה בפני ליבוביץ' באופן רשמי,‏[24] והסקנדל שנוצר סביב הפרשה הביא את הרשת לרענן את נהלי האתיקה בקרב עובדיה.

פרשת מיילי סיירוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 25 באפריל 2008 פורסמה בתוכנית "Entertainment Tonight" אשר ברשת CBS ידיעה על כך שהשחקנית בת ה-15 מיילי סיירוס הצטלמה בפלג עליון חשוף עבור מגזין האופנה "Vanity Fair".‏[25] על אף שבפועל כוכבת הילדים הייתה מכוסה בסדין, צילומיה של ליבוביץ' והצילומים שתיעדו אותם עבור כתבה בניו יורק טיימס גרמו לסערה בקרב הורים בארצות הברית שטענו שמדובר בניצול של ילדה לטובת מכירת מגזינים. בעקבות הסערה פרסמה סיירוס התנצלות למעריציה.‏[26] ליבוביץ' עצמה התייחסה לצילומים באומרה שהם פורשו שלא כהלכה, ומדובר בדיוקן פשוט, קלאסי, ויפה לדעתה.‏[27]

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנני ליבוביץ' ניהלה מערכת יחסים רומנטית עם הבמאית, הסופרת והפילוסופית סוזן זונטג. השתיים הכירו בשנת 1989, כאשר לכל אחת מהן כבר הייתה קריירה מבוססת. ליבוביץ' ביקשה שזונטג תייעץ ותדריך אותה, ותבקר את עבודה באופן קונסטרוקטיבי.

לאחר מותה של זונטג בשנת 2004 פורסם בעיתון ניוזוויק מאמר על ליבוביץ' אשר התייחס למערכת היחסים בת העשור של השתיים ובו נכתב: "השתיים הכירו בשנות ה-80 המאוחרות, כאשר אנני צילמה את זונטג לעטיפת ספר... לכל אחת מהן הייתה דירה הצופה על זו של רעותה". [28] לא ליבוביץ' וגם לא זונטג חשפו קודם לכן בגלוי האם היחסים ביניהן היו יחסים בעלי אופי משפחתי, חברי או רומנטי, עד שבשנת 2006 התראיינה ליבוביץ' לספרהּ "A Photographer's Life: 1990-2005" ובו אמרה: "עם סוזן, זה היה סיפור אהבה". ‏‏[29] בהקדמה של הספר כתבה ליבוביץ' ביתר פירוט על יחסיה האינטימיים עם זונטג, וציינה שהן עבדו יחד על ספר שאמור היה לצאת לאור, ותיארה כיצד השפיע עליה האבל על סוזן בזמן עבודה על הספר החדש. הספר והתערוכה שנלוותה לו הציגו תמונות רבות של סוזן במהלך שנותיהן יחד, ואף כמה שתיארו אותה כאשר הייתה על ערש דווי. כאשר נשאלה ליבוביץ' מדוע השתמשה במושג בת-לויה (companion) כדי לתאר את זונטג, במקום מונח ספציפי יותר כגון מאהבת, שותפה-לחיים או בת-זוג, ענתה ליבוביץ' ש"מאהבת" יהיה המונח הנכון ביותר. ‏‏[30] היא הדגישה זאת שוב בראיון לעיתון "San Francisco Chronicle": "קראו לנו מאהבות. אני אוהבת את המילה הזו... זה נשמע רומנטי. אני רוצה להיות ברורה ככל האפשר - אני אוהבת את סוזן". ‏‏[31] לאחר מותה מכרה ליבוביץ' את הדירה בניו יורק ואת דירתן המשותפת בפריז.

לליבוביץ' שלושה ילדים: שרה-קמרון אשר נולדה באוקטובר 2001 כאשר ליבוביץ' הייתה בת 51, והתאומים סוזן וסמיואל אשר נולדו לאם פונדקאית במאי 2005.‏[31]

הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2009 לקחה ליבוביץ' הלוואה על סך 15 מיליון דולר בשל חובות אליהם נקלעה.‏[32] היא נאלצה לתת כערבון לא רק כמה מבתיה, אלא גם את זכויות היוצרים על כל התמונות שלה.‏[33] ביולי 2009 הוגשה נגדה תביעה מאת החברה הכלכלית "Art Capital Group" על סך 24 מיליון דולר כנגד פרעון החובות.‏[34] שתי כתבות שפורסמו בניו יורק טיימס ניסו להתחקות אחר הסיבות שהביאו את הצלמת המצליחה, אשר שווי הארכיון שלה נאמד בכ-50 מיליון דולר, לשקוע בחובות כלכליים כבדים. בכתבה צויין כי הסיבות העיקריות הן "היסטוריה ארוכה של התנהלות עסקית מאוד לא זהירה, אך בעיקר שורה של סוגיות אישיות מהתקופה האחרונה - מותם של אביה ואמה, של בת זוגה, ומנגד הבאתם של שני ילדים לעולם והשיפוץ הנרחב והשנוי במחלוקת של שניים מהנכסים שלה בגריניץ' וילג'". בספטמבר 2009 פרסמה סוכנות הידיעות AP כתבה ובה צוטטו אנשי משפט שאמרו כי הגשת בקשה לפשיטת רגל תהייה האופצייה הטובה ביותר בשביל ליבוביץ' על מנת להסדיר את החובות שלה מול הנושים.‏[35] ב-11 בספטמבר הודיעה קבוצת "Art Capital Group" כי היא מושכת את התביעה ומאריכה את האפשרות שלה להחזיר את ההלוואה, כאשר במסגרת ההסכם זכויות היוצרים על תצלומיה והנכסים שלה יישארו בחזקתה.‏[36]

מצילומיה המפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנני ליבוביץ' על רקע תמונתה של דמי מור, "More Demi Moore" המוצגת בתערוכה בפברואר 2008.

ספרי צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו את רשימת קטלוגי-תערוכות והספרים המלאה באתר Contact Press Images‏[51]

  • Photographs
  • Photographs 1970–1990
  • Olympic Portraits
  • Women
  • American Music
  • A Photographer’s Life 1990–2005
  • Annie Leibovitz: At Work

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצלמת אנני לייבוביץ, בפעם הראשונה בישראל בתערוכת יחיד בשם "מוזיקה אמריקאית", iwomen
  2. ^ ‏Rachel Cooke, "How I shot my sister Annie ...", The Observer, 3/2/2008‏
  3. ^ 3.0 3.1 "Annie Leibovitz Biography", bookrags
  4. ^ ‏"Annie Liebovitz: Always in Style"‏
  5. ^ "Annie Liebovitz: Always in Style"
  6. ^ ‏ראו סיבוב ההופעות של הרולינג סטונז ב- 1975 בוויקיפדיה באנגלית‏
  7. ^ ‏Annie Leibovitz, At Work. New York City, NY: Random House, 2008‏
  8. ^ "Hours After This Picture Was Taken John Lennon Was Dead", Guardian Unlimited, 12/8/2005‏
  9. ^ ‏ראו Double Fantasy בוויקיפדיה באנגלית‏
  10. ^ ‏The Rolling Stone magazine, "Issue #335, 22/1/1981‏
  11. ^ ‏Yoko Ono. (2008-08-09). Annie Leibovitz - Life Through a Lens. [DVD]. ICA. "a heavy weight fate was waiting for us only...four or five hours later"‏
  12. ^ ‏ראו מותו של ג'ון לנון בוויקיפדיה באנגלית‏
  13. ^ ‏לצפייה בתמונה‏ באתר ERICA STEPHENS
  14. ^ מגזין אמריקאי הוליוודי העוסק בתרבות הפופ, אופנה ופוליטיקה, אשר נוסד בשנת 1913. מאז 1981 מופץ "Vanity Fair" גם באירופה
  15. ^ ראו "Clio Awards" ביויקיפדיה באנגלית
  16. ^ לצפייה בתמונה באתר wnyc.org
  17. ^ Annie Leibovitz: Life Through a Lens
  18. ^ Associated Press, 21 October 2007, article by Lubna Taknuri
  19. ^ Acquelyn Lewis, Artist Walk: Annie Leibovitz, ARTINFO, 19/10/2006)
  20. ^ USATODAY Photo Gallery
  21. ^ Disney's dazzling 'Dreams' - USATODAY.com
  22. ^ NOTCOT: Leibovitz takes on Disney
  23. ^ )Reuters, "BBC sorry for misrepresenting Queen", ABC News, 12/7/2007
  24. ^ Associated Press, "Broadcaster sorry for queen claim", CNN, 19/7/2007
  25. ^ Miley Knows Best, Vanity Fair, 6/2008
  26. ^ Brook Barnes, "A Topless Photo Threatens a Major Disney Franchise", nytimes.com
  27. ^ Annie Leibovitz: 'Miley Cyrus Photos Were Misinterpreted', Hollywood.com, 28/4/2008
  28. ^ ‏Cathleen McGuigan, "Through Her Lens", Newsweek, 10/2/2006‏
  29. ^ ‏Janny Scott, "From Annie Leibovitz: Life, and Death, Examined", New York Times, 10/6/2006‏
  30. ^ ‏Annie Leibovitz, Interview with Tom Ashbrook, On Point. WBUR, NPR Boston. 17/10/2006‏
  31. ^ 31.0 31.1 ‏Edward Guthmann, "Love, family, celebrity, grief -- Leibovitz puts her life on display in photo memoir", San Francisco Chronicle‏, 11/1/2006
  32. ^ Allen Salkin, "That Old Master? It’s at the Pawnshop", New York Times
  33. ^ "Advocates: Leibovitz's Loss", The Advocate, May 2009
  34. ^ Allen Salkin, "Lender Sues Annie Leibovitz", The New York Times, 30/7/2009
  35. ^ "Debts closing in on photographer Annie Leibovitz", Associated Press / AT&T on-line news, 5/9/2009
  36. ^ "Lawsuit against Annie Leibovitz dropped", CNN, 11/9/2009
  37. ^ לצפייה בתמונה באתר space invaders
  38. ^ ראו ‏"More Demi Moore"‏ בוויקיפדיה באנגלית
  39. ^ ראו "Demi's Birthday Suit"‏ בוויקיפדיה באנגלית
  40. ^ ראו The Road Ahead בוויקיפדיה באנגלית
  41. ^ לצפייה בתמונה באתר המגזין Rolling Stone
  42. ^ לצפיה בתמונה וסיקור הפרשה באתר the Insider
  43. ^ לצפייה בתמונה באתר הגלריה הניו יורקית ROGALLERY
  44. ^ 44.0 44.1 לצפייה בתמונה באתר NIKHOK‏
  45. ^ לצפייה בתמונה באתר photobucket
  46. ^ ‏לצפייה בתמונה ראו הערך רולינג סטון
  47. ^ לצפייה בתמונה ובתמונת הפארדויה שנעשתה עליה על ידי סת' רוגן, באתר hellomagazine.ca
  48. ^ לצפייה בתמונות ובליבוביץ' על רקע הצגתן בתערוכה, באתר Iconic Photos
  49. ^ לצפייה בתמונה באתר postmodern.com
  50. ^ לצפייה בתמונה באתר the Insider
  51. ^ Contact Press Images, Annie Leibovitz - Books and Exhibition Catalogs