בועז מודעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בועז מודעי
אין תמונה חופשית
לידה 1958 (בן 61 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת בשירות החוץ הישראלי (1988-2015)
ידוע בשל שגריר ישראל באירלנד (2010-2015)
ראש חטיבת ההדרכה במשרד החוץ וראש קורס הצוערים של משרד החוץ
שנות הפעילות 1988-2015
מקצוע דיפלומט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בועז מודעי (נולד ב-1958) הוא דיפלומט ישראלי שכיהן כשגריר ישראל באירלנד משנת 2010 עד 2015[1]. באוגוסט 2015 הכריז כי כהונתו כשגריר וכהונת רעייתו נורית, ששימשה כסגניתו, הסתיימה בספטמבר אותה שנה[2]. מודעי, בנם של יצחק ומיכל מודעי, הצטרף למשרד החוץ ב-1988.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעי נולד בשנת 1957 בישראל לזוג הורים ידוענים. אביו, יצחק מודעי, היה פוליטיקאי ליברלי שכיהן כשר האוצר בין השנים 1984–1986 וכשר המשפטים מאפריל 1986 עד חודש יולי של אותה השנה. אמו, מיכל מודעי (לבית הראל), הייתה מלכת היופי של ישראל לשנת 1951, פעילה חברתית בתחום מעמד האישה ונשיאת כבוד של ארגון ויצו העולמי.

קריירה דיפלומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעי הצטרף לשירות החוץ הישראלי בשנת 1988. הוא שירת בתפקידים אחדים בשגרירויות ישראל בגוואטמלה, בהונדורס, בתאילנד ובלונדון. הוא שימש כקונסול הדיפלומטי הראשון של שגרירות ישראל לקריית הוותיקן[3]. בתפקיד זה שימש כמתאם הפוליטי לביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל בשנת 2000[4]. לפני שעבר לדבלין, עמד שש שנים בראשות חטיבת ההדרכה של משרד החוץ בירושלים[5].

לאחר שמונה לשגריר ישראל באירלנד, הצטרפה אליו רעייתו, נורית טינרי-מודעי, אשר מפברואר 2012 עד ספטמבר 2015 כיהנה בתפקיד כסגנית השגריר[6][7]. תחת הנהגתם, השגרירות הישראלית בדבלין זכתה לביקורת חוזרת ונשנית על תקריות דיפלומטיות שאירעו בעיקר ברשתות החברתיות המקוונות. מודעי ורעייתו אימצו גישה "פרובוקטיבית" לדיפלומטיה שלעיתים הביכה את השגרירות[8].

השגרירות הישראלית באירלנד בראשותו זכתה ב"אות ההערכה השנתי על פעילות הסברתית יוצאת דופן" מטעם אוניברסיטת חיפה. ב-31 בדצמבר, באתר האינטרנט של האוניברסיטה צוין: "השניים [השגריר מודעי ורעייתו נורית, סגניתו] קיבלו את אות ההערכה על פעילותם במאבק מול מקדמי החרם הכלכלי-תרבותי של ישראל ומול גורמים אנטישמיים ועל חשיפה של התרבות הישראלית, מגוון אתרי התיירות והישגים טכנולוגיים של ישראל לתושבי אירלנד, קידום שיתוף פעולה אקדמי, תרבותי וכלכלי וגיוס תומכים ואזרחים שמוכנים להזדהות ולהגן על תדמית ישראל."[9] מצד שני, מבקריהם דחו את מודעי ורעייתו על גישת ההסברה הישראלית שלהם. שגרירות ישראל בדבלין נמצאה בכותרות (בהקשר של תקריות ומבוכות דיפלומטיות) פעמים רבות מאז כניסתם לתפקידיהם, לא רק בגלל היחסים המתוחים בין דבלין לירושלים, אלא גם בגלל פרובוקציות מביכות של אנשי ישראל בשגרירות, המנסים לחשוב בצורה יצירתית על הסברה.

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטרדת עובדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת היותו ראש חטיבת ההדרכה במשרד החוץ הישראלי, בשנת 2007 נחקר מודעי על ידי משטרת ישראל בחשד שהטריד אישה שהייתה כפופה למרותו. משטרת מחוז ירושלים קיבלה תלונה מעובדת קודמת של מודעי, שהתלוננה על קבלת שיחות טלפון מטרידות ממספר בלתי מזוהה. המשטרה עקבה אחר מספר הטלפון והגיעה אל מודעי, שלטענתו האמין שהמתלוננת הפיצה בקרב עובדיו כי ניהל רומן מחוץ לנישואים וכי מידע שקרי זה "הדיר שיניה מעיניו". לכן, הוא הרגיש שגם היא לא צריכה לישון. משטרת ירושלים נתנה למודעי צו מניעה מלהתקשר אליה, דיווחה על האירועים לנציבות שירות המדינה, והמליצה להעמיד לדין את מודעי[10].

תקריות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמם של בועז מודעי ורעייתו נורית נקשר במספר תקריות דיפלומטיות ומחלוקות שאירעו במרשתת:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברק רבידלאחר עיכוב: הדיפלומט יצחק לבנון מונה לשגריר, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2009
  2. ^ Where Israel is concerned it's always Groundhog Day
  3. ^ Vatican and Israel jointly seek pilgrims for Year 2000, באתר Jweekly
  4. ^ [1]
  5. ^ Irish government rejects Israel boycott, באתר ג'ואיש כרוניקל
  6. ^ Why, Mr Ambassador, you're spoiling me, באתר ג'ואיש כרוניקל
  7. ^ Israeli Embassy’s ‘lynching Jesus’ Facebook post sparks Irish ire, באתר The Times of Israel
  8. ^ Israeli Embassy Deletes ‘Christmas Thought’ Attacking Palestinians From Facebook, באתר ניו יורק טיימס
  9. ^ נוסח ההודעה, באתר אוניברסיטת חיפה
  10. ^ לילך שובל, "ראש חטיבה במשרד החוץ הודה בהטרדה", באתר ynet, 28 במרץ 2007
  11. ^ אהד כהנים, "אם ישו ומריה היו חיים היום - הפלסטינים היו עושים בהם לינץ'", באתר פורבס, 17 בדצמבר 2012
  12. ^ Israeli Embassy’s ‘lynching Jesus’ Facebook post sparks Irish ire, באתר The Times of Israel
  13. ^ ברק רביד, הפרובוקציה החדשה של שגרירות ישראל באירלנד, דיפלומאניה - הבלוג של ברק רביד, 17 בדצמבר 2012
  14. ^ הכתבה, באתר אש התורה (באנגלית)
  15. ^ ג'וני זילבר, שגרירות ישראל באירלנד: היטלר היה שמח על תפקוד האו"ם, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2013
  16. ^ עמית סגל ואלעד שמחיוף, ‏שגרירות ישראל באירלנד לצרפת: "אל תגידו שלא הזהרנו אתכם", באתר ‏mako‏‏, ‏14 בינואר 2015‏
  17. ^ הציוץ (באנגלית)
  18. ^ מואב ורדי, סגנית השגריר באירלנד: הפעילים הפרו-פלסטיניים מונעים מבעיות בזהות המינית, באתר של "רשת 13", 12 ביוני 2012 (במקור, מאתר "nana10")