בוראט (סרט)

בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן
Borat: Cultural Learnings of America for Make Benefit Glorious Nation of Kazakhstan
בימוי	לארי צ'ארלס
הופק בידי	מוניקה לווינסון; דן מייזר; ג'יי רואץ'
תסריט	סשה ברון כהן; פיטר ביינהם; אנתוני היינס; דן מייזר
עריכה	קרייג אלפרט
שחקנים ראשיים	סשה ברון כהן; קן דוויטיאן; עוזאן חסן; לנל; פמלה אנדרסון
מוזיקה	ערן ברון כהן
מדינה	ארצות הברית, הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	פוקס המאה ה-20
חברה מפיצה	פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	1 בנובמבר 2006
משך הקרנה	84 דקות
שפת הסרט	אנגלית, עברית, ארמנית, רומנית
סוגה	סרט פרודיה, מוקומנטריה, סרט קומדיה
תקציב	18,000,000‏$
הכנסות	261,572,744‏$
הכנסות באתר מוג'ו	borat
פרסים	פרס גלובוס הזהב לשחקן הראשי
סרט הבא	סרט המשך בוראט
	www.boratmovie.com
	דף הסרט ב־IMDb

בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן (באנגלית: Borat: Cultural Learnings of America for Make Benefit Glorious Nation of Kazakhstan, לעיתים קרובות מכונה בפשטות בוראט) היא קומדיה מוקומנטרית קולנועית משנת 2006 בכיכובו של הקומיקאי הבריטי-יהודי סשה ברון כהן כבוראט סאגדייב, דמות סאטירית המתיירת בארצות הברית ומנהלת יומן מסע^[1]. הסרט מבוסס על דמות שגילם ברון כהן בתוכנית הטלוויזיה "המופע של עלי ג'י". אחריו יצא לו סרט המשך. בסרט השלישי שיצא ביולי 2009 מככב כתב האופנה האוסטרי ההומוסקסואל הפיקטיבי, "ברונו",^[2] שגם הוא דמות במופע ובשנת 2012 יצא סרט נוסף של כהן, באותו הסגנון, הדיקטטור, אך הפעם על דמות פיקטיבית, שאינה מהווה חלק מהמופע שלו.

הסרט, שבוים בידי לארי צ'ארלס, זכה להצלחה מסחרית וביקורתית. הוא יצא לראשונה לאקרנים ב-1 בנובמבר 2006 בבלגיה והרוויח 26.4 מיליון דולרים בסוף השבוע הראשון שלו בארצות הברית ובקנדה, כשהוא קובע שיא מכירות לגבי סרטים שהוקרנו בפחות מ-1,000 בתי קולנוע^[3]. הסרט הגיע לישראל ב-30 בנובמבר. ב-2007 זכה ברון כהן בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר במחזמר או בקומדיה על משחקו בסרט. כמו כן הועמד הסרט לפרס האוסקר בקטגוריית התסריט המעובד הטוב ביותר.

את "בוראט" סבבו שערוריות בטרם ולאחר צאתו. הוא הואשם בהצגתה של דמות ראשית פוגענית, וכמה ממצולמי הסרט הביעו ביקורת שלילית לגביו ו/או תבעו את יוצריו בבית משפט. כבר בסוף 2005 ממשלת קזחסטן איימה לתבוע את ברון-כהן^[4], אך שנה אחר כך, עם צאת הסרט לאקרנים הזמינה אותו לביקור במדינה^[5].

עלילה

הסרט מתאר כיצד העיתונאי בוראט סאגדייב עוזב את ביתו בקזחסטן בדרכו אל ארצות הברית ("יו. אס. אנד איי", כלשונו) על מנת להקליט שם סרט דוקומנטרי בשליחות משרד המידע הפיקטיבי של קזחסטן. הוא משאיר מאחוריו את אמו, אשתו ואת אנס העיר, ונוסע כשהוא מלווה בידי מפיקו כבד המשקל אזמאט בגאטוב (קן דוויטיאן). רובו של הסרט מרגע זה והלאה מורכב מסצנות לא מבוימות קצרות ומאולתרות שבהן בוראט מראיין ומשוחח עם אמריקאים המאמינים שהוא באמת כתב טלוויזיה זר שאיננו מכיר את מנהגיהם של תושבי אמריקה.

בעת שהותו בניו יורק, בוראט צופה בפרק של משמר המפרץ ומתאהב מיידית בפמלה אנדרסון. לאחר שהוא מקבל הודעה על מותה של אשתו, הוא לוקח שיעורי נהיגה ורוכש משאית גלידה ישנה שבה הוא נוסע מניו יורק לכיוון לוס אנג'לס (אזמאט מפחד לטוס מחשש מהתקפה נוספת בסגנון פיגועי 11 בספטמבר, להם אחראים היהודים, לדעתו) במטרה "לזכות בווגינה ("ואז'ין" כלשונו) של אנדרסון".

תוך כדי נסיעתו בוראט ממשיך לצלם את הסרט הדוקומנטרי שלו: הוא פוגש פמיניסטיות, משתתפי מצעד גאווה, פוליטיקאים ובני נוער אפרו-אמריקאים. הוא קוטע תחזית מזג-אוויר טלוויזיונית, שר גרסה מעוותת של המנון ארצות הברית באצטדיון רודיאו וזוכה לצעקות בוז מהקהל. הוא שוכר חדר בבית הארחה המנוהל על ידי יהודים, אך הוא ואזמאט בורחים ממנו בלילה, מתוך אמונה שהיהודים יכולים לשנות את צורתם. בוראט מנסה לרכוש רובה שיסייע לו בהגנה מפני יהודים (לאחר שנדחה משום שאינו אזרח ארצות הברית, הוא קונה דב שיגן עליו), מתארח בארוחת ערב יוקרתית בביתו של אחד האנשים בדרום ארצות הברית ומזמין פרוצה אפרו אמריקאית לבית. את מספר הטלפון שלה הוא מוצא בעיתון שהוא ואזמאט משתמשים בו כדי לנקות את הצואה של הדוב. הוא מבקר בחנות עתיקות המלאה במזכרות וסמלים של קונפדרציית המדינות של אמריקה, שאת רובם הוא שובר שלא בכוונה.

בבית המלון מתעוררת חמתו של בוראט על אזמאט לאחר שהוא מגלה אותו מביט בתמונות של אהובתו פמלה אנדרסון כשהוא מאונן. הוויכוח ביניהם מתלהט במהירות לקטטה בעירום מלא, שגולשת אל מסדרון בית המלון ומשם אל אולם נשפים עמוס באנשים.

כתוצאה מהריב נוטש אזמאט את בוראט, ולוקח איתו את הדרכון של בוראט, את כספם ואת הדב שלהם. מצב רוחו של בוראט מתדרדר עוד יותר לאחר שסטודנטים של אוניברסיטת דרום קרוליינה שאיתם הוא מתיידד מקרינים לו את סרטה הידוע לשמצה של אנדרסון, "פאם וטומי", בו הוא מגלה שאנדרסון כבר איננה בתולה כפי שחשב. זעמו גורם לו לשרוף את המגזין שבו תמונותיה של אנדרסון, אך לחוסר מזלו כרטיס הטיסה שלו נשרף גם כן. למחרת רוחו מתעודדת לאחר שהוא נקלע לכנס התעוררות של נוצרים אוונגליסטיים ולומד שם לסלוח לאזמאט ולפמלה. הוא מצטרף למספר נוצרים הנוסעים באוטובוס ללוס אנג'לס, שם הוא מוצא את אזמאט המחופש לאוליבר הארדי (למרות שבוראט חשב שהוא דומה לאדולף היטלר). השניים מתאחדים מחדש ומנסים להתחקות אחר עקבותיה של פמלה אנדרסון.

בוראט מצליח לבסוף לפגוש את אנדרסון פנים אל פנים בספרייה במחוז אורנג' שבקליפורניה, שם היא חותמת למעריצים על ספרה החדש. הוא מציג לה את "שק הנישואין המסורתי" שלו ומתחיל לרדוף אחריה בתוך החנות ולאחר מכן במגרש החנייה בניסיון להכניס אותה לשק ולחטוף אותה, עד שהוא נלכד בידי מאבטחים. לאחר מכן בוראט נושא לאישה פרוצה אפרו אמריקאית בשם לנל (המגולמת בידי קומיקאית הנושאת את אותו שם) איתה התיידד מוקדם יותר במהלך הסרט, ושב עם אשתו החדשה אל קזחסטן.

הפקה

רוב סצנות הסרט הן בלתי מתוסרטות, וכל המופיעים בו אינם שחקנים מלבד בוראט, אזמאט, פמלה אנדרסון שהיא ידידה ותיקה של ברון כהן, הפרוצה ובני משפחתו של בוראט.

ל"קזחסטן" המתוארת בסרט אין קשר למדינה האמיתית, והסצנות המציגות את כפר הולדתו של בוראט צולמו בכפר הצוענים הרומני גלוד, למרות שהאישה המגלמת את אשתו של בוראט היא קזחית שהיגרה לרומניה על מנת לשפר את תנאי מחייתה. שמו של השכן של בוראט, נורסולטאן טויאקביי, הוא שילוב של שמם של נשיא קזחסטן נורסולטאן נזרבייב ושל אחד מחברי האופוזיציה, ז'רמחן טויאקביי.

הסרט אינו כולל ולו מילה אחת בשפה הקזחית. כמה מן האנשים שלכאורה מדברים קזחית מדברים למעשה ברומנית, האלפבית הקירילי המוצג בסרט הוא בסגנון הרוסי ולא הקזחי, והמילים הכתובות בו כוללות שגיאות כתיב או בלתי קיימות לחלוטין. לכל אורך הסרט, שיחותיהם של בוראט ואזמאט מתנהלות כאשר סשה ברון כהן מדבר בעברית וקן דוויטיאן, שמגלם את אזמאט, מדבר בארמנית, וביטויי המחווה בהם משתמש בוראט, "יאק שייה מאש" ("איך אתה מרגיש"), "ג'נקוייה" ("תודה לך") ו"טישה" ("תהיה בשקט") מקורן בשפות סלאביות כפולנית. הריאיון לתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס" עם דמותו של בוראט לשם קידום הסרט התנהל ברובו בעברית, כאשר בוראט מחמיא למראיין על שליטתו בשפה הקזחית.

המשטרה נקראה 91 פעמים כתוצאה מפעילויותיו של ברון כהן במהלך צילומי הסרט. סצנות שצולמו ולא נכללו בסרט כוללות את בוראט שר תפילה קזחית מסורתית, מתבקש לעצור את מכוניתו על ידי שוטרים בקנזס, מנסה להשיג לעצמו כלב תקיפה לשם הגנה מפני יהודים, מבקר בסופרמרקט, שוהה בכלא, מבקש ממעסה שישפשף את איבר מינו ומפרט בפני רופא את כל מחלות המין מהן הוא סובל. חלק מסצינות אלו מופיע בתוספות ל-DVD של הסרט. נעשה גם ניסיון לצלם בבית הלבן שלא אושר^[6].

תגובות

חלק ממשתתפי הסרט הגישו תביעות כנגד יוצריו בטענה שהסרט אינו דוקומנטרי כפי שנאמר להם, אלא בדיוני^[7]. תושבי הכפר הרומני גלוד טענו כי רומו בנוגע לאופיו של הסרט, בו הם תוארו כאנשים נבערים העוסקים בגילוי עריות. חלקם אף טענו כי משכורתם לא עלתה על דולר אחד, וחלקם דיווחו על שכר שבין 70 ל-100 דולרים^[8]. שניים מהסטודנטים איתם צפה בוראט בסרט של פמלה אנדרסון תבעו את ההפקה בטענה שהדרך בה הוצגו בסרט היא הפרה של דיני לשון הרע^[9]. מפיקת תוכנית החדשות שהזמינה את בוראט לראיון הטלוויזיוני האשימה את ברון כהן בכך שגרם לה לאבד את עבודתה. האישה שהזמינה את בוראט לארוחת ערב בביתה גרמה לכך שייחקר חשד למרמה מצדם של יוצרי הסרט.

משרד החוץ של קזחסטן איים לתבוע את ברון כהן לאחר הופעתו כבוראט בטקס פרסי הקולנוע של MTV לשנת 2005^[4]. בספטמבר 2006 נפגשו נשיא קזחסטן נזרבייב ונשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש, כאשר על הפרק גם תדמיתה הבינלאומית של קזחסטן בעידן בוראט. קזחסטן פתחה בקמפיין בעלות של מיליוני דולרים בשם "ליבה של אירואסיה" לשם מזעור האפקט שיצר בוראט, אותו ניצל ברון כהן לשם קידום המכירות של סרטו, כאשר הוא מתייצב בחזיתו של הבית הלבן, מכחיש את הקמפיין ומתאר אותו כפרופגנדה של "האוזבקים המטופשים והמרושעים", כלשונו. קזחסטן לא החרימה את הסרט, אך בקשתה שהוא לא יופץ בתחומה נענתה בחיוב. הנשיא נזרבייב טען מאוחר יותר כי הסרט הועיל לתדמיתה של ארצו, ומבקרי הקולנוע הקזחים הגיבו באופן חיובי על הסרט וטענו שהוא אנטי-אמריקאי יותר מכל דבר אחר. לעומת זאת, הסרט נפסל ברוסיה ובכל מדינות ערב מלבד לבנון כפוגעני כלפי מיעוטים אתניים, והפך לסרט הלא-פורנוגרפי הראשון שנפסל ברוסיה מאז התפרקותה של ברית המועצות.

בתחילת 2009 יצא לאקרנים סרט דוקמנטרי על תושבי הכפר הרומני גלוד ומאבקם לקבל פיצויים בטענה כי הונו על ידי מפיקי הסרט^[10].

ביקורות

"בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן" קיבל ביקורות חיוביות באופן יוצא-דופן: חלק מהמבקרים מגדירים אותו כאחד מהסרטים המצחיקים ביותר שנעשו מאז ומעולם. בכתבה שעסקה בפניה המשתנות של הקומדיה האמריקאית, טען כתב העת אטלנטיק (שאינו מבקר סרטים) כי "ייתכן שזהו הסרט המצחיק ביותר זה עשור". אתר הביקורות "Rotten Tomatoes" זיכה אותו ב-91 אחוזי טריות, דירוג נדיר מאוד לגבי סרט קומי.

סרט המשך

ערך מורחב – סרט המשך בוראט

בפברואר 2007 הודיע רופרט מרדוק, מנכ"ל ונשיא תאגיד ניוז קורפ בעלת אולפני "פוקס המאה ה-20, כי לאור הצלחת הסרט נחתם הסכם עם ברון-כהן להפקת "בוראט 2", אולם אחר כך הדבור הרשמי שלו הכחיש זאת^[11].

בספטמבר 2020 אושר כי סרט המשך, ששמו "סרט המשך בוראט: העברת שוחד עצום לשלטון אמריקני לרווחת קזחסטן בעבר אומה מופלאה", אשר צולם בסתר, הושלם ויוקרן במהלך מגפת הקורונה; פרסום זה הגיע מספר שבועות לאחר שסשה ברון כהן נראה בלוס אנג'לס, כשהוא נוהג במשאית טנדר בדמותו של בוראט^[12]. באותו חודש רכשו אולפני אמזון את זכויות ההפצה לסרט. הסרט יצא לאקרנים ב-23 באוקטובר 2020^[13].

ראו גם

מריה דמיטריינקו

קישורים חיצוניים

"בוראט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"בוראט", באתר נטפליקס
"בוראט", באתר AllMovie (באנגלית)
"בוראט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"בוראט", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"בוראט", באתר Metacritic (באנגלית)
"בוראט", באתר אידיבי
"בוראט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רשימת אתרים בהם צולם הסרט

ביקורות

"בוראט", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"
שרון וקסמן, הליגה למניעת השמצה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2006
פבלו אוטין, ‏הסוד של בוראט, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2006
אדם אבולעפיה, ‏בוראט יעשה לכם שמח, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2006
יפתח אשכנזי, ‏"אנחנו לא באמת יודעים מה תופס": הסרט בוראט כאלטרנטיבה ליהדות המהותנית, סליל, כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, אביב 2008
ניר קיפניס, ‏מצחיק, מטופש ולא שגרתי. "בוראט", באתר גלובס, 19 באוקטובר 2008

הערות שוליים

^ סשה והנקודה היהודית, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2006
^ אורי קליין, ברונו: לא מתרומם, באתר הארץ, 20 ביולי 2009
^ ניר נתן, לוס אנג'לס, ‏עונת סרטי החגים בארה"ב: בוראט הקזחסטני גבר על סנטה קלאוס בבתי הקולנוע, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2006
^ ¹ ² רויטרס, האם יועמד בוראט לדין?, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2005
^ הגרדיאן, סשה ברון כהן ("בוראט") הוזמן לקזחסטאן, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2006
^ איי.פי, שערי הבית הלבן נסגרו בפני הקומיקאי סשה ברון כהן, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2006
^ ניר נתן, לוס אנג'לס, ‏הקזחסטאנים יוצאים נגד הסרט שובר הקופות "בוראט": קיבלנו פרוטות, הונו אותנו, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2006
^ מסע העסקים של כהן, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2006
^ ניר נתן, לוס אנג'לס, ‏סשה בארון כהן בראש דירוג שכר השחקנים הבריטים; סרטו "בוראט" גרף כבר 160 מיליון ד', באתר גלובס, 23 בנובמבר 2006
^ עכבר העיר, סשה ברון כהן מנצל וזורק, באתר הארץ, 11 במאי 2009
^ ווה ווה ווי ווה: מרדוק הבטיח "בוראט 2" - אבל עדיין אין הסכם להפקת סרט המשך, באתר גלובס, 12 בפברואר 2007
^ Louis Chilton, Sacha Baron Cohen has reportedly filmed a Borat sequel in secret – and it’s already been screened, The Independent, ‏9 בספטמבר 2020
^ יעל שוב, ‏בוראט נגד טראמפ: 0-1 לקומדיה, אבל מה זה בכלל משנה, באתר "Time Out ישראל", 25 באוקטובר 2020

[1] סשה והנקודה היהודית, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2006

[2] אורי קליין, ברונו: לא מתרומם, באתר הארץ, 20 ביולי 2009

[3] ניר נתן, לוס אנג'לס, ‏עונת סרטי החגים בארה"ב: בוראט הקזחסטני גבר על סנטה קלאוס בבתי הקולנוע, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2006

[רויטרס-4] ¹ ² רויטרס, האם יועמד בוראט לדין?, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2005

[הגרדיאן-5] הגרדיאן, סשה ברון כהן ("בוראט") הוזמן לקזחסטאן, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2006

[6] איי.פי, שערי הבית הלבן נסגרו בפני הקומיקאי סשה ברון כהן, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2006

[7] ניר נתן, לוס אנג'לס, ‏הקזחסטאנים יוצאים נגד הסרט שובר הקופות "בוראט": קיבלנו פרוטות, הונו אותנו, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2006

[שם-הערה-8] מסע העסקים של כהן, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2006

[9] ניר נתן, לוס אנג'לס, ‏סשה בארון כהן בראש דירוג שכר השחקנים הבריטים; סרטו "בוראט" גרף כבר 160 מיליון ד', באתר גלובס, 23 בנובמבר 2006

[10] עכבר העיר, סשה ברון כהן מנצל וזורק, באתר הארץ, 11 במאי 2009

[11] ווה ווה ווי ווה: מרדוק הבטיח "בוראט 2" - אבל עדיין אין הסכם להפקת סרט המשך, באתר גלובס, 12 בפברואר 2007

[12] Louis Chilton, Sacha Baron Cohen has reportedly filmed a Borat sequel in secret – and it’s already been screened, The Independent, ‏9 בספטמבר 2020

[13] יעל שוב, ‏בוראט נגד טראמפ: 0-1 לקומדיה, אבל מה זה בכלל משנה, באתר "Time Out ישראל", 25 באוקטובר 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

סשה ברון כהן
דמויות	עלי ג'י • בוראט סאגדייב • ברונו ג'יהארד • אדמירל גנרל אלאדין • ערן מורד
סרטים	עלי ג'י: הסרט (2002) • בוראט (2006) • ברונו (2009) • הדיקטטור (2012) • גרימסבי (2016) • סרט המשך בוראט (2020)
טלוויזיה	המופע של עלי ג'י (2000–2004) • מי זו אמריקה? (2018)