לדלג לתוכן

בתיה כהנא דרור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתיה כהנא דרור
לידה 16 בספטמבר 1964 (בת 60)
י' בתשרי ה'תשכ"ה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק מבוי סתום עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הבית היהודי, ישראל ביתנו עריכת הנתון בוויקינתונים
www.kahanadror.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בתיה כהנא-פריאר-דרור (נולדה בי' בתשרי ה'תשכ"ה, 16 בספטמבר 1964) היא עורכת דין, פובליציסטית ופעילה חברתית ישראלית. בין השנים 20092018 כיהנה כמנכ"לית עמותת "מבוי סתום".

נולדה בחיפה ב-1964. למדה באולפנת כפר פינס, ובהמשך באולפנת הרב בהר"ן. שירתה בצה"ל כמורה חיילת בפיקוד הצפון[1]. בשנים 1987–1988 למדה אומנות ופיסול בלונדון ובבית הספר שליד מוזיאון ישראל. בעלת תואר ראשון במדע המדינה ובהיסטוריה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בבית הספר למדיניות ציבורית במסגרת תוכנית מנהלים של האוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיה האקדמיים עבדה תחילה בהנחיית קבוצות לימוד במכונים לחינוך יהודי ציוני, לאחר מכן עבדה בערוץ הראשון ונמנתה עם המייסדים של התוכנית "פופוליטיקה"[1]. בשנת 2001 התמחתה במשפטים בפרקליטות מחוז ירושלים. החל משנת 2002 ריכזה במשך שלוש שנים את מועצת יח"ד - מועצה ליחסי חילונים חרדים ודתיים של בית הנשיא.

בין השנים 2005–2009 עבדה כיועצת משפטית, ואחראית על תחום החקיקה והמדיניות בעמותת "מבוי סתום" ובין השנים 2009–2018 שימשה כמנכ"לית הארגון. הארגון ייצג נשים עגונות והעניק להן תמיכה נפשית, כמו כן פעל הארגון למען קידום מעמד האישה בממסד הדתי בישראל, בין היתר באמצעות קידום שינויי חקיקה, וייזום מחקרים אקדמיים[2]. בשנים שבהן ניהלה את הארגון, עודדה הקמת בתי דין פרטיים מחוץ לרבנות, וייסדה את מיזם "נישואים פרטיים כהלכה" (בטבעת זו)[3]. בשנת 2016 עמדה בראש הקליניקה לעגונות במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט[4]. כהנא דרור מרצה ברחבי הארץ ומפרסמת מאמרי דעה.

פעילות פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 התמודדה כהנא דרור בפריימריז של מפלגת הבית היהודי על המקום המשוריין לנשים בעשירייה השנייה[5]. מועמדותה עוררה התנגדות בקרב רבנים ואנשי המפלגה בשל התבטאויותיה נגד "תפיסות משיחיות" והצורך לדון בעתיד שני מיליון הפלסטינים החיים ביהודה ושומרון[5][6]. שעות ספורות לפני הפריימריז הסירה את מועמדותה ותקפה את המפלגה והעומד בראשה נפתלי בנט[5]. לאחר פרישתה מהתמודדות בפריימריז פרסמה "הבית היהודי" הודעה רשמית שעל פיה "אנשי הקרן החדשה לישראל, ארגון הפוגע בחיילי צה״ל ובכל אינטרס ישראלי אינם רצויים בבית היהודי. ברוך שפטרנו"[7].

ב-24 בינואר 2021 הצטרפה למפלגת ישראל ביתנו והוצבה במקום ה-12[8].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הוצבה במקום השמיני ברשימת ישראל ביתנו לכנסת.

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות למען מסורבות גט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תפקידה כמנכ"לית עמותת מבוי סתום, עסקה בנושא העגונות במדינת ישראל. לדבריה, המצב בבתי הדין הרבניים יוצר מיאוס של ההלכה היהודית בקרב ציבורים רחבים. בתי הדין יכולים להיות "פוסקי הלכה. אבל היום הם שומרי החומות, ולא מעזים לחדש ולפסוק"[1]. בשל מצב זה, כהנא דרור פועלת לשינוי מצב העגונות ותומכת בנישואים אזרחיים בישראל[9][1]. בשנת 2012 יזמה יחד עם ח"כ עתניאל שנלר תיקון לחוק הסנקציות, המאפשר ענישת סרבני גט. לפי התיקון, אם לא יינתן גט כפי שהוחלט בפסק הדין, בית הדין יחויב להתכנס שוב ולדון בהטלת סנקציות על הסרבן[10]. בשנת 2014 עתרה לבג"ץ בשיתוף הארגונים ויצו ונעמ"ת ובאמצעות עו"ד ב"כ גלי עציון ועירית גזית לאחר שמועמדותה למנכ"לות בתי הדין הרבניים בישראל נדחתה על רקע מגדרי, בבקשה לבחון את מועמדותה. בעקבות העתירה קבע הרכב שופטי בג"ץ בראשות השופט אליקים רובינשטיין כי המדינה תייצר מסלולים חדשים אשר יאפשרו לנשים להתמודד לתפקיד, זאת בשל העובדה שעד כה מסלולי הבחינות לתפקיד יועדו לגברים בלבד. בעקבות בג"ץ זה מונתה אישה לסמנכ"לות בתי הדין.[11][12]

בשנת 2014 ייצגה כהנא דרור את "העגונה מצפת", אישה שבעלה נכנס למצב של תרדמת, ולא היה סיכוי שיתעורר ממצב זה. בית הדין בצפת בראשות אב בית-הדין הרב אוריאל לביא זיכה את העגונה בגט על-פי העיקרון ההלכתי "זכין לאדם שלא בפניו". עקב ערעור שהוגש לבית הדין הגדול על פסק הדין בשנת 2017, עתרה כהנא דרור נגד הרב הראשי יצחק יוסף לבג"ץ בטענה שאין לקבל ערעור ממי שאינו צד בגירושין. הרכב בג"ץ בראשות אליקים רובינשטיין, קבע כי בית הדין אינו רשאי לעסוק בערעור. פרשה זו עוררה מחלוקת ציבורית חריפה, בעיקר בעולם הרבני[13][14].

בשנת 2017 יזמו כהנא דרור, הרב אברהם דב לוין ועמותת מבוי סתום את פרויקט "נישואים פרטיים כהלכה" - מסלול נישואים פרטי המתנהל על פי ההלכה האורתודוקסית, המבקש לאפשר לזוגות החפצים בכך להינשא על פי ההלכה, שלא דרך הרבנות. המסלול מציע חתימה על הסכם קדם-נישואין לכבוד הדדי וכן חתימה על תנאי בקידושין, על מנת להגן מפני אפשרות של סירוב גט או עגינות[15].

בשנת 2018 הופסקה במפתיע כהונתה של כהנא דרור כמנכ"לית עמותת "מבוי סתום", לאחר שתורמים טענו כי הקו שבו היא נוקטת הוא רדיקלי מדי ומחטיא את המטרה שלשמה נוסד הארגון.

יוזמות חקיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת ניהולה את ארגון "מבוי סתום", יזמה כהנא דרור הצעות חוק מגוונות שהונחו על ידי חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית:

הכנסת התשעה-עשר:

  1. הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)- תיקון סעיף 4, חובת דיון והטלת מאסר על סרבן גט, התשע"ד-2013. הונחה על ידי חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס וגילה גמליאל וקבוצת חברי כנסת. (הצעת חוק פ/1630/19)
  2. הצעת חוק הדיינים (תיקון כשירות למנהל בתי הדין הרבניים) התשע"ד-2013. הצעת חוק זו נועדה לאפשר מינויה של אישה לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים. הונחה על ידי גילה גמליאל וניצן הורוביץ וקבוצת חברי כנסת לאחר שהוגשה גם בכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת אורית זו-ארץ וקבוצת חברי כנסת. (הצעת חוק פ/768/19)
  3. הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (הסכמי קדם נישואין) התשע"ד-2013. מטרת הצעת חוק זו היא מניעת התמשכות הליכי גירושין וסחטנות של אחד מבני הזוג את רעהו באמצעות חתימה על הסכם קדם-נישואים. ההצעה הונחה על ידי אורלי לוי אבקסיס ורוברט אילטוב. (הצעת חוק פ/1638/19)
  4. הצעת תיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)- ביטול כריכה (סעיף 3). התשע"ג-2013. מטרת התיקון שהוצע היא ביטול מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, ומניעת אפשרות כריכה לתביעת גירושין בערכאה דתית ללא הסכמת שני הצדדים. ההצעה נוסחה בשיתוף הארגונים ויצו ונעמ"ת, והונחה על ידי אורלי לוי אבקסיס ואלעזר שטרן. (הצעת חוק פ/1531/19)
  5. הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום-עבירה על סידור נישואין וגירושין)-החלפת סעיף 7. התשע"ד-2014. מטרת הצעת התיקון הייתה הסרת איום המאסר על בני זוג ועורך הנישואין שאינם דואגים לרישום נישואיהם. ההצעה הוכנה בשיתוף עם עמותת "עתים" והונחה על ידי חברות הכנסת עליזה לביא ומירי רגב וקבוצת חברי כנסת. (הצעת חוק פ/2659/19)
  6. הצעת חוק התרת נישואים אזרחיים (תיקוני חקיקה) התשע"ג-2013. מטרת ההצעה הייתה לקבוע כי הסמכות לדון בהתרת נישואים של בני זוג הכשירים להינשא בארץ אך בחרו להינשא בנישואים אזרחיים בחוץ לארץ, תהיה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. זאת על מנת לתת תוקף לרצון בני הזוג שלא להכפיף את יחסיהם למערכת השיפוט הדתית. ההצעה הונחה על ידי זהבה גלאון, מרב מיכאלי, רונן הופמן, מאיר שטרית וקבוצת חברי כנסת הצעת חוק (פ/1534/19).
  7. הצעת חוק הדיינים (תיקון-שינוי הרכב ועדת המינויים) התשע"א-2010. הונח על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ. מטרת הצעת חוק זו הייתה הגדלת מספר חברי הוועדה מעשרה לאחד-עשר, על מנת למנוע מצב של תיקו, ולשריין את המקום האחד-עשר עבור נציגת ציבור שתיבחר מארגוני הנשים, במטרה למנוע ועדה שלא תהיה בה נציגות נשית (פ/2672/18). הצעה דומה הונחה על ידי זבולון אורלב (פ/1594/18), וכן על ידי חברת הכנסת אורית זוארץ (פ/1962/18).

פעילות בנושא מינוי דיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007, עקב מינוי 19 דיינים לבתי הדין הרבניים, עתרה כהנא דרור בשם ארגון "מבוי סתום" בשיתוף פרופסור אביעד הכהן ועורכת הדין גלי עציון נגד הוועדה למינוי דיינים בטענה כי הדיינים נבחרו לא על פי כישוריהם אלא על פי קשריהם עם מפלגות פוליטיות, ובפרט קשריהם למנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף. בג"ץ הסכים אמנם כי נפל פגם בהליך, אולם בנסיבות העניין לא ראה בכך פגם מהותי ודחה את העתירה[16].

בשנת 2014, עקב חילוקי דעות פוליטיים במשך תקופה ארוכה, לא מונו דיינים חדשים לבתי הדין בכלל, ולבית הדין הגדול בפרט. עקב זאת שותקה כמעט לחלוטין עבודת בית הדין הגדול במשך כשנה, וממילא לא נקבעו דיונים, ובתוך כך גם דיונים העוסקים במקרים קשים של עגינות. כהנא דרור עתרה בשם אישה שחוותה אלימות קשה ובעלה מיאן לתת לה גט, על כך שלא קיבלה תאריך לדיון עקב כך שלא היו דיינים, ובכך נמנעה ממנה זכות היסוד לגישה לערכאות. בעקבות עתירה מינתה שרת המשפטים איילת שקד שישה דיינים לבית הדין הגדול על תקן זמני.

פעילות ציבורית נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור האחרון עסקה כהנא דרור בשורה של פעילויות ציבוריות והתנדבותיות, בהן חברת הוועד המנהל של המכון לאסטרטגיה ציונית (2014), חברת ועדת ההיגוי של 'הפורום לחופש בחירה בנישואים', חברת הוועדה המייעצת במכון "על משמר הכנסת" וחברת ארגון קולך.

כן כהנא דרור חברת מועצת ההסכמות-הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה של אוניברסיטת בר-אילן ומכון שחרית. היא מפרסמת מאמרים בתחומי משפט, יהדות, דת ומדינה ונחשבת לקול ביקורתי בשיח הציבורי העוסק בנושא.

בשנת 2024 עתרה לבג"ץ נגד שר החינוך, לפסול את הרב יצחק יוסף מלקבל את ״פרס ישראל״ בנושא ספרות תורנית, זאת משום שהרב הביע את דעתו ההלכתית בנוגע לנושאים שונים כגון; גיור, גיוס בני ישיבה, בית המשפט העליון ועוד. בג״ץ דחה פה אחד את העתירה, והשופט כבוב אף הוסיף כי ״הגיע הזמן להסיר את הלוט ולומר כי אין עוד מקום להגשת עתירות התוקפות את החלטת שר החינוך בנושא פרס ישראל״.

הכרה ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 נבחרה כהנא דרור לאחת ממאה הנשים המשפיעות בישראל (במגזר הדתי), על ידי גיליון "נשים" של מקור ראשון ואחת מתוך עשר הנשים המשפיעות בקטגוריית המשפט.[דרוש מקור]

באותה שנה נבחרה לאחת ממאה הישראלים פורצי דרך ומעוררי השראה לשנת 2013 של העיתון מעריב, מתוך עשרה ישראלים מעוררי השראה בתחום היהדות[1].

בשנת 2018, נבחרה לאחת מחמישים אנשי השנה בתחום החברתי מטעם עיתון "ידיעות אחרונות"[17].

בנובמבר 2019 פורסם הסרט התיעודי "מסורבות", המלווה את פעילותה בשנים 2016–2018 למען עגונות ומסורות גט במסגרת ארגון "מבוי סתום" ובשיתוף צוות הארגון. הסרט הופק עבור יס דוקו על ידי "טרבלסי הפקות", בבימויים של דוד אופק ומיה ווב. הסרט הוקרן לראשונה במסגרת פסטיבל "דוקאביב גליל" במעלות-תרשיחא בנובמבר 2019[18].

בג"ץ 6510/21 - כהנא דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול ואח'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2021 עתרה כהנא דרור לבג"ץ בנושא מינויו הפסול של אב בית דין בירושלים, הרב רלב"ג, על ידי נשיא בית הדין הגדול - הרב דוד לאו, בשל היותו נגוע בניגוד עניינים. בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי חלק מהסעדים שנתבקשו בעתירה והורה לבטל את המינוי בתוך שישים יום. כמו כן הורה בית המשפט לרב הראשי נשיא בית הדין לפעול עם היועצת המשפטית לממשלה למציאת הסדר המקובל על הצדדים למניעת ניגודי עניינים במינויים הנעשים על ידי הנשיא, בהתאם למתווים שהוצעו בדיונים - מתווה המשנים ליועמ"ש לממשלה לשעבר, עו"ד רז נזרי ועו"ד דני חורין, ומתווה היועמ"ש המשפטי הרבני, עו"ד הרב שמעון יעקובי. בנוסף, אסר בית המשפט על הרב לאו להיות מעורב בכל מינוי עתידי של גיסו - הרב רלב"ג. בעקבות העתירה הוקם צוות מיוחד וזה החליט פה אחד על הארכת כהונת הרב רלב"ג כאב"ד וכראב"ד ירושלים.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהנא דרור נישאה בשנת 1998 למיכה, נכדה של רחה פריאר, מייסדת עליית הנוער, ובין השנים 19882012 התגוררה בירושלים. כהנא דרור היא אמא לארבעה ומתגוררת במושב נס הרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בתיה כהנא דרור בוויקישיתוף

ממאמריה:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 שלמה בן צבי, 100 ישראלים מעוררי השראה, באתר מעריב, ‏דצמבר 2013 (ארכיון)
  2. ^ "אודות הארגון ומייסדת הארגון - מבוי סתום - למען מסורבות גט ועגונות". מבוי סתום - למען מסורבות גט ועגונות. נבדק ב-2017-05-31.
  3. ^ נישואים פרטיים כהלכה, באתר נישואים פרטיים כהלכה
  4. ^ מבוי סתום, קליניקה לסיוע לעגונות ולמסורבות גט בשערי משפט | מבוי סתום – למען מסורבות גט ועגונות(הקישור אינו פעיל)
  5. ^ 1 2 3 קובי נחשוני, פורשת ערב הפריימריז: "הבית היהודי משיחי", באתר ynet, 13 בינואר 2015
  6. ^ עמית סלונים, ‏"מפלגת הבית היהודי לוקחת אותנו למקום של משטרים אפלים", באתר ‏מאקו‏, 15 בינואר 2015
  7. ^ עו"ד כהנא-דרור פרשה מהפריימריז בבית היהודי: "קיבלתי כתף קרה מבנט", באתר מעריב אונליין, 14 בינואר 2015
  8. ^ עדיאל שביט, חדשות כיפה, ‏ישראל ביתנו מציגה את הרשימה שלה לבחירות לכנסת ה-24, באתר כיפה, 02 בפברואר, 2021 17:23
  9. ^ מועמדת הבית היהודי לשעבר: לקדם נישואין אזרחיים | כיפה, באתר www.kipa.co.il
  10. ^ יאיר אטינגר, אושר חוק המחייב ענישת סרבני גט, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
  11. ^ יאיר אטינגר, בג"ץ הורה לנסח תקנות שיאפשרו לנשים להתמודד לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים, באתר הארץ, 7 בינואר 2016
  12. ^ בג"ץ 8213/14 בתיה כהנא דרור ואחרים נ' השר לשירותי דת ואחרים, ניתן ב־15 באוגוסט 2017
  13. ^ בג"ץ 9261/16 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורי... 30-03-2017 - פסקי דין, החלטות ופרוטוקולים, באתר www.ruling.co.il, ‏30/3/2017
  14. ^ מאיה פולק, 'העגונה מצפת' במסר לנשים מסורבות גט: "אל תפחדו", באתר www.makorrishon.co.il
  15. ^ נישואים לפי ההלכה, אבל בלי הרבנות, יוצאים מהמחתרת, באתר Hiddush
  16. ^ בג"ץ 8756/07 עמותת "מבוי סתום" נ. הוועדה למינוי די... 17-08-2014 - פסקי דין, החלטות ופרוטוקולים, באתר www.ruling.co.il, ‏03/06/2008
  17. ^ , ynet, 2018-12-31 (בעברית)
  18. ^ אתר למנויים בלבד אריאנה מלמד, הסרט שמוכיח – מדינת ישראל מתעללת בנשים, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2019