בתיה כהנא דרור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בתיה כהנא דרור
אין תמונה חופשית
לידה 1969 (בת 50 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משפטנית, עורכת דין עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מנכ"לית עמותת מבוי סתום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בתיה כהנא דרור (נולדה בשנת 1969) היא עורכת-דין, עיתונאית ופעילה חברתית ישראלית. בין השנים 20082018 כיהנה כהנא דרור כמנכל"ית עמותת מבוי סתום ועמדה בראש הקליניקה לעגונות במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיה כהנא דרור נולדה בחיפה, למדה באולפנת כפר פינס והייתה הבוגרת הראשונה של האולפנה שהתגייסה לצבא ושרתה כמורה חיילת[2]. היא בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני למדיניות ציבורית במסגרת תוכנית מנהלים של האוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיה האקדמיים, עבדה בטלוויזיה והייתה מבין המייסדים של התוכנית פופוליטיקה[2]. החל משנת 2002 ריכזה, במשך שלוש שנים, את מועצת יח"ד - מועצה ליחסי חילונים חרדים ודתיים של בית הנשיא. כהנא דרור שימשה כמנכ"לית ארגון "מבוי סתום" בין השנים 2018-2008. הארגון פועל למען קידום ושוויון מעמד האישה בממסד הדתי בישראל, בין היתר באמצעות קידום שינויי חקיקה, יזום מחקרים אקדמיים וייצוג נשים עגונות[3].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 התמודדה כהנא דרור בפריימריס של מפלגת הבית היהודי על השריון לנשים בעשיריה השנייה[4]. מועמדותה עוררה התנגדות בקרב רבנים ואנשי המפלגה בשל התבטאויותיה נגד תפיסות משיחיות והצורך לדון בעתיד שני מיליון הפלסטינים החיים ביהודה ושומרון[4][5]. שעות ספורות לפני הפריימריס הסירה את מועמדותה ותקפה בחריפות את המפלגה והעומד בראשה נפתלי בנט[4]. לאחר פרישתה מהתמודדות בפריימריס פרסמה הבית היהודי הודעה רשמית על פיה ״אנשי הקרן החדשה לישראל, ארגון הפוגע בחיילי צה״ל ובכל אינטרס ישראלי אינם רצויים בבית היהודי. ברוך שפטרנו״[6].

פעילות למען מסורבות גט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תפקידה כמנכ"לית עמותת מבוי סתום, העלתה כהנא דרור את נושא העגונות לסדר היום הציבורי. היא טוענת שהמצב בבתי הדין הרבניים יוצר מצב של מיאוס ההלכה היהודית על ציבורים רחבים. בתי הדין יכולים להיות, "פוסקי הלכה. אבל היום הם שומרי החומות, ולא מעיזים לחדש ולפסוק"[2]. בשל מצב זה, כהנא דרור פועלת לשינוי מצב העגונות ואף תומכת בנישואים אזרחיים בישראל[7][2]. בשנת 2012 יזמה כהנא דרור יחד עם ח"כ עתניאל שנלר חוק המחייב ענישת סרבני גט. לפי החוק, אם לא יינתן גט כפי שהוחלט בפסק הדין, בית הדין יחויב להתכנס שוב ולדון בהטלת סנקציות על הסרבן[8]. בשנת 2015 עתרו ארגוני נשים לבג"ץ בבקשה לאפשר מינוי של אישה למנכ"לית בתי הדין הרבניים בישראל. בעקבות העתירה קבע הרכב שופטי בג"ץ כי המדינה תייצר מסלולים חדשים אשר יאפשרו לנשים להתמודד לתפקיד, זאת בשל העובדה שעד כה מסלולי הבחינות שנעשו לתפקיד היו מיועדים לגברים בלבד. ההערכה הייתה שכהנא דרור תתמודד על התפקיד[9]. כהנא דרור היא דוברת מרכזית בנושא עגונות וסרבני גט ובמסגרת המקרה של סרבן הגט עודד גז, היא תקפה את מערכת בתי הדין הרבניים וטענה שיש להכניס אותו לכלא וכי השיימינג שנעשה לגז על ידי בתי הדין אינו אפקטיבי.[10] בשנת 2017 כהנא דרור, הרב אברהם דב לוין ועמותת מבוי סתום יזמו את פרויקט 'נישואים פרטיים כהלכה' - מסלול נישואים פרטי, על פי ההלכה, שמבקש לאפשר לזוגות אשר חפצים בכך להינשא כדת משה וישראל, בצורה שוויונית ומכבדת, שלא דרך הרבנות. המסלול מציע חתימה על הסכם קדם נישואין לכבוד הדדי וכן חתימה על תנאי בקידושין, על מנת להגן מפני אפשרות של סירוב גט או עגינות[11].

בשנת 2019 פרסם בית הדין הרבני הגדול פסק דין בו הוא מחייב גבר לתת גט לאשתו ללא תנאים לאחר 29 שנה. בפסק הדין הוסיפו הדיינים ביקורת על באות כוחה של האישה שלטענתם נתנו לה "עצות אחיתופל". סביב פסק דין זה היה מאבק בין בית הדין לעמותת מבוי סתום וכהנא דרור[12].

פעילות ציבורית נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור האחרון עסקה כהנא דרור בשורה של פעילויות ציבוריות והתנדבותיות, ביניהן חברת הוועד המנהל של המכון לאסטרטגיה ציונית (2014), חברת ועדת ההיגוי של 'הפורום לחופש בחירה בנישואים', חברת הוועדה המייעצת במכון "על משמר הכנסת" וחברת ארגון קולך. היא מפרסמת מאמרים בתחומי משפט, יהדות, דת ומדינה ונחשבת לקול ביקורתי בשיח הציבורי העוסק בנושא.

הכרה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 נבחרה כהנא דרור לאחת ממאה הנשים המשפיעות בישראל (במגזר הדתי), על ידי גיליון "נשים" של מקור ראשון ואחת מתוך עשר הנשים המשפיעות בקטגוריית המשפט.

באותה שנה נבחרה לאחת ממאה הישראלים פורצי דרך ומעוררי השראה לשנת 2013 של העיתון מעריב, מתוך עשרה ישראלים מעוררי השראה בתחום היהדות[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקליניקות המשפטיות בית הספר למשפטים, שנה"ל תשע"ז, המרכז האקדמי שערי משפט
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 שלמה בן צבי, 100 ישראלים מעוררי השראה, מעריב, ‏דצמבר 2013
  3. ^ "אודות הארגון ומייסדת הארגון - מבוי סתום - למען מסורבות גט ועגונות". מבוי סתום - למען מסורבות גט ועגונות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-31 במאי 2017. 
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 "פורשת ערב הפריימריז: "הבית היהודי משיחי"". Ynet (בעברית). 14 בינואר 2015. בדיקה אחרונה ב-31 במאי 2017. 
  5. ^ ""מפלגת הבית היהודי לוקחת אותנו למקום של משטרים אפלים"". mako. 15 בינואר 2015. בדיקה אחרונה ב-31 במאי 2017. 
  6. ^ "עו"ד כהנא-דרור פרשה מהפריימריז בבית היהודי: "קיבלתי כתף קרה מבנט"". מעריב אונליין Maariv Online (בעברית). בדיקה אחרונה ב-13 במאי 2017. 
  7. ^ מועמדת הבית היהודי לשעבר: לקדם נישואין אזרחיים | כיפה, www.kipa.co.il (בhe-IL)
  8. ^ אטינגר, יאיר (21 במרץ 2012). "אושר חוק המחייב ענישת סרבני גט". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-31 במאי 2017. 
  9. ^ אטינגר, יאיר (2016). "בג"ץ הורה לנסח תקנות שיאפשרו לנשים להתמודד לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-31 במאי 2017. 
  10. ^ "סרבנים - לכלא: בית הדין הוא לא אושיית פייסבוק". בדיקה אחרונה ב-21 באוקטובר 2016. 
  11. ^ נישואים לפי ההלכה, אבל בלי הרבנות, יוצאים מהמחתרת, Hiddush
  12. ^ קובי נחשוני, 29 שנים אחרי הפרידה: בית הדין חייב גבר לתת גט ללא תנאים, ynet, ‏2019-05-15 (בעברית)