רז נזרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רז נזרי
רז נזרי.jpg
לידה 29 בספטמבר 1972 (בן 48)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
תקופת כהונה אפריל 2011
תפקידים בולטים משנה ליועץ המשפטי לממשלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רז נזרי (נולד בכ"ב בתשרי ה'תשל"ג; 29 בספטמבר 1972) הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים וציבורי - חוקתי. לפני כן, כיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזרי נולד וגדל במעלות תרשיחא, בן לשלמה ואמי נזרי, שניהם מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך. למד במדרשיית נעם בפרדס חנה, ולאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב בירושלים ובישיבת הגולן בחיספין ברמת הגולן. שירת כלוחם בחטיבת גולני. למד באוניברסיטת בר-אילן לתואר ראשון במשפטים ובמדעי המדינה ותואר שני במשפטים. את תאריו סיים בהצטיינות יתרה.

לאחר התמחות בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, שימש בין השנים 2001–2011 כעוזרם וכעוזרם הבכיר של שלושה יועצים משפטיים - אליקים רובינשטיין (עד 2003), מני מזוז (עד 2010) ויהודה וינשטיין (עד 2011). במסגרת תפקידו סייע ליועץ בתיקים פליליים וביטחוניים, וכן בענייני ייעוץ וחקיקה בתחום הפלילי. כן טיפל בנושאים מתחום המשפט החוקתי והמנהלי, משפט בינלאומי ונושאים נוספים.

בין הסוגיות המרכזיות שליווה: מסמך הרפז, יואב גלנט, ראשי הממשלה אריאל שרון (פרשת האי היווני) ואהוד אולמרט, הנשיא משה קצב, השרים חיים רמון, צחי הנגבי (פרשת המינויים הפוליטיים), אברהם הירשזון ושלמה בניזרי, חברי הכנסת עזמי בשארה ויחיאל חזן (פרשת ההצבעות הכפולות), הרב הראשי לישראל יונה מצגר, פרשת ענת קם ואורי בלאו, פרשת עמותות ברק, "פרשת מזרחי" (האזנות הסתר במשטרה); ליאורה גלט-ברקוביץ (הדלפת פרשת סיריל קרן), אלחנן טננבוים, מרדכי ואנונו, האזנות סתר בשב"כ ובמשטרה, סיכולים ממוקדים, נוהל שכן, טיפול בעבירות הסתה והמרדה, ליווי משפטי של תוכנית ההתנתקות ועוד.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011 מונה נזרי למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), תחילה תחת היועץ יהודה וינשטיין והחל מ-2016 תחת אביחי מנדלבליט. במסגרת תפקידו היה אחראי על הכנה וקידום חקיקה בתחום הפלילי, לרבות סדר הדין הפלילי ודיני הראיות. בין החוקים המרכזיים בהם טיפל ניתן למנות את חוק המאבק הטרור, חוק החיפוש; חוק הבניית ענישה, תיקונים לחוק המרשם הפלילי, חוק נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, חוק החילוט, הטיפול בשובתי הרעב, תיקון לעבירת ההסתה לאלימות, הרפורמה בעבירות המתה, פרסומים מחקירות, הסדר מותנה, חסיון חומר מודיעיני, אחריות פלילית של תאגידים, אכיפה חלופית – עיצומים כספיים, התאמת המשפט הפלילי למשפט הבינלאומי, ועוד.

כן היה אחראי על מתן ייעוץ משפטי לממשלה ולגופים ציבוריים שונים בנושא מתן כלים לאכיפת החוק, קביעת מדיניות חקיקה בתחום הפלילי ופרשנותו; תיאום בין-משרדי, התווית מדיניות וריכוז פעולות מקצועיות של הייעוץ והחקיקה בתחומים האמורים, מול משרדי הממשלה בכלל ומול המשרד לביטחון הפנים, משטרה, שב"כ, שב"ס וצה"ל. בין הנושאים המרכזיים שליווה ניתן למנות את תחום האזנות הסתר, סמכויות חקירה ואכיפה, מעצרים מנהליים, קיצור תקופות מעצר ביהודה ושומרון, קטינים ביו"ש, תנאי אסירים טיפול בהם בהפרדה ושחרור במסגרת עסקת שליט, המסתננים, אירועי אלימות ואבנים, הר הבית, תג מחיר, הוצאה מחוץ לחוק, סנקציות פליליות הנובעות מחוק שירות ביטחון, כדורגל בשבת, שביתות מורים, צוות שחיתות ברשויות מקומיות, ארגוני פשיעה, חוק לצמצום השימוש במזומן, הלבנת הון, טיפול במטסי ומשטי התרסה לעזה, ועוד.

במסגרת תפקידו ליווה נזרי את היועץ המשפטי לממשלה, לצד הפרקליטות, בטיפול בתיקים ובנושאים פליליים המצויים בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, תחת כובעו כראש התביעה הכללית. בין התיקים המרכזיים שליווה: בדיקה בעניין ראש הממשלה בנימין נתניהו ובעניין תיק המעונות, השרים אריה דרעי, חיים כץ, סילבן שלום ואביגדור ליברמן, חברי הכנסת בנימין בן אליעזר, יצחק הרצוג ופאינה קירשנבאום, השופט יורם דנציגר, הרב דוב ליאור, שולה זקן, הרב יאשיהו פינטו ואפרים ברכה, גל הירש, פרשת האסיר X, פרשיות ביטחוניות ועוד. כן שימש כנציג היועץ המשפטי לממשלה בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני, ועדות שרים וועדות הכנסת בנושאים ביטחוניים ופליליים שונים.

נזרי מילא את תפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים עד יוני 2017.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-חוקתי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2017 מונה נזרי לכהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-חוקתי) תחת היועץ אביחי מנדלבליט, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במסגרת תפקידו אחראי נזרי על מתן ייעוץ משפטי לממשלה וגופים ציבוריים שונים, וליווי וקידום חקיקה. בכלל זה: חוקי היסוד וזכויות אדם, דיני משפחה ובתי דין דתיים, משפט סוציאלי, דיני חינוך והשכלה גבוהה, דיני בריאות, התאמת החקיקה ביהודה ושומרון, שוויון הזדמנויות בעבודה ושוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, ועוד.

בין הפרויקטים המרכזיים שמלווה המחלקה בראשה עומד נזרי ניתן למנות את הצעת חוק יסוד: החקיקה, חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, תיקונים לחוק יסודות התקציב (משמעת), רפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, הצעת חוק הגנת הפרטיות (סמכויות אכיפה), הסדרים פנסיוניים לגופי ביטחון, הצעת חוק עונש מוות למחבלים; הצבת מצלמות בבתי חולים גריאטריים, הצעת חוק בנקי הזרע, הסדרי אימוץ ופונדקאות, הרפורמה במזונות, הרפורמה בחינוך המיוחד ועוד. במסגרת תפקידו מסייע נזרי ליועץ המשפטי לממשלה, לצד הפרקליטות, בטיפול בתיקים פליליים המצויים בסמכותו של היועץ בכובעו כראש התביעה הכללית.

במאי 2018 מונה נזרי לכהן גם כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), כמחליפו של אבי ליכט. במסגרת תפקידו אחראי נזרי על ניהול ייעוץ וחקיקה, תחום המורכב משבע מחלקות ייעודיות, כל אחת מהן בראשות משנה ליועץ המשפטי. בכלל זה גיבוש תהליכים ותורת עבודה, הובלת תהליכי ארגון תכנון ובקרה, ריכוז תוכניות העבודה השנתיות ועוד. כן אחראי נזרי על סיוע ליועץ בנושאים רגישים, בכלל זה סיוע בתיקים פליליים מורכבים.

בדצמבר 2019 פורסם שנזרי דחה הצעה של שר המשפטים אמיר אוחנה להתמנות לפרקליט המדינה. באוגוסט 2020 פורסמה מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת.[1]

נזרי נשוי לטלי, ולהם 5 ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]