רז נזרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רז נזרי
רז נזרי.jpg
לידה 29 בספטמבר 1972 (בן 46)
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
תקופת כהונה אפריל 2011
תפקידים בולטים משנה ליועץ המשפטי לממשלה

רז נזרי (נולד בכב בתשרי ה'תשל"ג; 29 בספטמבר 1972) הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים וציבורי - חוקתי. לפני כן, כיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזרי נולד וגדל במעלות תרשיחא, בן לשלמה ואמי נזרי, שניהם מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך. השלים לימודי תיכון במדרשיית נעם בפרדס חנה, ולאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב בירושלים ובישיבת הגולן - ישיבת הסדר בחיספין שברמת הגולן.

לאחר שירותו הצבאי כלוחם בחטיבת גולני, למד באוניברסיטת בר-אילן לתואר ראשון במשפטים ובמדעי המדינה ותואר שני במשפטים - את שני התארים סיים בהצטיינות יתרה.

לאחר התמחות בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, כיהן בין השנים 2001 - 2011 כעוזרם וכעוזרם הבכיר של שלושה יועצים משפטיים לממשלה - אליקים רובינשטיין, מני מזוז ויהודה וינשטיין.

במסגרת תפקידים אלו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה היה נזרי אחראי בעיקר על הטיפול והסיוע ליועץ המשפטי לממשלה במכלול הנושאים והתיקים הפליליים והביטחוניים, וכן בענייני הייעוץ והחקיקה בתחום הפלילי המגיעים ללשכה. כן טיפל נזרי בנושאים שונים מתחום המשפט החוקתי והמנהלי, משפט בינלאומי ונושאים נוספים שהגיעו לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה.

בין הסוגיות המרכזיות אותם ליווה נזרי במהלך עבודתו בלשכת היועץ המשפט לממשלה, ניתן למנות את פרשת "מסמך הרפז"; "פרשת גלנט"; פרשיות ראש הממשלה, אהוד אולמרט; פרשת הנשיא קצב; פרשת השר רמון; פרשת "האי היווני" בעניינו של ראש הממשלה, אריאל שרון; המינויים הפוליטיים - השר צחי הנגבי; השר הירשזון; ח"כ עזמי בשארה; הרב הראשי לישראל - הרב יונה מצגר; מסמכי ענת קם – אורי בלאו; "עמותות ברק"; "פרשת מזרחי" - האזנות הסתר במשטרה; פרשת גלט-ברקוביץ; פרשת "ההצבעות הכפולות בכנסת" - השר בניזרי; אלחנן טננבוים; מרדכי ואנונו; האזנות סתר בשב"כ ובמשטרה; סיכולים ממוקדים; "נוהל שכן"; הטיפול בעבירות הסתה והמרדה; ליווי משפטי של תוכנית ההתנתקות ועוד.

בחודש יוני 2011 מונה נזרי לכהן בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), תפקיד אותו מילא עד חודש יוני 2017.

במסגרת תפקידו זה היה נזרי אחראי על מתן ייעוץ משפטי לממשלה ולגופים ציבוריים, וכן להכנה וקידום חקיקה בתחום הפלילי, לרבות סדר הדין הפלילי ודיני הראיות. בין החוקים המרכזיים שטיפל נזרי בקידומם, ניתן למנות את חוק המאבק הטרור; חוק החיפוש; חוק הבניית ענישה; תיקונים לחוק המרשם הפלילי; חוק נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; חוק החילוט; הטיפול בשובתי הרעב; תיקון לעבירת ההסתה לאלימות; הרפורמה בעבירות המתה; פרסומים מחקירות; הסדר מותנה; חסיון חומר מודיעיני; אחריות פלילית של תאגידים; אכיפה חלופית – עיצומים כספיים; התאמת המשפט הפלילי למשפט הבינלאומי ועוד.

כן, נזרי היה אחראי על מתן ייעוץ משפטי לכלל משרדי וגורמי הממשלה השונים בנושא מתן כלים לאכיפת החוק, קביעת מדיניות חקיקה בתחום הפלילי ופרשנות הדין הפלילי. כן היה אחראי על התיאום הבינמשרדי, התווית המדיניות וריכוז הפעולות המקצועיות של הייעוץ והחקיקה בתחומים האמורים מול משרדי הממשלה בכלל ומול המשרד לבט"פ, משטרה, שב"כ, שב"ס וצה"ל בפרט. בין הנושאים המרכזיים שלוו על ידי המחלקה למשפט פלילי בראשה עמד נזרי, ניתן להזכיר את תחום האזנות הסתר; סמכויות חקירה; סמכויות אכיפה; מעצרים מנהליים; קיצור תקופות מעצר באיו"ש; קטינים באיו"ש; תנאי אסירים; טיפול באסירים בהפרדה; שחרור אסירים/עסקת שליט; מסתננים; ירושלים – אירועי אלימות ואבנים; הר הבית; תג מחיר; הוצאה מחוץ לחוק של גופים שונים; חוק הגיוס – סנקציות פליליות; כדורגל בשבת; שביתות מורים – חסינות מדין פלילי; צוות שחיתות – רשויות מקומיות; פשיעה לאומנית; ארגוני פשיעה; מלחמה בהון השחור- חוק המזומן; הלבנת הון; טיפול במטסי/משטי התרסה לעזה ועוד.

בנוסף, במסגרת תפקידו זה המשיך נזרי ללוות ולסייע ליועץ המשפטי לממשלה [לצד הפרקליטות] בטיפול בתיקים ובנושאים פליליים המצויים בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה בתפקידו כראש התביעה הכללית. בין התיקים המרכזיים שנזרי ליווה בתקופה זו: השופט דנציגר, ח"כ בנימין בן אליעזר, ח"כ הרצוג, השר אריה דרעי, בדיקה בעניין ראה"מ נתניהו, השר חיים כץ, ח"כ פאינה קירשנבאום, פרשת ליברמן, הרב ליאור, שולה זקן, פרשת מעונות רוה"מ, השר סילבן שלום, הרב פינטו, אפי ברכה ז"ל, גל הירש, "האסיר איקס", פרשיות ביטחוניות ועוד.

נזרי שימש גם כנציג היועץ המשפטי לממשלה בישיבות קבינט מדיני-ביטחוני, ועדות שרים וועדות הכנסת בנושאים ביטחוניים ופליליים שונים.

בחודש ינואר 2017 מונה נזרי לכהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-חוקתי), תפקיד בו הוא מכהן עד היום.

במסגרת תפקידו זה אחראי נזרי על מתן ייעוץ משפטי למשרדי ממשלה ולגופים ציבוריים שונים, ועל ליווי וקידום חקיקה בתחומים מגוונים, בכלל זה חוקי היסוד וזכויות אדם; דיני משפחה ובתי דין דתיים; משפט סוציאלי; דיני חינוך והשכלה גבוהה; דיני בריאות; התאמת החקיקה הישראלית באיו"ש; שוויון הזדמנויות בעבודה; שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות ועוד. בין הפרויקטים המרכזיים שלוו/מלווים על ידי המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי בראשנה עומד נזרי, ניתן למנות את הצעת חוק-יסוד: החקיקה; חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי; תיקונים לחוק יסודות התקציב (משמעת); רפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי; הצעת חוק הגנת הפרטיות (סמכויות אכיפה); הסדרים פנסיוניים לגופי ביטחון; הצעת חוק עונש מוות למחבלים; הצבת מצלמות בבתי חולים גריאטריים; הצעת חוק בנקי הזרע; הסדרי אימוץ ופונדקאות; הרפורמה במזונות; הרפורמה בחינוך המיוחד ועוד.

בנוסף, במסגרת תפקידו זה ממשיך נזרי ללוות ולסייע ליועץ המשפטי לממשלה [לצד הפרקליטות] בטיפול בתיקים ובנושאים פליליים המצויים בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה בתפקידו כראש התביעה הכללית.

בחודש מאי 2018, מונה נזרי לכהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), וזאת בנוסף לתפקידו כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-חוקתי).

במסגרת תפקידו זה אחראי על תחום הניהול של ייעוץ וחקיקה [המורכבת משבע מחלקות ייעודיות לפי נושאים שונים, כל אחת מהן בראשות משנה ליועץ המשפטי לממשלה], ובכלל זה בניית תהליכי העבודה וגיבוש תורת העבודה במחלקה, הובלת תהליכי ארגון, תכנון ובקרה, ריכוז תוכניות העבודה השנתיות ועוד.

כן אחראי נזרי על סיוע ליועץ המשפטי לממשלה בנושאים מורכבים ורגישים הנמצאים על שולחנו, ובכלל זה המשך ליווי וסיוע בתיקים פליליים מורכבים, והובלת נושאים כאמור בהתאם להחלטת היועץ המשפטי לממשלה.

נזרי נשוי לטלי, ולהם 5 ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]