דייוויד בקהאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דייויד בקהאם)
דייוויד בקהאם
David Beckham
בקהאם כאורח באליפות וימבלדון 2014
בקהאם כאורח באליפות וימבלדון 2014
מידע אישי
לידה 2 במאי 1975 (בן 48)
לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא דייוויד רוברט ג'וסף בקהאם
גובה 1.83 מטרים
עמדה קשר
מועדוני נוער
1987–1991
1989–1991
19911993
טוטנהאם הוטספר
ברימסדאון רוברס
מנצ'סטר יונייטד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19932003
19941995
20032007
2007–2012
2009
2010
2013
סה"כ
מנצ'סטר יונייטד
פרסטון נורת' אנד
ריאל מדריד
לוס אנג'לס גלאקסי
מילאן
מילאן
פריס סן ז'רמן
265 (62)
5 (2)
116 (13)
98 (18)
18 (2)
11 (0)
10 (0)
523 (97)
נבחרת לאומית כשחקן
19962009 נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה 115 (17)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייוויד רוברט ג'וסף בקהאם OBEאנגלית: David Robert Joseph Beckham; נולד ב-2 במאי 1975) הוא כדורגלן עבר אנגלי ממוצא יהודי[1][2][3][4][5], נשיא קבוצת אינטר מיאמי מליגת ה-MLS ואחד מבעלי קבוצת סלפורד סיטי(אנ') מהפוטבול ליג השנייה.[6]

בקהאם ששיחק בעמדת הקשר, דורג פעמיים במקום השני בפרס כדורגלן השנה בעולם של פיפ"א, ובשנת 2004 דורג כשחקן עם ההכנסה הגדולה ביותר ממשכורת ומחסויות. הוא גם הכדורגלן הבריטי הראשון שערך 100 הופעות בליגת האלופות של אופ"א. בזכות הפופולריות הגבוהה שלו הוא הפך למבוקש בקרב מותגים נודעים, ונודע גם כאייקון אופנה גברי.

בקהאם כיהן כקפטן נבחרת אנגליה מ-15 בנובמבר 2000 למונדיאל 2006, ובסך הכול השתתף ב-58 משחקים בתפקיד זה. הוא המשיך לייצג את אנגליה גם לאחר מכן, ובמשחק מול נבחרת צרפת ב-26 במרץ 2008 ערך את הופעתו ה-100 במדי נבחרתו האנגלית.

ב-2012 נהג בקהאם בסירת המירוץ שהובילה את הלפיד האולימפי של אולימפיאדת לונדון (2012), על נהר התמזה, במסלולו האחרון לפני הכניסה לאצטדיון האולימפי שבטקס הפתיחה של המשחקים.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהאם התחיל את הקריירה המקצועית שלו לאחר שהוחתם במנצ'סטר יונייטד. ב-1992 ערך את הופעת הבכורה שלו בסגל הבוגר של הקבוצה. בתקופה שבה שיחק ביונייטד היא זכתה בשש אליפויות של הפרמייר ליג, פעמיים בגביע ה-FA, ובליגת האלופות ב-1999. בקהאם שיחק כקשר ימני בקבוצת מנצ'סטר יונייטד עוד מהיותו נער. את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת ערך ב־1992 ושיחק בשורותיה עד שנת 2003, אז עבר לריאל מדריד בגלל תקרית בינו לבין מאמנו אלכס פרגוסון שלאחר משחק בגביע נגד ארסנל זרק נעל לעבר בקהאם ופצע אותו בגבה שלו. במנצ'סטר, בקהאם היה ידוע בבעיטות החזקות והמדויקות שלו ובנחישות הרבה שהפגין במגרש. הוא נחשב למרים הכדורים הטוב ביותר באנגליה והרבה הגבהות שלו מהאגף הימני הפכו לשערים. כמו כן, בקהאם ידוע בבעיטות החופשיות המדויקות שלו. בקהאם זכה עם יונייטד במספר רב של אליפויות וגביעים וב־1999 היה חלק מרכזי ב"טרבל" - זכייתה של מנצ'סטר יונייטד בגביע אירופה לאלופות, באליפות הפרמייר ליג ובגביע האנגלי.

בשנת 2003 עבר בקהאם לריאל מדריד, ובעונתו הרביעית והאחרונה במדיה זכה עמה באליפות הלה ליגה.

בקהאם במדי LA גלאקסי, 2007

בינואר 2007 נודע, שעם סיום חוזהו בריאל מדריד בסוף עונת 2006/07, יעבור בקהאם למועדון ליגת ה-MLS הצפון-אמריקאית, לוס אנג'לס גלאקסי וירוויח 250 מיליון דולר בחמש שנים. על פי בקהאם, אחת הסיבות למעבר היא לגרום לצעירים בארצות הברית לאהוב כדורגל, אשר אינו נחשב שם לאחד מענפי הספורט הפופולריים באותה עת בקרב קהל היעד השכיח בעולם לענף זה, גברים.

באוקטובר 2008 סיכם בקהאם על הצטרפותו למילאן האיטלקית, למספר חודשים החל מינואר 2009, על מנת לשמור על כושרו כדי לא לאבד את מקומו בנבחרת אנגליה. ב-20 בדצמבר 2008 הוצג בקהאם רשמית במילאן.

אחרי עונה אחת במילאן חזר בקהאם בשנת 2009 ללוס אנג'לס גלאקסי, שם שיחק עד 1 בדצמבר 2012. במשחקו האחרון זכה עם ל.א. גלאקסי באליפות ליגת ה-MLS.

ב-24 במאי 2011 השתתף במשחק מחווה ידידותי במדי מנצ'סטר יונייטד נגד יובנטוס באולד טראפורד, לכבוד פרישתו ממשחק פעיל של גארי נוויל, ששיחק בתור קפטן מנצ'סטר יונייטד.

ב-31 בינואר 2013 חתם בקהאם למשך 5 חודשים בקבוצת הכדורגל הצרפתית פריס סן ז'רמן. ב-16 במאי 2013 הודיע על פרישתו ממשחק פעיל בתום העונה. ב-18 במאי 2013 ערך בקהאם את משחקו הרשמי האחרון בקריירה כשהשתתף בניצחון קבוצתו בתוצאה 3-1 על ברסט. בסיום עונה זו, בקהאם זכה עם פ.ס.ז'. באליפות צרפת.

דירוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמיים דורג בקהאם במקום השני בפרס כדורגלן השנה בעולם של פיפ"א.

בשנת 2004 היה לשחקן עם ההכנסה הגדולה ביותר ממשכורת ומחסויות.

בקהאם הוא הכדורגלן הבריטי הראשון שערך 100 הופעות בליגת האלופות של אופ"א.

נבחרות אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהאם במדי נבחרת אנגליה כובש פנדל במונדיאל 2002 מול נבחרת ארגנטינה

בקהאם היה שחקן מפתח בנבחרת אנגליה הבוגרת, אך בטורניריו האחרונים עמה (מונדיאל 1998, יורו 2004) הוא נכשל ברגעי האמת. במונדיאל 1998 הוא הורחק בשמינית הגמר עקב התחזות תאטרלית מצד דייגו סימאונה מהנבחרת הארגנטינאית שזייף פציעה מרגלו של בקהאם, ברבע גמר טורניר יורו 2004 הוא החטיא פנדל מכריע מול פורטוגל שגרם לסיום דרכה של הנבחרת האנגלית בטורניר. בעקבות המקרים הללו בקהאם נחשב לעיתים לשנוא האוהדים האנגלים, למרות זאת, בקהאם היה קפטן הנבחרת האנגלית ואחד משחקני המפתח בה. השער הראשון שהבקיע בקהאם במדי נבחרת אנגליה היה בבעיטה חופשית במונדיאל 1998 במשחק מול נבחרת קולומביה בניצחון 2–0.

אחרי ההפסד לנבחרת פורטוגל בבעיטות עונשין ברבע גמר מונדיאל 2006, החליט בקהאם לוותר על סרט-הקפטן. לאחר זמן קצר, המאמן החדש סטיב מקלארן, הודיע על ניפויו של בקהאם מנבחרת אנגליה. במאי 2007 הוחזר בקהאם לנבחרת אנגליה.[7] בהדרגה, עם מינויו של פאביו קאפלו לאימון הנבחרת, חזר בקהאם לסגל, ואף לתפקיד קפטן הנבחרת ביוני 2008.

בקהאם לא השתתף במונדיאל 2010 בדרום אפריקה עם נבחרתו האנגלית, זאת עקב פציעה שספג קודם לכן במהלך משחק בליגה האיטלקית במדי מילאן, מול קייבו.

לבקהאם 115 הופעות בנבחרת והוא שחקן השדה השני (והשלישי בסך הכל) בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר בנבחרת האנגלית. מקדימים אותו השוער פיטר שילטון עם 125 הופעות, ובמקום השני ויין רוני עם 120 הופעות בנבחרת.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככדורגלן, בקהאם שיחק בעיקר באגף הימני של הקישור. הוא נודע בהגבהות המדויקות שלו אך בעיקר בבעיטות החופשיות שלו ששילבו עצמה ודיוק רב.

בקהאם כבש שערים רבים מבעיטות חופשיות, ועל כן נחשב לאחד הבועטים הטובים בעולם.

קריירת דוגמנות, קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 חתם בקהאם עם בית האופנה האיטלקי אמפוריו ארמאני, על חוזה בשווי 40 מיליון דולר, על פיו בקהאם ישמש למשך שלוש שנים כפרזנטור וכדוגמן ההלבשה התחתונה הגברית של המותג.

בזכות הפופולריות הגבוהה שלו הוא הפך למבוקש בקרב מפרסמים שונים, ונודע גם כמודל חיקוי לגברים בתחום האופנה והטיפוח האישי.

בקהאם השתתף בטרילוגיית הסרטים העלילתיים של "גול!", בתפקידים משניים.

הוא מופיע בקטעי ארכיון ובתמונות רבות בסרט הדרמה העלילתי "שחקי אותה כמו בקהאם", בכיכובה של קירה נייטלי.

בשנת 2015 הופיע בסרט הפעולה העלילתי "שם קוד מ.ל.א.ך" בהופעת אורח.

ב-2016 עלה סרט הדוקו "דייוויד בקהאם – בשם אהבת המשחק", ובו מסוקרת קריירת הכדורגל חוצת היבשות שלו.

ב-2020 שיחק בתפקיד עצמו בפרק בסדרת הטלוויזיה הקומית "משפחה מודרנית".

באוקטובר 2023 יצאה מיני-סדרה תיעודית ומקיפה על אודות משפחת "בקהאם" ועל דייוויד ככדורגלן בפרט, בנטפליקס.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבו מצד אמו היה יהודי,[2] ובקהאם מגדיר עצמו לעיתים כ"חצי יהודי".[3] כתב באוטוביוגרפיה על חייו: "כנראה שהיה לי יותר קשר עם היהדות מאשר עם כל דת אחרת".[4] בספרו "Both Feet on the Ground", בקהאם ציין שכשגדל הלך עם הוריו כל שבוע לכנסייה, כי זאת הייתה הדרך היחידה לשחק כדורגל בקבוצה שלהם.[8] ב-12 במאי 2021 (במהלך מבצע שומר החומות של צה"ל) בקהאם פרסם תמונה של עצמו ברשתות החברתיות לעשרות מיליוני עוקביו עונד תליון של מגן דוד על צווארו,[1] אך לאחר שהותקף עקב עמדתו הפוליטית הפרו-ישראלית לכאורה, נאלץ להסביר שהוא עונד אותה לעיתים תכופות ושלא היה בה שום מסר חבוי.[5].

בקהאם היה חניך בארגון הצופים של בריטניה, כמו סבו (שהיה מראשוני צופי הים הבריטים).

ב-1999 נישא לזמרת להקת הספייס גירלז, ויקטוריה אדמס. מאז נישואיהם, הזוג הפך למגה-סלבריטים, מוקד עניין של התקשורת, ובקהאם אף כדגם לגבר המטרוסקסואל. להם ארבעה ילדים, בהם ברוקלין בקהאם (בעלה של השחקנית האמריקאית ממוצא יהודי ניקולה פלץ, עמה התחתן בטקס יהודי שכלל גם חופה וגם כתובה[9]).[10]

ב-2006 סיפר בקהאם בריאיון ל-"Daily Mail" שהוא לוקה ב-OCPD.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדי מיליגן, בקהאם, הוצאת דני ספרים, 2005.
  • ד"ר איברהים טאהא, כדורגלנים בשנות ה-2000, הוצאת מרום-עתיד, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 https://www.thesun.co.uk/wp-content/uploads/2021/05/NINTCHDBPICT000653116552.jpg
  2. ^ 1 2 מערכת ONE, ‏בקהאם יהודי? הופיע עם כיפה להלוויה של סבו, באתר ‏מאקו‏, 10 בדצמבר 2009
  3. ^ 1 2 Dominic Fifield, Beckham launches into the Galaxy, The Gurdian, July 14, 2007
  4. ^ 1 2 Elgot, Jessica. "Jewish funeral for Beckham's grandfather". The Jewish Chronicle.
  5. ^ 1 2 https://www.thesun.co.uk/tvandshowbiz/14944811/david-beckham-israel-gaza-conflict/
  6. ^ David Beckham: Salford City directorship approved by Football Association, BBC, January 31, 2019
  7. ^ דייויד בקהאם הוחזר לסגל נבחרת אנגליה, באתר ONE‏, 26 במאי 2007
  8. ^ Beckham, David; Watt, Tom (21 באוקטובר 2004). Beckham: Both Feet on the Ground. ISBN 978-0-06-057094-1. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ https://www.timesofisrael.com/david-beckhams-son-transformers-star-to-have-big-jewish-wedding/
  10. ^ שיגעה את כולם: האם ניקולה פלץ בהריון?, באתר ‏מאקו‏, 31 באוגוסט 2021


נבחרת אנגליהמונדיאל 1998

1 סימן • 2 קמפבל • 3 לה סו • 4 אינס • 5 אדמס • 6 סאות'גייט • 7 בקהאם • 8 באטי • 9 שירר • 10 שרינגהאם • 11 מקמנמן • 12 נוויל • 13 מרטין • 14 אנדרטון • 15 מרסון • 16 סקולס • 17 לי • 18 קיאון • 19 ל. פרדיננד • 20 אואן • 21 ר. פרדיננד • 22 פלאוורס • מאמן: הודל

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהיורו 2000

1 סימן • 2 ג. נוויל • 3 פ. נוויל • 4 קמפבל • 5 אדמס • 6 קיאון • 7 בקהאם • 8 סקולס • 9 שירר • 10 אואן • 11 מקמנמן • 12 סאות'גייט • 13 מרטין • 14 אינס • 15 בארי • 16 ג'רארד • 17 וייז • 18 בארמבי • 19 הסקי • 20 פיליפס • 21 פאולר • 22 רייט • מאמן: קיגן

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהמונדיאל 2002

1 סימן • 2 מילס • 3 א. קול • 4 סינקלייר • 5 פרדיננד • 6 קמפבל • 7 בקהאם • 8 סקולס • 9 פאולר • 10 אואן • 11 הסקי • 12 בראון • 13 מרטין • 14 ברידג' • 15 קיאון • 16 סאות'גייט • 17 שרינגהאם • 18 הרגריבס • 19 ג. קול • 20 וסל • 21 באט • 22 ג'יימס • 23 דאייר • מאמן: אריקסון

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהיורו 2004

1 ג'יימס • 2 ג. נוויל • 3 א. קול • 4 ג'רארד • 5 טרי • 6 קמפבל • 7 בקהאם • 8 סקולס • 9 רוני • 10 אואן • 11 למפארד • 12 ברידג' • 13 רובינסון • 14 פ. נוויל • 15 קינג • 16 קראגר • 17 באט • 18 הרגריבס • 19 ג'. קול • 20 דאייר • 21 הסקי • 22 ווקר • 23 וסל • מאמן: אריקסון

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהמונדיאל 2006

1 רובינסון • 2 נוויל • 3 א. קול • 4 ג'רארד • 5 פרדיננד • 6 טרי • 7 בקהאם • 8 למפארד • 9 רוני • 10 אואן • 11 ג. קול • 12 קמפבל • 13 ג'יימס • 14 ברידג' • 15 קראגר • 16 הרגריבס • 17 ג'נאס • 18 קאריק • 19 לנון • 20 דאונינג • 21 קראוץ' • 22 קרסון • 23 וולקוט • מאמן: אריקסון

אנגליהאנגליה