דם הנפש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Disambig RTL.svg אין לבלבל ערך זה העוסק בדם אדם עם "הדם הוא הנפש" העוסק בדם בהמה, חיה ועוף האסור באכילה.

בהלכה היהודית, דם הנפש הוא רביעית הדם היוצא בשעת מיתה. על פי ההלכה חובה לקבור את דם הנפש של יהודי שמת. הרוג שיש חשש שדם הנפש נבלע בבגדיו, נקבר בבגדיו[1]. גם אוספים וקוברים עפר או בגדים שבלעו מדם הנפש[2].

דם שיצא לפני המיתה אינו נחשב לדם נפש ואין חובה לקברו[3].

יש לקבור דם שיצא לאחר מיתה וחוששים שמא נצטבר ממנו שיעור רביעית במקום אחד, אך פחות מכך אין צריך לאסוף ולהביא לקבורה[4].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שס"ד, סעיף ד'
  2. ^ ש"ך, יורה דעה, סימן שס"ד, סעיף קטן י"א
  3. ^ מעולם ועד עולם, אוצר מושגים, דם הנפש
  4. ^ גשר החיים, פרק י"א, סעיף ה'
First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.