הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי
Tau centeral library.JPG
חזית הספרייה
מידע על המבנה
סוג ספרייה אקדמית עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת תל אביב
עיר תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
סיום הבנייה 1968
אדריכל שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון
בעלים אוניברסיטת תל אביב
שימוש ספרייה אקדמית
קואורדינטות 32°06′51″N 34°48′16″E / 32.11417°N 34.80444°E / 32.11417; 34.80444קואורדינטות: 32°06′51″N 34°48′16″E / 32.11417°N 34.80444°E / 32.11417; 34.80444
אתר הספרייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת אזור אוניברסיטת תל אביב
(ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות)
לחצו כדי להקטין חזרה
מרכז הירידים והקונגרסים בישראלהדרייב איןהמרכז לטכנולוגיה חינוכיתהטלוויזיה החינוכיתהגנים הבוטנייםהגן הזואולוגישייח' מוניסשדרות קק"למחלף קק"לטיילת המדעהבית הירוקהפקולטה להנדסהבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לכלכלהאודיטוריום סמולרשהפקולטה למשפטיםבית הכנסת צימבליסטההפקולטה לניהולהפקולטה למדעים מדויקיםבית התפוצותהספרייה המרכזית ע"ש סוראסקיספריית וינרהפקולטה לרפואהמסוף האוניברסיטהמרכז עלית לספורטהפקולטה לאמנויותהגלריה האוניברסיטאיתכיכר אנטיןבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטההפקולטה למדעי החברההמכון למחקרי ביטחון לאומימכון התקנים הישראליאפקהנווה אביביםרמת אביברחוב חיים לבנוןמסילת הירקוןמסילת החוףנתיבי איילוןMap TAU.png
אודות התמונה

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

הספרייה המרכזית ע"ש אליאס סוראסקי היא הספרייה הגדולה מבין הספריות באוניברסיטת תל אביב, ואחת הספריות הגדולות בישראל.

הספרייה נוסדה בשנת 1954 ועברה לקמפוס האוניברסיטה ברמת אביב ולבניין החדש שנבנה בשנת 1968. רוב האוסף עוסק בתחומי מדעי הרוח והאומנות, והוא שוכן בבנין ע"ש אליאס סוראסקי שנבנה לפי תוכניות של האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון. בבנין זה שמורים גם "הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה", "הארכיון הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה" ("ארכיון התיאטרון") ו"הארכיון למוזיקה ישראלית". בשנת 1984 נבנה מצפון למבנה הראשי מבנה דומה וקטן יותר הקרוי על שם גרוס, ובו שמור אוסף וינר וכן אוספים נוספים. ברחבי הקמפוס מפוזרים אוספים נוספים וספריות בנות הכפופים לספרייה המרכזית, מנהלת הספרייה היא ד"ר נעמה שפטלאוויץ. ב 2 במאי 2018 ציינה הספרייה בטקס חגיגי 50 שנה לייסוד המבנה בקמפוס ברמת אביב. בטקס נכחו סגן נשיא האוניברסיטה, פרופ' רענן ריין, מנהלת הספרייה, ד"ר נעמה שפטלאוויץ, ד"ר ארתורו קונסטנטינר, נכדו של אליאס סוראסקי והאדריכלים משה גיל (אדריכל) ומיכאל יעקובסון. בנוסף נערכה תערוכת צילומים ומוצגים וכן יצא לאור ספר-קטלוג לתערוכה זו.

האוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסף על החומר בתחומי מדעי הרוח והאומנויות, כולל האוסף נושאים נבחרים בתחום מדעי החברה ובנושאים בינתחומיים דוגמת "תולדות המדעים", "לימודי נשים ומיגדר" ו"לימודים קוגניטיביים". סך הכל מקיף האוסף כמיליון כרכים ספריים ולא ספריים. למעלה מ-30% מהחומר כתוב באנגלית, כ-15% בשפה העברית והיתר בשפות אחרות. רוב האוסף מסודר באולמות הקריאה המשתרעים על פני שלוש קומות המבנה, ורובו נגיש למבקרי הספרייה ("שיטת המדף הפתוח"). שיטת המיון העיקרית בספרייה היא שיטת דיואי העשרונית, ורוב האוסף מקוטלג וממוחשב בתוכנת אלף המקוונת. לצד הקטלוג הממוחשב נמצא עדיין קטלוג הכרטיסים הידני, הכולל את החומר הלא ממוחשב.

שירותי קוראים ושירותים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרייה למעלה מ-80 עמדות מחשב לחיפוש קטלוגי ולעיון במאגרי מידע מקומיים ומקוונים, ובמקום ניתנים גם שירותי צילום מסמכים, סריקה והדפסה וכן צריבת תקליטורים. בבנין מופעל שירות גלישה אלחוטית באינטרנט. בקומת הכניסה לספרייה מתקיימות תערוכות שונות, וכן מתקיימות בה מכירות עודפים של ספרי הספרייה.

הספרייה מבצעת בעצמה את תהליכי הרכש, המיון והקיטלוג של האוסף, ואת הכנתו לקראת הכנסתו לספרייה (מדבקות ברקוד, אמצעים למניעת גניבה וכו'). הספרייה מעניקה את השירותים הטכניים האלה גם לספריות הבנות שלה, ולמספר מכוני מחקר ויחידות נוספות ברחבי האוניברסיטה.

ספריות בנות ואוספים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריות בנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספריית בית הספר למוזיקה ע"ש מרק גרינשטיין הנמצאת בבית הספר למוזיקה ע"ש יוסף בוכמן וזובין מהטה.
  • ספריית בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי.
  • ספריית המכון לארכאולוגיה.
  • "ספריית מהלמן" - הספרייה מבוססת על אוסף ד"ר ישראל מהלמן, שבו יותר מ-100,000 כותרים בתחומי מדעי היהדות, תולדות עם ישראל וארץ ישראל.

אוספים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריית וינר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה

בניין ספריית וינר ע"ש גרוס נבנה בשנת 1984 במטרה לאחסן את "אוסף וינר" העוסק בגרמניה הנאצית, תולדות אירופה במהלך מלחמות העולם וביניהן, קהילות יהודיות באירופה, השואה, וכן באנטישמיות ובפשיזם ברחבי העולם.

תחילתו של האוסף בשנת 1933, כאשר אלפרד וינר, עיתונאי וחוקר יהודי שנמלט מגרמניה הנאצית לאמסטרדם, צפה את הסכנה הגלומה בנאציזם, והקדיש את חייו לתיעוד התופעה. וינר ייסד באמסטרדם את "המשרד היהודי המרכזי למידע" (Jewish Central Information Office או JCIO) שהיה לימים לאוסף הקרוי על שמו. ב-1939 הועבר החומר ללונדון ובמשך שנות מלחמת העולם השנייה הוא שימש, בין היתר, את ממשלות בעלות הברית ואת תעמולת הנגד של ה-BBC. לאחר המלחמה נעשה שימוש בחומר שבאוסף לשם ניהולם של משפטי נירנברג וכן לצרכים לימודיים ועיתונאיים. האוסף המשיך והתרחב בשנים אלה, ווינר המשיך וניהל אותו עד מותו ב-1964. בשנת 1980 הועבר האוסף לאוניברסיטת תל אביב ושוכן בבנין הספרייה המרכזית. בד בבד החל נבנה עבורו מבנה ייעודי בצמוד מצפון למבנה המרכזי של הספרייה. מבנה זה נחנך בשנת 1984 אך בהיותו בנוי בשיטת פל קל, הגישה אליו לקהל הרחב נאסרה לאחר אסון ורסאי. עם זאת האוסף עצמו נותר נגיש לקהל באמצעות ספרנים, עד שב-17 באוקטובר 2010 נפתח הבניין מחדש לאחר תקופת שיפוצים וכעת הוא נגיש לקהל. כיום מונה האוסף כ-150,000 ספרים, עבודות מחקר, כתבי עת וכרזות, ולמעלה ממיליון ידיעות עיתונאיות, ראיונות וזכרונות שלא פורסמו. כ-40,000 מסמכים עוסקים במשפטי נירנברג, וכן כולל האוסף מהדורות של הפרוטוקולים של זקני ציון ומידע אודותיהם, תיקים אודות פושעי מלחמה, מסמכים אודות הפתרון הסופי שנלקחו מרישומי הגסטאפו, משרד החוץ הנאצי ומשרד הרייכקנצלר. באוסף 500 מיקרופילם ומיקרופישים והוא מנוי על 300 כתבי עת. במבנה שנבנה עבור האוסף מתקיימים כנסים, הרצאות וסמינרים בנושאים רלוונטיים.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתכנון בניין הספרייה הוזמנו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר יחד עם שותפם האדריכל שמואל ביקסון. שני הראשונים היו בין מתכנני הספרייה הלאומית בירושלים, ובמסגרת עבודה זו צברו את ניסיונם בהתמודדות עם ספרייה מרכזית גדולה ומורכבת. תוכנית בניין ספריית סוראסקי דומה באופן עקרוני לבניין הספרייה הלאומית: קומת כניסה למבואה מרווחת, משרדים ואולמות בעלי ממד ציבורי, בקומת המרתף מחסן ובשתי הקומות העליונות אולמות עיון והשאלת ספרים. כך גם התוכנית הריבועית והחזיתות היחסית אטומות חוזרות ומופיעות בשני המבנים. אלא שבשונה מבניין הספרייה הלאומית הנראה כמו קופסה לבנה כחלק מהאדריכלות המודרניסטית, עוצבה ספריית סוראסקי באופן פיסולי יותר, כשחזיתות הבניין מורכבות מבטון חשוף והן משופעות מעט בהתאם לסגנון הברוטליסטי. בנוסף, קומת המבואה מפוצלת לחצאי מפלסים המקושרים ביניהם במדרגות רחבות. האדריכלים המשיכו וליוו את הקמת הספריות בקמפוס ותכננו עוד חמש ספריות (בתכנונן השתתף גם האדריכל משה גיל), ובהן את בניין ספריית וינר שנבנה בשנות ה-80 בהשראת עיצוב ספריית סוראסקי ובסמוך לו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל יעקובסון: אסם הידע - אדריכלות הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ביובל להקמתה, אוניברסיטת תל אביב, 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]