הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
מסילות הברזל היו אמצעי הניוד המודרני היחיד בארץ ישראל בעשור הראשון של המאה ה-20. כלי רכב מוטוריים כמעט לא היו בארץ, ובוודאי שלא כלי תעופה. ולכן זכו פיתוח רשת הרכבות בארץ ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה והשימוש בהן, לעדיפות הצדדים הלוחמים.
הרכבת הצבאית העות'מאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הרכבת הצבאית העות'מאנית
הרכבת בארץ ישראל הייתה אחד הנכסים האסטרטגיים שהיו בידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה. מפקדת הצבא העות'מאני השתמשה ברכבות כדי לשנע גייסות ואספקה אל חזית הלחימה. הרכבות היו בפועל ברשותו הבלעדית של הצבא לאחר שהופקעו מבעליהן האזרחיים. לייעול תפקוד מערך הרכבות הועברה מנהלת מסילת הרכבת החיג'אזית מדמשק שבסוריה לחיפה בארץ ישראל. שני צומתי הרכבת החשובים בצפון הארץ היו עפולה (לחיפה ולעמק דותן) וצומת מסעודיה (לשכם ולטול כרם ודרומה) דרכן עברה האספקה לקו שתי העוג'ות.
"הרכבת הצבאית לארץ ישראל" (PMR) הבריטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הרכבת הצבאית לארץ ישראל
לאורך ציר התקדמותם מתעלת סואץ-קנטרה, לאורך חופי סיני בואכה שערי ארץ ישראל-רפיח, תכננו מהנדסי הרכבת הצבאית לארץ ישראל (באנגלית: Palestine Military Railways, ר"ת P.M.R, לימים הרכבת המנדטורית) הבריטים מסילת ברזל, תכנון שגדודי העבודה המצריים הוציאו לפועל. לא כל המסילות שבנו הבריטים היו ברוחב תקני. מיון המסילות נעשה לפי מידת הרוחב שבין הקצוות הפנימיים של שני פסי המסילה. "מסילה ברוחב תקני" היא זו שרוחבה 143.5 ס"מ. רוחב נמוך מהנ"ל נקרא "מסילה צרה" ואילו מעל 143.5 ס"מ קרוי "מסילה רחבה". הרוחב התקני הוא השכיח במרבית המסילות בעולם לרבות המסילות בישראל. [1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברוך קטינקא, "מאז ועד הנה".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרכבת בארץ ישראל, מתוך אתר התאחדות בולאי ישראל
- על הרכבת - העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל
- סקר שרידי הרכבת - העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל
- צפרירה ניר, "הדוקטור לרכבות" אוהב גם אניות, מעריב, 26 בינואר 1979, המשך
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי שפר, ארבע תעודות בנושא כריתת יער אלון-התבור באזור גבעות-טבעון בימי מלחמת-העולם הראשונה, קתדרה 44, יוני 1987, עמ' 107-97
- אריאל ברמן, לעניין כריתת יער אלון-התבור באזור טבעון במלחמת-העולם הראשונה, קתדרה 107, אפריל 2003, עמ' 202-199
- יגאל שפי, שורשי השינוי המערכתי בחזית ארץ-ישראל: הפשיטה על מסילת הרכבת העות'מאנית בנגב, 1917, קתדרה 87, אפריל 1998, עמ' 130-107
- גדעון ביגר, הגבול הבין-לאומי בין ארץ-ישראל למצרים, קתדרה 88, יוני 1998, עמ' 162-161
- יגאל שפי, תגובה להערתו של גדעון ביגר, קתדרה 88, יוני 1998, עמ' 164-163
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרכבת בארץ ישראל. ראו בקישורים חיצוניים.
