לדלג לתוכן

קרב מגדבה

קרב מגדבה
כוח רכוב על גמלים בדרכו אל מגדבה בציורו של האמן האוסטרלי הרולד ספטימוס פאוור
כוח רכוב על גמלים בדרכו אל מגדבה
בציורו של האמן האוסטרלי הרולד ספטימוס פאוור
כוח רכוב על גמלים בדרכו אל מגדבה
בציורו של האמן האוסטרלי הרולד ספטימוס פאוור
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים 23 בדצמבר 1916
קרב לפני קרב רומני
קרב אחרי קרב רפיח
מקום מדרום לאל-עריש, חצי האי סיני, מצרים
קואורדינטות
30°53′42″N 34°01′24″E / 30.89488°N 34.0233°E / 30.89488; 34.0233
תוצאה ניצחון של הממלכה המאוחדת
הצדדים הלוחמים
מפקדים

פרידריך קרס פון קרסנשטיין (בשטח: חאדיר ביי)

קרב מגדבה, שהיה חלק מן המערכה בסיני ובארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, נערך ב-23 בדצמבר 1916. כוח של חיל המשלוח המצרי, רכוב ברובו, שכלל בעיקר חיילים מאוסטרליה וניו זילנד, אשר התקדם ממצרים דרך צפון חצי האי סיני לכיוון ארץ ישראל, תקף חיל מצב מבודד, חלק מן הצבא העות'מאני שחנה במגדבה (مغضبة), כ-35 ק"מ מדרום מזרח לאל-עריש. הקרב הסתיים בניצחון הבריטים ובכניעת המגינים ששרדו את הקרב. כתוצאה מן הניצחון אובטחו העיירה אל-עריש, כמו גם אגפו הימני של הצבא הבריטי טרם כניסתו לארץ ישראל.

הנחת מסילת הברזל החוצה את מדבר סיני

ביולי 1916 ניסו העות'מאנים, בסיוע גרמני, בפעם השנייה במהלך המלחמה, לאיים על תעלת סואץ מכיוון סיני וארץ ישראל. באוגוסט הם נהדפו על ידי חיל המשלוח המצרי שהיווה חלק מן הצבא הבריטי. הכוח הבריטי, שמנה כ-156,000 חיילים ועוד כ-13,000 פועלים מצרים, החל בהתקדמות איטית ושיטתית לכיוון ארץ ישראל, תוך הנחת צינור מים ומסילת ברזל ממצרים, בעיקר דרך צפון סיני, לאל-עריש. הבריטים תפסו את אל-עריש ללא התנגדות ב-21 בדצמבר, ונמל אל-עריש הפך, תוך זמן קצר, לבסיס אספקה חשוב לכוחותיהם בצפון חצי האי סיני.

שדה הקרב והכוחות המתעמתים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגדבה,[1] כפר הנמצא כ-35 ק"מ דרומה מזרחה משם, על ואדי אל-עריש, בשטח ובו דיונות חול ושיחים, היה מתחם עות'מאני חפור ומוסווה היטב, שכלל שישה מוצבים, שתעלות קשר חיברו ביניהם, ומספר מגננים קטנים יותר. כל אלה הוקמו מסביב לכפר ולמקור המים היחיד באזור, משני צידי הוואדי, על פני יותר משלושה קילומטרים. פרט לכפר ולוואדי, האזור כולו היה מישור חסר תוואי שטח ראויים לציון. את המתחם איישו שני גדודים, השני (מפקד: עיזאת ביי) והשלישי (מפקד: רושטי ביי) מן הרגימנט הרגלי ה-80 (מפקד: חאדיר ביי), פלוגת רוכבי גמלים שהוסבה לחי"ר, שתי כיתות של מקלענים, ארבעה תותחי 75 מ"מ מתוצרת גרמנית, וכן יחידות סיוע אחרות: הנדסה, רפואה, טבחים ויחידות נוספות. כוח האדם שהגן על מגדבה נאמד בכ-1,400 חיילים. כ-500 מהם איישו את המקום עוד קודם לכן והשאר היו חיילים שנסוגו מאל-עריש. הכוחות העות'מאניים נתמכו על ידי שלוחת רכבת מעוג'ה אל-חפיר למגדבה.

למחרת כיבושה של אל-עריש התארגן בה כוח של דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק שעיקרו חיילים אוסטרלים וניו זילנדים רכובים, אשר נועד לכבוש את מגדבה. אלה היו מאורגנים בשלוש בריגדות רכובות (שתיים אוסטרליות, הראשונה והשלישית, ואחת ניו זילנדית) וכן קורפוס הגמלים הקיסרי. לכוח נוספו מספר סוללות ארטילריה, והכוח כולו הועמד תחת פיקודו של האוסטרלי, מייג'ור גנרל הנרי שובל. בנוסף, ב-22 בדצמבר, עוד לפני הקרב, 11 מטוסים, עשרה אוסטרליים ואחד בריטי, הטילו כמאה פצצות על המתחם העות'מאני במגדבה. הסיוע האווירי של אותם מטוסים ניתן גם למחרת, בקרב עצמו.

כיבוש מגדבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקדמות אל היעד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוח שבפיקודו של שובל יצא לדרך ב-00:45, אור ל-23 בדצמבר ונע לאורך ואדי אל-עריש, כאשר סיירים מנחים אותו בדרכו. התקדמות הכוח התעכבה לזמן מה כיוון שדרכה של שיירת האספקה שנלוותה לכוח הצטלבה עם זו של כוח אחר שהגיע באותה עת לפאתי אל-עריש. משנפתחה הדרך הכוח הרכוב התקדם כך שבכל שעה הם רכבו ארבעים דקות, עשר דקות הם הובילו את הבהמות ועשר דקות נוספות נחו. לקראת בוקר, כשהגיעו אל המישור, מספר קילומטרים צפונית-מערבית מיעדם, ראו מדורות דולקות שהעידו על כך שחיל המצב אינו מצפה לבואם.

בשעה 6:30 בבוקר 23 בדצמבר, החלו מטוסים אוסטרלים לתקוף את המוצבים העות'מאניים במקום,[2] כאשר האש שהאחרונים ירו בתגובה סייעה לאכן את עמדות העות'מאנים עבור הכוח התוקף. נוסף לסיוע באש העבירו הטייסים דיווחים על עמדות ותנועות הכוח העות'מאני שבמקום, שבהיעדר מכשירי אלחוט במטוסים, נמסרו בעת נחיתתם סמוך למטהו של שובל.

בהמשך החלה המאמץ ההתקפי הראשי של הבריטים. במאמץ זה נטלו חלק הניו זילנדים, נתמכים בבריגדה האוסטרלית השלישית וביחידה מסייעת של מכונות ירייה, כל אלה תחת פיקודו של בריגדיר גנרל אדוארד צ'ייטור (Chaytor). ההתקפה נערכה מצפון וממזרח כלפי ימינם ועורפם של העות'מאנים, ובעוד הטור התוקף קרב אל יעדו, פתחה הארטילריה הבריטית באש. העות'מאנים פתחו באש עזה על הניו זילנדים המתקדמים. אלה האחרונים מצאו מחסות, כמה מאות מטרים מיעדיהם, ובחיפוי אלה ירדו מסוסיהם והמשיכו את התקפתם כחיילים רגליים. ב-9:25, אחד הרגימנטים, מן הבריגדה האוסטרלית השלישית, יחד עם חלק מהיחידה המסייעת המצוידת במכונות ירייה, נפרד מן הכוחות בטרם תקפו. הכוח שנפרד מן הכוח התוקף העיקרי המשיך דרומה במעלה הוואדי, תוך עקיפת האגף הימני של עמדות העות'מאנים, עד לאוולאד עלי, כ-7 ק"מ דרומית-מזרחית למגדבה, ובכך חסם דרך נסיגה אפשרית של המגינים. החוסמים אכן הצליחו במשימתם ותפסו כ-300 שבויים. יתר הכוח המשיך להתקדם למרות האש של העות'מאנים, אלא שקשה היה לתוקפים לאתר את יעדיהם. בהתקרבם לקו ממנו ירו העות'מאנים, בשעה 10:00, דיווחו סיורי האוויר על התחלה של נסיגה בקרב המגינים.

במקביל, בשעה 8:45, נערך מאמץ התקפי משני כלפי האגף השמאלי של העות'מאנים. כוח רוכבי הגמלים יצא רגלית במגמה לתקוף את הכפר, דרומית-מזרחית מנקודת יציאתו, כאשר כעתודה משמשת לו הבריגדה האוסטרלית הראשונה, שנותרה רכובה. כשנתקבלו הידיעות על תחילתה של נסיגה, עקפה הבריגדה האוסטרלית הראשונה, אשר קיבלה פקודה לעלות ישירות על הכפר, את רוכבי הגמלים. ב-10:30, לנוכח אש ארטילרית חזקה של העות'מאנים, אשר ירו פגזי שרפנל, ירדו האוסטרלים מן המישור כדי לתפוס מחסה בוואדי אל-עריש. במחסה הוואדי הם ירדו מסוסיהם, והמשיכו רגלית ליעדם. רוכבי הגמלים המשיכו לעשות דרכם במישור, וכשהתקרבו עוד כ-800 מטרים אל עמדות העות'מאנים, הם התפצלו ליחידות משנה שהתקדמו במדורג, כאשר חלק מתקדמים וחלק מחפים באש על ההתקדמות. עד הצהרים הדביקו רוכבי הגמלים את הבריגדה האוסטרלית הראשונה. בשעה 15:20 הם תקפו יחדיו מוצב עות'מאני (מוצב מס' 2) ממערב לכפר ועד 16:00 כבשו אותו. מזרחה משם, בשעה 15:30, תקפו הניו זילנדים ברובים מכודנים את צפון-מזרח המערך העות'מאני ואף הם כבשו את יעדם עד 16:00.

הרגימנט המוגבר שתפס את אוולאד עלי המשיך ב-14:15 במעקפו סביב האגף הימני העות'מאני וחצה את ואדי אל-עריש. בהמשך, תקף מן העורף את המוצב הדרומי-מזרחי שבמערך העות'מאני (מוצב מס' 4) וכבש אותו. אחר כך המשיך הכוח ונע מדרום לצפון, כבש עוד שתי עמדות חפורות וכן, כמתוכנן, חסם כל אפשרות נסיגה דרומה של המגינים. ב-16:30 תקפו את מגדבה כל הכוחות מכיוונים שונים, וכאשר התוקפים הגיעו למרחק קצר מיעדם החלו העות'מאנים להיכנע בקבוצות קטנות. כעבור כעשר דקות פסקה ההתנגדות המאורגנת ועד חשכה - גם ההתנגדות הספוראדית.

תוצאות הקרב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר האבדות הבריטיות בקרב מגדבה הסתכם ב-146: 22 הרוגים, מהם חמישה קצינים ו-124 פצועים, מהם שבעה קצינים. כ-300 עות'מאנים נהרגו וכ-40 מפצועיהם טופלו בידי הבריטים. יותר מ-1,000 נלקחו בשבי, מהם 43 קצינים, כולל חאדיר ביי, עיזאת ביי ורושטי ביי. היתר נמלטו. בהמשך, בקרב רפיח (1917), השלימו הבריטים את דחיקת העות'מאנים מסיני, ופתחו לפני צבאם את הדרך לכיבוש ארץ ישראל.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • The Official Names of the Battles and Other Engagements Fought by the Military Forces of the British Empire during the Great War, 1914–1919, and the third Afghan War, 1919: Report of the Battles Nomenclature Committee as Approved by The Army Council Presented to Parliament by Command of His Majesty. London: Government Printer. 1922. OCLC 29078007.
  • Bou, Jean (2009). Light Horse: A History of Australia's Mounted Arm. Australian Army History. Port Melbourne: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-19708-3.
  • Bruce, Anthony (2002). The Last Crusade: The Palestine Campaign in the First World War. London: John Murray. ISBN 0-7195-5432-2.
  • Carver, Michael, Field Marshal Lord (2003). The National Army Museum Book of The Turkish Front 1914–1918 The Campaigns at Gallipoli, in Mesopotamia and in Palestine. London: Pan Macmillan. ISBN 0-283-07347-0.
  • Coulthard-Clark, Chris (1998). Where Australians Fought: The Encyclopaedia of Australia's Battles (1st ed.). St Leonards, NSW: Allen & Unwin. ISBN 1-86448-611-2.
  • Cutlack, Frederic Morley (1941). The Australian Flying Corps in the Western and Eastern Theatres of War, 1914–1918. Official History of Australia in the War of 1914–1918. Vol. VIII. Canberra: Australian War Memorial. OCLC 220899617.
  • Dennis, Peter; Jeffrey Grey; Ewan Morris; Robin Prior; Jean Bou (2008). The Oxford Companion to Australian Military History (2nd ed.). Melbourne: Oxford University Press, Australia & New Zealand. ISBN 978-0-19-551784-2.
  • Downes, Rupert M. (1938). "The Campaign in Sinai and Palestine". In Butler, Arthur Graham (ed.). Gallipoli, Palestine and New Guinea. Official History of the Australian Army Medical Services, 1914–1918. Vol. 1 Part II (2nd ed.). Canberra: Australian War Memorial. pp. 547–780. OCLC 220879097.
  • Falls, Cyril; G. MacMunn (1930). Military Operations Egypt & Palestine: From the Outbreak of War with Germany to June 1917. Official History of the Great War Based on Official Documents by Direction of the Historical Section of the Committee of Imperial Defence. Vol. 1. London: HM Stationery Office. OCLC 610273484.
  • Grainger, John D. (2006). The Battle for Palestine, 1917. Woodbridge: Boydell Press. ISBN 1-84383-263-1.
  • Gullett, Henry Somer (1941). The Australian Imperial Force in Sinai and Palestine, 1914–1918. Official History of Australia in the War of 1914–1918. Vol. VII. Canberra: Australian War Memorial. OCLC 220900153.
  • Hill, Alec Jeffrey (1978). Chauvel of the Light Horse: A Biography of General Sir Harry Chauvel, GCMG, KCB. Melbourne: Melbourne University Press. ISBN 978-0-522-84146-6.
  • Keogh, E. G.; Joan Graham (1955). Suez to Aleppo. Melbourne: Directorate of Military Training by Wilkie & Co. OCLC 220029983.
  • Kress von Kressenstein, Friedrich Freiherr (1938). Mit den Tèurken zum Suezkanal. Berlin: Schlegel/Vorhut-Verl. OCLC 230745310.
  • Powles, C. Guy; A. Wilkie (1922). The New Zealanders in Sinai and Palestine. Official History New Zealand's Effort in the Great War. Vol. III. Auckland: Whitcombe & Tombs. OCLC 2959465.
  • Preston, R. M. P. (1921). The Desert Mounted Corps: An Account of the Cavalry Operations in Palestine and Syria 1917–1918. London: Constable & Co. OCLC 3900439.
  • Pugsley, Christoper (2004). The Anzac Experience: New Zealand, Australia and Empire in the First World War. Auckland: Reed Books. ISBN 0-7900-0941-2.
  • Turkish General Staff (1979). Birinci Dünya Harbi'nde Turk harbi. Sina–Filistin cephesi, Harbin Başlangicindan İkinci Gazze Muharebeleri Sonuna Kadar. Vol. Sinai-Palestine Front from the beginning of the war to the end of the 2nd Gaza Battle, Volume 4, 1st Part. Ankara: IVncu Cilt 1nci Kisim.
  • Wavell, Field Marshal Earl (1968) [1933]. "The Palestine Campaigns". In Sheppard, Eric William (ed.). A Short History of the British Army (4th ed.). London: Constable & Co. OCLC 35621223.
  • Woodward, David R. (2006). Hell in the Holy Land: World War I in the Middle East. Lexington: The University Press of Kentucky. ISBN 978-0-8131-2383-7.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב מגדבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על פי יצחק ביילי, שם המקום נגזר מהשם הבדואי לארכובית שבטבטית, יצחק ביילי, שמות גאוגרפיים בפי הבדואים, באתר "סנונית", 1976, פריט מס' 9 ברשימה
  2. ^ Palestine, Second Canal Expedition, Turkey in the First World War