תחנת הרכבת נחל שורק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחנות רכבת היסטוריות בישראלרכבת ישראל
נחל שורק
Vadi tzrar sorek rail station efi elian free.JPG
תחנת הרכבת נחל שורק במצבה המוזנח
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 1917
סגירת התחנה בעת המנדט הבריטי
מיקום
מיקום בסמוך למושב יסודות. 4 ק"מ מזרחית למחלף שורק בכביש 6
קואורדינטות 31°48′23″N 34°52′25″E / 31.80637°N 34.87357°E / 31.80637; 34.87357קואורדינטות: 31°48′23″N 34°52′25″E / 31.80637°N 34.87357°E / 31.80637; 34.87357
מידע על התחנה
P Rakevet.png למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל
מצבת מלחמת העולם הראשונה ליד תחנת הרכבת נחל שורק
המבנה הראשי של התחנה, במבט מכיוון פסי הרכבת
תמונה מתוך פנים התחנה

תחנת הרכבת נחל שורק[1] הוקמה ב-1915 בשם "תחנת הרכבת ואדי צראר" כתחנת צומת על המסילה המזרחית העות'מאנית בסמוך לפרוץ המערכה על סיני וארץ ישראל והייתה לאבן הראשה של הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. סביב "תחנת הצומת" התפתח מרחב בעל חשיבות לוגיסטית ואסטרטגית, שכלל מנחתי תעופה, הן עבור הברית העות'מאנית/גרמנית, ולאחר כיבושו ב-1917, עבור חיל המשלוח המצרי בפיקוד בריטי. עם תום המלחמה נותר המרחב צומת רכבות ומרכז לוגיסטי צבאי בריטי עד סיום תקופת המנדט. לאחר קום המדינה ועד לשנת 1998 המשיכה התחנה לשרת נוסעים על קו מסילת הרכבת לירושלים ומאז היא משמשת כתחנה תפעולית בלבד.

מיקום וחשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתחנת הצומת היו כמה מרחבי משנה שהשתרעו על פני כחמישה קמ"ר בין מה שמזוהה בימינו כמורדות מושב יסודות בצפון-מערב למורדות מושב טל שחר.

המרחב העות'מאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת ואדי צראר הייתה לעות'מאנים מרכז הספקה חיוני שדרכו הוזרמו אמצעי קיום ולחימה אל דרום הארץ וירושלים[2], ומכלול השירותים הטכניים למערכות הרכבת הצבאית[3].

דרומה לתחנה בתחנת הרכבת א-תינה התפצלו שתי שלוחות: האחת נסללה ב-1915 - השלוחה המצרית לכיוון תעלת סואץ כחלק מהניסיון השני של הצבא העות'מאני לשלול מן הבריטים את חופש השיט בתעלה והשנייה מסילת הרכבת מואדי צראר לעזה, נסללה באביב 1917 לתמיכה בקו ההגנה העות'מאני/גרמני עזה-באר שבע. מזרחה התפצלה המסילה לירושלים מקטע ממסילת הרכבת יפו-ירושלים.

המרחב הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הבריטי השתלט על תחנת הרכבת, "תחנת הצומת" בפי הבריטים, ב-14 בנובמבר 1917, אחרי הקרב על גבעות מע'אר.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין התחנה הוקם ב-1915 על ידי השלטונות העות'מאנים כבניין תקני. בנינים דומים הוקמו בתחנות הרכבת במסעודיה, טולכרם, באר שבע ועוד. במקור נבנה גג מעל התחנה אך הוא הוחלף לגג בטון שטוח בתקופת המנדט. הבריטים חידשו ב-1931 את השם הערבי של התחנה. ב-4 באוקטובר 1938, בתקופת המרד הערבי הגדול, נפגעה התחנה וכן הגשר על נחל שורק שלידה[4].

התחנה פעלה עד 1998 אז נסגרה כשהקו הישן לירושלים נסגר. במקום הקו הישן נפתח קו חדש, כפול, במרחק של כ-10 מטר מהקו הישן ובקרבת התחנה הישנה הוקמה תחנת רכבת תפעולית. המקום משתמש למפגש רכבות בקו תל אביב-ירושלים.

בניין התחנה הישן עמד בשממונו מאז סגירתו. ב-2010 זכתה רשות הניקוז "שורק-לכיש" במכרז לשיקום התחנה והפיכתה לאתר תיירות אולם מעבר להקפת המבנה בגדר לא נעשה דבר והוא ממשיך בהתפוררותו.

בקרבת התחנה נמצא קרון עץ (כנראה מתקופת המנדט) וכן קטר ומספר קרונות (מתקופות מאוחרות יותר) שהונחו על גבי פסים חדשים.

מצבת מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד תחנת הרכבת נמצאת מצבה שהקימו הבריטים לחיילים הודים ופועלים מצרים שנפלו במקום זה במלחמת העולם הראשונה. תחנת הרכבת הייתה כאמור צומת רכבות חשוב. המקום נכבש לאחר קרב קשה. בתוך יחידות הצבא היו יחידות של עובדים מצרים שגויסו על ידי הבריטים בכפייה ונועדו לבצע עבודות שיקום של מסילות הרכבת. הבריטים כינו יחידות אלה בשם ג'יפוס. תנאי העבודה הקשים ומחלות, גרמו לתמותה גדולה בקרב העובדים המצרים (במיוחד בקטע הביצתי בין ואדי צראר להרטוב[5]). המצבה שהוקמה על ידי הבריטים בתחנת שורק דומה בצורה ובניסוח הכתובת עליה למצבה בתחנת הרכבת דיר סניד ובמקומות נוספים בארץ ישראל. היא בנויה מלבנים בצורת אובליסק קטן ועליו טבלת שיש ובה כתובת מטושטשת בערבית ואנגלית. בערבית כתוב: "אין אל מלבד אללה ומוחמד הוא שליחו של אללה". באנגלית היה כתוב:

"Seven soldiers of the indian army are buried here. One hundred and twelve men of the egyptian labour corps are buried near this spot."

("שבעה חיילים של הצבא ההודי קבורים כאן. מאה ושנים עשר אנשים מגדודי העבודה המצרים קבורים ליד נקודה זו.")

הכתובת הושחתה על ידי אלמונים באזמל, ואינה קריאה עוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת "תור" ירושלים, 1941, מהדורה שלישית - 1950

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחנת הרכבת נחל שורק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לא "נחל שורק" אלא "ואדי צראר", דבר, 29 ביולי 1931
  2. ^ קרס פון קרסנשטיין, עם הטורקים אל תעלת סואץ, מערכות, 2002
  3. ^ ברוך קטינקא, מאז ועד הנה, קרית ספר, 1961
  4. ^ השמידו תחנת רכבת, הצופה, 7 באוקטובר 1938
  5. ^ מנחם תלמיהרכבת הראשונה, מעריב, 27 בספטמבר 1968