טהאקור דלפט סינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טהאקור דַלְפַּט סינג שחוואת

דַלְפַּט סינג שחוואתהינדי: दलपत सिंह शेखावत; באנגלית: Dalpat Singh Shekhawat; ‏26 בינואר 1892 דלואי (Deloi), הודו - 23 בספטמבר 1918 חיפה, ארץ ישראל) היה קצין פרשים, בדרגת מייג'ור (מקביל לרב-סרן), בגדוד נושאי-הרומחים של ג'ודפור (The Jodhpur Lancers). עם תחילת מלחמת העולם הראשונה הצטרף עם יחידתו לצבא בריטניה ונלחם להגנת תעלת סואץ וכיבוש חצי האי סיני ארץ ישראל מידי הטורקים. במערכה לכיבוש חיפה עמד בראש יחידתו שהסתערה, רכובה על סוסים, כידונים בידיה, על עמדות מקלעים טורקים באזור הצ'ק פוסט של ימינו, ויכלה להם. סינג נהרג במהלך ההסתערות, לצד שניים מלוחמיו. לאחר מותו הוענקה לו מדליית הצלב הצבאי (Military Cross) והתואר "גיבור חיפה" (Hero of Haifa).

רקע אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקד נושאי-הרומחים של ג'ודפור, קולונל הארי סינג שחוואת (אביו של דַלְפַּט סינג שחוואת)

דַלְפַּט סינג שחוואת נולד ב-26 בינואר 1892 בכפר Deloi שבנפת פאלי, מרוואר, ראג'סטן, הודו (מדרום לעיר ג'ודפור). אביו היה קולונל טהאקור הארי סינג שחוואת (Thakur Hari Singh) שהיה מפקד יחידת נושאי-הרומחים של ג'ודפור ושחקן הוקי ידוע.[1]

בגיל 6 נשלח ללמוד בקולג' איסטבורן באנגליה. בגיל 10 התייתם מאביו ונלקח כבן חסות על ידי סר פראטפ סינג - מייסד יחידת נושאי הרומח של ג'ודפור, מהראג'ה של נסיכות אידר ועוצר של המהראג'ה של ג'ודפור. כשחזר מבריטניה ב-1900 הצטרף ליחידה עליה פיקד אביו. באותה תקופה הייתה הודו מחולקת למאות נסיכויות כשלכל נסיכות היה שליט (נסיך, מהראג'ה) וצבא. ג'ודפור הייתה אחת מהן. הנסיכות נשלטה על ידי מהראג'ה סומר סינג ולפיקודו עמדה יחידת נושאי-הרומח של ג'ודפור (the Jodhpur Lancers). יחידה זו הוקמה ב 1888 ונחשבה לאחת מיחידות נושאי-הרומח הטובות ביותר בהודו.

פעילות הכוחות הבריטיים עד הקרב לכיבוש חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה גייסה בריטניה ברחבי האימפריה הבריטית עזרה בגיוס לוחמים וכוח אדם, ואף גייסה בכפייה במקומות אחדים. יחידות רבות גויסו מהדומיניונים שלה (אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, הודו ועוד). כ 700 נסיכויות הודיות הסכימו לשלוח יחידות צבאיות וביניהן גם נסיכות ג'ודפור, ששלחה את גדוד נושאי-הרומחים שלה.

בתחילת המלחמה השתתפה היחידה בקרבות בצרפת ובפלנדריה (בלגיה). ב-1916, לאחר סיום קרבות ההגנה על תעלת סואץ הצטרפה לכוחות האימפריה הבריטית שכבשו את ארץ ישראל מידי הטורקים (ראו פירוט בערך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה)

ב-14 ביולי 1918, במהלך המאבק על עבר הירדן (מצפון מזרח ליריחו), בקרב הגנה על רכס אבו טולול, נגד יחידה עות'מאנית תוקפת, צוין דלפט סינג לשבח על אומץ ליבו, לאחר שהסתער בראש יחידתו על עמדת מקלע וחיסל אותה.

בקרב מגידו שהתקיים בין 19 עד 21 בספטמבר 1918, הסתערו פרשי נושאי הרומחים ההודיים מפתח ואדי עארה לעבר עפולה וכבשו את עמק יזרעאל, תחנת הרכבת של עפולה, והצטרפו לכוח שכבש את נצרת.

עקב שמועה על פינוי חיפה מכוחות עות'מאנים, גרמנים ואוסטריים, הופנו יחידות בריטיות לכיבוש חיפה וביניהן נכללה גם יחידת נושאי הרומחים של מייסור ונושאי הרומחים של ג'ודפור בפיקודו של דלפט סינג.

קרב כיבוש חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפטן בהאדור אמאן סינג ג'ודה (סגנו של דַלְפַּט סינג)
האנדרטה בדלהי לזכר הרגימנט ההודי, שכלל את נושאי הרומח של ג'ודפור, היידראבאד ומייסור
עמוס גלעד נושא דברים בטקס הראשון שנערך לזכר החיילים ההודיים בשנת 2010
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה.

הקרב המכריע לכיבוש חיפה נערך ב-23 בספטמבר 1918. הכוח הבריטי המוביל הייתה ברידגת הפרשים ההודית ה-15 (אנ') שכללה שלושה גדודים הודים (רגימנטים) ורגימנט אנגלי:

  • נושאי-הרומח של ג'ודפור בפיקוד מייג'ור סינג וסגנו קפטן בהאדור אמאן סינג ג'ודה (Bahador Aman Singh Jodah)[2][3][4]
  • נושאי-הרומח של מייסור (Mysore Lancers)
  • נושאי הרומח של היידראבאד (Hyderabad Lancers)
  • פרשי שרווד (Sherwood Rangers) (אנ')

לפי תוכנית המתקפה הושארו לוחמי היידראבאד המוסלמיים כעתודה, כדי שלא יצטרכו להילחם בטורקים. נושאי-הרומח של מייסור התפצלו כשהכוח הצפוני התקדם לחוף הים מצפון לחיפה והחלק השני עם יחידת פרשים אנגלית שרווד ריינג'רס ((אנ')) לתקוף את רכס הכרמל והתותחים שעליו, שהיוו איום על שאר הכוחות, בעוד שמייג'ור סינג ויחידתו, אחרי מעבר קשה של ביצות נחל הקישון, כשמעברם השני מורדותיו התלולים של הכרמל, בהגיעם לכפר בלד א-שייח' (תל חנן של ימנו), נתקלו הלוחמים ההודיים באש מקלעים ותותחי 77 מ"מ. גדודי הפרשים פתחו בהתקפה חזיתית לעבר העיר התחתית. סינג תקף חזיתית את העמדה, נפגע בחוט השדרה ונוטרל. סגנו, קפטן ג'ודה, המשיך את ההתקפה וסיים את כיבוש חיפה התחתית עד השכונה הגרמנית (ועל כך זכה באות מסדר השירות המצוין Indian Order of Merit), בעוד שאנשי מייסור בעזרת סייר דרוזי, עלו על הכרמל, השמידו את התותחים האוסטריים וירדו מדרום לעיר התחתית.

במהלך התקפה זו נהרגו שלושה חיילים הודים (כולל סינג, שנפטר בסוף אותו היום). חיילים הודים מוסלמים שנהרגו במערכה לשחרור ארץ ישראל נקברו בבתי הקברות הבריטים ברחבי ארץ ישראל. גופותיהם של החיילים ההודים ההינדואים נשרפו ואפרם פוזר בנהרות הודו.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו הוענקה למייג'ור סינג מדליית הצלב הצבאי (Military Cross)[5] וכן התואר "גיבור חיפה".

בבית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה הוצב לוח זיכרון המציין את תרומת החיילים ההודים (ודלפט סינג ביניהם). כמו כן נחרת שמו של סינג על לוח מספר 33 בקיר הזיכרון לגדודים ההודים, בבית הקברות בפורט תאופיק במצרים.

בשנת 1922 עיריית ניו דלהי הקימה אנדרטה לכבודו ולכבוד החיילים ההודים שנפלו בקרבות. "שלושת הפסלים" (teen murti) באנדרטה שעל שמם נקראו הכיכר (chowk), השדרה (marg) והמתחם (אנ') ששימש את ראש ממשלת הודו הראשון ג'ווהרלל נהרו-מייצגים את שלוש הנסיכויות בהודו מהן הגיעו החיילים שנלחמו בארץ ישראל-ג'ודפור, מייסור והיידראבאד.[6] מדי שנה עורך הצבא ההודי טקסי זיכרון ליד האנדרטה. פסלים של דלפט סינג הותקנו בערים פאלי (נפת הולדתו) וג'ודפור.

החל מ-2010 מקיימת העמותה לתולדות חיפה בשיתוף עיריית חיפה עצרת זיכרון שנתית בבית הקברות של חללי האימפריה הבריטית בחיפה.[7][8][9][10][11] בטקס הראשון ב 2010 השתתף קולונל מ.ס. ג'ודה, נכדו של קפטן ג'ודה.

מותו של סינג מתועד בוועדת חבר העמים לקברי מלחמה.[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק קרונזון, "מייג'ור טאקור דלפאט סינג, גיבור חיפה", בתוך: כי מנגד תראה - מבחר סיפורים, עם עובד, 2010, עמ' 335–345 (הסיפור פורסם לראשונה ביומון הארץ ב-2 באפריל 1993).
  • א.פ. ויול, מסעי המלחמה בארץ ישראל - המבצעים במצרים ובארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 2007, עמודים 186–187

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המילה Thakur מקורה מסנסקריט ופירושה דמות נערצת
  2. ^ המילה Bahadur מקורה מפרסית ופירושה, בהינדית, לוחם
  3. ^ קורות חייו של בהאדור אמאן סינג ג'ודה פרסום באתר פליקר
  4. ^ קורות חייו של בהאדור אמאן סינג ג'ודה פרסום באתר India 1914-1918
  5. ^ ציון בעיתון לונדון גאזט - 2 בדצמבר 1918
  6. ^ Nath, Damini (5 ביולי 2017). "NDMC fails to add Haifa suffix to Teen Murti in time". The Hindu (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-8 בינואר 2022. 
  7. ^ טקס האזכרה השנתי בחיפה 2010 פורסם בעיתון NDTV בהודו ב 26-ספט'-2010
  8. ^ טקס האזכרה השנתי בחיפה 2010 פורסם בעיתון הארץ 24-ספט'-2010
  9. ^ טקס האזכרה השנתי בחיפה 2010 פורסם בעיתון India Strategic בהודו ב ספט'-2010
  10. ^ טקס האזכרה השנתי בחיפה 2010 פורסם בעיתון העירוני של חיפה ב 2010
  11. ^ טקס האזכרה השנתי בחיפה 2012 פורסם בעיתון הארץ 3-אוג'-2012
  12. ^ הרשומה לגבי מיג'ור סינג באתר האינטרנט של ועדת חבר העמים לקברי מלחמה