החייל העות'מאני האחרון בירושלים
החייל העות'מאני האחרון בירושלים היה קורפורל (רב-טוראי) חסן אל-איג'דרי, חייל בצבא העות'מאני שלחם במהלך המערכה בסיני ובארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה והיה חלק מיחידה צבאית שנשארה בירושלים כשומרי הר הבית לאחר נסיגת הצבא הטורקי מהעיר. ב-1972 נפגש חסן, שהיה אז החייל האחרון שנשאר בחיים מאותה יחידה, עם עיתונאי טורקי שביקר בהר הבית. העיתונאי פרסם את הסיפור בטורקיה ומשם בכל העולם הערבי ועורר גל הערכה לנחישותם של אותם חיילים עות'מאנים ובמיוחד של חסן שעמד על משמרת המקומות הקדושים במשך 55 שנה. ב-2017 הקים הסניף העזתי של ארגון IHH הטורקי מסגד ברצועת עזה על שמו של רב-טוראי חסן.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 1917 נסוגו הטורקים מירושלים לאחר תבוסתם בקרב ירושלים. כחלק מהצעדים להחלפת אנשי הממשל הטורקי באנשי ממשל בריטים נדרשו הבריטים להחיל את מרותם גם במקומות הקדושים למוסלמים. על מנת להקטין את ההתנגדות של התושבים המוסלמים בירושלים לשהות של חיילים ושוטרים נוצרים במקומות הקדושים מינו הבריטים יחידות של הודים מוסלמים שימלאו תפקיד זה. עם זאת, ייתכן שהבריטים הסכימו, במסגרת הסכם הכניעה של הטורקים, להשארת יחידה טורקית לסייע בשמירת מקומות אלו.
פרשת החייל העות'מאני האחרון בירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסן אל-איג'דרי, קורפורל (רב-טוראי) בצבא העות'מאני, היה מעורב במערכה בסיני ובארץ ישראל עוד מראשית המערכה על תעלת סואץ ב-1915 ובשלב הנסיגות של הצבא הטורקי הוצב בירושלים במסגרת פלוגה 8 של צוות המקלעים הכבדים בגדוד 36 של הקורפוס ה-20.
בדצמבר 1917, לאחר כיבוש ירושלים על ידי הבריטים, העיד חסן שיחידתו, בפיקודו של לוטננט מוסטפא אפנדי, נשארה בירושלים לשמור על המקומות הקדושים. בנובמבר 1918, לאחר חתימת הסכם הפסקת האש של מודרוס אסף מוסטפא את חייליו והודיע להם שקיבל פקודה לחזור לאיסטנבול אך מפני שהר הבית עדיין באחריותו של הסולטן הוא ביקש מהם להישאר כשומרי הר הבית מטעם הסולטן וכך נשארו במקום 53 חוגרים.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי חסן על אף שנשכחו מאחור על ידי הצבא הטורקי[1] המשיכו הוא וחבריו לשהות על הר הבית כל יום במהלך השנים הבאות כשהם משתדלים לשמור על מדיהם שהלכו והתרפטו. עם הזמן הלכו חבריו לעולמם ונקברו בירושלים וסביבתה[2].
המפגש עם העיתונאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1972 אירח משרד החוץ בישראל משלחת של פוליטיקאים, פקידי-ממשל ואנשי-עסקים טורקים בליווי עיתונאים וביניהם העיתונאי אילהאן ברדקצ'י (טר'). במהלך הביקור סיירה המשלחת בהר הבית שם הבחין אילהאן בזקן כבן 90 לבוש בבגדי צבא מרופטים ולראשו קלפאק בסגנון טורקי. העיתונאי פנה אליו בטורקית והזקן הזדהה כחייל הצבא העות'מאני קורפורל (רב-טוראי) חסן אל-איג'דר וסיפר את קורות יחידתו שנשארה בירושלים, בפקודת מפקדה, מאז 1917. חסן, שהבין שלא יחזור עוד למולדתו, ביקש מאילהאן לסור למפקדו, לוטננט מוסטפא אפנדי, בכפר סנג'ק טוקט ולמסור לו ש”קורפורל חסן ממחוז איגדיר (מזרח אנטוליה), מצוות המקלעים 11, עדיין נשאר בקודס, במקום שהצבת אותו… הוא לא עזב את משמרתו ולא שב לטורקיה שכן 'ירושלים היא מעבר לפקודות' והוא חשש כי רסול אללה (מוחמד, שליח האל) יתעצב באם יעזוב את משמרתו ולכן הוא מייחל לברכתך, המפקד”.
אילהאן חזר לטורקיה ועל בסיס רישומים צבאיים הגיע לסנג'ק טוקט שם גילה שלוטננט מוסטפא אפנדי נפטר שנים רבות לפני כן ולכן לא מסר את דבריו של חסן.
ב-1982 קיבל אילהאן מברק שמודיע לו שחסאן נפטר בירושלים כשהוא קרוב לגיל 100. בעיתון בו כתב ספד לו: ”קורפורל חסן היה אחד מאיתנו… גורלו היה להישכח. זה בדיוק מה שאירע. אפילו לא חיפשנו אחריו ובוודאי שלא מצאנו אותו. הוא לא היה בר-השגה. הוא היה כמו עץ ברוש מפואר המתנשא השמיימה. ואנו, גם אם נישא ראשנו מעלה, ניראה כמו הדשא הנמוך שלצד שורשיו. אנו יודעים רק כיצד לשכוח. כמו האחרים, גם אנו שכחנו, כך שיהלום זה נשאר עומד על משמרתו… קורפורל חסן”
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיפורו של חסן ובמיוחד דברי התוכחה של אילהן בעם הטורקי על ששכח את לוחמיו ששמרו על קודשי האסלאם נגע לליבם של רבים. ב-2017 הקים הסניף העזתי של ארגון IHH הטורקי מסגד בעזה בשם "מסגד רב"ט חסן" (Onbaşı Hasan Camii) על שמו של השומר הנאמן[3][4][5].
דיוק היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשה זו מעלה מספר שאלות ותהיות מאחר שלא הייתה מוכרת בירושלים או בטורקיה עד לחשיפתה ב-1972. אין מידע איך חיו החיילים לאחר סיום המלחמה, איפה חיו, ממה התפרנסו, האם הקימו משפחות, האם קיימו קשר עם משפחותיהם בטורקיה והיכן נקברו לאחר מותם (כולל חסן).
ייתכן שאכן היה קיים הסכם ב-1917 בין הטורקים והבריטים להמשך שהייתה של יחידת משמר מוסלמית טורקית בהר הבית (אף על פי שהבריטים הקימו יחידות הודיות מוסלמיות למטרה זו) אך לא ברור איך התירו המשך השהות של החיילים הטורקים עד סיום המנדט ב-1948.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החייל העות'מאני האחרון בירושלים, באתר "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל"
- החייל העות'מאני האחרון בירושלים, באתר TRTWORLD
- החייל העות'מאני האחרון בירושלים, בדף "Ottoman Dynasty Foundation" באתר פייסבוק
- השומר האחרון של קודס: רב"ט חסן מאיגדיר, באתר IHH, תאריך 7 בדצמבר 2017
- רב"ט חסן: המגן הנאמן של אל אקצא, סרטון באתר יוטיוב, 10 במאי 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בגלל פעולת הבזק של הבריטים בחל מקרב מגידו ועד סיום המלחמה היו הטורקים בנסיגה מתמדת ואיבדו את כל רישומיהם על כוחותיהם
- ^ אין מידע היכן חיו והיכן נקברו
- ^ בעזה נבנה מסגד רב"ט חסן, באתר ארגון IHH, תאריך 25 בנובמבר 2016 (בטורקית)
- ^ מסגד רב"ט חסן בעזה נפתח לשירות, באתר ארגון IHH, תאריך 26 במאי 2017 (בטורקית)
- ^ מסגד רב"ט חסן בעזה, באתר Düşünce Mektebi (בית ספר למחשבה), 29 במאי 2017 (בטורקית)