לדלג לתוכן

חזון (מושב)

חזון
משוב חזון בעת הקמתו
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מרום הגליל
גובה ממוצע[1] 442 מטר
תאריך ייסוד 1969
השתייכות ארגונית הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2]
  - אוכלוסייה 388 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 380 תושבי ישראל
    - שינוי בגודל האוכלוסייה +12.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
6 מתוך 10
הכשרת קרקע להקמת לולים במושב ב-1969

חָזוֹן הוא מושב דתי לאומי השייך למועצה אזורית מרום הגליל. השוכן על מורדותיו הצפון-מערביים של הר חזון בגליל התחתון, בגובה של כ-440 מטרים מעל פני הים.

המושב הוקם במסגרת "מבצע סו"ס" (סוף-סוף), תוכנית ליישום מדיניות יהוד הגליל, שהחלה ב-1963 על ידי מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית[4][5]. מתכנני התוכנית אתרו 70 אלף דונם הראויים לעיבוד חקלאי בגליל, לאחר תהליך הכשרת קרקע אינטנסיבי ורבע מיליון דונם המתאמים לשמש כשטחי מרעה, וגיבשו תוכנית לפיה יוקמו, במספר שלבים, 37 יישובים חקלאיים, בני 70 יחידות כל אחד, ושבעה מרכזים אזוריים[6]. תחילה יועדה "חזון" להיות מרכזי אזורי לארבעה מושבים נוספים שיוקמו סביב הר חזון[5]. אחר כך הוחלט שבאחת הנקודות (שלוחה בין הר לבנים להר חזון) לא יוקם מושב אלא בסיס הדרכה של צה"ל - מחו"ה אלון, שהוקם ב-1966[7]. בפברואר 1964⁩ השלימה הקרן הקיימת פריצת דרך להר־חזון, והחלה בהכשרת 1,000 דונם של אדמת טרשים סלעית בהר לחקלאות[8]. לאחר הכשרת הקרקע החלו בנטיעת מטעים של עצי אגסים. תפוחים. אפרסקים ושזיף[9]. המטרה הייתה שהמתיישבים במושב יקבלו משק פעיל וכלכלי מיד עם הקמתו[10].

הקמת המושב אושרה ביוני 1965[11], והוא יועד לגרעין של בני מושבים של תנועת הפועל המזרחי[10]. טקס הנחת אבן הפינה נערך ב-30 באוגוסט 1965, בנוכחות שר הסעד יוסף בורג[12]. אכלוס המושב התעכב במשך מספר שנים, עקב עיכובים בהשלמת המבנים והתשתיות שלו[10][13]. הוא אוכלס לבסוף ביולי 1969[14]. בדצמבר 1968 (עוד לפני שאוכלס) צורף המושב לשטח המועצה האזורית מרום הגליל, כיישוב ה-20 שלה[15].

בשנים הראשונות לאחר הקמתו סבל המושב מקשיים כלכליים, שההכנסה מחקלאות הייתה נמוכה מהצפוי[16]. בנוסף פרץ סכסוך עם הסוכנות לאחר שהמחלקה להתיישבות החליטה לחלק את אדמות המטעים באזור לשני מושבים נוספים, חוסן ופקיעין החדשה[17] כדי לסייע לו הועברו לחזקתו 6,200 דונם משטח אש 9 לצורכי מרעה[7], וביוני 1971 השלימה חברת מקורות קידוח מים לעומק של 350 מטרים, לצורך אספקת מים נוספת ליישוב[18].

בשנת 1976 הפסיקה הסוכנות היהודית את הסיוע למושב לאחר שמכר חלק מיבוליו לקבלנים ערבים בשיטת ה"דמן" (מכירת היבול על העצים)[19].

במושב מתגוררים כ-300 תושבים. רובם מתפרנסים מחקלאות (ענף הלול לביצים לדוגמה), מקצועות חופשיים ואירוח כפרי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חזון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
  2. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
  3. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  4. מאיר הראובני, הסו"ס היה לפני...., למרחב, 22 באפריל 1969
  5. 1 2 חנוך ברטוב, סו"ס יבנה הגליל - חזונה של "חזון", למרחב, 6 בספטמבר 1964
  6. דני צדקוני, שלב א' בתכנית לפיתוח הגליל דניי, למרחב, 24 בפברואר 1964
  7. 1 2 עמירם אורן ורפי רגב, ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל, הוצאת כרמל, ירושלים, 2008, עמודים 386–388
  8. הושלמה פריצת הדרך להר־חזון, למרחב, 2 בפברואר 1964
  9. יהודה אריאל, 1200 דונם מטעים ניטעו בחבל הגליל, הארץ, 18 במרץ 1965
  10. 1 2 3 מנחם רהט, עוד מועד ליישוב חזון, מעריב, 30 במרץ 1969
  11. אושרה הקמת ישובים בהר-חזון ובכורזים, הארץ, 4 ביוני 1965
  12. יהודה אריאל, בשבוע הבא חגיגות התנחלות לרגל הקמת 4 ישובים בגליל, הארץ, 26 באוגוסט 1965
  13. עיכובים באיכלוס המושבים שתולה וחזון בצפון הגליל, הארץ, 11 בנובמבר 1968
  14. אוכלס - "מושב חזון" בגליל העליון, הצופה, 3 ביולי 1969
  15. 3 ישובי מיעוטים יסופחו למועצת מרום הגליל, מעריב, 2 בדצמבר 1968
  16. אהרן פריאל, אנשי חזון חזו על בשרם שיטת ההתיישבות הלקויה, מעריב, 7 בדצמבר 1970
  17. מתיישבי חזון ישבתו היום עקב חלוקת קרקעות, על המשמר, 22 במאי 1972
  18. מים רבים בקידוח "חזון", על המשמר, 10 ביוני 1971
  19. מאיר הראובני, הופסק סיוע הסוכנות למושב שמכר חלק מיבוליו לקבלנים, מעריב, 25 באוגוסט 1976