שפר
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 591 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| השתייכות ארגונית | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[1] | |
| - אוכלוסייה | 507 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 504 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +0.8% בשנה |
(למפת הגליל העליון רגילה)   שפר  באדום - שפר בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
שֶׁפֶר הוא מושב בגליל העליון, דרום מערבית לצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל.
שמו של המושב לקוח מספר בראשית מברכת יעקב אבינו לנפתלי (אשר בגבול נחלתו הוקם המושב): ”נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר.”[3] ולכן גם הוא נמצא סמוך למושב אמירים ("אמרי שפר" - אמירים שפר).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב הוקם בשנת 1950 ככפר עבודה לעולים מתימן בצמוד לפרוד ונקרא פרוד ב'[4], פרוד עלית[5] או פרדייה. התושבים התפרנסו במקום מעבודה עבור הקק"ל[6][7]. לאחר זמן מה הוחלט על הקמת שני יישובי קבע משני צידי הכביש ובהתאם חולק גם היישוב הזמני לשניים, חלק של מפא"י וחלק של המזרחי[8]. באמצע 1952 הסתיימה בניית הבתים, אולם בהיעדר קרקע ומים לחקלאות סירבו התושבים לעבור לבתים ודרשו שיועברו לערים[9]. תושבי המקום התימנים החלו לנטשו ובסוף 1952 נשארו כ-300 נפש מתוך 1200[10].
במטרה לאפשר התיישבות חקלאית במקום עלה הרעיון לקחת 600 דונם מקיבוץ פרוד, רעיון שנתקל בהתנגדות אנשי הקיבוץ[11].
בשנת 1953 היישוב היה מוזנח והילדים לא למדו בבית ספר[12]. בשנת 1954 הוחלט להסב את המקום למחנה מיון לעולים חדשים והובאו אליו עולים ממרוקו שהועסקו בעבודות ייעור בסביבה[13][14][15]. עד סוף 1955 הובאו למקום עוד עולים בטפטופים[16].
במקום הוקם מושב של עולים מצפון אפריקה. לכל מתיישב ניתנו שלושה דונם כרם, ארבעה דונם מטע וארבעה דונם זיתים. כן הוקמו לולים וניתן דונם קרקע ליד הבית[17]. בשנת 1955 ניטע עבור המושב מטע שכלל 14 זני פירות שונים, אך בגלל העדר מים והכשרה לא מספקת של הקרקע תנובת המטע הייתה קטנה[18]. התושבים התפרנסו בדוחק מהמטע ומהלולים. אך באמצע שנות ה-60 המטע החל להתנוון והתושבים צברו חובות כבדים. שליש מהמטע נעקר כדי שיהיה ניתן להשקיע ביתרת המטע, אולם בסופו של דבר נעקר המטע כולו. מגפה פקדה את הלולים והם חוסלו[19].
נכון ל-2025 גרים במושב כ-400 נפש ומרבית תושביו עדיין מתפרנסים מחקלאות[20], וכן מתיירות וצימרים.
בתחומי המושב נמצאת מצודת שפר, שבמקור נקראה ״פרדיה״. זוהי אחת משרשרת מצודות גדר הצפון - מצודות טיגארט - שהוקמו בארץ ישראל על ידי הבריטים בתקופת המרד הערבי (1936-1939) ולאחריו[21]. המצודה נבנתה בין השנים 1938-1939 בדגם של מצודת כ"ח, כחלק מהמערך ההגנתי הבריטי בתקופת המנדט. במהלך הקמתה ניסו תושבי הכפר פרדיה לחבל בבנייה. לאחר עזיבת הבריטים, הוקם במקום כפר עבודה בשם פארדיה עבור עולים חדשים, והמצודה שימשה למגורי מדריכים וסגל הכפר. בהמשך, המבנה הוסב לבית לבני נוער שנשרו ממסגרות חינוכיות, אך לאחר סגירתו ננטש באופן סופי. כיום המבנה נטוש.
-
-
-
דצמבר 1950 -
דצמבר 1950 -
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון: סקירה על מצודת המשטרה הבריטית הנטושה הצמודה לשפר, באתר 'חלון אחורי', 6 בדצמבר 2014
- ביקור מצולם במצדית פרדיה (מצודת שפר) באתר youtube, צולם במהלך חודש יוני 2020
- סיפורה של מצדית גבול הצפון - משטרת פראדיה (מצודת שפר) באתר היסטוריה על המפה
- שפר, באתר "רום גליל"
שפר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"א
- ^ שמות עבריים ליישובים החדשים, חרות, 17 ביולי 1950
- ^ מפת האזור עם סימון 'פרוד עלית', 'שפר', 'פרוד', 1956 השמות מודפסים בעברית על מפת בסיס באנגלית, באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ דוד פדהצור, פארק לאומי יעטור את רכס העצמון, מעריב, 10 ביולי 1950
- ^ דוד זר, עוד מעט לא תכירו את הגליל, מעריב, 31 באוקטובר 1950
- ^ ארבעים ספרי תורה בפחון, הצופה, 19 באפריל 1951
- ^ מתישבים מסרבים להכנס לבתים, הצופה, 17 ביולי 1952
- ^ צבי גולדברג, ישוב מתרוקן מיושביו, על המשמר, 25 בדצמבר 1952
- ^ מתנכלים לאדמות קיבוץ גרדוש, על המשמר, 10 ביולי 1953
- ^ ילדי פרדיה ללא חינוך, על המשמר, 1 בנובמבר 1953
- ^ 68 עולים הגיעו ממרוקו, הצופה, 9 בספטמבר 1954
- ^ מהמטוס להתיישבות, דבר, 10 בספטמבר 1954
- ^ פרדיה שבגליל מחנה מיון לעולים, על המשמר, 27 בספטמבר 1954
- ^ 1350 עולים בשיירה אחת מצפון אפריקה, על המשמר, 11 בנובמבר 1955
- ^ ישעיהו עשני, לא הכל שפיר בשפר, דבר, 15 בפברואר 1957
- ^ מנחם רהט, המצב בשפר - לא שפיר, מעריב, 6 במרץ 1966
- ^ מנחם רהט, שפר - הכפר שנבנה בטעות, מעריב, 20 במרץ 1970
- ^ שפר, באתר https://www.mrg.org.il/שפר/
- ^ מצודת פראדיה / שפר, באתר אבני מורשת
| ||||||||||||||||
