חיים קניבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־19:12, 18 ביולי 2013 מאת גר צדק (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 14398635 של 213.57.170.184 (שיחה))

תבנית:רב

הרב חיים קנייבסקי

הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶיבסקי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928) הוא תלמיד חכם ופוסק הלכה חרדי.

תולדותיו

נולד בפינסק, אז בפולין, לרב יעקב ישראל קנייבסקי ("הסטייפלר") ולמרים, אחותו של החזון אי"ש. בשנת 1934 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בבני ברק.

למד בישיבת תפארת ציון בבני ברק אצל הרב מיכל יהודה ליפקוביץ ובישיבת לומז'ה בפתח תקווה, שם התקרב לרב שך שכיהן כר"מ בישיבה, ולמשגיח הישיבה, הרב אליהו דושניצר. כמו כן למד תורה מאביו ומדודו החזון איש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות ויחד עם חבריו לישיבה שירת בהגנה האזרחית[1]. לאחר נישואיו למד במשך שנים רבות בכולל חזון איש.

הרב קנייבסקי נחשב כבקיא בספרות ההלכתית, ובייחוד בספרות חז"ל. מנהגו הוא ללמוד בכל שנה את כל ספרות חז"ל ואת ספרות היסוד ההלכתית (משנה תורה לרמב"ם, שולחן ערוך). הרב קנייבסקי מקדיש ללימוד זה מספר שעות ביום, והוא מסיים את מחזור הלימוד בכל שנה בערב הפסח. ידיעותיו מקיפות תחומים רבים וכוללות גם מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. נטייתו הכללית היא לקבל כמוסמכים גם חיבורים שעל ייחוסם לחז"ל יצאו עוררין, זאת בניגוד מסוים לרוח משנתו הקפדנית של רבו החזון איש בעניין זה.

דרך לימודו, המבוססת על בקיאות רחבה, מתאפיינת בהשוואת המקורות השונים ובנסיונות להסבירם זה על פי זה. פסיקתו מתאפיינת, בין השאר, בשימוש במקורות מדרשיים לצורך פסיקה. נושא מפורסם אותו ביקש להכריע על סמך מדרש הוא עניין גבולות ארץ ישראל, אולם חלק מגדולי התורה ובתוכם חמיו הרב אלישיב מיאנו לקבל הכרעה זו.

על אף היותו רב ליטאי הוא ידוע כרב אליו פונים לקבלת ברכה (דבר המקובל בעיקר אצל רבנים חסידיים).

משפחתו

הרב חיים קנייבסקי היה נשוי לרבנית בת שבע, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב. הרב יצחק זילברשטיין והרב עזריאל אוירבך הם שניים מגיסיו.

בניו: הרב אברהם ישעיהו, הרב שלמה קנייבסקי - ראש ישיבת תפארת ציון וישיבת קריית מלך בבני ברק, הרב יצחק שאול. חתניו: הרב שרגא שטיינמן - (בנו של הרב אהרן לייב שטיינמן) ראש ישיבת קהילות יעקב, הרב אלעזר דוד אפשטיין - ר"מ בישיבת כנסת יצחק חדרה, הרב זליג ברוורמן - ראש ישיבות סדיגורה ו"נתיבות יצחק", הרב יצחק קולדצקי - מגיד מישרים והרב יהושע צביון.

חיבוריו

  • שונה הלכות - קיצור פסקי המשנה ברורה והחזון איש
  • שערי אמונה - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים
  • דרך אמונה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים
  • דרך חכמה - ספר הערוך כמו המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם (בינתיים הופיע רק כרך ראשון)
  • שקל הקודש - פירוש על הלכות קידוש החודש לרמב"ם
  • אורחות יושר - מוסר
  • שיח השדה ג' חלקים - בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון וקשים לשכחה
  • נחל איתן - על הלכות עגלה ערופה
  • טעמא דקרא - חידושים על התורה נביאים וכתובים
  • קרית מלך - ציוני מקורות על משנה תורה לרמב"ם
  • בשער המלך - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם לספרו משנה תורה
  • ישוב הדעת - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב'
  • ביאורים על מס' עבדים, מס' ציצית ועוד מסכתות קטנות
  • למכסה עתיק - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתם וחז"ל פירשו את הכוונה, מהדורה מורחבת רמת בית שמש תשע"ב
  • פירוש על התלמוד הירושלמי

ספרים רבים (למעלה ממאה) כוללים תשובות שלו לשאלות המחברים, בדרך כלל כמדור בספר, אך לעתים כספר שלם. התשובות, הנשלחות בדרך כלל על גבי גלויות, הן בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות בלבד[2]. הספרים הבולטים בהם הם:

  • "דעת נוטה", ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קנייבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שני חלקים, תשס"ט-תשע"ב. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים[3].
  • "דרך שיחה", שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קנייבסקי מדי סעודת ליל שבת), תשס"ד
  • "שמעה תפילתי", ביאורי תפילה על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח

הרב קנייבסקי נוהג לחתום על ספריו בראשי התיבות שי"ח בהגרי"י (שמריהו יוסף חיים בן הגאון רבי יעקב ישראל).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים