חסר דת (ישראל)
חסרי דת (הידועים גם כחסרי עדה דתית מוכרת או חסרי סיווג דתי) הוא סיווגם בחוק הישראלי של אזרחים, שאינם משתייכים לאף אחת מן העדות הדתיות המוכרות על ידי המדינה. העדות הדתיות המוכרות הן בעלות מעמד חוקי ואוטונומיה שיפוטית מסוימת, אשר המוגדרים "חסרי דת" אינם נתונים תחת סמכותם, בייחוד בתחום נישואים וגירושים כששני הצדדים במעמד "חסר דת". מספרם של חסרי הדת נכון ל-2023 הוא כ-470,000 נפש.[1]
עדות דתיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוק הישראלי מכיר במספר עדות דתיות, ביניהן בעדה היהודית הנתונה לסמכות הרבנות הראשית לישראל; בעדה המוסלמית, הכפופה לבית הדין השרעי; בעשר עדות נוצריות שונות; בעדה הדרוזית, המפוקחת על ידי בתי הדין הדתיים הדרוזיים; ובבני האמונה הבהאית. הסיווג "חסר דת" הוא הגדרת סל המכילה את כל מי שאינו שייך לעדות הרשמיות, ויכול לחול על סיקים, הינדואים, וחברי כל דת אחרת. השתייכות לעדה דתית נרשמת על ידי המדינה מלידה, לפי העדה הדתית אליה משתייכים ההורים, כולל חסרי דת, ולפעמים משתנה, למשל על ידי גיור[2], המרת דת או קבלת פסק דין הצהרתי שהעותר חסר דת.[3]
הסדר העדות הדתיות הישראלי, שמקורו במעמד המשפטי של המילטים העות'מאנים, נוגע לחיי הפרט בתחומים כמו נישואים וגירושים, שניתן לערוך אותם בשטח ישראל רק על ידי הרשויות הדתיות השונות.[4]
בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מנת להירשם כחסר דת, על אדם לקבל פסק דין הצהרתי מבית משפט ולהציגו לרשות האוכלוסין[3] או להיוולד להורים חסרי דת.[5] בפסק דין בנושא נקבע ש"אם גישתו של האדם המבקש לשנות את רישומו מיהודי לחסר דת היא עניינית, מחשבתו כנה וכוונתו אמיתית, יש להצהיר על כך שהוא חסר דת, משום שהכרזה זו משקפת את המציאות".[6]
המסווגים "חסרי דת" אינם יכולים טכנית להינשא בשטח המדינה, ונדרשים לחלופות כמו חתונה במדינות אחרות או קבלת מעמד של ידועים בציבור או ברית זוגיות. הם אינם יכולים להיקבר ברוב הערים בישראל, מאחר שרוב הקבורה בישראל היא דתית.[7] בשנת 1972 כתב המשפטן אמנון רובינשטיין: "בפנינו קבוצה שלמה של אנשים, שאין להם דין אישי. הם, למעשה, מוצאים מחוץ לתחום החוק הישראלי ומרחפים בוואקום משפטי."[8] הממשל הישראלי ניסה לטפל בלאקונה משפטית זו. כדי לענות על עניין הנישואין, הועבר חוק ברית הזוגיות לחסרי דת ב-2010. כאשר שני בני זוג חסרי דת, הם יכולים לקבל זכויות השקולות ברובן לאלו של נשואים באמצעות הסדר הזה. לרשויות הדתיות קיימת אפשרות התנגדות במקרה שהן סבורות שאחד מבני הזוג משתייך אליהן.[9] כאשר שני בני הזוג חסרי דת, הם רשאים להתגרש בהליך אזרחי; אם אחד מבני הזוג אינו חסר דת, על בית הדין לענייני משפחה להכריע באיזה בית דין ידונו הגירושין.[10] בנושא הקבורה הועבר ב-1996 חוק קבורה אזרחית. נכון ל-2018, פעלו בישראל ובשטחי הגדה המערבית 21 בתי-עלמין ייעודיים שנועדו לחסרי דת,[11] מתוכם רק שני בתי קברות אזרחיים פתוחים לציבור הרחב, בערים באר שבע ונתניה. מיעוט בתי הקברות האזרחיים מקשה על השימוש בהם,[12] והצורך בקבלת פסק דין הצהרתי כדי להירשם כחסר דת מקשה על יישום ברית הזוגיות, שמעטים מאוד באים בה.[13]
הרכב האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרוב הגדול של המסווגים כחסרי דת בישראל הם מהגרים ממרחב ברית המועצות לשעבר, שהתאזרחו מתוקף חוק השבות אך אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים. זוהי קבוצה מורכבת המונה למעלה מ-300,000 איש. היא מכילה רבים המזדהים כיהודים, למרות מעמדם בעיני הרשויות, לצד מספר ניכר של מאמיני הכנסייה הרוסית האורתודוקסית, שישראל מעדיפה לקטלג כחסרי דת משום שרישומם כנוצרים, אשר משוייכים לרוב לחלק הערבי באוכלוסייה הישראלית, עשוי לפגוע ברוב הדמוגרפי הלא-ערבי במדינה.[14] אוכלוסייה זו עברה חיברות ברובה בקרב המגזר היהודי-חילוני בישראל. מעמדם הדתי עולה מדי פעם בעיתונות, בעיקר סביב סירוב של הרבנות להשיא זוגות המורכבים מחסרי דת ויהודים על-פי ההלכה, או הסירוב לקבור חיילים שנהרגו בחלקות יהודיות. הממשל הישראלי רואה בחסרי הדת הפוסט-סובייטים בעיה דמוגרפית וחברתית, ויזם פעילות מיסיונרית נרחבת כדי לשדלם להמיר את דתם ליהדות. פעילות זו נחלה הצלחה מועטה, הן בשל סירובם של רוב המהגרים להיענות לה, והן בשל התנגדות קשה מרוב הממסד הרבני, שסירב להעלים עין מכך שאלו שכן פנו אליו לא התכוונו ברוב המקרים לשמור מצוות.[15] ב-2017 אסר בית-המשפט על הצבא לחייב מגויסים להשתתף בפעילות מיסיונרית,[16] אם כי הקצינים הממונים על מערך המרת הדת הוסיפו לנהל רישום של מועמדים ולהפעיל עליהם לחץ להיענות.[17]
קבוצה אחרת של נטולי סיווג, שהיא קטנה מאוד אך זכתה לחשיפה תקשורתית ניכרת, כוללת ידוענים יהודים שמתנגדים לחקיקה הדתית במדינה. יוזמתם מתקשרת גם לניסיונות לבטל את הסדר המילטים כליל, ביניהם הדרישה להכיר בלאום ישראלי שאיננו תלוי בדת. בספטמבר 2011 זכה הסופר יורם קניוק בתקדים משפטי שאיפשר לו לצאת מן המילט היהודי ולהירשם כחסר דת.[18] קניוק נימק את רצונו בכך שמאס באפליה הדתית במדינה. בעקבותיו פנו אחרים לשנות את רישומם מיהודים לחסרי דת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחר אילן, על כל גר, חמישה לא יהודים, באתר הארץ, 24 באפריל 2016- גל אמיר, "השגרת הדיון בנימוק הדתי למוסד העדה הדתית במשפט הישראלי", תזה לתואר מוסמך, 2011
- גל אמיר, No Room for Westphalia in the Middle-East . Journal on European History of Law, דצמבר 2018.
- רות הלפרין-קדרי, הכל נשאר ברבנות, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2011
- יואלה הר שפי, חסר דת אינו חסר לאום, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2011
- איאן לוסטיק, Israel as a Non-Arab State: The Political Implications of Mass Immigration of Non-Jews. Middle East Journal, 1999.
- חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, תש"ע-2010.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מספר "האחרים" (חסרי דת יחד עם נוצרים שאינם ערבים) ברישומי הלמ"ס לרבעון האחרון של 2022 הוא 513,000. מספר הנוצרים שאינם ערבים נאמד ב-45,000.
- ^ אמיר, "השגרת הדיון", הקדמה, עמוד 107
- ^ 1 2 רשות האוכלוסין וההגירה, נוהל השלמת/תיקון פרטי הדת והלאום, 17 בינואר 2021
- ^ אמיר, "השגרת הדיון", הקדמה
- ^ אמיר, "השגרת הדיון", עמוד 107
- ^ הפ (חיפה) 72982-10-18 יונתן בן-חיים נגד משרד הפנים, ניתן ב-27 בינואר 2019
- ^ עו"ד גל אמיר, "השגרת הדיון בנימוק הדתי למוסד העדה הדתית במשפט הישראלי", תזה לתואר מוסמך, 2011. עמ' 3, 18, 32–35, 41–42 ועוד.
- ^ אמיר, "השגרת הדיון", עמ' 42
- ^ חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, תש"ע-2010, סעיף 6
- ^ גירושין בין בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים , באתר כל זכות
- ^ מחלקת המדינה של ארצות הברית, דו"ח חופש הדת הבינלאומי 2018: ישראל. עמ' 18.
- ^ אלכסנדרה לוקש, אין מנוחה: אם אתה חסר דת, אל תמות פה, באתר ynet, 2 באוקטובר 2019
- ^ יקי אדמקר, כישלון "ברית הזוגיות": 4 זוגות בלבד נרשמו במהלך השנה, באתר וואלה!, 1 בדצמבר 2019
- ^ לוסטיק (קש"ח), עמ' 428-429; אמיר, "השגרת הדיון", עמ' 106-107.
- ^ גל אמיר, "השגרת הדיון בנימוק הדתי למוסד העדה הדתית במשפט הישראלי", תזה לתואר מוסמך, 2011. עמ' 102–107.
- ^ יואב זיתון, הקצין עתר, בג"ץ הוציא צו זמני לצה"ל: אינו מחויב להגיע לכנס גיור, באתר ynet, 4 ביוני 2017
- ^ Defying High Court, the Israeli Army Still Presses non-Jewish Soldiers to Convert. הארץ, 25 ביוני 2020.
- ^ הפ (ת"א) 25477-05-11 יורם קניוק נגד שר הפנים, ניתן ב-7 בספטמבר 2011
| קבוצות בחברה הישראלית (ישראלים) | ||
|---|---|---|
| ישראלים לפי דת | יהודים • נוצרים • מוסלמים • דרוזים • בהאים • שומרונים העבריים מדימונה • עדי יהוה • יהדות משיחית • סובוטניקים | |
| יהודים | אשכנזים • ספרדים • מזרחים • הודים • אתיופים • יוצאי ברית המועצות חילונים • מסורתיים • דתיים • חרדים אורתודוקסיים • קונסרבטיביים • רפורמים • קראים | |
| ערבים | בדואים • ערבים-נוצרים • אחמדים • מדנים • פלאחים • עלווים | |
| מיעוטים | צ'רקסים • צוענים • ארמים | |