כפר הס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפר הס
PikiWiki Israel 9901 war memorial in kfar hess.jpg
יד לבני כפר הס שנפלו במערכות ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית לב השרון
גובה ממוצע ‎74‏ מטר
תאריך ייסוד 1931
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 1,602 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.3%‏ בשנה עד סוף 2016

כְּפַר-הֶס הוא מושב בשרון, במועצה אזורית לב השרון (לשעבר הדר השרון, עד האיחוד עם המועצה האזורית השרון הצפוני). נמצא כ־80 מטר מעל פני הים ושטחו 3,900 דונם.

המושב נוסד בשנת 1930 דרומית מזרחית למושבה תל-מונד. גובל במושב חרות השוכן ממערב לו, במושב עין ורד השוכן מצפון לו ובטירה במזרח. כפר הס יחד עם חרות, עין ורד, המושבה תל מונד ושכונת הפועלים כפר זיו היו חלק מ"גוש תל מונד", אחד מגושי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל המנדטורית.

המושב קרוי על שמו של משה הס, שהיה גם הוגה השילוב בין ציונות וסוציאליזם.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הושתת על חקלאות שעיקרה פרדסי הדר, ירקות עונתיים, לולי עופות לביצים, הודים לפיטום ופרחים ליצוא וכן כוורות לדבש ופרות לחלב. כיום רוב התושבים אינם עוסקים בחקלאות ומתפרנסים מחוץ ליישוב, אך עדיין החקלאות מהווה מרכיב מרכזי בכלכלת המקום.

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשעבר הוגדר כמושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ והיה חלק מתנועת המושבים שבשליטת מפא"י ואחר כך מפלגת העבודה. מייסדי היישוב השתייכו רובם ככולם למפלגת אחדות העבודה ואחר כך למפא"י. בשנת 1998 הוקמה בשטחו שכונת הרחבה ותושביה שאינם חקלאים מהווים יותר ממחצית מכלל התושבים. חלקם מבני המקום וחלקם חדשים במושב.

המייסדים והממשיכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסדי המושב עלו לארץ ברובם שמהלך שנות העשרים במסגרת העלייה השלישית וגם הרביעית. רובם עלו ממזרח אירופה, מעיירות קטנות ב"תחום המושב" שבמסגרת האימפריה הצארית לשעבר, בעיקר ממחוזות בסרביה, ווהלין וגליציה ומפולין הקונגרסאית.

מייסדי המושב התאגדו בתחילה בארגון ושמו "יזרעאל", שנועד להתיישב באדמות שיקנו מהכפר זרעין שבשולי עמק יזרעאל, ליד כפר יחזקאל. רעיון הארגון עלה בשנת 1924, בפתח תקווה, בחדרם של הפועלים החקלאיים החלוצים חברי מפלגת אחדות העבודה, ניסן בורד ומרדכי תאני. לאחר מספר שבועות התקיים המעמד הרשמי, במועדון הפועלים במושבה פתח תקווה, בו השתתפו עשרת מייסדי הארגון: מרדכי תאני, אהרון בן יוסף, יהודה אבלסון, משה ברן (הדר), אברהם גוטקובסקי, ניסן בורד, דב גלונסקי, דוד דוקסין, יצחק מיטראני, יוסף ברגר ויעקב בן ציוני. במקביל התארגנה בנפרד וללא תיאום קבוצה דומה של פועלים בחדרה שכללה תשעה חלוצים פועלים חקלאיים: חיים סגל, צבי בוטניק, ישראל לוין, יוסף יודלביץ, יעקב בורטניקר (בוקר), חיים גולדשטיין, יעקב זלצהנדלר, אברהם כפרי ושלמה ולדמן. בהמשך חברו שתי הקבוצות לארגון התיישבות אחד. בשנת 1929 התכנסו כולם בזכרון יעקב, עם עוד 24 מצטרפים נוספים שנוספו במשך הזמן. אלו היו הגברים, מייסדי המושב, ו"לצידם" נשיהם וילדיהם.

לאחר מלחמת העצמאות קלט היישוב מתיישבים חדשים מניצולי השואה, ממזרח אירופה ובעיקר מבולגריה. בהדרגה הם השתלבו ביישוב וחיזקו אותו, אך חלק מהם עזבו במוקדם או במאוחר ובני המקום מהדור השני קיבלו את משקיהם. בני המייסדים, ילדי הארץ, ילידי שלהי שנות העשרים ושנות השלושים קיבלו את האתוס של הוריהם בשלמותו ורבים מאוד מהם המשיכו את הדרך ההתיישבותית החקלאית משלהי שנות הארבעים ובמהלך שנות החמישים. נכדי המייסדים וניניהם כבר פחות מחויבים לאתוס החקלאי התיישבותי אך עדיין רבים מהם מוצאים את מקומם בחקלאות במושב או כתושבים הגרים בו אך עובדים מחוצה לו.

המושב במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות היה כפר הס בחזית, מול הכוחות הפלסטיניים והעיראקיים בכפר א-טירה וסביבתו. כמה מחברי המושב נפלו במלחמה, מהם בהתקפה שנכשלה על הכפר א-טירה ב-14 במאי 1948. אחרי המלחמה סבל המושב מאוד מפשיטות של מסתננים ופידאיון משטח הגדה המערבית ואחדים מחבריו נרצחו על ידי המסתננים. בפברואר שנת 1965 הותקף על ידי מחבלים מארגון פת"ח בפעולותו הראשונה נגד אזרחים, שהטמינו פצצות באסם התערובת ובאחד הבתים. לא היו נפגעים בנפש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]