גאולים (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאולים
PikiWiki Israel 9931 war memorial in geulim.jpg
יד לבני גאולים שנפלו במערכות ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית לב השרון
גובה ממוצע[1] ‎56 מטר
תאריך ייסוד 1945
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 969 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.1% בשנה
אתר הבית של המושב

גאולים (גְּאוּלִים), הוא מושב באזור השרון ליד העיר נתניה השייך למועצה אזורית לב השרון, בגובה של 65 מטרים.

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם בנובמבר 1938 בשם "בני גאולים", "כפר גאולים" וגאולים[2] על ידי עולים מגרמניה, חברי הבונים, שהיו חברים בקבוצת "השדה" בראשון לציון ולאחר מכן התגבשו כקבוצת עבודה בטירת שלום ליד נס ציונה. היישוב הוקם בפרדס של האחים פאלאטניק בשטח של 350 דונם פרדס וכרם שבמרכזו בית בן שתי קומות ובאר. בתחילה עלו לנקודה 15 מתוך כ-50 חברי הקבוצה וניהלו במקום חיים שיתופיים. על פי התוכנית, היישוב לא נועד להיות שיתופי, בסופו של דבר. היישוב הוקם במסגרת התיישבות חומה ומגדל, אולם בניגוד ליישובים אחרים לא הוקמו במקום חומה ומגדל, והבית חובר לחשמל עוד לפני העלייה למקום[3]. לאחר שנה התגוררו במקום כ-60 חברים והועבר לעיבודם שטח נוסף של כ-1600 דונם על ידי הקרן הקיימת[4].

בשנת 1945, לאור אי התאמת המקום לחלוקה לחלקות פרטיות, עברו חברי הגרעין לכפר ידידיה וחברי ארגון "טלמון" מעולי תימן, ארגון ראשון להתיישבות שיתופית של עולי תימן, תפסו את מקומם בנובמבר 1945[5]. בתחילה עלו לנקודה רק הגברים ולאחר התבססות במקום ובניית בתים הובאו גם המשפחות. בשנת 1947 היישוב מנה כ-40 משפחות[6]. בתחילה נודע היישוב כ"טלמון - גאולים"[7] ולאחר מכן הושב השם המקורי "גאולים".

הקרב על גאולים במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות היה גאולים בקו החזית. בסוף דצמבר 1947 בעת ההתקפה על כפר יעבץ נורו יריות גם לעבר גאולים[8]. ב-25 בינואר בערב הותקף המושב ביריות במשך שלוש שעות, מכיוון קלנסווה[9]. במרץ 1948 נורו יריות לעבר המושב ואחד הילדים נפצע[10]. באפריל 1948 נתפס אחד מבני המושב שרעה את פרתו, נלקח לטולכרם, והושב חזרה עם פרתו[11].

לאחר הקרב על קיבוץ גשר, בו נחל חיל המשלוח העיראקי מפלה, פנה חיל המשלוח לגזרת השרון והשומרון. הצבא העיראקי, לאחר שהעתיק את גזרת פעולתו, ובסיוע ערבים מקומיים, תקף את גאולים. בבוקר ה-28 במאי 1948 החלה הפגזת מרגמות על גאולים. התושבים פונו במהירות לצור משה, לקדימה ולפרדסיה. בשעה 08:00 פרצו שש שריוניות עיראקיות ובעקבותיהן פלוגת חי"ר עיראקית ובוזזים רבים מטירה, קלנסווה וטולכרם. המגינים היו מצוידים בנשק קל בלבד. תוך זמן קצר הצליחו העיראקים לכבוש את רוב המושב[12]. רק במספר בתים בחלק המערבי הצליחו המגינים להחזיק מעמד. מצב חירום הוכרז בחזית המרכז מחשש שהעיראקים ינצלו את הצלחתם וימשיכו בתוכניתם לבתר את מדינת ישראל שזה אך קמה. גאולים היה היישוב הישראלי היחידי שנכבש על ידי העיראקים במלחמת העצמאות.

תוך זמן קצר החלה מתקפת הנגד על ידי כוח שיצא מכפר יונה בפיקודו של שאול אפק. התנהל קרב פנים אל פנים מבית לבית. הכוח העיראקי התרכז בביזה ביחד עם הכפריים ובעקבות הפתעתו מכוח המגן החל לסגת. בשעה 14:00 הופעל תותח "נפוליונצ'יק" שירה מספר פגזים לעבר קלנסווה, דבר שגרם להחשת הנסיגה של הערבים. לפנות ערב תפס כוח מגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את גאולים והתבסס במקום[13].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף ספטמבר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ שמות ליישובים חדשים, דבר, 8 ביולי 1940
  3. ^ עוד ישוב בשרון הצפוני, דבר, 18 בנובמבר 1938
    ז. מסחרי, בני גאולים, דבר, 3 בינואר 1939
    א.ש.שטיין, בני גאולים, דבר, 14 בפברואר 1939
  4. ^ שנה לכפר גאולים, דבר, 22 בנובמבר 1939
  5. ^ טלמון(גאולים), דבר, 4 בנובמבר 1945
    ארבע עליות על הקרקע ביום אחד, משמר, 4 בנובמבר 1945
  6. ^ תימנים בהתיישבותם, דבר, 2 במאי 1947
  7. ^ נסיון גניבה מטלמון גאולים, דבר, 21 בספטמבר 1947
  8. ^ נהדפה התקפה על כפר יעבץ, דבר, 28 בדצמבר 1947
  9. ^ התקפה על בני גאולים, דבר, 26 בינואר 1948
  10. ^ יריות ממרחק 400 מטר על בני גאולים, על המשמר, 17 במרץ 1948
  11. ^ נתפס על ידי ערבים והוחזר, דבר, 14 באפריל 1948
  12. ^ ג. שרוני, כאשר העיראקים חנו מזרחית לנתניה, מעריב, 11 בדצמבר 1968
  13. ^ נהדפו התקפות על השרון הצפוני, דבר, 30 במאי 1948