טלי ניר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טלי ניר

טלי ניר (נולדה בתל אביב ב-28 באפריל 1973) היא משפטנית ישראלית, עיתונאית ופעילת זכויות אדם, כיום מנכ"לית עמותת 121 מנוע לשינוי חברתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניר שירתה במחלקת החדשות בגלי צה"ל בין השנים 1991 ל-1993 ככתבת לענייני חינוך ובהמשך ככתבת לענייני משפט, עורכת משדרי חדשות ומגישת מבזקי חדשות. עם שחרורה מצה"ל הייתה כתבת תרבות של העיתון "טלגרף", והחל משנת 1994 עבדה כעיתונאית, עורכת ושדרנית בחדשות ערוץ 2. בשלוש השנים הראשונות עבודה ככתבת לענייני משפט, שכללה כיסוי עבודת בית המשפט העליון ומשרד המשפטים. בין השנים 1997 ל-2000 עבדה כעורכת משדרי חדשות, לרבות המהדורה המרכזית, כמגישה של מבזקי חדשות וככתבת עבור אולפן שישי.

היא בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית. את ההתמחות בעריכת דין עשתה בשנת 2000 במשרדה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ולאחר הסמכתה כעורכת דין המשיכה לעבוד תקופה קצרה כעוזרתה המשפטית של ארבל.

בין השנים 2003 ל-2005 שהתה בהולנד בלימודי תואר שני במשפט בינלאומי פומבי באוניברסיטת אמסטרדם, אותם סיימה בהצטיינות בשנת 2005. במקביל ללימודי התואר השני עבדה ככתבת "הארץ" וחדשות ערוץ 2 בהולנד. היא בעלת תואר שני נוסף במשפטים וכלכלה אותו עשתה במסגרת תוכנית אירסמוס למשפטים וכלכלה של התאחדות האוניברסיטאות האירופיות.

ניר שותפה להובלה של מאבקי זכויות אדם מגוונים ורבים מאז החלה לעבוד באגודה לזכויות האזרח ב-2006. תפקידה הראשון באגודה היה מנהלת פרויקט זכויות האדם במזרח ירושלים[1]. במסגרת פרויקט זה פרסמה דוחות שחשפו את מצב זכויות האדם של הפלסטינים בירושלים המזרחית[2] וייצגה תושבים ממזרח העיר בשורה של עתירות בנושאי בינוי ותשתיות, מתן שירותי חינוך, שירותי רפואת חירום, חופש תנועה, ונוהלי המשטרה ודרכי עבודתה. במסגרת זו פרסמה גם דוח חריף על כשל הרשויות בהגנה על זכויות אדם באזורי ההתנחלויות שבירושלים המזרחית[3]. מיוני 2009 שימשה כמנהלת המחלקה לזכויות חברתיות וכלכליות[4] באגודה לזכויות האזרח, ועסקה בקידום זכויות תושבי ישראל בתחומי הבריאות, הדיור, התעסוקה, החינוך, הרווחה והקיום בכבוד. מינואר 2016 שימשה כסמנכ"לית האגודה וכמנהלת המחלקה הציבורית, אשר אחראית על קידום מדיניות וחקיקה בכנסת, בתקשורת, ברשתות החברתיות ובאירועים הציבוריים של האגודה לזכויות האזרח.

היא הובילה מטעם האגודה את המאבק לאיסור ניתוקי מים לחסרי אמצעים כלכליים, והגישה עתירה לבג"ץ הדורשת לאסור את ניתוקי המים עד להסדרת הנושא[5]. פעילותה ביחד עם שותפיה לאגודה ופעילים חברתיים מכל רחבי הארץ גרמה לכך שוועדת הכלכלה של הכנסת אימצה כללים חדשים שאוסרים ניתוקי מים לחסרי אמצעים החל מאפריל 2015[6].

ניר עסקה גם בקידום זכויות מובטלים ומקבלי הבטחת הכנסה והייתה שותפה למאבק נגד תוכנית ויסקונסין, במתכונת בה פעלה. מאבק זה הביא לכך שתוכנית ויסקונסין בוטלה באפריל 2010 על ידי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. בעקבות כך, הייתה שותפה לניסוח הצעת חוק שהציעה חלופה לתוכנית וזו הוגשה על ידי חברי ועדת העבודה והרווחה[7]. ניר הייתה שותפה לעבודת הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית, שהישגה הראשון היה החלטת הממשלה להכליל את טיפולי השיניים לילדים בסל הבריאות החל מיולי 2010. כמו כן, היא הייתה שותפה למאבקים החברתיים של הקואליציה לדיור בר השגה, המטה לשוויון בשירותי בריאות ופורום הארגונים למאבק בעוני.

ניר פעלה לקידום מדיניות ממשלתית חברתית-כלכלית הוגנת וכתבה דוח נרחב על שיטות ממשלות ישראל לצמצום השירותים החברתיים, שכותרתו "בין מימוש לייבוש" (פורסם ביולי 2012)[8]. המחקר שבבסיס הדוח ביקש לחשוף כיצד נעשתה בפועל בשלושת העשורים האחרונים הנסיגה דרמטית של המדינה מאחריותה למימוש זכויות האדם בתחומי הדיור, הבריאות, החינוך, התעסוקה והרווחה. בין השיטות שננקטו ונסקרות במחקר: קיצוצים תקציביים; הפרטה נרחבת של שירותים חברתיים; חקיקה אנטי-חברתית ובלימת יוזמות חקיקה חברתיות; אי יישום של חוקים ופסקי דין חברתיים, לעיתים קרובות תוך שימוש בחוק ההסדרים; מדיניות מיסוי ששירתה את הכוחות החזקים בשוק והקטינה את אפשרויות התקצוב לשירותים חברתיים; ריסוק ההתנגדות למדיניות זו באמצעות הטבות סלקטיביות לקבוצות אינטרס חזקות, ריסוק העבודה המאורגנת ומסעי דה-לגיטימציה נגד מי שנפגעו מהמדיניות; וגיוס מערכת המשפט לגיבוי המהלכים שננקטו.

במהלך המחאה של קיץ 2011 ניסחה ניר בשיתוף חוקרים ופעילים בתחום הזכויות החברתיות הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות[9], השונה מהצעות קודמות, בכך שהיא כללה פירוט רחב של כל אחת מהזכויות הקונקרטיות ומגדירה את התוכן שלהן במונחים מעשיים. מבנה חוק-היסוד המוצע דומה למבנה חוקי היסוד שבהם מוגנות חלק מהזכויות האזרחיות והפוליטיות: ההגנה החוקתית מוקנית בדרך של קביעת הזכות, ולצדה קבועה פסקת הגבלה המציבה תנאים לפגיעה באותה הזכות. מכיוון שחיוב הממשלות בתחום החברתי מוגבל מעצם טבעו ליכולת הכלכלית של המדינה מוצע לקבוע בסעיף 3(ב) כי "המדינה מחויבת לפיתוח ולקידום מתמשך של התנאים להבטחת מימושן של הזכויות החברתיות עד כדי מירב המקורות העומדים לרשותה ובאופן הדרגתי בהתאם ליכולתה הכלכלית". ההצעה הונחה ב-2011 על שולחן הכנסת על ידי ח"כים ממגוון סיעות, הן של הקואליציה והן של האופוזיציה: שלי יחימוביץ', זבולון אורלב, חיים כץ, אורלי לוי, שלמה מולה, אורי אורבך, זהבה גלאון, ניצן הורוביץ, דב חנין, איתן כבל, וג'מאל זחאלקה[10].

במקביל לעבודתה באגודה פרסמה ניר באופן קבוע טורי דעה בידיעות אחרונות.

באוגוסט 2017, הקימה ניר את עמותת 121 מנוע לשינוי חברתי, אשר מבקשת לייצג, כמעין חבר הכנסת ה-121, את האינטרס הציבורי ולקדם את השיפורים החברתיים-כלכליים הנדרשים לרווחת הציבור במאה ה-21.[11]

פעילות משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עו"ד טלי ניר הייתה שותפה בזכייה במספר פסקי דין תקדימיים בבית המשפט העליון, בהם:

  • פסק הדין בבג"ץ שאסר על גביית מס במקומות ציבוריים ובמחסומי דרכים בהיעדר הסמכה מפורשת לכך בחוק[12].
  • פסק הדין בבג"ץ שחייב את הרשויות להבטיח חינוך חינם לכל ילדי ירושלים המזרחית תוך 5 שנים[13].
  • פסק דין אחר בערעור שהגישה קבע כי אין למקם מוסד חינוכי בסמוך למפעל מזהם והורה על הזזת מפעל מזהם שפעל בסמוך לבית הספר שועפט ג' בראס חמיס[14].
  • פסק דין בערעור בבית המשפט העליון בו הורה בג"ץ לעיריית ירושלים, משרד התחבורה והוועדה המקומית לתכנון ובניה לפרק עבודות פיתוח בשכונת ואדי חילווה שבסילוואן שנעשו ללא הליכי התכנון הנדרשים. ניר טענה שהעבודות נעשו להתאמת תוואי השכונה לתיירות באתר 'עיר דוד', תוך התעלמות מצרכיהם הבסיסיים של אלפי התושבים הפלסטינים וללא שיתופם בהליך התכנוני[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פרויקט קידום זכויות תושבי ירושלים המזרחית של האגודה לזכויות האזרח
  2. ^ לדוגמה: זכויות אדם בירושלים המזרחית: עובדות ונתונים, מאי 2010
  3. ^ מרחב בלתי מוגן - כשל הרשויות בהגנה על זכויות אדם באזורי ההתנחלויות שבירושלים המזרחית, ספטמבר 2010
  4. ^ על המחלקה לזכויות חברתיות וכלכליות של האגודה לזכויות האזרח
  5. ^ בג"ץ 671/13 מזרחי נ' הרשות הממשלתית למים ולביוב
  6. ^ החל מ-1.4.2015 השתנו הכללים בעניין ניתוק מים בשל חוב. כל מה שחשוב לדעת על תשלומי מים, הנחות וניתוקים
  7. ^ פרטים על המאבק לתוכנית משופרת לדורשי העבודה בישראל באתר האגודה לזכויות האזרח
  8. ^ דוח בין מימוש לייבוש: שיטות ממשלות ישראל לצמצום השירותים החברתיים, יולי 2012
  9. ^ הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות
  10. ^ פרטים נוספים הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות באתר האגודה לזכויות האזרח
  11. ^ עמוד ראשי - 121 מנוע לשינוי חברתי
  12. ^ טלי ניר, מחסומי גביה בירושלים המזרחית, אתר האגודה לזכויות האזרח, 20 בדצמבר 2010
    בג"ץ 6824/07
  13. ^ להחזיר שכר לימוד לילדים מירושלים המזרחית שנאלצים ללמוד בבתי ספר פרטיים, אתר האגודה לזכויות האזרח, 1 במאי 2011
    בג"ץ 5373/08
  14. ^ בית המשפט העליון הורה לפתור לאלתר בעיית בית הספר הסמוך למפעל מזהם. אתר האגודה לזכויות האזרח, 26 באוגוסט 2009
  15. ^ עבודות תשתית ללא היתר בשכונת סילואן בירושלים המזרחית, 10 בדצמבר 2008
    עע"ם 8274/09