ידותון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יְדוּתוּן דמות מקראית, אבי משפחת משוררים מהלויים, הנושאת שם זה. שמו מוזכר בספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק ט"ז וכן בפרק כה', פסוק ג'.

ידותון מוזכר שלישי לפי סדר משפחות המשוררים "לִידוּתוּן – בְּנֵי יְדוּתוּן גְּדַלְיָהוּ וּצְרִי וִישַׁעְיָהוּ חֲשַׁבְיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ שִׁשָּׁה, עַל יְדֵי אֲבִיהֶם יְדוּתוּן בַּכִּנּוֹר, הַנִּבָּא, עַל-הֹדוֹת וְהַלֵּל לַה' ."[1] השירה בספר דברי הימים נתפסה כהינבאות.[2] ייתכן כי הנביאים נמנו עם אנשי הקודש במשכן ובבמות הפולחן וזאת בנוסף על תפקידם כמשוררים.[3] ידותון מונה לתפקיד אפונימוס בימי דוד המלך יחד עם הימן, ואסף. עוד מסופר בספר דברי הימים כי "וִידֻתוּן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ".[4] רש"י בפירושו לפסוק זה "חוזה המלך - כל אחד ואחד היה חוזה". ששת בניו שימשו בראש משמרות הקודש כפי שקבע דוד המלך.[5] צאצאי ידותון תיפקדו כמשוררים בימי בית שני בימיו של נחמיה.[6]

בכותרת שלושה מזמורי תהילים, מופיעה הכתובת המייחסת את המזמורים לידותון.[7] לדעת פרשנים, מזמור ל"ט בתהילים חובר על ידי ידותון. יש הטוענים כי דוד חיבר את המזמור ומסר אותו לידותון שינגנו. הסיבה לקושי בזיהוי המחבר נעוצה בכך שבכותרות המזמורים מופיע שם נוסף לידותון. לדעת אחרים ידותון הוא מושג מוזיקלי אשר שימש בפולחן באותה עת.[8] רש"י מפרש את השם ידותון כשם של כלי נגינה, על פי צרוף המילים: " עַל-יְדוּתוּן".[9] : " על ידותון - שם כלי שיר ומדרש אגדה על הדתות ועל הדינין הנגזרים על ישראל מאויביהם." לעומת זה, בתחילת ספר תהילים[10] כותב רש"י:

וחלוקין על ידותון – יש אומרים: אדם היה, כמו שכתוב בדברי הימים, ויש אומרים: אין ידותון שבספר זה אלא על שם הדתות והדינים של גזירות שעברו עליו ועל ישראל.

במסכת נזיקין, בבא בתרא מייחסים את כתבי דוד בין היתר לידותון : " דוד כתב ספרו על ידי עשרה זקנים: על ידי אדם הראשון, על ידי מלכי-צדק, ועל ידי אברהם, ועל ידי משה, ועל ידי הימן ועל ידי ידותון, ועל ידי אסף , ועל ידי שלושה בני קורח".[11]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר דברי הימים א', כ"ה', א'
  2. ^ שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי הימים ומקומן בעולם המחשבה המקראית, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995, עמ' 394.
  3. ^ בנימין אופנהיימר, הנבואה הקדומה בישראל, ירושלים, מאגנס, תשל"ג, עמ' 4.
  4. ^ ספר דברי הימים ב', ל"ה, ט"ו.
  5. ^ דברי הימים א', כ"ה' ט'.
  6. ^ ספר נחמיה, י"א, י"ז.
  7. ^ ספר תהילים, ל"ט, א: ס"ב, א': ע"ז, א'.
  8. ^ דוד כהן - צמח, עולם התנ"ך: תהילים כרך א', תל אביב, דודיזון עתי, 1995, עמ' 174-173.
  9. ^ ספר תהילים, ס"ב, א'.
  10. ^ רש"י על תהלים א' א'
  11. ^ בבא בתרא, י"ד-ט"ו.