יהודה עתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה עתי
Yehuda 006.jpg
לידה 13 בנובמבר 1947 (בן 75)
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יהודה עַתַּי (נולד ב־13 בנובמבר 1947) הוא הוגה, משורר, מוציא לאור ופעיל חברתי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה עתי נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים, בנם הצעיר של דבורה ואליעזר קירשנבוים, אח לשתי אחיות בוגרות ממנו. גדל כילד דתי בשכונה חילונית מסורתית למשפחה ממעמד הפועלים. בוגר יסודי דתי "אמונים" בגבעתיים, בוגר בית הספר התיכון העירוני הדתי (הרא"ה) ברמת גן, חניך תנועת הנוער בני עקיבא. בשלהי לימודיו בתיכון פרש מהיהדות הרבנית מסורתית.

שירת בצה"ל כקצין בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים (מ"מ, סמ"פ ומ"פ בסדיר).

בשנים 1969–1980 שהה בארצות הברית. בעל תואר בוגר אוניברסיטה במדעים בתחום ניתוח מאגרי מידע וסטטיסטיקה (Summa Cum Laude) מאוניברסיטת מרילנד (1972), תואר שני בחקר ביצועים וניתוח מערכות מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (1973), ודוקטורט בקיברנטיקה (תורת המערכות) ומימון בינלאומי מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (1976).[1]

Assistant Professor באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון די. סי. שבארצות הברית, היה מדען חוקר במכון ליישומי טכנולוגיה של האוניברסיטה, וייעץ לסנאט ולקונגרס במרכז לחקר יישומי טכנולוגיה בתחום מאגרי מידע.

ב־1977 פרש מהאקדמיה ושימש יועץ לד"ר ארתור מ. סאקלר בניו יורק. תחומי פעילותו כללו עיתונות רפואית, רשתות מידע רפואי, פרסום רפואי, חברות תרופות ואמנוּת.

ב־1979 הקים ותִפקד כמו"ל של ידיעון מקוּון (ניוזלטר) למידע ייחודי בשם: (Emerging markets – Israel (An independent letter on business and politics of Israel שהופץ לכל נציגי המודיעין, לסנאט, לקונגרס ולמכוני מחקר אקדמיים ברחבי העולם.

ב־1980 שב לישראל ובמהלך שנות השמונים שימש יועץ עצמאי, אסטרטג־מבצע, לפתרון בעיות שונות אָד הוֹק עבור ארגונים וחברות בישראל (כולל מלכ"רים ממלכתיים).

בתחילת שנות התשעים היה מחלוצי התעשייה העילית (ההיי-טק) בתחום הפס הרחב, המיזם שיזם וניהל בחברת Phasecom, עסק בפיתוח מערכות ניתוב מהירות רב־כיווניות על גב פסי תקשורת רחבים וחדשניים. נוסף על כך, באותה תקופה הקים וניהל כמו"ל את מיזם "עולם התנ"ך", ביאור אקדמי של כל התנ"ך, בדברי הימים הוצאה לאור.

יהודה עתי אב לשישה ילדים, תושב תל אביב, חבר אגודת הסופרים העברים ואיגוד כללי של סופרים בישראל.[2]

פעילותו של יהודה עתי מתמקדת בארבעה תחומים עיקריים: כתיבת הגות (עד כה ראו אור חמישה ספרי הגות פרי עטו), כתיבת שירה (ראו אור תשעה ספרי שירה פרי עטו), הוצאה לאור ופעילות חברתית־אזרחית ופוליטית.

יהודה עתי זכה בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ז 2017.

פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנה סדורה: ארץ תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנה סדורה: ארץ תקווה היא משנה חברתית[3] המבארת את קיומו הנכסף והאפשרי של האדם במרחב הגאוגרפי־היסטורי. המשנה ראתה אור ב־2004. ביאורי המשנה נכתבו בין 2004 ל-2010, ביאור אחד התפרסם כספר בשם: "תורת המחוללים" (תורת המחוללים הגנרית למערכות חיות) (2011), וביאור נוסף התפרסם כספר בשם: "הגיונות אמסטרדמיים: פנומנולוגיה של ההכרה" (2013). המשנה הסדורה היא פילוסופיה כללית, אישית־קהילתית, טרנסצנדנטית־אימננטית מַרְכיבה (General, individual-social, transcendental-immanence constructionism philosophy)

יהודה עתי קורא לתפיסת מציאות רדיקאלית חדשה, המבארת את ההתרחשות. לשיטתו של עתי המציאות על תופעותיה איננה מתרחשת בתהליך סיבתי מֵעָבָר להווה ולעתיד, מסיבה לתוצאה, אלא היא התרחשות מתמשכת במשךְ ההווה בתופעה במרחב (המשך ההומוגני של אנרי ברגסון), והסיבתיות אינה אלא חלק אחד מהסבר התרחשות התופעות. החידוש הפילוסופי הוא בהסבר ובתיאור התרחשות התופעה מהיווצרותה להתפרקותה־מותה, תוך הסבר התחוללות משך התופעה המשתנה ויחסיה עם סביבתה.

תורת המחוללים – תורת המחוללים הגנרית למערכות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת המחוללים[4] היא חיבור המתאר פלטפורמה גנרית קיברנטית חיה, המסבירה את התרחשות אירועי חיותו של יחיד חי באופן גנרי.

בספר זה יהודה עתי תופס את המציאות, את היקום הנצפה, כיקום של תופעות נעות ומשתנות, מתנועה של קוואנט או קווארק לאגד של תת-חלקיקים בתנועתם המייצרים זהות אנרגטית יחידנית וסופנית בצורה של חומר־אנרגיה. לתפיסתו, מרחב התופעות הוא מרחב אינסופי של יחסים בין ישים שונים בהתאם למצבם במרחב סביבתם. יחסים אלו מאפשרים קשת, מנעד של בחירה בין אפשרויות פעולה, אשר נבחנות כנגד חיותה של התופעה, כנגד איזונה האנרגטי בממשותה. לתפיסתו, קיימים "ישים" במרחב התופעה כתבניות אנרגטיות המתמירות את אפשרויות הפעולה לפעולה סובייקטיבית קונקרטית על פי כ־20 אפיוני תנועה-פעולה, הרוחשים בכל תנועה, אשר עתי מכנה "מחוללים". לתפיסתו, דרך עבודת המחוללים, דרך פעילותם, זהה בכל חי אך שונה באיכויות הסובייקטיביות של פעילותם.

הגיונות אמסטרדמיים: פנומנולוגיה של ההכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הגיונות אמסטרדמיים"[5] נֶהגו ונאמרו במשך כ־18 ימים ברצף נמשך, החל ב-17 במאי 2011 וכלה ב-3 ביוני 2011, כאשר הדיבור הוקלט ותועד ברצף תוך כדי התבוננות ושוטטות באמסטרדם. לפי ראייתו של עתי, כל התופעות הן התרחשות של "ייחוד ואיחוד בריבוי". כל "יש" – בין שהוא גרגיר חול, בין שהוא כוכב או אדם – ייחודי. הוא לא לבד בעולם. לא קיימת היררכיה בעולם התופעות, ואין מצב שבו קיים "יש" יחיד ללא התייחסות ל"יש" אחר כלשהו. עתי מוסיף וטוען שכל תנועה-פעולה מאופיינת בכ-20 אפיונים, ומאחר שבאפיוני הפעולה קיים אפיון של "תקשורת", כפי שהכבד מתקשר עם הלב, או מראה־עין עם תאי עָצָב או דם, כך גם היחיד הסובייקטיבי

הקוּנטרֵס מורכב מחמישה חלקים. ארבעה החלקים הראשונים פורשׂים את תפיסת המציאות החדשה.

מורה אנוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מורה אנכי" מבהיר את התרחשות התופעות, ללא ההיררכיה התפיסתית הקדומה, בהגדרה מושגית חדשה לעשר הספירות הקבליות, כפי שהוגדרו על ידי התַנאים בתחילת המאה הראשונה והשנייה לספירה, שחיברו בין אלוהות לממשות ובין תאולוגיה לאונטולוגיה. תפיסה קדומה זו מקובלת עד היום. הספר מתאר את אפיוני ספירות הקבלה כאפיוני התנועה, המהווים ונמצאים פועלים בכל התופעות. מורה אָנֹכִי בא לתקן את השבר בתפיסת האדם את התרחשות התופעות ומבלי לעקר את אפשרות האלוהי.

משנה סדורה: ארץ תקווה - ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורי המשנה וספריה באים להאיר וללמד את הקורא לתפוס את עצמו ואת המציאות סביבו דרך הכרה הרואה ותופסת את התופעות כהתרחשות נמשכת ומשתנה, במרחב של יחסים פועלים הרוחשים ללא הייררכיה וללא דואליות במציאות אפשרית שאינה הכרחית. הביאורים מראים כיצד המשנה מוסיפה ומרחיבה בראיית ההכרה מעבר לאותם ארגזי הכלים הפילוסופיים שהובהרו ובוארו בעבר, והכול בעזרת הגדרות, מושגים, קטגוריות, תארים, אופנים, אפיונים, יחסים וכו'. הביאורים מכוונים לנושאים רבים — מתופעות טבע למיניהן ולסוגיהן, להתחוללותו של יחיד האדם, כמין מן החי עם חירות ומוסר, ממציאות אפשרית למגבלות החופש, מהגדרות הכרתיות כמו משמעויות פועלות לנפשגוף יחידנית רציפה ומשתנה. הביאורים צמודים למילות כִּתבֵי המשנה הסדורה לאורך כל חלקיה. הביאורים המלווים לסוגיהם מרכיבים את הפסיפס המאיר של פילוסופיה טרנסצנדנטית בונָה.

עולם התנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

עתי הוא מו"ל "עולם התנ"ך". עולם התנ"ך הוא הביאור המדעי הגדול ביותר של התנ"ך, המיועד לתלמידי תנ"ך, לאנשי אקדמיה, לקוראים וללומדי ספר. זוהי עבודה מקיפה ביותר מסוגה, שנחקרה, נאספה ונכתבה על ידי למעלה מ־360 כותבים, מתוכם יותר מ־120 פרופסורים ואנשי אקדמיה מאוניברסיטאות בישראל ובעולם.

הסדרה מכילה 24 ספרים מבראשית ועד דברי הימים. המאגר מקיף תחומים כמו פילוסופיה, בלשנות, ארכאולוגיה, אמנות, בוטניקה, ארכיטקטורה, מנהגים ותרבויות, משפט, רפואה ועוד. במאגר למעלה מ־5,000 תצלומים ממוזאונים ומאוספים פרטיים מרחבי העולם, מאות מפות חדשות, מאות טבלאות השוואה וניתוחים שיריים.

עולם התנ"ך נכתב במשך 17 שנה. עם מייסדי הפרויקט ויוזמיו נמנים נשיא המדינה יצחק נבון והפרופסורים מנחם הרן, יגאל ידין, משה ויינפלד, יאיר הופמן, גרשון גליל, יעקב מילגרום, יעקב קליין ורבים אחרים. עולם התנ"ך נלמד בבתי הספר התיכונים, ובתוכנית "רביבים" באקדמיה.[6] הסדרה נמצאת כיום באתר "כותר" שבניהול המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח),[7] ובשנת 2019 בנה משרד החינוך את אתר התנ"ך עם שני פירושים, אחד מהם הפירוש של "עולם התנ"ך" של המו"ל ד"ר יהודה עתי.

פעילות ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר רצח יצחק רבין, חקר עתי את משבר הזהות בחברה ואת המבנה הפוליטי בישראל ויצא למסע ברחבי הארץ לבירור מקורות המשבר. בעקבות המסע יצא ב"הפגנת יחיד" ובקריאה להקמת תנועה אזרחית בלתי מפלגתית, "סגול", הקוראת להביא למשאל עם את השאלה כיצד הכנסת נבחרת. עתי נאבק לשינוי מבנה השלטון, הָחֵל בהפרדת הרשויות, דרך חלוקת הארץ לאזורי בחירה ובחירה ישירה לכנסת של נציגים אזוריים, וברמה המוניציפלית בחירה ישירה של נבחרי שכונות למועצות האזוריות, וכלה בחוקה המכילה עקרונות יסוד של שוויון וחירות, כבוד האדם, סולידריות חברתית-קהילתית, דמוקרטיה ישירה ומשתפת ואזרחות פעילה תוך שיח ופתיחות.[8]

פעיל אזרחי, שכונת לב תל אביב, חבר במנהלת אזור לב העיר עד שנת 2000.

תומך בהקמת פדרציה ישראלית־פלסטינית מהים עד לירדן בשם "שלום־סאלאם".[9]

קורא ליצירת "קושאן המקומות הקדושים" בחסות אונסקו.[10]

חבר הוועד הישראלי לפירוז המזרח התיכון מנשק אטומי, ביולוגי וכימי. בשנת 2007 יזם וייסד יחד עם פעילי שלום ברודוס את הארגון International network against the Nuclear Threat In the wider area of the Mediterranean and the Middle East ‏(MN3).[11][12][13][14]

ארגן והוציא לפועל את הסימפוזיון "פירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית – האופציה הישראלית". הסימפוזיון התקיים באוניברסיטת חיפה במרכז לחקר הביטחון הלאומי ב־30 בנובמבר 2004.[15][16][17]

עתי השתתף במאבק החברתי ב־2011 כחבר "מאהל רוטשילד". הוא היה חבר צוות החזון של האספה הארצית וכתב את העקרונות ואת ערכי היסוד כפי שגובשו בצוות והוצגו לאספה במפגשה ה־13 בירושלים, ב-2 בדצמבר 2011.[18][19]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כמו אבקנים מפרח (תל אביב־יפו, ברונפמן, תשמ"ג 1983)(הוצאה שנייה, תל אביב-יפו, דברי הימים הוצאה לאור, 2021) (שירה)
  • יציקות (תל אביב־יפו, אל"ף, תשמ"ו 1986) ) (שירה)
  • ארץ חופה (תל אביב־יפו, בוסטר, תשמ"ח 1988) (שירה)
  • סובב, רוטט, נוקב, מביט אליך חץ האהבה (תל אביב־יפו, יהודה עתי, תשנ"ח 1997) (שירה)
  • מה לך רוח? (תל אביב־יפו: ידיעות אחרונות, ספרי חמד, תשס"ג 2003) (שירה) (צילומים: חובב ראשלבך)
  • משנה סדורה: ארץ תקווה (ארץ זבת חלב ודבש) (תל אביב־יפו, דברי הימים הוצאה לאור, תשס"ה 2004; הדפסה שנייה עם תוספות – ebook – 2015) (הגות) ("מבארת את קיומנו... במרחב הגאוגרפי־היסטורי... ישראל פלסטין")
  • עסקת חבילה: פסיפס שירי מחאה (תל אביב־יפו, דברי הימים הוצאה לאור, תשס"ו 2006) (שירה – כולל שירים מאת דליה רביקוביץ, רוני סומק, יעקב רוטבליט, אברהם שיין, יצחק פיצ'ו בן צור, אמירה הס, Arthur Mortensen, דפנה שחורי, אשר רייך, רונן שפירא, זהר עתי, אבי גיבסון בר־אל, מרטין מוגילנר ואחרים ), (עיצוב עטיפה: דוד טרטקובר)
  • אתעורר ממות אהבתך (תל אביב־יפו, דברי הימים הוצאה לאור, 2009) (שירה ), ( צילומים: רפאל באיר)
  • תורת המחוללים: תורת המחוללים הגנרית למערכות חיות: מרכבת חיים – מסכת פילוסופית (תל אביב־יפו, דברי הימים הוצאה לאור, תשע"א 2011) (הגות), (עיצוב עטיפה: דוד טרטקובר וטל הרדה), (עריכה לשונית: יורם ורטה)
  • הגיונות אמסטרדמיים: פנומנולוגיה של ההכרה (תל אביב־יפו, דברי הימים הוצאה לאור, תשע"ג 2013) (הגות), (עיצוב עטיפה: דוד טרטקובר ), (עריכה: יורם ורטה)
  • משלי חצר הנזיר עם כיפה זהובה (תל אביב־יפו, קשב לשירה, תשע"ה 2015) (שירה ) (עיצוב עטיפה: דוד טרטקובר וטל הרדה )
  • מורה אנכי (תל אביב-יפו, דברי הימים הוצאה לאור, תשע"ז 2017) (הגות, קבלה)(עיצוב: דוד טרטקובר)
  • אוחזת בבשר הבשורה (תל אביב־יפו, דברי הימים הוצאה לאור, 2019 (שירה ) (עיצוב : דוד טרטקובר)
  • משנה סדורה: ארץ תקווה - ביאורים (תל אביב-יפו, דברי הימים הוצאה לאור, תשפ"א 2021) (הגות, קבלה)(עיצוב: דוד טרטקובר)

על המחבר ועל יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "יציקות"

  • שלמה שפירא. גלות הנפש, גלות החיים. על המשמר, י"ז באב תשמ"ו, 22 באוגוסט 1986, עמ' 16.

על "מה לך רוח?"

על "עסקת חבילה"

  • סמי דואניאס. פתק לבן פיוטי. Time Out תל אביב, גיליון 177 (20 עד 30 במרץ 2006), עמ' 12.

על "משנה סדורה: ארץ תקווה"

על "אתעורר ממות אהבתך"

על יהודה עתי

  • נירית גורביץ', מסע אל הרוח – מוסף הארץ, "שמנת", ספטמבר־אוקטובר 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עבודת מחקר לדוקטורט: Cross Market Efficiency and Internationally Traded Stock: A Theoretical and Empirical Study
  2. ^ העמוד של יהודה עתי באתר איגוד כללי של סופרים בישראל
  3. ^ משנה סדורה: ארץ תקווה (ארץ חלב ודבש) (דברי הימים הוצאה לאור, תל אביב־יפו, הדפסה ראשונה – 2004, הדפסה שנייה וספר אלקטרוני – 2014).
  4. ^ תורת המחוללים – תורת המחוללים הגנרית למערכות חיות (דברי הימים הוצאה לאור, תל אביב־יפו, 2011)
  5. ^ הגיונות אמסטרדמיים: פנומנולוגיה של ההכרה (דברי הימים הוצאה לאור, תל אביב־יפו, 2013)
  6. ^ תוכנית "רביבים"
  7. ^ אנציקלופדיה "עולם התנ"ך"
  8. ^ הסרט "הפגנת יחיד" שודר בערוץ הקהילתי של YES מיד לאחר שהערוץ עלה לאוויר ביולי 2000.
  9. ^ הוזמן לכנס באוניברסיטה של לוזאן, ב־25 ביוני 2004, ובו הציג נייר עמדה בשם: “Process and stages in the development of one democratic state between the Sea and the River”
  10. ^ כל המקומות הקדושים יוצאו מחזקת בעלוּת לאומית לחזקת בעלות בינלאומית, ויהיו בבעלות האנושות כולה ובאחריותה – לשימור, לפיתוח ולשימוש חופשי, כל מקום בהתאם לאופיו ולאמונותיהם של מבקריו. הרעיון התקבל בשנת 2004 על ידי Rev. Dr. Samuel Kobia - General Secretary (WCC) World Council of Churches in Genève.
  11. ^ יהודה עתי, "הצעה מעשית לפירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית, באתר acdn.net‏, 4 באוגוסט 2008.
  12. ^ מישל רוקרד, יהודה עתי וז'אן-מארי מתן, "למזרח תיכון בלי נשק להשמדה המונית", באתר acdn.net‏, 10 בדצמבר 2009.
  13. ^ מישל רוקרד, יהודה עתי וז'אן-מארי מתן, "פניה לכל האירופים למנוע מלחמה נגד אירן", באתר acdn.net‏, 18 בנובמבר 2007.
  14. ^ "נגד כל איום גרעיני: הכנס השני נגד הגרעין ברודוס", באתר acdn.net‏, 28 בספטמבר 2007.
  15. ^ השתתפו: פרופ' משה מעוז, פרופ' ישראל אומן, מר יוסף מלמן, פרופ' עוזי אבן, פרופ' גבי בן דור, ד"ר יהודה מלצר, פרופ' דני סטטמן, ד"ר יהודה עתי (יו"ר).
  16. ^ ההרצאה "פירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית" שודרה בתאריך 30 בנובמבר 2004.
  17. ^ ההצעה לפירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית הוצגה ופורסמה באתרי אינטרנט, כמו "ארמגדון"
  18. ^ צולם על ידי ערוץ 1 ושודר בטלוויזיה בתוכנית "יומן", ב־30 בדצמבר 2011, במסגרת כתבתו של אבי פירסט.
  19. ^ עקרונות החזון אומצו על ידי קבוצות המחאה השונות ונשתלו באתרי המחאה מ־ J14, אתר המשמר המקומי ואחרים.