יוסף קורקוס
| לידה |
1490 ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
1540 (בגיל 50 בערך) ה'ש' ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
| כינוי |
מהר"י קורקוס, ר"י קורקוס |
| תקופת הפעילות |
?–1540 |
| חיבוריו | פירוש למשנה תורה לרמב"ם |
  | |
רבי יוסף קורקוס (שנות הר', אמצע המאה ה-15 – ה'ש', 1540) היה מחכמי מצרים וארץ ישראל לאחר גירוש ספרד, מראשוני מפרשי הרמב"ם. מכונה גם "מהר"י קורקוס" (מורנו הרב יוסף) או "ר"י קורקוס".
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסף קורקוס נולד בספרד. לאחר הגרוש נדד למצרים, ולבסוף הגיע לירושלים.
ביאורו למשנה תורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבורו העיקרי של רבי יוסף קורקוס הוא ביאורו לספר משנה תורה של הרמב"ם. הוא כתב את פירושו על ארבעה ספרים (מתוך ארבעה עשר ספרים הכלולים בחיבורו של הרמב"ם) – כולם עוסקים בהלכות שאינן נוהגות בחוץ לארץ, ורובם עוסקים בהלכות שאינן נוהגות בזמן הגלות: ספר זרעים (העוסק במצוות התלויות בארץ), ספרי עבודה וקורבנות (העוסקים בהלכות המקדש והקורבנות) וספר טהרה (העוסק בהלכות טומאה וטהרה). לכל הספרים הללו לא היה עדיין פירוש מקיף קודם לכן.
הפירוש המקיף הראשון ל"משנה תורה" – ה"מגיד משנה" – נתחבר על ידי רבי וידאל די טולושא, חכם ספרדי בן המאה ה-14, אך פירושו הקיף רק חלק מהלכות הרמב"ם – הלכות הנוהגות בזמן הזה. רבי יוסף קורקוס בא, ככל הנראה, למלא את החסר, והוא כתב את פירושו על ספרים שרבי וידאל די טולושא לא פירש. פירושו הוא מקיף ויסודי, הוא דן בכל פרט בדברי הרמב"ם ועוסק בחיפוש אחר מקורותיו של הרמב"ם ובבירור שיטתו לאור מקורות אלה. רבי יוסף קורקוס נוהג לפרש את הרמב"ם בדרך הפשט, תוך התמקדות במקורות הקשורים ישירות לעניינים הנדונים.
כמה חכמים בני דורו כתבו חיבורים דומים: הרדב"ז שכתב פירוש לכמה מספרי הרמב"ם (הפלאה, זרעים ועבודה), ורבי יוסף קארו שכתב את הפירוש המקיף ביותר, על כל חלקי ספרו של הרמב"ם – ה"כסף משנה". ספרו של רבי יוסף קארו זכה להתפשט ולהתקבל יותר משאר החיבורים שנכתבו בזמנו, כולל חיבורו של רבי יוסף קורקוס, שכמעט ונשתכח. עם זאת, רבי יוסף קארו מרבה להביא בחיבורו את דברי רבי יוסף קורקוס – הוא מזכיר אותו ביותר ממאתיים מקומות ופעמים רבות מביא מדבריו ללא אזכור – וכך זכו רבים מחידושיו להגיע ללומדי התורה.
פירושו לסדר זרעים נדפס בשלמותו כבר במאה ה-18 (איזמיר תקי"ז), אך שאר פירושיו יצאו לאור בשלמותם רק בדור האחרון. פירושיו לספרי "עבודה" ו"קורבנות" נדפסו ברמב"ם של הוצאת שבתי פרנקל, אולם פירושו לספר טהרה אבד, ולא נותרו ממנו אלא קטעים בודדים, שנדפסו אף הם במהדורה הנ"ל.
תשובותיו וכתבים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשובות שלו מופיעות בספרי שו"ת של חכמי דורו: שו"ת אבקת רוכל של רבי יוסף קארו[1] ושו"ת הרדב"ז.[2] רבי משה מטראני בספרו שו"ת המבי"ט[3] מתווכח עם פסק שלו. כמה תשובות נוספות שלו, העוסקות בפירושי הלכות ברמב"ם, נדפסו בסוף ספרו של החיד"א – שו"ת חיים שאל, חלק ב'.
כמה כתבי יד של ספרים נוספים שלו מצויים בספריות שונות. חידושיו על מסכתות שבת וכתובות נדפסו בש"ס שבהוצאת "אל המקורות".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב חיים יוסף דוד אזולאי, "יוסף קורקוס", שם הגדולים (שמות מחברים, אות י')
- אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים (חלק א', עמוד 86), ירושלים תרפ"ט
- יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל (חלק ב', עמ' קד–קה), ירושלים תשל"ז
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף קורקוס הזקן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||
| בקרת זהויות |
|
|---|