מרדכי כרמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי מרדכי כרמי[1] (ה'תק"ט, 1749 - ה' בסיוון ה'תקפ"ה, 22 במאי 1825) היה רב ודיין בקרפנטראץ שבפרובנס. נודע בעיקר בזכות ספרו ההלכתי מאמר מרדכי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקרפנטרץ (אנ') לרב אברהם כרמי שכיהן כדיין בבית הדין המקומי. אחיו היה הרב שלמה חיים כרמי, מחבר "חשק שלמה". אביו הדיין היה סוחר מצליח ובן למשפחה עשירה, והוא פירנס את ילדיו. הוא נישא בגיל 17 ולמד בחברותא עם הרב משה דרוקו מארטינו, בהשראת הלימודים הללו, כתב את ספרו "מאמר מרדכי" שבו הוא מרבה להשיג על ספרו של החיד"א, "ברכי יוסף".[2] החיד"א שכתב הסכמה לספר "מאמר מרדכי" מבלי שראה את תוכנו (כפי שכותב בהסכמתו), התרעם על השגות אלו ועל לשונות שנתפסו בעיניו כמזלזלים בחכמים קדומים, לשם תגובה, החיש חיד"א את הדפסת הספר "מחזיק ברכה", בו החזיק בעמדותיו שבספרו הראשון והוסיף עליהן תוך התייחסות ספציפית לרבות מטענותיו של הרב כרמי. רבי מרדכי כרמי הגיב להערות שנמתחו בספר זה ובספרי אחרים מבני דורו על ה"מאמר מרדכי", בספרו "דברי מרדכי".[3]

רבי ישראל מאיר הכהן הסתמך רבות על פסקיו ב"משנה ברורה".

בסוף ימיו תכנן לעלות לארץ ישראל, ולשם כך החל להתלבש בסגנון הלבוש של חכמי ירושלים הספרדים, והחל לגדל את זקנו.[4] הוא נפטר בערב חג השבועות, ה' בסיוון ה'תקפ"ה, 22 במאי 1825, באקס-אן-פרובאנס.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי א. מ. הברמן, משוט בארץ פרובאנס, בתוך: אוצר יהודי ספרד, חלק ו, ירושלים תשי"ט. עמ' 28. מקור שם המשפחה הוא בשם העיר Crémieu בדרום צרפת. לדבריו, ניקוד השם הוא כְּרֶמִי ולא כַּרְמִי.
  2. ^ שנים ספורות לפני הדפסת הספר, בתקל"ז (1777), ביקר אצלו החיד"א בקרפנטרץ. ראו על כך: חיד"א, מעגל טוב, עמ' 101.
  3. ^ על פולמוס זה ראו: מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, ירושלים: מכון בן צבי, תשי"ט. עמ' שסז-שעח.
  4. ^ רבי אברהם בלעיש, יד אבישלום, ליוורנו תקפ"ט. אבן העזר סימן קנ"ד. וראו שם בסוף הספר דרוש יקר וגדולה למרדכי, הספדו על רבי מרדכי כרמי.