לדלג לתוכן

ישיבת הר המור

גרסה מ־01:38, 27 בינואר 2017 מאת KotzBot (שיחה | תרומות) (הוספה מבוקרת של מפת מיקום בתבנית מידע#)


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי

פרמטרים [ סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הר המור
סמליל הישיבה
סמליל הישיבה
ישיבה גדולה
השתייכות ציונות דתית, ישיבות הקו
תקופת הפעילות ה'תשנ"ח–הווה
מייסדים הרב צבי ישראל טאו
בעלי תפקידים
ראש הישיבה גדולה הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג
תלמידים
כ-500 תלמידים
מיקום
מיקום קריית יובל ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°45′51″N 35°10′14″E / 31.764253°N 35.170482°E / 31.764253; 35.170482
harhamor.co.il/es.aspx
(למפת ירושלים רגילה)
 
ישיבת הר המור
ישיבת הר המור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית המדרש, תש"ע

ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם הציוני דתי. נשיא הישיבה הוא הרב צבי טאו וראשיה הם האחים התאומים הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג. הישיבה נחשבת לספינת הדגל של ישיבות הקו.

הוקמה בשנת תשנ"ח (1997) בשכונת קריית מנחם בירושלים, ולאחר מכן בשכונת בית וגן, ממוקמת כיום (החל מאביב תשס"ח, 2008) בשכונת קריית יובל שבירושלים. בעתיד מתכננת הישיבה לעבור לשכונת חומת שמואל (הר חומה).

מקור השם בפסוק ”עד שיפוח היום ונסו הצללים, אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה”.(מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ו') השם "הר המור" מקובל גם ככינוי להר הבית. ייתכן שברקע לבחירת שם הישיבה עמד גם השם "צרור המֹר" בו השתמשו גרעיני יוצאי מרכז הרב באבן שמואל, בחיפה ובבית אל, שנוסדו בשנות השבעים-שמונים. המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "המשך מרכז הרב"[1].

תולדות הישיבה

הישיבה הוקמה לאחר שקבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, פרשה מישיבת מרכז הרב. הסיבה לפרישה נעוצה בהבדלי גישות בין ראש הישיבה הרב אברהם שפירא לבין הרב טאו, על הדגשים בלימודים התורניים, כאשר נקודת השבר הייתה התנגדותו של הרב טאו לפתיחת מכון אקדמאי להכשרת מורים שעמד לדבריו להיפתח בישיבה - דבר שלדעתו עשוי היה לפגוע בטהרת ערך לימוד התורה בישיבה.

דרך הישיבה

הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב קוק, ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ובעלת גישה ממלכתית הרואה במדינת ישראל קדושה מיוחדת, על פי דברי הרב קוק "מדינת ישראל יסוד כיסא ה' בעולם"[2] הישיבה עומדת בראש שורה של מוסדות לימוד הקשורים גם הם לרב טאו ומכונים "ישיבות הקו", ונחשבת בעלת רמה לימודית גבוהה. בלימוד הגמרא יש דגש רב ללימוד עמקני של דברי התלמוד עם פרשניו הקלסיים. מגמת הלימוד היא עיונית, ולא פרקטית הלכתית.

הישיבה מחשיבה באופן בולט במיוחד את ערך לימוד התורה. בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימודי אמונה ומחשבת ישראל לפי קריאתו של הרב קוק להעמיק בתחומים אלה. רוב התלמידים אינם משלבים עיסוקים נוספים בלימוד ואין בישיבה לימודי הוראה.

התלמידים שחונכו ברוח בית המדרש מכוונים לשרת בצבא במסגרת "הסדר מרכז" ביחידות שונות בצבא. בנוסף ניתן דגש רב להתיישבות ביהודה ושומרון. בין היישובים שתושביהם מזוהים עם הקו של הר המור: עצמונה ונצרים שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות והקימו את היישובים נווה ובני נצרים, וכן היישוב קשת שברמת הגולן.

הישיבה מונה כ-500 תלמידים[3], מתוכם כמחצית הם אברכים נשואים, ומתאפיינת בגילם הממוצע הגבוה של התלמידים, יחסית לישיבות אחרות מהזרם הדתי לאומי.

הישיבה מוציאה לאור עלון לבוגרים הנקרא "במעלה ההר". כמו כן יוצאת לאור מדי פעם חוברת בשם "ערוגות הבושם" ובה חידושים בגמרא, בהלכה ובאגדה מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה.

מדי שנה מתקיימות בישיבה הקפות שניות המוניות, שבהן משתתפים אלפי אנשים. מדי פעם מתקיימים בישיבה ימי עיון בנושאים שונים.

מוסדות הקשורים לישיבה

רבני הישיבה

רב תפקיד
צבי ישראל טאו נשיא הישיבה
עמיאל שטרנברג ראש הישיבה
מרדכי שטרנברג ראש הישיבה
עודד וולנסקי ר"מ אמונה
יעקב יהודה לבנון ר"מ אמונה
אברהם יהושע צוקרמן ר"מ אמונה, בעבר[דרושה הבהרה] לימד גם גמרא.
אלי בזק ר"מ אמונה
אליהו אריאל אדרי ר"מ גמרא ואמונה של שיעור ג' ודיין בבית הדין הרבני באשקלון
דוד ג'יאמי ר"מ גמרא ואמונה של שיעור ב'
ידידיה ריין ר"מ גמרא ואמונה של שיעור א'
צבי לבנברג ר"מ גמרא ואמונה
חנן אידלשטיין ר"מ הלכה
שלמה דרייפוס ר"מ גמרא של שיעור ב' ואברכים
אסף שטראוס ר"מ גמרא בוגרי צבא
משה שטרנברג בנו של ראש הישיבה הרב עמיאל, ר"מ גמרא ואמונה של שיעור א'

לקריאה נוספת

  • החוברת "לדרך הקודש" - שיחות ומסמכים שונים בנושא פיצול ישיבת מרכז הרב, מנקודת המבט של רבני "הר המור", ירושלים תשנ"ח
  • הספר "צדיק באמונתו יחיה" - שיחות של הרב צבי טאו בנושא לימוד תנ"ך, היחס לגדולי האומה והיחס לאקדמיה, ירושלים תשס"ב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המערכה הציבורית, עמ' עא.
  2. ^ שמונה קבצים א/ קפו
  3. ^ העלון "במעלה ההר" בהוצאת הישיבה, תשרי תשע"ו