אש קודש (מאחז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אש קודש (מאחז)
היישוב אש קודש ממעוף ציפור
היישוב אש קודש ממעוף ציפור
טריטוריה יהודה ושומרון
מחוז מחוז יהודה ושומרון
תאריך ייסוד 2001
אוכלוסייה
 ‑ במאחז 70 משפחות (2020)
קואורדינטות 32°04′01″N 35°20′10″E / 32.066824°N 35.336023°E / 32.066824; 35.336023 
אזור זמן UTC+2
https://www.eshkodesh.com/

אש קודש הוא מאחז בעמק שילה, חלק מיישובי גוש שילה. זהו יישוב קהילתי חקלאי שנישא לגובה של 830 מטר בסמוך לעמק שילה, מוקף בכרמים ובשטחים חקלאיים.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בשנת 2001 במסגרת הסכם המאחזים שבעקבותיו פונה היישוב מגבעה סמוכה למיקומו הנוכחי. היישוב הוקם על ידי ארבעה בחורים שהתגוררו ברכב ישן, ולאחר חצי שנה הצטרפה ליישוב משפחה ראשונה שהתגוררה באוהל. ליישוב, שנכלל במסגרת המאחזים המיועדים להסדרה במסגרת וועדת ההסדרה, תוכנית מתאר שהוכנה בשנת 2013 אולם ממתינה מאז לאישור מדיני על מנת לקבל תוקף.[2]

מתקיימים סכסוכים בין תושבי המאחז ותושבי הכפר הסמוך קוסרה.[3][4]

נוף הכרמים ממזרח לאש קודש

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה נקרא המקום גבעה ח', שם שנקבע באופן זמני על שם האופי הטופוגרפי של המקום. חסידי חב"ד שהגיעו ליישוב על מנת להדפיס את ספר התניא וביקשו להדפיס את שם המקום בפתיחה לספר. אירוע זה היווה זרז לתושבי היישוב לבחור לו שם חדש והשם נקבע באותו יום על שם ספרו של האדמו"ר מפיאסצנה "אש קודש" אוסף שיחות שנאמרו על ידו בגטו ורשה בשנות מלחמת העולם השנייה, ולאחר הירצחו בידי הנאצים יצאו לאור כספר על ידי תלמידיו. באותה עת למדו חברי היישוב באופן קבוע את ספרו של האדמו"ר והוחלט לקרוא על שמו של הספר את שם היישוב. בנוסף נקרא היישוב על שמו של אש קודש גילמור שעבד כמאבטח בסניף הביטוח הלאומי בירושלים ונרצח בפיגוע באינתיפאדה השנייה.[5]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מונה היישוב למעלה מ-70 משפחות, וכשלוש מאות וחמישים תושבים. מרבית התושבים דתיים לאומיים והקהילה ביישוב דוגלת בעבודה עברית, בגאולת קרקעות ובחיבור מעשי ורוחני לאדמת ארץ ישראל.[6] רבים מתושבי היישוב עוסקים בחקלאות ובנייה ואחרים עוסקים במקצועות חופשיים. סביב היישוב פרוסים מאות דונמים של כרמי גפנים וזיתים המעובדים על ידי חקלאים תושבי המקום. גם בניית הבתים ביישוב נעשית ברובה על ידי עובדי כפיים וקבלנים תושבי היישוב.

מבני ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב בית כנסת, גן שעשועים, פינת חי, משחקיה, ספריה, מבנה רב תכליתי, מקווה נשים וגן ילדים רב גילאי. ילדי היישוב לומדים החל מבית הספר היסודי במוסדות החינוך ביישובי הסביבה הסמוכים שילה, מכמש, עלי ועמיחי. ובשנת 2019 נפתח ביישוב סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירוס השומרון פורח באש קודש

מטיילים רבים פוקדים את היישוב וסביבתו, חלקם לנים בצימר הנמצא ביישוב או מבקרים בבריכה הנמצאת בסמוך אליו, חלקם מטיילים בבורות המים הרבים הפזורים סביב היישוב או באים לצפות בפריחת אירוס השומרון הפורח מדי שנה בחודש אפריל.[7]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אש קודש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נדב שרגאי, "חיים כאן על השקעות העבר; אנחנו יצור כלאיים", ישראל היום, ‏18.01.2018
  2. ^ יהודה יפרח, הפתרונות לארץ ישראל: נחשף דו"ח זנדברג להסדרת ההתיישבות ביו"ש, מקור ראשון, ‏06.05.2018
  3. ^ יגאל מוסקו, ‏אש הקודש: כרוניקה של אלימות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 במרץ 2013‏
  4. ^ עוזי ברוך, 3 פצועים קל ב"אש קודש", באתר ערוץ 7, 15 בספטמבר 2012
  5. ^ "אשת המאבטח שנרצח: "הוא פחד לעבוד שם"". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-7 באוגוסט 2019. 
  6. ^ https://binyamin.org.il/560/
  7. ^ https://www.facebook.com/153389214673457/posts/1528538257158539/