עוריף
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,545[1] (2016) |
| קואורדינטות | 32°09′34″N 35°13′23″E / 32.159444444444°N 35.223055555556°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
עוריף (בערבית: عوريف), הוא כפר פלסטיני השוכן כ-13 ק"מ מדרום לשכם שבשומרון ושייך לנפת שכם ברשות הפלסטינית. עוריף שוכן כ-500 מטר מדרום מערב להתנחלות יצהר. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 3,545 תושבים בשנת 2016.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר שוכן על חורבות יישוב קדום מהתקופה הרומית בארץ ישראל, לפי עדויות ארכאולוגיות שנמצאו במקום ובסמוך ב"ח'רבת א-דיר" (בה גם שרידי כנסייה ביזנטית שנסקרו של ידי הארכאולוג רם גופנא במסגרת הסקר הארכאולוגי של ישראל). גרעין הכפר הוקם מסביב קבר שייח ("א-שייח עותמאן").[2]
בגבעה מצפון לכפר ממוקמת "ח'רבת שייח' סלמן אל-פרסי" המזוהה עם סלמאן הפרסי שהיה על פי המסורת המוסלמית המתאסלם הראשון מפרס, אחד מחברי ה"צחאבה", בן לכהן דת פרסי, והספר של מוחמד.
ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר בסנג'ק שכם. תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, עיזים ועל כוורת דבורים לייצור דבש.[3]
בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב שכפר 450 תושבים.[4]
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 270 מוסלמים,[5] ובמפקד 1931 היא גדלה ל-403 מוסלמים אשר שכנו ב-103 בתים.[6]
בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 520 תושבים,, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 3,965 דונם על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.[7]
בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה עוריף משליטה בריטית לירדנית.
לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עברה עוריף משליטה ירדנית לישראלית.
ב-1983 הופקעו אדמות של תושבי הכפר לצורך הקמת היאחזות נח"ל, שאוזרחה מייד כהתנחלות יצהר מצפון לכפר.[8]
לאחר הסכם אוסלו, 62% כ-2,367 דונם מאדמות הכפר מוגדרות כשטח B, ו-38% כ-1,457 דונם הנותרים הם שטח C.
בעשור השני של המאה ה-21 החל הכפר לסבול באופן קבוע מהתנכלויות של מתנחלים תושבי ההתנחלות יצהר במסגרת פעולות "תג מחיר", בין השאר אירועים של יידוי אבנים, הצתות של כלי רכב ושדות:[9]
- במאי 2012, קבוצה של כ-25 מתנחלים, חלקם חמושים, הציתו את השדות הכפר. כאשר כמה מבני הכפר הגיעו למקום לכבות את האש, החלו עימותים בין הצדדים. במהלך העימות נורה אחד הפלסטינים בבטנו.[10]
- באפריל 2013, מתנחלים מיצהר ניפצו את חלונות המסגד בכפר וניסו להצית אותו.[11]
- בינואר 2014, הציתו מתנחלים 2 מכוניות וריססו כתובות על קיר בכפר.[12]
- באפריל 2017, קבוצה של עשרות מתנחלים, ירדה לעבר עוריף, תקפה את בתי הכפר, וניפצה שמשות של כלי רכב.[13]
- באפריל 2018, אלמונים ריססו כתובות בכפר "מוות לערבים" וכרתו עצי זית[14]
- ב-2 ביוני 2018, חיילים הצטרפו למתנחלים שתקפו פלסטינים בעוריף, ירו על תושבים והכו כמה מהם בקתות רוביהם.[15]
- ב-17 ביוני 2018, צמיגי מכוניות נוקבו ועל קירות מספר מבנים בכפר רוססו כתובות גזעניות. בין היתר, ריססו מתנחלים את הכתובות "וזכרת כי ה' אלוקיך הוא הנתון לך כח לעשות חיל", "יהודים לא שותקים" ו"כאן גרים אויבים, לגרש או להרוג".[16]
- ב-13 באפריל 2019, כ-50 מתנחלים מאזור יצהר, נכנסו לשכונתה המזרחית של עוריף, ניפצו שמשות של מכוניות וזרקו אבנים על בתים בפאתי הכפר. הצעירים פוזרו על ידי הצבא, אולם לא נעצרו. יום אחר כך, כעשרה תושבי יצהר תועדו זורקים אבנים מטווח קצר לעבר מכונית שבה ישבו אם וילדיה.[17]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממזרח לכפר נמצאת שמורת הטבע "ע'לאם אל-הודא". שבמרכזה מבנה קבר שייח (מקאם) בפסגת הר בגובה 639 מטר מעל פני הים, מוקף עצי אלה וחורשת עצי אלון עתיקים. באזור גם צומחים מספר מקבצים של פרח אירוס ארם נהריים. על פי המסורת המוסלמית מזהים את קברו של המשרת (בערבית - ע'לאם) של "נבי הודא". יום אחד, ברעותו את הצאן בחברת משרתו, הוא כמעט התייבש מצמא ב"ח'רבת ג'רעה" הסמוכה (שפירוש שמה - "החורבה בה מרווים את הצמא"), המשרת רץ והביא מים להשיב את נפש אדונו. על כן זכתה ח'רבת ג'רעה בשמה, והמשרת זכה להתעלות לדרגת שייח'. לאחר מותו, נקבר בסמוך למקום, ולכן המקום נקרא "ע'לאם אל הודא".[18]
מצפון לכפר נמצאת שמורת הטבע "סלמן אל פארסי" המשתרעת בפסגת ג'בל סלמן, בגובה 810 מטר מעל פני הים, בה נמצא מקאם סלמן אל פארסי. מתחת למבנה הקבר יש אולם תפילה נוסף, ולצד הקבר נמצא בור מים. סביב הקבר נמצאת "ח'רבת א-שייח' סלמן אל-פרסי", בו גדלים עצי אלון מצוי, חרוב מצוי ואשחר ארצישראלי. ג'בל סלמן הוא הר בדד, המכוסה סלע מתקופת האאוקן, המהווה חלק מקער שכם. עקב סחיפה, הפך ההר גבוה מסביבתו, ומתנשא לרום של כ-250 מ' מעל פני הסביבה.)[19]
רכס ההר שעליו בנוי הכפר הוא מתצורת "בר כוכבא", סלעי משקע, בעיקר אבן גיר, וסלעי בזלת מתקופת האאוקן. באזור הכפר, נובעים מעיינות שכבה רבים, ביניהם:
- "עין א-דיר" - שמדרום לכפר בו שרידי בריכה ביזנטית.
- "עין א-שערה" - בו פיר בעומק של כארבעה מטרים וממנו נקבה צרה המזרימה את המים לבריכה. מי המעיין היו משמשים את החקלאים באזור להשקיית גידולי שלחין, אך המתנחלים מיצהר השתלטו עליו ומונעים גישה לתושבי עוריף.[20]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
- ‘Urif Village Profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Development Priorities and Needs in ‘Urif, ARIJ
- Setting 22 Dunums of Agricultural Lands Ablaze in Urif village -Nablus Governorate, POICA, April 30, 2013
- עמירה הס, למען יגורו בניכם בנוף המרהיב של עוריף, באתר הארץ, 1 באפריל 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ Dauphin, Claudine (1998). La Palestine byzantine, Peuplement et Populations. BAR International Series 726 (בצרפתית). III : Catalogue. Oxford: Archeopress. ISBN 0-860549-05-4.
- ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118
- ^ Guérin, 1875, p. 177
- ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24
- ^ Mills, 1932, p.60
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 19 with a total of 16,439 dunams of land
- ^ שמונה ישובים יאוזרחו ביהודה ושומרון, דבר, 22 במרץ 1983
- ^ ארכיון אתר מדרון חלקלק
- ^ אבי יששכרוף, מתנחל ירה בצעיר פלסטיני ופצע אותו בינוני, באתר הארץ, 26 במאי 2012
- ^ חיים לוינסון, מתנחלים תקפו תושב אלון מורה כי חשבו שהוא ערבי, באתר הארץ, 30 באפריל 2013
- ^ רועי שרון, תגובה לתפיסת המתנחלים? כתובת ״אש קודש, נקמה״ בכפר פלסטיני, באתר של "רשת 13", 9 בינואר 2014 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ יעל מרום, מקדשים את השבת: כנופיות מתנחלים תקפו את הכפרים עוריף וחווארה, באתר "שיחה מקומית", 23 באפריל 2017
- ^ .מאיה הורודניצ'אנו, תג מחיר בשומרון: אלמונים ריססו "מוות לערבים" וכרתו 20 עצים, באתר וואלה!, 18 באפריל 2018
- ^ חיילים הצטרפו למתנחלים שתקפו פלסטינים בעוריף, ירו על תושבים והכו כמה מהם בקתות רוביהם
- ^ יותם ברגר, חשד לפשעי שנאה בגדה: צמיגי מכוניות נוקבו בכפר עוריף, 80 גפנים הושחתו סמוך לקריית ארב, באתר הארץ, 18 ביוני 2018
- ^ יותם ברגר, מתנחלים מיצהר תועדו מיידים אבנים לעבר משפחה מעוריף; איש מהם לא נעצר, באתר הארץ, 14 באפריל 2019
- ^ שמורת טבע ע'לאם אל-הודא
- ^ השתלטות ישראלית על אתרי מורשת ודת פלסטינים בגדה, 15 בנובמבר 2018, באתר מחסום ואטש
- ^ עמירה הס, למען יגורו בניכם בנוף המרהיב של עוריף, באתר הארץ, 1 באפריל 2017
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם | 
|
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||