לדלג לתוכן

קוסרה

קוסרה (כפר)
قصرة
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה שכם
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 5,511 (2007)
קואורדינטות 32°05′07″N 35°19′48″E / 32.085277777778°N 35.33°E / 32.085277777778; 35.33 
אזור זמן UTC +2
http://qusra.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוּסְרָהערבית: قصرة; תעתיק מדויק: קצרה) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, הממוקם כ-28 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בכפר 5,511 תושבים, נכון ל-2007.[1]

לאחר הסכמי אוסלו, רוב השטח הבנוי של קוסרה סווג כשטח B, וכ–70 בתים נמצאים בשטח C.

התקופה העותמאנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1596, 14 משפחות התגוררו בכפר. החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר במאי 1863, ומצא כי הוא מכיל כ-200 תושבים.[2] ב-1883, ב"סקר ארץ ישראל המערבית" של הקרן לחקר ארץ ישראל, תואר קוסרה כ"כפר בגודל בינוני, על קרקע נמוכה, עם עצי זית".[3]

בתקופת המנדט הבריטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית קוסרה מנתה 707 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד 1931 אוכלוסיית קוסרה מנתה 851 תושבים, ב-122 בתים. בשנת 1945 אוכלוסיית קוסרה מנתה 1,120 תושבים, אשר בבעלותם 8,938 דונם של קרקע, על פי סקר שטחים ואוכלוסיות רשמי.

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, קוסרה נמצאת תחת שלטון ישראלי.

ב-1983 הופקעו אדמות של תושבי הכפר לצורך הקמת היאחזות נח"ל, שאוזרחה ב-1985 כהתנחלות מגדלים ממזרח לכפר.[4] בשנת 2001 הוקם בסמוך לכפר המאחז אש קודש.

אירועים ביטחוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 ביולי 2007 תקפו צבי סטרוק (בנה של אורית סטרוק) ואדם נוסף שלושה נערים פלסטינים סמוך לקוסרה. בעקבות התקיפה הורשע סטרוק בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, חטיפה לשם חבלה חמורה, תקיפה והיזק לבעלי חיים, ונדון ל-30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים ופיצוי למתלונן בסך 50 אלף ש"ח.[5]

גרפיטי שרוסס בכפר

ב-5 בספטמבר 2011 הוצת מסגד בכפר, ורוססה עליו הכתובת "מוחמד חזיר".[6] בתגובה ביקר במקום הרב מנחם פרומן, רב התנחלות תקוע. במהלך הביקור נעמד על מדרגות המסגד שהושחת, והחל לצעוק "אללה אכבר", כאשר תושבי הכפר הפלסטיני מצטרפים לקריאותיו.

ב-23 בספטמבר 2011 נהרג תושב הכפר, עסאם בדראן, אחרי שחיילי צה"ל פתחו בירי בניסיון להפריד בין התושבים למתנחלים.[7][8]

ב-5 בינואר 2013 התפרעו מאות מתושבי הכפר בסמוך לשטחים החקלאיים של המאחז אש קודש, השליכו אבנים, הציתו אש והשחיתו גדרות של כרמים במקום. כוחות צה"ל וכיתת הכוננות ביישוב הדפו אותם.[9]

ב-21 בפברואר 2013 התלוננו תושבי הכפר כי מתנחלים מהמאחז אש קודש נכנסו לכפר, הציתו 6 כלי רכב והתעמתו עם התושבים. מספר ימים לאחר מכן, פרסמה המשטרה הודעה חריגה ובה קבעה כי מדובר בתלונה שקרית ומבוימת.[10]

בינואר 2014, קבוצה של כעשרה מתושבי המאחז אש קודש הסמוך ניסו לחדור לכפר כשהם רעולי פנים, וזאת לאחר שמטע באזור אש קודש נעקר בידי המנהל האזרחי. כ-30 מתושבי הכפר שהקיפו אותם והחלו להכות אותם, והם נמלטו לתוך בית פלסטיני ריק, שכותר על ידי תושבים פלסטינים. קבוצה של פלסטינים הפעילים בארגוני זכויות אדם הגנו עליהם בגופם, והם שוחררו בסופו של דבר בידי צה"ל.[11]

בינואר 2017 תושבי הכפר יידו אבנים על ארבעה חיילים שנכנסו לכפר בטעות. החיילים הגיבו בירי באוויר, וראש הכפר הגיע למקום ועזר לחיילים להיחלץ מהכפר.[12]

ב-30 בנובמבר 2017 חבורת נערי בר-מצווה ישראלים שטיילו באזור הותקפה באבנים על ידי תושבי הכפר, אשר ניצבו בעמדה שלטת מעליהם. הורה מלווה ירה לצורך הגנה עצמית,[13][14] וגרם למותו של מוחמד עודה, שהיה מעורב בזריקת האבנים.[15][16][17] שני מלווים ישראלים נפצעו קל. בלילה התפתחו עימותים בין מתנחלים שהגיעו במחאה לכניסה לכפר, תושבים פלסטינים וכוחות צה"ל. מספר פלסטינים נפצעו, וחייל צה"ל נפצע קל מבקבוק תבערה שהשליך פלסטיני.[18][19] ב-4 בדצמבר 2017, יהודים קיימו צעדת מחאה באזור בו התחולל העימות, והותקפו על ידי תושבי הכפר באבנים, דרדור סלע גדול וצמיגים בוערים. פלסטיני אחד נהרג בעימותים.[20] בליל 6 בדצמבר כוחות צה"ל עצרו בכפר 20 תושבים בחשד לתקיפת הנערים, בהשתתפות בהפרות הסדר האלימות והסתה לטרור.[21][22] נגד אחד מהפלסטינים הוגש כתב אישום בגין ניסיון לגרימת מוות בכוונה (המקבילה לניסיון רצח במשפט האזרחי) מכיוון שבמערה "יידה לעברם אבנים גדולות מטווח קצר" כש"חלק מן האבנים נזרקו לעבר ראשו של המבוגר וגרמו לפציעתו".[15] שני פלסטינים נוספים הואשמו ב-9 בינואר, אחד בתקיפה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות והשני בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ועבירות נוספות, וצפויים כתבי אישום נוספים.[דרושה הבהרה][23] במסגרת ההליך המשפטי גם שילמו התוקפים פיצויים כספיים לנערים שהשתתפו בטיול.[24]

ב-11 באוקטובר 2023, ארבעה ימים אחרי מתקפת הפתע על ישראל, נכנסו לכפר מתנחלים רעולי פנים על 2 טרקטורונים. הם תקפו את אחד הבתים באבנים ויריות. בני הבית נמלטו וילדה בת שש נפצע מירי. הכפריים השיבו ביידוי אבנים. לפי עדות הכפריים בין המתנחלים היו רבשצ"ים מהתנחלויות באזור. שלושה כפריים נורו למוות. לפי עדויות הכפריים הם נורו בגבם על ידי מתנחלים ולא על ידי חיילים. בערב הגיעו חיילים, ירו אש חיה ורימוני גז מדמיע, ולקחו מהבית שהותקף את מצלמות האבטחה.

למחרת חסמו עשרות מתנחלים את דרכם של האמבולנסים למסע ההלוויה. כוחות הבטחון ירו באוויר וזרקו רימוני גז מדמיע. האמבולנסים הסתובבו והכפריים התפזרו. אב ובנו שרצו לעבר מכוניתם נורו למוות ממכונית ישראלית שנסעה בכביש 60. לאחר תיאום התקיימו ההלוויות בכפר קוסרה.[25][26][27]

לפי אתרי החדשות מקור ראשון וערוץ 7 האירוע לא התרחש בכפר, ארבעה פלסטינים התקרבו להתנחלות "אש קודש" והתושבים הרגו אותם כדי להגן על היישוב[28][29].

לפי דיווח ב"הארץ" בצבא מתחקרים את התקרית, במעורבות שב"כ[26].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוסרה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2007, עמ' 21. (בערבית ובאנגלית)(הקישור אינו פעיל, 13.10.2019)
  2. ^ M. V. Guérin, 1869, p. 301 (בצרפתית)
    An Ottoman village list of about 1870 indicated 27 houses and a population of 81, though the population count included only men. Socin, 1879, p. 154 (בגרמנית)
  3. ^ Conder and Kitchener, 1883, vol. 3, p. 303 (באנגלית)
  4. ^ שמונה ישובים יאוזרחו ביהודה ושומרון, דבר, 22 במרץ 1983
  5. ^ ע"פ 3578/11 צבי סטרוק נ' מדינת ישראל, ניתן ב־13 באוגוסט 2012
  6. ^ אליאור לוי, הצתה במסגד באזור שכם: "מגרון - צדק חברתי", באתר ynet, 5 בספטמבר 2011
  7. ^ אליאור לוי, דיווח: הרוג מאש צה"ל בגדה לפני הנאומים באו"ם, באתר ynet, 23 בספטמבר 2011
  8. ^ אור הלר , תיעוד: הירי שגרם להרג הפלסטיני בכפר קוסרא, באתר nana10‏, 27 בספטמבר 2011
  9. ^ עוזי ברוך, עימותים קשים סמוך ל"אש קודש", באתר ערוץ 7, ‏5 לינואר 2013
  10. ^ איתמר פליישמן, המשטרה: פלסטינים ניסו לבדות "תג מחיר"
  11. ^ חיים לוינסון, מתנחלים רעולי פנים נכנסו לכפר פלסטיני, הוכו והועברו לידי הצבא, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
    יוני גבאי, ‏כפר קוסרא: פלסטינים מנעו לינץ' ביהודים, באתר כיכר השבת, 7 בינואר 2014
  12. ^ מיכל רוטנברג , ‏"רציתי למנוע את האלימות", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 בינואר 2017
  13. ^ יותם ברגר, נסגר התיק נגד שני מתנחלים שירו למוות בפלסטיני בתקרית ליד הכפר קוסרא, באתר הארץ, 26 במרץ 2018
  14. ^ ענבל תמיר, המשטרה: ירי המטיילים בקוסרא היה הגנה עצמית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בדצמבר 2017
  15. ^ 1 2 אישום: ניסה לרצוח מטיילים בקוסרא, חדשות 2, 18 דצמבר 2017(הקישור אינו פעיל, 13.10.2019)
  16. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, הירי בפלסטיני בקוסרא: במשטרה נוטים לקבל את גרסת המתנחל כי פעל מהגנה עצמית, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017
  17. ^ אלישע בן קימון, הירי בקוסרא: "האב רוקן כמעט מחסנית בגלל סכנת חיים", באתר ynet, 7 בדצמבר 2017
  18. ^ דניאל סיריוטי ולילך שובל, עימותים אלימים בין מתיישבים לפלשתינים בכפר קוצרא, באתר nrg
  19. ^ ג'קי חורי, אחרי התקרית ליד שכם: מתנחלים ניסו להיכנס לכפר קוסרא ועימותים פרצו במקום, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2017
  20. ^ ניר דבורי ועופר חדד, ‏הפלסטינים: הרוג בעימות ליד קוסרא, באתר ‏מאקו‏, 4 בדצמבר 2017
  21. ^ יניב קובוביץ, צה"ל עצר 20 פלסטינים בחשד לתקיפת המטיילים ליד הכפר קוסרא, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017
  22. ^ יואב זיתון, תקיפת המטיילים: צה"ל עצר 20 פלסטינים בכפר קוסרא, באתר ynet, 7 בדצמבר 2017
  23. ^ ענבל תמיר, כתבי אישום נגד שני מעורבים נוספים בתקיפת המטיילים ליד קוסרא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 09 בינואר 2018
  24. ^ מערכת, מבצעי הלינץ' בילדים שילמו פיצויים לנפגעים, באתר ערוץ 7, ‏25 ביולי 2017
  25. ^ 15 בתוך יומיים הרגו מתנחלים חמישה מתושבי הכפר קוסרה, בהם קטין בן 17, וחיילים הרגו תושב נוסף, אתר בצלם, 15 בינואר 2024
  26. ^ 1 2 שלושה פלסטינים נהרגו דרומית לחווארה, מתנחלים חמושים תועדו באזור, הארץ, 11 באוקטובר 2023
  27. ^ A palace drowning in blood, סוכנות הידיעות הפלסטינית וואפא, 11 באוקטובר 2023
  28. ^ תושבי השומרון זועמים: צה"ל מאפשר לוויית מחבלים בכבישי השומרון, ערוץ 7, 12 באוקטובר 2023
  29. ^ תושבי השומרון בלמו מסע לוויה של ארבעה מחבלים מהחמאס, מקור ראשון, 12 באוקטובר 2023