מועצה אזורית גולן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מועצה אזורית גולן
Golan Regional Council Brand logo.svg
Golancouncil.jpg
בניין המועצה האזורית בקצרין
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
ראש המועצה אלי מלכה
תאריך ייסוד 1979
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:‏[1]
  - אוכלוסייה 15,100 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎7.5%‏ בשנה עד דצמבר 2014
  - צפיפות אוכלוסייה 14 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 1,090,220 דונם
דירוג חברתי-כלכלי 6 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4078
לאום ודת
יהודים: 97.7% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 2.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.1%
גילאי 5 - 9 11.0%
גילאי 10 - 14 9.4%
גילאי 15 - 19 12.6%
גילאי 20 - 29 13.4%
גילאי 30 - 44 19.1%
גילאי 45 - 59 14.2%
גילאי 60 - 64 5.1%
גילאי 65 ומעלה 4.2%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך
סה"כ בתי ספר 13
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 8
תלמידים 3,387
 –  יסודי 2,168
 –  על-יסודי 1,219
מספר כיתות 160
ממוצע תלמידים לכיתה 21
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל מועצה אזורית גולן נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
http://m.e.golan.org.il
אוטובוסים צהובים של המועצה האזורית גולן חונים בבניין המועצה בקצרין.
היישוב חד נס מהרקיע

מועצה אזורית גולן היא מועצה אזורית הממוקמת בצפון מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת, ברמת הגולן. המועצה קבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1979. שטח שיפוט המועצה משתרע על פני כ-1,100,000 דונם, מהחרמון בצפון ועד חמת גדר בדרום. בתחום המועצה ישנם 32 יישובים, מתוכם 9 קיבוצים, 13 מושבים 5 מושבים שיתופיים ו-5 ישובים קהילתיים. ממוצע המרחקים בין כל ישובי המועצה הוא 28.3 ק"מ. בתחומי המועצה עשרה בתי־ספר. במועצה חברים 32 חברי מועצה, ובראשה עומד אלי מלכה.

ריבונות הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן כהונתה של ממשלת ישראל העשרים וחמש, היו שדיברו על מסירת רמת הגולן לסוריה תמורת הסכם שלום. מועצה אזורית גולן השתתפה במימון פעילויות מחאה נגד מסירת הגולן לסורים והוגשה עתירה לבג"ץ כנגד שימוש בכספים מוניציפליים למטרות מחאה. בג"ץ דחה את העתירה ובכך אישר למועצה אזורית גולן להמשיך להזרים כספים למאבק נגד מסירת הגולן לסורים כחלק מהשירותים שהיא מעניקה לתושבים[2][3][4].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2014, מתגוררים במועצה אזורית גולן 15,100 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎7.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה האזורית מדורגת 6 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 74.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 7,875 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).[5]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גאוגרפיה של רמת הגולן

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

"תצפיטבע"  -  שיתוף הקהילה בניטור טבע גולני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם קהילתי, המשותף למועצה האזורית גולן, המכון לחקר הגולן ואוניברסיטת חיפה,  ועיקרו, שיתוף הקהילה בניטור רציף של הטבע הגולני. 

מתוך ההכרה בחשיבות תפקודן של המערכות האקולוגיות בגולן, וכהמשך ישיר לתוכנית האב לשטחים הפתוחים בגולן עלה הצורך לעקוב ולנטר את מצב הטבע באזור.היישומון תצפיטבע פותח על בסיס הידע שנצבר במקומות שונים בעולם, . ומאפשר לכל אחד מתושבי הגולן, ובהמשך, לכל מטייל באשר הוא,  להשתתף באופן פעיל במעקב רציף אחר הטבע הגולני. בעזרת תצפיטבע נוכל לעקוב אחר צמחים, בעלי חיים ומקורות מים, תוך שותפות בין אנשי מקצוע לבין קהילת הגולן. תיעוד הטבע הגולני על ידי תושבי הגולן ישמש את החוקרים להבנה טובה יותר של השינויים החלים במערכות האקולוגיות, ויהווה בסיס ידע לקבלת החלטות של קובעי המדיניות באזור

המשתמשים ביישומון יוכלו, בכל זמן נתון, לתעד צמחים ובעלי חיים ולהעבירם אל מאגר הנתונים של צוות המיזם. במקביל לתהליך זה יתקיים היזון חוזר ומשוב אל  המנטרים, (קהילת הגולן) ויועבר מידע רלוונטי העוסק בנושאי טבע וסביבה באופן כללי.

המידע והעדכון השוטף באתר תצפיטבע נועד לשימושם של תלמידים, סטודנטים, חוקרים, וכל מי שיש לו עניין בשימור הטבע הגולני.  

יישובי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה הערות
1 קיבוץ אורטל 1977
2 קיבוץ אל-רום 1971
3 קיבוץ אפיק 1972
4 קיבוץ גשור 1976
5 קיבוץ כפר חרוב 1974
6 קיבוץ מבוא חמה 1968
7 קיבוץ מיצר 1981
8 קיבוץ - מרכז אזורי מרום גולן 1967
9 מושב נטור 1980
10 קיבוץ עין זיוון 1968
11 מושב אבני איתן 1978
12 מושב אודם 1975
13 מושב אלוני הבשן 1981
14 מושב אליעד 1968
15 מושב אניעם 1978
16 יישוב קהילתי - מרכז אזורי בני יהודה 1972
17 מושב גבעת יואב 1970
18 יישוב קהילתי - מרכז אזורי חיספין 1978
19 מושב יונתן 1978
20 מושב כנף 1991
21 מושב מעלה גמלא 1975
22 מושב נאות גולן 1968
23 מושב נוב 1974
24 מושב נווה אטיב 1968
25 מושבה קדמת צבי 1981
26 מושב קשת 1974
27 מושב רמות 1969
28 מושב רמת מגשימים 1968
29 מושב שעל 1980
30 יישוב קהילתי חד נס 1989
31 יישוב קהילתי קלע אלון 1984
32 יישוב קהילתי נמרוד 1982

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]