מועצה אזורית רמת הנגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועצה אזורית רמת הנגב
Ramat Negev Regional Council New Logo.png
Ramat Han006.jpg
בניין המועצה האזורית
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 13
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים
‎35
ראש המועצה ערן דורון
תאריך ייסוד 1954
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 7,300 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎197
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎7.0%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 1.78 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎247
תחום שיפוט 4,099,240 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎1

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים ריקים [ שם20, שם34, גודל סמן10, שם39, גודל סמן25, שם28, קואורדינטות62, גודל סמן64, גודל סמן39, שם54, גודל סמן22, קואורדינטות58, קואורדינטות29, גודל סמן44, קואורדינטות46, קואורדינטות26, שם67, גודל סמן52, גודל סמן28, גודל סמן13, קואורדינטות36, גודל סמן30, שם60, שם21, גודל סמן55, גודל סמן47, שם27, גודל סמן49, גודל סמן63, קואורדינטות43, שם32, גודל סמן29, שם38, קואורדינטות37, גודל סמן53, קואורדינטות32, קואורדינטות48, שם59, קואורדינטות56, קואורדינטות19, קואורדינטות45, שם31, גודל סמן12, גודל סמן11, שם23, גודל סמן27, שם70, שם22, קואורדינטות53, שם50, שם44, קואורדינטות31, גודל סמן8, שם42, שם62, שם33, קואורדינטות21, שם63, קואורדינטות47, קואורדינטות40, גודל סמן37, שם36, גודל סמן35, שם51, גודל סמן67, גודל סמן21, קואורדינטות52, גודל סמן65, גודל סמן66, שם37, גודל סמן4, שם69, קואורדינטות61, שם66, גודל סמן18, קואורדינטות23, קואורדינטות54, גודל סמן48, קואורדינטות38, קואורדינטות34, גודל סמן14, גודל סמן23, גודל סמן1, גודל סמן17, גודל סמן20, שם64, קואורדינטות1, גודל סמן62, שם40, קואורדינטות42, קואורדינטות68, קואורדינטות50, קואורדינטות41, שם43, גודל סמן40, שם24, שם35, גודל סמן54, גודל סמן31, גודל סמן15, שם49, קואורדינטות63, גודל סמן60, קואורדינטות69, גודל סמן5, קואורדינטות35, שם26, גודל סמן42, קואורדינטות28, גודל סמן45, גודל סמן51, קואורדינטות64, שם47, גודל סמן43, גודל סמן9, קואורדינטות20, שם53, גודל סמן16, שם41, שם46, גודל סמן34, גודל סמן57, קואורדינטות33, גודל סמן68, שם29, גודל סמן7, גודל סמן33, גודל סמן38, גודל סמן19, קואורדינטות39, שם19, גודל סמן58, קואורדינטות67, שם56, גודל סמן2, גודל סמן36, שם65, שם48, קואורדינטות49, קואורדינטות27, שם58, קואורדינטות24, קואורדינטות59, גודל סמן59, שם1, גודל סמן41, קואורדינטות55, גודל סמן46, גודל סמן61, שם55, קואורדינטות70, גודל סמן70, קואורדינטות60, שם30, קואורדינטות57, שם68, קואורדינטות22, קואורדינטות44, קואורדינטות65, גודל סמן32, שם45, שם25, גודל סמן56, שם61, קואורדינטות66, קואורדינטות51, גודל סמן6, קואורדינטות30, גודל סמן69, שם57, גודל סמן3, גודל סמן24, גודל סמן50, גודל סמן26, שם52, קואורדינטות25 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ שם17, geotype1, צבע סמן13, צבע סמן14, צבע סמן57, שם16, צבע סמן63, צבע סמן27, צבע סמן43, צבע סמן23, צבע סמן48, צבע סמן47, צבע סמן65, צבע סמן42, צבע סמן68, צבע סמן62, צבע סמן49, צבע סמן50, צבע סמן25, צבע סמן20, צבע סמן60, צבע סמן39, צבע סמן41, צבע סמן46, צבע סמן1, צבע סמן10, צבע סמן8, צבע סמן34, צבע סמן7, קואורדינטות18, צבע סמן12, צבע סמן52, צבע סמן6, צבע סמן30, צבע סמן28, צבע סמן53, צבע סמן3, צבע סמן2, צבע סמן29, צבע סמן9, צבע סמן36, צבע סמן17, צבע סמן32, צבע סמן38, צבע סמן56, צבע סמן70, צבע סמן69, צבע סמן58, צבע סמן66, צבע סמן45, צבע סמן15, צבע סמן40, צבע סמן61, צבע סמן18, צבע סמן11, צבע סמן44, קואורדינטות17, פריטים1, צבע סמן24, צבע סמן19, צבע סמן64, צבע סמן4, צבע סמן21, צבע סמן16, צבע סמן5, צבע סמן59, צבע סמן54, צבע סמן37, שם18, צבע סמן33, צבע סמן67, צבע סמן22, צבע סמן55, צבע סמן51, צבע סמן26, צבע סמן35, צבע סמן31 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית רמת הנגב
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]Israel Map - Ramat Negev Regional Council.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015
6 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4091
    - דירוג מדד ג'יני
‎118
לאום ודת
יהודים: 88.7%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 5.7%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0.1%אחרים: 5.5%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.7%
גילאי 5 - 9 11.2%
גילאי 10 - 14 8.3%
גילאי 15 - 19 11.2%
גילאי 20 - 29 12.9%
גילאי 30 - 44 23.7%
גילאי 45 - 59 12.4%
גילאי 60 - 64 2.8%
גילאי 65 ומעלה 5.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר 5
–  יסודיים 3
תלמידים 1,340
 –  יסודי 971
 –  על-יסודי 369
מספר כיתות 49
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל מועצה אזורית רמת הנגב נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
rng.org.il
מישורי לס ברמת הנגב (בין רתמים לצאלים)
מרכז השיטור הקהילתי ליד בניין המועצה האזורית

מועצה אזורית רמת הנגב היא מועצה אזורית בנגב שבמדינת ישראל.

סמל המועצה הישן (לפני המיתוג)

גבולות ושטח המועצה האזורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגב מורכב משישה אזורי משנה. אחד האזורים הוא רמת הנגב. המועצה גובלת במזרח במועצה אזורית הערבה התיכונה, בדרום במועצה אזורית חבל אילות, במערב בגבול ישראל-מצרים ובצפון במועצה אזורית בני שמעון ובמועצה אזורית אשכול. בשטח הנתון מתקיימות ארבע מועצות: מועצה אזורית רמת הנגב, מועצה אזורית נווה מדבר (של תושבי הפזורה הבדואית בנגב), מועצה מקומית מצפה רמון ומועצה מקומית ירוחם.

נתוני המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצה אזורית רמת הנגב היא המועצה הגדולה ביותר בשטחה בישראל, היא משתרעת על 4.3 מיליון דונם, שהם למעלה מ-22% משטח מדינת ישראל. אוכלוסיית המועצה כוללת 5,000 תושבים המתגוררים ב-20 יישובים מוכרים, בהם קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, מוסדות לימוד וטיפול ומחנות צבא. בנוסף נמצאים בשטח המועצה האזורית 23 חוות בודדים. אזור רמת הנגב מצטיין בנקודות משיכה לתיירים: הערים העתיקות עבדת, שבטה, ניצנה וחלוצה, המכתשים, הנוף המדברי וההררי, דרכים ושבילים אשר הוכנו במיוחד למטיילים וכן 23 התיישבויות בודדים אגרו-תיירותיות שקמו בתחומה של המועצה. כל אלה נותנים יתרון גדול לאזור מבחינה תיירותית.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים במועצה אזורית רמת הנגב 7,300 תושבים (מקום 197 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎7.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, למועצה אזורית רמת הנגב דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 82.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 9,925 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של ההתיישבות היהודית באזור רמת הנגב הייתה בשנת 1943 בהקמת רביבים, אחת משלושת המצפים שהיו תחנות ניסוי חקלאיות בהן נלמדו התנאים האקלימיים והחקלאים של הסביבה כדי לייעל את שיטות עיבוד האדמה ולהגדיל את תוצרתה. בנובמבר 1947 עלתה על הקרקע קיבוץ משאבי שדה שנקרא בתחילה "חלוצה" ושכן עד אחרי מלחמת העצמאות במרחק כ-11 קילומטר מצפון מזרח לרביבים[3]. משאבי שדה ורביבים נותרו לבדם באזור בשנות ה-50, ונאבקו יחד להנחת צינור מים שתאפשר את הרחבת ההתיישבות באזור[4]. דרומית לשני קיבוצים אלו קמה שדה בוקר בראשית שנות ה-50.

בשנת 1953 הוחל בהקמת היאחזויות נח"ל באזור חולות חלוצה ובדרך אליה. תחילה הוקמה גבעת רחל ובהמשך הוקמו אשלים, בארותיים והיאחזויות נח"ל נוספות. בגלל התנגדות הקרן הקיימת, שלא ראתה סיכוי להתיישבות אזרחית במקום, הם לא אוזרחו ובסופו של דבר ננטשו.

המועצה הוקמה ביוני 1954, והיא כללה בראשיתה 4 יישובים: רביבים, משאבי שדה, שדה בוקר וכפר ירוחם[5]. ראש המועצה הראשון היה יוחנן זריז, שהיה ממפקדי הפלמ"ח. הוא כיהן עד 1956. ככלל, בעשורים הראשונים במועצה זו, קדנציות נמשכו שנתיים - פחות או יותר. בתקופת כהונתו של זריז, המועצה העסיקה את זריז בחצי משרה והעסיקה בנוסף אליו גם עובדת משרדית בודדת, במשרה מלאה. למועצה לא היה בניין משלה. גם לא חדר משלה. זריז, שהיה גם רכז היישוב משאבי שדה, בחצי משרה, החזיק משרד אחד עבור שתי המשרות וכול רכוש המועצה היה ארונית ושולחן עבודה, שהיו בפינה של משרד מזכירות משאבי שדה וג'יפ שחנה בחוץ. אחד המיזמים העיקריים של זריז היה רכישת אמבולנס בודד עבור המועצה.

אחרי זריז כיהן יהודה דרור (צ'ובינסקי), שכונה "צ'ובה"[6]. יהודה דרור כיהן בשתי קדנציות לא רצופות. בין שתי הקדנציות של צ'ובה כיהן עודד ברזלי, בן אותו קיבוץ. בתקופה מאוחרת יותר, עודד ברזילי שימש במשך עשרים שנה כמהנדס המועצה[7]. בין 1964 לבין 1969 כיהן בתפקיד חגי אבריאל, גם הוא היה איש הפלמ"ח.

בינתיים, למועצה כבר היו מבני קבע. הם היו בבאר שבע. בכהונתו של יעקב יוגב הם עברו לתוך שטח המועצה.

התעוררות מחודשת להתיישבות ברמת הנגב החלה בראשית שנות ה-70[8] וקיבלה תאוצה בימי ממשלת הליכוד לאחר הסכמי קמפ דייוויד וההחלטה על מסירת סיני למצרים. באתר קראוונים שהוקם בצומת משאבים עברו בזה אחר זה הגרעינים שהקימו את אשלים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1979), טללים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1980) ורתמים (עברו לנקודת הקבע ב-1983). בהמשך קמו עזוז (1985), ניצני סיני (1986), וכמהין (ב-1988).

שמואל ריפמן כיהן כראש המועצה משנת 1991 עד לפטירתו בינואר 2017, ריפמן היה הראשון שכיהן כמה קדנציות רצופות, בין השאר בגלל שבקדנציה הראשונה שלו בוטל ההסכם בין היישובים, שלא איפשר זאת. (ריפמן היה נשוי לטליה, בתו של יהודה דרור). בתקופתו קמה באר מילכה (ב-2006). ריפמן הגדיל וסידר את המועצה.

שלב נוסף בהתיישבות במקום החל בשנות ה-2000, עת החלה תנועת אור לכוון גרעיני התיישבות של חילונים ודתיים לנגב. במסגרת זאת קמו ברמת הנגב מרחב עם ובאר מילכה, חודשה ההתיישבות ברתמים והוקם היישוב שיזף. מ-2017 ראש המועצה הוא ערן דורון.

רשימת ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה זמן הכהונתו יישוב מגוריו
יוחנן זריז 19541956 משאבי שדה
יהודה דרור 19571959 רביבים
עודד ברזילי 19601962 רביבים
יהודה דרור (בשנית) 19631964 רביבים
חגי אבריאל 19641969 משאבי שדה
יהושע לבבי 19701971 רביבים[9]
יעקב כהן 1972 - 1975 משאבי שדה[10]
רפי בכרך 19761977[11][12] שדה בוקר
יעקב יוגב 19781982 רביבים
משה חקלאי 19831987[13] משאבי שדה[14]
רפי בכרך (בשנית) 19881990 שדה בוקר
שמואל ריפמן 1991 עד לפטירתו בינואר 2017 רביבים
ערן דורון מ-2017 מדרשת בן-גוריון

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ פרופיל מועצה אזורית רמת הנגב באתר הלמ"ס
  3. ^ שתי נקודות, חלוצה ואופקים, הוקמו בנגב, הצופה, 20 בנובמבר 1947
  4. ^ ש. קפלן, משאבי שדה ורביבים נאבקים על הנגב, על המשמר, 10 ביולי 1953
  5. ^ פ. יורמן, ממלכתו של יוחנן זריז, דבר, 2 בספטמבר 1955
  6. ^ דף הנצחה באתר קיבוץ רביבים
  7. ^ ביטאון המועצה, 2011
  8. ^ יוקם מושב חדש באזור הר הנגב, דבר, 11 באוגוסט 1972
  9. ^ מודעת אבל על יהושע לבבי
  10. ^ דורש פיקוח על כביש משאבי שדה-רביבים, דבר, יום רביעי, יולי 17, 1974; עמוד 5
  11. ^ צבי אילן, אטד יאחז ברמת הנגב, דבר, 30 בינואר 1977
  12. ^ ראיון עם רפי בכרך ומרעיו
  13. ^ אמיר רוזנבליט, דאגת חקלאי הנגב, דבר, 25 בדצמבר 1983
    דאגה ביישובי רמת הנגב בשל שני מנשי מיקוש, אמיר רוזנבליט, דבר, יום רביעי, אפריל 06, 1983; עמוד 3
  14. ^ שדה שבנגב, משולם עד, דבר, יום שישי, מאי 09, 1980; עמוד 17
  15. ^ Fellows, David (26 באוגוסט 2018). "It’s Official: Ramat HaNegev, Israel Is Boulder’s New Sister City". Boulder Jewish News (באנגלית).