מועצה אזורית עמק חפר
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 44 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] | 2 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | גלית שאול | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1940 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 42,545 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[1] | 54 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.6% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.35 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 334 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[1] | 200 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 127,420 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 29 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
8 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 32 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4651 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 33 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל מועצה אזורית עמק חפר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
www.hefer.org.il |
מוֹעָצָה אֲזוֹרִית עֵמֶק חֵפֶר היא מועצה אזורית באזור השרון של מחוז המרכז בישראל, השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה בדרום.
המועצה הוקמה בשנת 1940 וכיום יש בה 43 יישובים והיא משתרעת על כ-130,000 דונם ואוכלוסייתה מונה למעלה מ-43,000 תושבים.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית עמק חפר 42,545 תושבים (מקום 54 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.6%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 83.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 15,073 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[6]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדמות עמק חפר נקנו על ידי יהושע חנקין בשליחות קק"ל בשנת 1927, לאחר שיהודי ויניפג תרמו כמיליון דולר לצורך זה. עורך הדין הערבי עווני עבד אל-האדי סייע לחנקין ברכישת האדמות שהייתה כרוכה בפינוי אריסים ובמתן פיצוי, מחד גיסא, ומאידך גיסא, דרש מהנציב העליון לאסור על מכירת קרקעות ליהודים[7].
ראשיתה של המועצה בוועד גוש יישובי עמק חפר שייצג את יישובי עמק חפר ללא סמכויות מוניציפליות החל משנת 1934. הוועד עסק בעיקר בייצוג הגוש מול מוסדות הממשלה והועד הלאומי, פעילות נגד מלריה, סלילת דרכים וטיפול בנחל אלכסנדר[8]. בתחילת שנת 1938[9], במסגרת פעילות ממשלת המנדט להקמת מועצות מקומיות ליישובים היהודיים, הוחל בדיונים על הקמת מועצה מקומית שתקיף את כלל יישובי עמק חפר, יוזמה ראשונה מסוגה אז בארץ ישראל. הדיונים התקדמו בעצלתיים ונסובו בין השאר על הסמכויות שיישארו בידי היישובים אל מול אלו שיוענקו למועצה המקומית, על רקע הצורות השונות של היישובים, קיבוצים, מושבים ומושבות וההשתייכויות שלהם לגופי התיישבות שונים. על פי הצעה שנדונה במרץ 1939, ענייני שמירה, בריאות ודרכים יהיו בידי המועצה, בעוד ענייני התיישבות, חינוך ובריאות יהיו בידי כל יישוב[10]. במרץ 1940 הוקמה המועצה בה הוענקה זכות הצבעה לכל תושב מגיל 20 ומעלה המתגורר במקום מעל שישה חודשים, חידוש לעומת מועצות כפריות אחרות בהן זכות הצבעה הותנתה בבעלות על קרקע[11].
בדצמבר 1940 כללה המועצה 18 יישובים חקלאיים ו-4 יישובי פועלים שהשתרעו על שטח של 30,700 דונם והתגוררו בהם 4000 תושבים[12]. בתחילת 1946 הוחלט עקרונית על צירוף אזור ואדי קובני שכלל אז המושב בית הלוי למועצת עמק חפר[13] והדבר יצא אל הפועל באוקטובר 1947[14]. לאחר הקמת המדינה, באוגוסט 1948 היו במועצה כ-1,300 יחידות משק, כ-900 במושבים ועוד כ-400 בקיבוצים[15]. בדצמבר 1948 הוחלט לצרף אל המועצה עוד 55,000 דונם בהם היו היישובים הדרים, מרץ א, המעפיל וקאקון[16]. באוגוסט 1950 הורחב שוב שטח המועצה ונספחו אליה יד חנה, גן יאשיה, חניאל, בורגתא, עולש ובארותיים[17].
תיעוד תולדות המועצה המקומית עמק חפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במועצה המקומית עמק חפר פועלים לתיעוד תולדות המועצה ומייסדיה. הוקמו מרכז תיעוד, מוזיאון ומרכז מבקרים לצורך שימור תרבות תושבי המקום והנגשת המידע לציבור. במרכז התיעוד מפעילים בין היתר ארכיון לשימור של חומר תיעודי אודות המועצה[18]. במרכז התיעוד מנגישים באופן מקוון מסמכים, ידיעות מן התקשורת, סרטים וספרות בתחום ההיסטוריה של המועצה האזורית[19].
במרכז האקדמי רופין פועל פרויקט בשם "סיפורי חיים" שבו מתעדים סטודנטים ללימודי מדעי ההתנהגות את סיפורי חייהם של ותיקי עמק חפר. בפרויקט זה הסטודנטים נפגשים עם קשישים במרכזי יום בעמק חפר ושומעים מהם על חייהם ואירועים משמעותיים הנוגעים לאזור[20].
ראשי המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש המועצה הראשון היה חיים בן-צבי מכפר ויתקין שהיה ראש המועצה הראשון בארץ שעוד כיהן בראש הוועד של יישובי עמק חפר, והיה מעשרים החלוצים הראשונים בעמק. בן-צבי עמד בראש המועצה עד 1975, עם הפסקה במלחמת העולם השנייה בה התגייס לצבא הבריטי ולחם באיטליה, בתקופה זו כיהן כראש המועצה אהרון ברעם מעין החורש. בין 1975 ל-1995 עמד עמוס דגני מכפר ויתקין בראשות המועצה. דגני היה סגנו של בן-צבי והחליף אותו באמצע הקדנציה. דגני נבחר לראשונה בזכות עצמו בשנת 1977. נחום איצקוביץ' מגבעות זייד עמד בראש המועצה בין 1995 ל-2006. איצקוביץ' הביא תנופת פיתוח חדשה למועצה האזורית, תוך שמירה על אופיו הכפרי של האזור. איצקוביץ' חנך בעמק גן תעשייתי על שם חיים בן-צבי. איצקוביץ' התפטר מראשות המועצה עם מינויו למנכ"ל משרד התיירות. באוקטובר 2006 נכנס רני אידן ממכמורת לתפקיד ראש המועצה. הוא נבחר לתקופת כהונה נוספת ללא מתמודדים מולו בינואר 2009.
בבחירות לראשות המועצה באוקטובר 2018 ניצחה ד"ר גלית שאול מחגלה את רני אידן ובכך הפכה לראש המועצה האישה הראשונה בתולדות העמק.[21]
אזורים הגובלים במועצה האזורית עמק חפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדרום: נתניה, צומת השרון, כפר יונה ומועצה אזורית לב השרון.
בצפון: חדרה ויישובי המועצה האזורית מנשה.
במערב: הים התיכון.
יישובי המועצה האזורית עמק חפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר | צורת היישוב | יישוב | שנת הקמה | אוכלוסייה |
---|---|---|---|---|
1 | מושב | אביחיל | 1932 | 1,391 |
2 | מושב | אחיטוב | 1951 | 1,105 |
3 | מושב | אלישיב | 1933 | 715 |
4 | מושב | אמץ | 1949 | 860 |
5 | מושב | בארותיים | 1949 | 1,179 |
6 | מושב | בורגתא | 1949 | 1,153 |
7 | קיבוץ | בחן | 1954 | 1,147 |
8 | מושב | בית הלוי | 1945 | 834 |
9 | מושב | בית חרות | 1933 | 918 |
10 | מושב | בית ינאי | 1933 | 378 |
11 | מושב | בית יצחק | 1940 | 2,134 |
12 | מושב | ביתן אהרון | 1936 | 167 |
13 | יישוב קהילתי | בת חן | 1967 | 407 |
14 | יישוב קהילתי | בת חפר | 1996 | 5,159 |
15 | מושב | גאולי תימן | 1948 | 357 |
16 | קיבוץ | גבעת חיים איחוד | 1952 | 1,198 |
17 | קיבוץ | גבעת חיים מאוחד | 1932 | 1,064 |
18 | מושב | גבעת שפירא | 1958 | 423 |
19 | מושב | גן יאשיה | 1949 | 1,040 |
20 | מושב | הדר עם | 1933 | 686 |
21 | קיבוץ | המעפיל | 1945 | 870 |
22 | קיבוץ | העוגן | 1947 | 965 |
23 | מושב | חבצלת השרון | 1935 | 474 |
24 | מושב | חגלה | 1933 | 864 |
25 | יישוב קהילתי | חופית | 1955 | 815 |
26 | מושב | חיבת ציון | 1933 | 875 |
27 | מושב | חניאל | 1950 | 916 |
28 | מושב | חרב לאת | 1947 | 940 |
29 | יישוב קהילתי | יד חנה | 1950 | 1,009 |
30 | מושב | כפר הרא"ה | 1933 | 1,438 |
31 | מושב | כפר ויתקין | 1933 | 1,998 |
32 | מושב | כפר חיים | 1933 | 629 |
33 | מושב | כפר ידידיה | 1935 | 749 |
34 | מושב | כפר מונאש | 1946 | 913 |
35 | מושב | מכמורת | 1945 | 1,506 |
36 | קיבוץ | מעברות | 1933 | 997 |
37 | קיבוץ | משמר השרון | 1933 | 627 |
38 | מושב | עולש | 1949 | 1,192 |
39 | קיבוץ | עין החורש | 1931 | 874 |
40 | יישוב קהילתי | צוקי ים | 1956 | 296 |
41 | יישוב קהילתי | שושנת העמקים | 1951 | 489 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית עמק חפר
- אתר המועצה
- פרופיל מועצה אזורית עמק חפר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ פרופיל מועצה אזורית עמק חפר באתר הלמ"ס
- ^ תום שגב, ימי הכלניות: ארץ ישראל בתקופת המנדט, עמ' 225
- ^ נ. מלצן, כפר ויתקין, דבר, 21 באפריל 1938
- ^ מר פולוק מבקר בנתניה, דבר, 20 במרץ 1938
- ^ לקראת מועצה כפרית לכל יישובי עמק חפר, דבר, 1 במרץ 1939
- ^ מאמר היום, דבר, 22 במרץ 1940
- ^ מועצת עמק חפר, חוקתה ותפקידיה, דבר, 22 בדצמבר 1940
- ^ כינוס המועצה האזורית של עמק חפר, הצופה, 3 בפברואר 1946
- ^ עמק חפר, הַבֹּקֶר, 27 באוקטובר 1947
- ^ יישובי עמק חפר תובעים תוספת קרקע, על המשמר, 24 באוגוסט 1948
- ^ עמק חפר יכלול 95 אלף דונאם, על המשמר, 27 בדצמבר 1948
- ^ הורחב שטח שיפוט עמק חפר, הַבֹּקֶר, 8 באוגוסט 1950
- ^ ארכיון ומרכז תיעוד לתולדות העמק, באתר המועצה האזורית עמק חפר
- ^ מרכז התיעוד של עמק חפר - הארכיון ההיסטורי, באתר ארכיון עמק חפר
- ^ כתבה על פרויקט סטודנטים לתיעוד חיי הקשישים בעמק חפר
- ^ "בחירות 2018". נבדק ב-2018-10-31.
|
מועצות אזוריות בישראל | ||
---|---|---|
מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
אזור יהודה והשומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון |
מחוז המרכז | ||
---|---|---|
נפות | נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות |
לחצו כדי להקטין חזרה |
ערים | אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה | |
מועצות מקומיות | אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד | |
מועצות אזוריות | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון • מכבים-רעות |