מורינגה מכונפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgמורינגה מכונפת
מורינגה מכונפת
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צלפאים
משפחה: מורינגיים
סוג: מורינגה
מין: מורינגה מכונפת
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Moringa oleifera

מורינגה מכונפת (שם מדעי: Moringa oleifera) הוא מין עץ בסוג מורינגה.

מורינגה כלולה במשפחת המורינגיים, המכילה סוג יחיד עם 13 מינים. מורינגה היא עץ טרופי שמסוגל לגדול על מעט מים ולשרוד בתנאי בצורת.

זהו עץ בינוני עד גבוה, מהיר צימוח עם מבנה עץ אוורירי. בעל תפרחות לבנות ריחניות, מניב שעועיות גדולות וארוכות אותן ניתן לבשל ברטבים ומרקים. את שורשיו גם אוכלים וטעמם מזכיר חזרת חריפה. העלים נאכלים טריים או מבושלים.

כל חלקי העץ מכילים כמויות גדולות של ויטמינים, בעיקר A ו-C, חלבון מלא ומינרלים רבים כגון ברזל וסידן.

המורינגה המכונפת היא קרובת משפחה של מורינגה רותמית, הגדלה בנאות המדבר של עין גדי וסביבתה.

מורינגה מכונפת הובאה לארץ בעיקר על ידי עולים מהודו ועל ידי עובדים זרים ממזרח אסיה, שמוקירים אותה מארצות מוצאם על סגולות הרפואה העממית שלה. המורינגה היא עץ ירוק עד, המגיע בבגרותו לגובה של כ-8 מטרים וידוע ברחבי העולם כמזון על ולו שימושים רבים ברפואה עממית. מקורו של עץ המורינגה במורדות הרי ההימלאיה שבצפון הודו והוא נפוץ כיום ברחבי הודו כולה, דרום-מזרח אסיה, מרבית ארצות אפריקה ומרכז ודרום אמריקה. בחלק גדול מאזורים אלו מגדלים את המורינגה לצרכים חקלאיים (מזון) ורפואיים מזה אלפי שנים. העצים נגדמים בגובה של כשני מטרים, כך שהתרמילים והעלים נשארים בהישג ידו של המגדל.

בישראל, עץ המורינגה נשיר מותנה טמפרטורה ומתחת ל15 מעלות צלסיוס עליו נושרים והוא נכנס לתרדמת חורף וחוזר ללבלב עם בוא האביב.

בעבר סברו כי המורינגה שייכת למשפחת הקטניות, אולם בדיקות מעמיקות שבוצעו מצאו כי היא שייכת למשפחה נפרדת, העומדת בפני עצמה, ומראה קרבה גנטית מסוימת לפפאיה.

לעץ המורינגה תרמילים מוארכים ודקים בצבע ירקרק-חום, ומכאן שמו: " drumstick tree" (עץ מקלות התיפוף). ניתן לאכול את התרמילים הצעירים לאחר בישול קצר במים. בתוך התרמילים זרעים, הניתנים לאכילה לאחר בישול או קלייה קצרים, והמזכירים בטעמם אפונת גינה. מזרעים יבשים מפיקים את שמן המורינגה הידוע בתכונותיו להקלה בנגעי עור ולהזנת השיער. ( מכיל חומצה בהנית, behenic acid). לעלים הירוקים ניחוח דק, המזכיר עדשים או בוטנים. הם ניתנים לאכילה מבושלים או טריים, וטעמם מעט מריר וחריף. פרחי המורינגה אכילים גם הם ובטיגון קל טעמם מזכיר פיטריות.

כיום מגדלים מורינגה במקומות שונים ברחבי הארץ כגון כפר חיים, בשרון, בקיבוץ עין השופט שבצפון, ובמקומות נוספים.

גידול המורינגה לעלים ופירות משמש בעיקר לענף תוספי התזונה ומוצרי קוסמטיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]