כפר חיים
 הכניסה לכפר-חיים
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 13 מטר |
| תאריך ייסוד | 1933 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 633 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 517 תושבי ישראל |
(למפת נתניה רגילה)   כפר חיים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
כְּפַר-חַיִים הוא מושב בעמק חפר ליד העיר נתניה, המשתייך מוניציפלית למועצה אזורית עמק חפר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחנוכה, 1925, התכנסה קבוצה של פועלי מושבות בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, והיניחה יסוד לארגון התיישבות חקלאית.[3] רוב חבריה היו יוצאי פולין ורוסיה, שעבדו בפרדסים ביבנאל, ואחר כך בהרצליה, בגן רש"ל. המייסדים שהקימו את הכפר ,היו חברי 'ארגון להתיישבות חקלאית בנגב', שהוקם בשנת 1926 במקווה ישראל, וארגון 'הכפר', שהוקם בשנת 1926 בראשון לציון.
בתחילה, שאפו חברי ארגון "הנגב" להתיישב בנגב, אך בהמשך הוצע לגרעין המייסד לעבד את משק חולדה. בעת זו, המשק הותקף על ידי עשרות פורעים בפרעות תרפ"ט וחבריו נאלצו לנטוש את המקום. השנים הבאות היו שנות משבר לארגון. רבים מחבריו נואשו מהתיישבות, ואז הוחלט על הצטרפותם לארגון "הכפר". חברי ארגון זה היניחו את היסוד להקמת כפר החורש אך מספרם היה מועט ולכן הוצע להם להצטרף לארגון "הנגב".
לחברי הארגון המשותף, הוצע בהתחלה להתיישב באזור עמק זבולון, אולם בגלל תנאי הקרקע, הוחלט לוותר על המקום. כאשר התפתחו יישובים חדשים בעמק חפר, הוחלט להתיישב באזור זה.
כפר חיים החל את קיומו בלי עזרת מוסדות ההתיישבות.[4]
ב-16 ביוני 1933, עלתה פלוגת החלוץ של הקבוצה למקום שיועד לה בעמק חפר- עשרים איש, הקימה צריף דירה והחלה בחריש ראשון. המושב נקרא על שם חיים ארלוזורוב, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. שנרצח בתל אביב-יפו בערב בו עלה היישוב לקרקע.
החברים שעלו לראשונה על הקרקע התפרנסו בעיקר מעבודתם כשכירים, בעיקר מחברת "יכין" שהכינה בעמק חפר שטחים למטעים. כשחידשה קרן היסוד את פעילותה, הגיע גם תורו של כפר חיים. ביום 14.8.35 הונחה אבן הפינה לבנין הראשון- הבניין מעל הבאר, כשבאחת מקומותיו שכנה המרפאה.
עד לחפירת הבאר והקמת מגדל המים, הובאו המים בחביות מהמעיין ליד קיבוץ מעברות.[5]נבנו גם צריפים ששימשו את תלמידי בית הספר וגני הילדים והיו ראשית מפעל החינוך בכפר חיים ומאז גדל היישוב והתרחב. בשנת 1939 כבר נמנו ביישוב 209 תושבים ב-62 משקים[6]. תחילה פיתחו המתיישבים מטעי הדר בלבד, ובהמשך גיוונו בענפי משק נוספים. עם התרחבות המשק, הפסיק רוב חברי הכפר את עבודתו השכירה, והתפנה לפיתוח המשקים הפרטיים בכפר. המושב חולק לשבעים חלקות, וכל משפחה בנתה את ביתה. בשלב הראשון קבלה כל משפחה פרה, לול תרנגולות ו"חצי סוס".[5]
בגבול של קיבוץ מעברות נטעו מתיישבי הכפר שבעים שורות של עצי אקליפטוס לגידול סנאדות, להדליה ולבנית סככות.[5]כל חבר השקה את "שורתו" בעזרת חביות מים על גבי עגלה. במלחמת העצמאות נבנו כאן האנגרים להרכבת מטוסי קרב, ששרידיהם עדיין נראים בשטח.
" ח"י חלוצים, עלינו לכבוש את אדמת המריבה בשטח המזרחי של עמק חפר. במתי מעט וברכוש דל עלינו לשטח שכולו היה ביצה ושממה. היום משתרע כפרנו על שטח של 1500 דונם...( מתוך מגילת היסוד. 1943)[5]
סיפורו של המגדל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגדל המים היה אחד המבנים הראשונים בכפר.[5]חוץ מייעודו המקורי שימש המגדל כעמדת מגן לימי חרום (מאורעות תרצ"ו). בקומה השלישית היה מחסן נשק ועל הגג הייתה עמדת תצפית. היום משמש המגדל כמוזיאון.
מאז הקמת הכפר, התבססה החקלאות בו על רפתות, גידולי פרחים, מטעי פרי ולולי תרנגולות. עם השנים ,הרפתות הוצאו אל מחוץ לכפר ומרבית החקלאות כבר אינה קיימת.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כפר חיים בתקופת המנדט הבריטי, מתוך "פרויקט עדות"
כפר חיים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אהרן גרץ, עמק חפר, מועתה אזורית עמק חפר: לא צוין, 1956, עמ' 153-154
- ^ אהרן גרץ, עמק חפר, מועצה אזורית עמק חפר, 1956, עמ' 153-154
- ^ 1 2 3 4 5 ד"ר מיכה אסף, עמק חפר, סיפורו של מקום, מועצה אזורית עמק חפר: לא צוין, 2018, עמ' 168
- ^ מושבי העובדים בשרון ובעמק חפר, דבר, 25 בספטמבר 1939
| ||||||||||||||
