לדלג לתוכן

דני רובס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ נא לדון בדף השיחה תחילה על הסרות בסדר גודל כזה
שורה 1: שורה 1:
{{מוזיקאי
{{אישיות משחק
|שם= דני רובס
|תמונה=[[קובץ:Mati Seri.jpg|250px|מתי סרי, 2013]]
|תמונה = [[קובץ:Danny Robas es.jpg|250px]]
|תאריך לידה=[[25 בדצמבר]] [[1952]]
|כיתוב=
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|תאריך לידה = [[24 בדצמבר]] [[1957]]
|עיסוק=}}
|מקום לידה = {{דגל|ישראל}} [[קיבוץ שובל]], [[ישראל]]
[[קובץ:זהו זה - סרי גוב מושונוב בר-אבא.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מנחי זהו זה מימין לשמאל, מתי סרי, [[גידי גוב]], [[מוני מושונוב]] ו[[שלמה בר אבא]], שנים 1982-1980]]
|מוקד פעילות=
'''מתי סרי''' (נולד ב[[ירושלים]] ב-[[25 בדצמבר]] [[1952]]) הוא [[שחקן]], [[מנחה טלוויזיה]], [[מדבב]] ו[[זמר]] [[ישראל]]י.
|שנות פעילות = [[1983]]–הווה
|סוגה = [[מוזיקת פופ|פופ]], [[רוק (מוזיקה)|רוק]]
|סוג קול=
|עיסוק=
|כלי נגינה=
|חברת תקליטים=
|שיתופי פעולה בולטים=
|אתר אינטרנט=
|סיווג = זמר}}
'''דני רובס''' (נולד ב-[[24 בדצמבר]] [[1957]]) הוא [[זמר-יוצר]], [[פזמונאי]], [[מלחין]], [[מוזיקאי]] ו[[מעבד מוזיקלי]] [[ישראלים|ישראלי]].


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
רובס נולד בקיבוץ [[שובל (קיבוץ)|שובל]] לאבא יוצא [[מרוקו]] ואמא ילידת [[מצרים]], גדל והתחנך ב[[רחובות]]. עם גיוסו ל[[צה"ל]] שובץ ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]], סיים את מסלול ההכשרה ל[[לוחם|לוחמים]] ושובץ בגדוד תותחנים. הוא יצא ל[[קורס קצינים]] ועם סיומו שב לגדוד. בהמשך שימש מפקד [[סוללה (צבא)|סוללה]]{{הערה|1={{mako|ניב שטנדל|קרב האיתנים: שריון נגד תותחנים|d6133351c772131006|pzm-soldiers/best-unit|14 ביולי 2011}}.}} והשתחרר בדרגת [[סגן]]. בתחילת שירותו ב[[מילואים]] המשיך לשרת כקצין תותחנים, אך לאחר מספר שנים הפך לזמר מילואים וכן לבוחן עבור הלהקות הצבאיות.
נולד בשם '''מתתיהו סרי לוי'''. אחיו הוא נגן [[כלי הקשה|כלי ההקשה]] [[גדי סרי]]. בצבא שירת בצוות בידור ב[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]].


אחיו הצעיר יואב נפטר מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] בהיותו חייל, במהלך מלחמת לבנון. רובס כתב עליו את השירים "מחר הוא יחזור" ו"[[מכתב קטן]]". את שני השירים הוא התקשה לבצע בהתחלה בעצמו ולכן מסר אותם ללהקה צבאית{{הערה|1="[https://music972.bandcamp.com/track/--499 מכתב קטן]" באתר הבנדקמפ של רובס. המידע מופיע גם בחוברת אלבום ההופעה שלו "נוסע על כביש מהיר" (2013).}}.
סרי למד במגמה לבימוי סרטים של [[קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות|קמרה אובסקורה]].


== קריירה ==
==קריירה מוזיקלית==
את דרכו המוזיקלית החל רובס כ[[גיטריסט]] ליווי לזמרים מצליחים ביניהם [[אריק סיני]], [[מתי כספי]] (כנגן באלבומו "[[שירים במיץ עגבניות]]") ו[[שלמה ארצי]] (השתתף כנגן באלבומיו "[[מקום (אלבום)|מקום]]", "[[תרקוד]]", "[[לילה לא שקט]]" ו"[[חום יולי אוגוסט]]"). חשיפתו הטלוויזיונית הראשונה של רובס הייתה ב-[[1980]], בתוכנית "[[עוד להיט]]" כזמר הליווי של [[עדנה לב]] ב[[קליפ]] לשירה "אחרת"{{הערה|שם=MOOMA|1=[https://web.archive.org/web/20160303203329/http://mooma.mako.co.il/artist.asp?ArtistId=1852 דני רובס], MOOMA באתר ארכיון האינטרנט}}.
הוא השתתף בהצגות רבות ב[[תיאטרון]], ביניהן "המלך" – שם שיחק בתפקיד הראשי את דמותו של [[זוהר ארגוב]], "חלום אחר", "ללכת עד הסוף", "[[אדם הוא אדם]]", "יש לי כנרת", "ילדי הירח", "מקום אחר", "אחד משלנו", "[[ינטל]]", "[[חתונת הדמים]]", "הלב הלבן", "מפעל חייו", "עסק משפחתי", "[[מעגל הגיר הקווקזי]]", "[[הזמן הצהוב]]", "בן אדם", "[[ספר הג'ונגל]]", "[[הסוחר מוונציה]]" ועוד.


בשנת [[1989]] הופיע במופע חד פעמי לילדים בשם "הפסטיבל" ובו שר עם בנותיו גל ורוני את השיר "בכפר קטן ליד ההר". השיר זכה להשמעות ברדיו ואף צולם ל[[הערוץ הראשון|ערוץ הראשון]], אולם לא יצא עדיין על גבי [[תקליטור]].
בנוסף, שיחק ב[[סרט קולנוע|סרט]]י ה[[קולנוע]] "[[חמש חמש]]", "[[יהושע יהושע]]", "נקודת ראות", "[[מקס ומוריס]]", "[[רק כלבים רצים חופשי]]" ו"קופסה שחורה" אשר מבוסס על ספר ב[[קופסה שחורה (ספר)|אותו שם]], ובתפקידי אורח בסרטים האמריקאים [[רמבו 3]] ו[[הבריחה מערב הסעודית]].


בשנים [[1999]]-[[1997]] שימש רובס כמנהל האמנותי של [[פסטיבל ערד]].
בשנים [[1981]]–[[1983]] היה סרי אחד ממנחי התוכנית "[[זהו זה!]]" ב[[הטלוויזיה החינוכית|טלוויזיה החינוכית]] (באותה תקופה הוא הופיע גם בפרק ה-8 של הסדרה "[[בלי סודות]]"). בשנים [[1991]]–[[1993]] השתתף בתוכנית "[[העולם הערב]]" ב[[ערוץ 2 הניסיוני]] ובה גילם בין היתר את דמותו של [[סדאם חוסיין]]. בשנים [[2001]]–[[2004]] השתתף בסדרת הטלוויזיה "[[הילדים מגבעת נפוליאון]]". בשנת [[2003]] גילם את אודי גבע ב[[טלנובלה]] "[[משחק החיים (טלנובלה)|משחק החיים]]"
ובשנת [[2007]] השתתף בסדרה "[[הכל דבש]]".


ב-[[1999]] השתתף רובס בהרכב "4X4" ("ארבע על ארבע") יחד עם [[אורי הרפז]], [[דני ליטני]] ו[[יואל לרנר (זמר)|יואל לרנר]]. לאחר הוצאת אלבומם, שלא זכה להצלחה, ופירוק ההרכב, המשיך להופיע עם ליטני במופע משותף שבו שרו השניים ממיטב שיריהם.
בשנת [[1997]] הוציא סרי את אלבומו הראשון "באים ונאספים", בהפקתו המוזיקלית של [[ירוסלב יעקובוביץ']]. בין שיריו: "נגן", "זכות הציבור" ו"הינך יפה".
בשנת [[2012]] הוציא סרי אל האלבום "שנסון תל אביבי", בו הוא מבצע שנסונים שתורגמו לעברית ובוצעו בעבר, כגון "אהבה בת עשרים", "השחקן" ו"בנמל באמסטרדם", וכן שיר חדש בשם "הלב הלבן" המבוצע בשיתוף עם ביתו גל סרי.


רובס ידוע באהבתו ללהקת [[הביטלס]] והוא נוהג לבצע כמה משיריהם בהופעותיו. בשנים [[1994]]-[[1993]] העלה מופע בשם "שיהיה", שהוקדש כולו לשירי הלהקה בתוספת השיר "[[רכבות 68-80-88]]", שכתב לזכר [[ג'ון לנון]]. במופע ליוו אותו הקלידן [[דובי אנגלר]] והגיטריסט [[עמית יורגנסון]]. ב[[שנות האלפיים]] חזר להופיע מדי פעם במופע משירי ה[[הביטלס|ביטלס]] בשם "דני רובס שר ומספר ביטלס", לעיתים עם יורגנסון, ובשנים האחרונות גם עם אשתו הנוכחית [[אילאיל תמיר]] ובתו רוני רובס כזמרות ליווי. ב-1999 השתתף רובס בקונצרט שנערך על ידי [[ג'ורג' מרטין|סר ג'ורג' מרטין]] [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|והתזמורת הפילהרמונית הישראלית]] שעסק בשירי ה[[הביטלס|ביטלס]].
בפעילות הדיבוב, סרי דיבב את גיבור הסדרה "[[חוש חש הבלש]]" (שבהמשך ניתן ל[[שי זורניצר]] ואחריו [[עפרון אטקין]]), וגם דיבב ב"[[היי! בינבה]]", "[[דן דין השופט]]", ולאחרונה בסדרה לערוץ הופ "[[הנסיכה הקטנה (סדרת טלוויזיה, 2006)|הנסיכה הקטנה]]". בשנת [[2015]] הוא דיבב את הנחש בסרט האנימציה "[[הנסיך הקטן (סרט, 2015)|הנסיך הקטן]]". החל משנת 2018 הוא מגלם מיני תפקיד בסדרה "שרופים" שבערוץ טדי,בה בוא מגלם את בעל הבית של קבוצת הכדורגל "בני יהודה תל אביב" העונה לשם דלומי.


פרט לשירים שביצע בעצמו, רובס כתב, הלחין ועיבד שירים לאמנים רבים, ביניהם [[אריק סיני]] ("אחת מהבוהמה", ו"עכשיו" שרק כתב את המילים), [[אילנית]] ("סרט בשחור לבן" לאלבומה "סרט בשחור לבן"), [[נורית גלרון]] ("מה אתה חושב?" לאלבום "נגיעה אחת רכה"), [[סקסטה (להקה)|סקסטה]] ("חנות צעצועים", ל[[פסטיבל שירי הילדים]] מספר 13), [[ורדינה כהן]] (כל השירים באלבומה הראשון "נוסעת בעקבות האהבה"), [[הראלה בר|הראלה בֵר]] ("יושבת על מזוודה" ו"דרך הים", שהולחן למילותיה של [[רוני ערן]]) ו[[אופירה יוספי]]. הוא אפילו כתב או הלחין מספר שירים שרובם לא הצליחו, ל[[דוגמנית]] ו[[איש עסקים|אשת העסקים]] [[פנינה רוזנבלום]]. הידוע מהם הוא "תמיד אישה", איתו התמודדה רוזנבלום ב[[קדם אירוויזיון]] [[1983]] והגיעה למקום האחרון. למרות שרובס כתב והלחין את השיר הקרדיט היה של רוזנבלום בלבד.
משנת 2008 מגיש סרי את פינת פרשת השבוע בתוכנית "ערב חדש".

==רדיו וטלוויזיה==
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] השתתף רובס בתוכנית ה[[רדיו]] "[[מה יש]]" שהגישו [[אברי גלעד]] ו[[ארז טל]] ב[[גלי צה"ל]], בתפקיד ג'ימי אוחנה - זמר השר בגרסה [[פרודיה|פרודית]] שירים בתרגום לא נכון ושירי שטות, ולתיאורו "שר נכסי בקר נחושת ([[נכס צאן ברזל|נכסי צאן ברזל]]) של הזמר העברי". בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הגיח לכמה הופעות אורח ב[[תוכנית טלוויזיה|תוכנית הטלוויזיה]] של השניים "[[העולם הערב]]" (בתפקידים אחרים). רובס נוהג להפגין הומור גם בהופעותיו.

ב-[[1992]] הופיע רובס בתוכנית "[[פרפר נחמד]]".

ב-[[1993]] הופיע רובס בתוכנית ל[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]], עם השיר "אחי אחי", שהלחין רובס למילים של [[אהוד מנור]].

ב-[[1994]] השתתף רובס בתוכנית "[[הופה היי]]" עם שתי בנותיו גל ורוני וביצע בה את השיר "בכפר קטן".

רובס השתתף למשך תקופה קצרה בתוכנית הטלוויזיה "[[רואים 6/6]]" וכמו כן החליף את [[גידי אורשר]] והגיש את פינת הקולנוע בתוכנית "[[זהו זה!|זהו זה]]" ב[[הטלוויזיה החינוכית|טלוויזיה החינוכית]].

ב-[[1997]] הגיש רובס ב[[ערוץ 2]], כשלוח השידורים היה שייך ל[[טלעד]], תוכנית לילדים בת 7 פרקים בשם "[[שמח עד הגג]]". התוכנית עסקה ב[[חגי ישראל]] וכל פרק שודר בזמן החג שבו הוא עוסק. בתוכנית שיחק רובס לצידן של ה[[בובה|בובות]] "ששון ושמחה", סיפר סיפור על כל חג, שוחח עם ילדים על החג ושר שירים מוכרים ובעיקר מקוריים (שאת רובם כתב [[חנוך רעים]]), על החג שבו עוסק הפרק.

בשנת [[2007]] חזר להגיש את התוכנית "[[ציפורי לילה]]" ב[[גלי צה"ל]] מדי מוצאי שבת, תוכנית אותה הגיש בעבר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. התוכנית חולקה לשניים: בשעה הראשונה השמיע רובס שירים אהובים עליו ולחלקם סיפר את הסיפור העומד מאחוריהם; השעה השנייה הוקדשה לאלבום שלם של אמן אהוב ורובס סקר את שירי האלבום והשמיע אותם במלואם. התוכנית ירדה באפריל [[2010]]. רובס התארח בתוכנית שהחליפה אותה, "ציפורי לילה מתגעגעות", עם [[שחר סגל (מגישה)|שחר סגל]] ו[[רועי בר נתן]], באוגוסט של אותה שנה.

בשנת [[2009]] הגישו רובס והזמרת [[איה כורם]] בקביעות את תוכנית הטלוויזיה "[[דואט ישראלי]]" ב[[הטלוויזיה החינוכית הישראלית|חינוכית 23]]. בכל תוכנית התארחו מוזיקאים ישראלים לפגישה אינטימית עם כורם ורובס. הם שוחחו עם האורחים על מקורות ההשראה ועל תהליך היצירה ולעיתים ניגנו ושרו משיריהם של האורחים יחד איתם.

==אלבומים==
[[אלבום בכורה|אלבום הבכורה]] של רובס, "[[מסגרות]]", יצא בסוף [[1983]] בעיבודו ובהפקתו המוזיקלית של [[מתי כספי]]. מן האלבום זכורים במיוחד השירים "אני בא הביתה מהלילה" ו"דבר לא קרה". האלבום לא הצליח מבחינה מסחרית, והגיע למעמד [[אלבום זהב]] רק בתחילת [[2008]], כעבור כ-25 שנה, בעקבות הצלחת אלבומיו הבאים של רובס ובעקבות יציאת סט כפול הכולל את "מסגרות" ואת אלבומו השני.

אלבומו השני של רובס, "[[פנים ושמות]]", יצא ב-[[1987]] בהפקתו המוזיקלית של [[נתן כהן]]. האלבום הצליח יותר מן הקודם והגיע למעמד [[אלבום פלטינה]] למרות התנאים הקשים בהם הוקלט האלבום - קשיי מימון הכתיבו צוות מצומצם של נגנים שכלל רק את רובס בגיטרות ואת כהן בשאר הכלים{{הערה|שם=MOOMA}}. השירים הבולטים בו הם "פנים ושמות", "לא נרדמת תל אביב", "זה לא אני", "מחר הוא יחזור" ו"קטע מסוכן". בעקבותיו יצא רובס למסע הופעות ביחד עם "להקתו" - הקלידן [[דובי אנגלר]].

אלבומו השלישי של רובס, "[[בדרך אל האושר]]", יצא ב-[[1989]], וזכה להצלחה רבה אף יותר. השירים הבולטים בו הם "בדרך אל האושר", "הם לא ילמדו אף פעם", "משהו מקלקל לי הכול" ו"איך הוא שר", שיר שרבים חושבים שנכתב על הזמר [[זוהר ארגוב]] אך רובס הבהיר שהוא כתב את השיר על עצמו ואפשר שגם על זמרים נערצים שהידרדרו לסמים דוגמת [[ג'ניס ג'ופלין]] או [[ג'ים מוריסון]]{{הערה|{{nrg|רונן טל|איך הוא מאושר: דני רובס מספר על השנים הקשות שמאחוריו|366/160|11 במאי 2012|47|2}}}}. רובס זכה בתואר [[זמר השנה]], ויצא בהופעה עם להקה מלאה שכללה בנוסף לאנגלר גם בסיסט ([[אלי בקל]]), מתופף ([[רן ורד]]) וזמרת ליווי ([[שירלי יובל-יאיר]], שפתחה בהמשך בקריירה עצמאית). המופע הצליח מאוד, ורובס הופיע איתו גם בפני ישראלים בחו"ל.

אלבומו הרביעי של רובס, "[[בגוף ראשון]]", שיצא ב-[[1991]], הופק בהפקה "צנועה" ולא שִחזר את הצלחת האלבום הקודם. רק שיר אחד הצליח מתוכו וזה "[[רכבות 68-80-88]]", העוסק בזמר [[ג'ון לנון]] ובמותו. השירים נערכו ברצף אחד ללא הפסקה{{הערה|שם=MOOMA}} ול[[שדרן|שדרנים]] ברדיו ניתנה גרסה של האלבום שכללה רווחים במעבר בין השירים{{הערה|שם=MOOMA}}.

ב-[[1993]] הוציא רובס את אלבומו הרוקיסטי ביותר "[[ברושים וחמניות]]"{{הערה|שם=MOOMA}}, ויצא גם במופע בשם דומה. באלבום בלטו בעיקר השירים "גרעינים", "ברושים וחמניות", "הבן של הקוסם" וגרסת הכיסוי לשיר שכתב רובס ל[[אסתי כץ]] "אני מִדבר", במילים אחרות.

ב-[[1994]] הוציא רובס אוסף ראשון בשם "[[עשור! או שאני יורה...]]", אשר כלל לצד שיריו המוכרים הקלטה של השיר "[[לא נרדמת תל אביב]]" בהופעה חיה מ-1989 ב[[ערד]] וביצוע ראשון שלו לשיר "הצגה", שבוצע במקור על ידי [[להקת פיקוד הדרום]].

ב-[[1996]] הוציא רובס אלבום שישי במספר, "[[ככה אני אוהב]]" . האלבום זכה רק להצלחה של ממש אחר כך, למרות שירים בולטים כ"עץ בלי שורשים", "שפת הגוף", "בשבילה", "אני בא הביתה" והשיר המוכר ביותר מהאלבום, "[[מכתב קטן]]", שביצע רובס יחד עם [[אופירה יוספי]] והפך לשיר פופולרי בטקסי זיכרון.

רק ב-21 בפברואר [[2008]] הוציא רובס את אלבומו השביעי "[[משהו חדש מתחיל]]" בניהולו האמנותי וב[[מפיק מוזיקלי|הפקתו המוזיקלית]] של [[אורי זך]]. הסינגל הראשון מתוכו, שיר הנושא, שהלחין רובס למילים של אילאיל תמיר, אשתו הנוכחית, יצא ב-[[24 בדצמבר]] 2007 וזכה להצלחה - כחמישה מיליון צפיות ב[[יוטיוב]]. אחריו יצאו הסינגלים "את לא כאן איתי", שזכה להצלחה בינונית בלבד, "גילי" ו"אנחנו זמן עבר".

ב-[[28 בפברואר]] [[2013]] הוציא רובס [[אלבום הופעה]] ראשון, בשם "נוסע על כביש מהיר", המתעד את הופעתו במועדון "[[זאפה תל אביב]]". האלבום כולל גם הקלטת אולפן לשיר חדש שכתב והלחין רובס בשם "אני לא מפסיק להתרגש ממך". השיר זכה להצלחה רבה, כאשר הגיע לראש מצעדי הפזמונים השבועיים ב[[רשת ג']], ודורג במקום השלישי במצעד השנתי של התחנה. באלבום בנוסף בלטו גם החידושים לשירים: "מכתב קטן" אותו ביצע עם אשתו אילאיל תמיר ו"נוסעת בעקבות האהבה".

ב[[מרץ]] [[2014]] יצא אלבומו השמיני "האיש עם הגיטרה".

ב-30 באוקטובר 2017 יצא השיר הראשון מתוך אלבומו ה-11. את השיר כתב רובס בהקדשה לאמו. השיר נקרא "מוקפת באור".


==חיים אישיים==
==חיים אישיים==
רובס היה נשוי לדינה ולזוג שלוש בנות. בתו השנייה, [[רוני רובס]], מופיעה כזמרת ליווי בחלק מהופעותיו בשנים האחרונות.
היה נשוי לשחקנית [[שרית סרי]] ממנה נולדו לו שתי בנות: ליאור, שנהרגה בגיל 3 עת שביקרו בחנות ב[[כיכר המדינה]] כשנפלה בין הסורגים מהקומה השנייה לראשונה, ו[[גל סרי]], [[מדבבת]] וחברת [[תיאטרון צה"ל]]. לאחר מכן נישא לרונית ולהם בן משותף.

ב-[[4 ביוני]] [[2009]] נישא רובס בשנית, לזמרת [[אילאיל תמיר]], בתו של [[יהודה תמיר]] מלהקת "[[חלב ודבש]]"{{הערה|{{mynet||דני רובס התחתן בפראג|3726311|4 ביוני 2009}}}}, ולשניים בת ובן{{הערה|1=[http://hospitals.clalit.co.il/Hospitals/emek/he-il/News/Pages/DannyRobas.aspx דני רובס מוקיר תודה למרכז רפואי העמק], 13 ביוני 2011}}.

מתגורר כיום ב[[כפר קיש]].

==דיסקוגרפיה==
* 1983 - [[מסגרות]]
* 1987 - [[פנים ושמות]]
* 1989 - [[בדרך אל האושר]]
* 1991 - [[בגוף ראשון (אלבום)|בגוף ראשון]]
* 1993 - [[ברושים וחמניות]]
* 1996 - [[ככה אני אוהב]]
* 2008 - [[משהו חדש מתחיל]]
* 2014 - [[האיש עם הגיטרה]]
* 2016 - [[עכשיו זה שנינו]] (עם [[שלמה גרוניך]]) - הופעה
* 2018 - לקראת

===אוספים===
* 1994 - [[עשור! או שאני יורה...]]
* 2013 - [[נוסע על כביש מהיר]] (הופעה)

===מסגרות אחרות===
* 1999 - [[ארבע על ארבע]] (עם [[דני ליטני]], [[אורי הרפז]], [[יואל לרנר (זמר)|יואל לרנר]])


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=דני רובס}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי|https://www.confia.co.il/he/dannyrobas}}
{{פרופילי קולנוענים}}
{{פרופילי מוזיקאים}}
{{פרופילי מוזיקאים}}
* [http://www.23tv.co.il/595-he/duet_israeli.aspx דואט ישראלי] באתר [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית|חינוכית 23]]
* האתר הרשמי של מתי סרי http://matiseri.co.il/
* [http://www.youtube.com/playlist?list=PLE951D16459AD6642 שירי דני רובס] בערוץ הרשמי של NMC United Entertaimen באתר [[YouTube]]
* {{החינוכית||זהו זה! - פרקים מכל הזמנים|1003}}
'''כתבות וראיונות'''
* {{אורות|[[אורי מלמד]]|אוכלים כשר בסוויט-ארטס עם מתי סרי|187}}
* [http://www.matticaspi.co.il/collaborations/drobas.shtml דני רובס על העבודה המשותפת עם מתי כספי] באתר הבית של [[מתי כספי]]
* {{nrg|שגיא בן נון|מתי ראיתי ניצחתי: למתי סרי יש הרבה מזל|423/439|25 בדצמבר 2012|47|2}}
* {{nrg|[[כרמית ספיר ויץ]]|משפחת רובס המורחבת: חלב ודבש|894/942|25 במאי 2009|47|1}}
* {{iCast|[[שחר סגל (מגישה)|שחר סגל]] ו[[רועי בר נתן]]|דני רובס ב"ציפורי לילה מתגעגעות"|364713|372332|22 באוגוסט 2010}}
* {{iCast|[[קובי מידן]]|"אנשים בלילה" עם דני רובס|395226|406718|5 בדצמבר 2011}}
* {{ynet|אור ברנע|דני רובס: לנצח בדרך אל האושר|4158824|9 בדצמבר 2011}}
* {{ynet||דני רובס: "גם באסונות צריך למצוא את האור"|4190783|17 בפברואר 2012}}
* {{mako|אורית נבון|"שלמה ארצי? פוליקר? אני לא בנוי להגיע לשם"|0ab77a98e0de531006|weekend-articles|8 במרץ 2012}}
* מאיה מזרחי, [http://www.epochtimes.co.il/et/9450 כוחו של משורר], באתר [[אפוק טיימס]], 8 באפריל 2012
* {{nrg|רונן טל|איך הוא מאושר: דני רובס מספר על השנים הקשות שמאחוריו|366/160|11 במאי 2012|47|2}}
* דודו כהן ב[http://musaf.bac.org.il/column/thnvt-bzmn תחנות בזמן] עם [http://musaf.bac.org.il/article/mshhav-hdsh-hathyl משהו חדש התחיל] של דני רובס במוסף [[בית אבי חי]] 29 ביוני 2013
* {{הארץ|בן שלו|דני רובס: אמן של אמצע הדרך|1.2072163|27 ביולי 2013}}
* {{ישראל היום|[[יובל אברמוביץ']]|מסתער מחדש על אהבת הקהל|165991|14 במרץ 2014}}
* {{nrg|יקי הפשטיין|דני רובס: מעולם לא טרחתי לבדוק מה אני נחשב|578/230|9 במאי 2014|47|2}}
* [http://israelisketch.blogspot.co.il/2013/07/blog-post.html מילות השירים] שדני רובס שר בתוכנית "מה יש" בדמותו של ג'ימי אוחנה.
* {{נענע10|[[רפי רשף]]|"אינטימי" ראיון אחד על אחד עם דני רובס|1286384|17 במרץ 2018||net}}
* {{וואלה!|שגיא בן נון|לשיר עם האישה על מערכות יחסים קודמות: דני רובס נחשף|3152816|25 באפריל 2018}}
* {{ישראל היום|שיר זיו|"אמא תמיד אמרה לי: אם היית אישה, היית כל החיים בהיריון"|553365|3 במאי 2018}}


==הערות שוליים==
{{מיון רגיל: סרי, מתי}}
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}


{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:שחקני קולנוע וטלוויזיה ישראלים]]
{{מיון רגיל:רובס, דני}}
[[קטגוריה:שחקני תיאטרון ישראלים]]
[[קטגוריה:זמרים ישראלים]]
[[קטגוריה:זמרים ישראלים]]
[[קטגוריה:מדבבים ישראלים]]
[[קטגוריה:זמרים השרים בעברית]]
[[קטגוריה:מנחי טלוויזיה ישראלים]]
[[קטגוריה:זמרי פופ ישראלים]]
[[קטגוריה:זהו זה! - מנחים, מגישי פינות ושחקנים]]
[[קטגוריה:זמרי רוק ישראלים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1952]]
[[קטגוריה:מגישי ציפורי לילה]]
[[קטגוריה:מלחינים ישראלים]]
[[קטגוריה:פזמונאים ישראלים]]
[[קטגוריה:זמרי השנה]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1957]]

גרסה מ־20:46, 1 בדצמבר 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי

פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

דני רובס
לידה 24 בדצמבר 1957 (בן 66)
ישראלישראל קיבוץ שובל, ישראל
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ, רוק
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אילאיל תמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דני רובס (נולד ב-24 בדצמבר 1957) הוא זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין, מוזיקאי ומעבד מוזיקלי ישראלי.

ביוגרפיה

רובס נולד בקיבוץ שובל לאבא יוצא מרוקו ואמא ילידת מצרים, גדל והתחנך ברחובות. עם גיוסו לצה"ל שובץ בחיל התותחנים, סיים את מסלול ההכשרה ללוחמים ושובץ בגדוד תותחנים. הוא יצא לקורס קצינים ועם סיומו שב לגדוד. בהמשך שימש מפקד סוללה[1] והשתחרר בדרגת סגן. בתחילת שירותו במילואים המשיך לשרת כקצין תותחנים, אך לאחר מספר שנים הפך לזמר מילואים וכן לבוחן עבור הלהקות הצבאיות.

אחיו הצעיר יואב נפטר מסרטן בהיותו חייל, במהלך מלחמת לבנון. רובס כתב עליו את השירים "מחר הוא יחזור" ו"מכתב קטן". את שני השירים הוא התקשה לבצע בהתחלה בעצמו ולכן מסר אותם ללהקה צבאית[2].

קריירה מוזיקלית

את דרכו המוזיקלית החל רובס כגיטריסט ליווי לזמרים מצליחים ביניהם אריק סיני, מתי כספי (כנגן באלבומו "שירים במיץ עגבניות") ושלמה ארצי (השתתף כנגן באלבומיו "מקום", "תרקוד", "לילה לא שקט" ו"חום יולי אוגוסט"). חשיפתו הטלוויזיונית הראשונה של רובס הייתה ב-1980, בתוכנית "עוד להיט" כזמר הליווי של עדנה לב בקליפ לשירה "אחרת"[3].

בשנת 1989 הופיע במופע חד פעמי לילדים בשם "הפסטיבל" ובו שר עם בנותיו גל ורוני את השיר "בכפר קטן ליד ההר". השיר זכה להשמעות ברדיו ואף צולם לערוץ הראשון, אולם לא יצא עדיין על גבי תקליטור.

בשנים 1999-1997 שימש רובס כמנהל האמנותי של פסטיבל ערד.

ב-1999 השתתף רובס בהרכב "4X4" ("ארבע על ארבע") יחד עם אורי הרפז, דני ליטני ויואל לרנר. לאחר הוצאת אלבומם, שלא זכה להצלחה, ופירוק ההרכב, המשיך להופיע עם ליטני במופע משותף שבו שרו השניים ממיטב שיריהם.

רובס ידוע באהבתו ללהקת הביטלס והוא נוהג לבצע כמה משיריהם בהופעותיו. בשנים 1994-1993 העלה מופע בשם "שיהיה", שהוקדש כולו לשירי הלהקה בתוספת השיר "רכבות 68-80-88", שכתב לזכר ג'ון לנון. במופע ליוו אותו הקלידן דובי אנגלר והגיטריסט עמית יורגנסון. בשנות האלפיים חזר להופיע מדי פעם במופע משירי הביטלס בשם "דני רובס שר ומספר ביטלס", לעיתים עם יורגנסון, ובשנים האחרונות גם עם אשתו הנוכחית אילאיל תמיר ובתו רוני רובס כזמרות ליווי. ב-1999 השתתף רובס בקונצרט שנערך על ידי סר ג'ורג' מרטין והתזמורת הפילהרמונית הישראלית שעסק בשירי הביטלס.

פרט לשירים שביצע בעצמו, רובס כתב, הלחין ועיבד שירים לאמנים רבים, ביניהם אריק סיני ("אחת מהבוהמה", ו"עכשיו" שרק כתב את המילים), אילנית ("סרט בשחור לבן" לאלבומה "סרט בשחור לבן"), נורית גלרון ("מה אתה חושב?" לאלבום "נגיעה אחת רכה"), סקסטה ("חנות צעצועים", לפסטיבל שירי הילדים מספר 13), ורדינה כהן (כל השירים באלבומה הראשון "נוסעת בעקבות האהבה"), הראלה בֵר ("יושבת על מזוודה" ו"דרך הים", שהולחן למילותיה של רוני ערן) ואופירה יוספי. הוא אפילו כתב או הלחין מספר שירים שרובם לא הצליחו, לדוגמנית ואשת העסקים פנינה רוזנבלום. הידוע מהם הוא "תמיד אישה", איתו התמודדה רוזנבלום בקדם אירוויזיון 1983 והגיעה למקום האחרון. למרות שרובס כתב והלחין את השיר הקרדיט היה של רוזנבלום בלבד.

רדיו וטלוויזיה

בשנות ה-80 השתתף רובס בתוכנית הרדיו "מה יש" שהגישו אברי גלעד וארז טל בגלי צה"ל, בתפקיד ג'ימי אוחנה - זמר השר בגרסה פרודית שירים בתרגום לא נכון ושירי שטות, ולתיאורו "שר נכסי בקר נחושת (נכסי צאן ברזל) של הזמר העברי". בתחילת שנות ה-90 הגיח לכמה הופעות אורח בתוכנית הטלוויזיה של השניים "העולם הערב" (בתפקידים אחרים). רובס נוהג להפגין הומור גם בהופעותיו.

ב-1992 הופיע רובס בתוכנית "פרפר נחמד".

ב-1993 הופיע רובס בתוכנית ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, עם השיר "אחי אחי", שהלחין רובס למילים של אהוד מנור.

ב-1994 השתתף רובס בתוכנית "הופה היי" עם שתי בנותיו גל ורוני וביצע בה את השיר "בכפר קטן".

רובס השתתף למשך תקופה קצרה בתוכנית הטלוויזיה "רואים 6/6" וכמו כן החליף את גידי אורשר והגיש את פינת הקולנוע בתוכנית "זהו זה" בטלוויזיה החינוכית.

ב-1997 הגיש רובס בערוץ 2, כשלוח השידורים היה שייך לטלעד, תוכנית לילדים בת 7 פרקים בשם "שמח עד הגג". התוכנית עסקה בחגי ישראל וכל פרק שודר בזמן החג שבו הוא עוסק. בתוכנית שיחק רובס לצידן של הבובות "ששון ושמחה", סיפר סיפור על כל חג, שוחח עם ילדים על החג ושר שירים מוכרים ובעיקר מקוריים (שאת רובם כתב חנוך רעים), על החג שבו עוסק הפרק.

בשנת 2007 חזר להגיש את התוכנית "ציפורי לילה" בגלי צה"ל מדי מוצאי שבת, תוכנית אותה הגיש בעבר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. התוכנית חולקה לשניים: בשעה הראשונה השמיע רובס שירים אהובים עליו ולחלקם סיפר את הסיפור העומד מאחוריהם; השעה השנייה הוקדשה לאלבום שלם של אמן אהוב ורובס סקר את שירי האלבום והשמיע אותם במלואם. התוכנית ירדה באפריל 2010. רובס התארח בתוכנית שהחליפה אותה, "ציפורי לילה מתגעגעות", עם שחר סגל ורועי בר נתן, באוגוסט של אותה שנה.

בשנת 2009 הגישו רובס והזמרת איה כורם בקביעות את תוכנית הטלוויזיה "דואט ישראלי" בחינוכית 23. בכל תוכנית התארחו מוזיקאים ישראלים לפגישה אינטימית עם כורם ורובס. הם שוחחו עם האורחים על מקורות ההשראה ועל תהליך היצירה ולעיתים ניגנו ושרו משיריהם של האורחים יחד איתם.

אלבומים

אלבום הבכורה של רובס, "מסגרות", יצא בסוף 1983 בעיבודו ובהפקתו המוזיקלית של מתי כספי. מן האלבום זכורים במיוחד השירים "אני בא הביתה מהלילה" ו"דבר לא קרה". האלבום לא הצליח מבחינה מסחרית, והגיע למעמד אלבום זהב רק בתחילת 2008, כעבור כ-25 שנה, בעקבות הצלחת אלבומיו הבאים של רובס ובעקבות יציאת סט כפול הכולל את "מסגרות" ואת אלבומו השני.

אלבומו השני של רובס, "פנים ושמות", יצא ב-1987 בהפקתו המוזיקלית של נתן כהן. האלבום הצליח יותר מן הקודם והגיע למעמד אלבום פלטינה למרות התנאים הקשים בהם הוקלט האלבום - קשיי מימון הכתיבו צוות מצומצם של נגנים שכלל רק את רובס בגיטרות ואת כהן בשאר הכלים[3]. השירים הבולטים בו הם "פנים ושמות", "לא נרדמת תל אביב", "זה לא אני", "מחר הוא יחזור" ו"קטע מסוכן". בעקבותיו יצא רובס למסע הופעות ביחד עם "להקתו" - הקלידן דובי אנגלר.

אלבומו השלישי של רובס, "בדרך אל האושר", יצא ב-1989, וזכה להצלחה רבה אף יותר. השירים הבולטים בו הם "בדרך אל האושר", "הם לא ילמדו אף פעם", "משהו מקלקל לי הכול" ו"איך הוא שר", שיר שרבים חושבים שנכתב על הזמר זוהר ארגוב אך רובס הבהיר שהוא כתב את השיר על עצמו ואפשר שגם על זמרים נערצים שהידרדרו לסמים דוגמת ג'ניס ג'ופלין או ג'ים מוריסון[4]. רובס זכה בתואר זמר השנה, ויצא בהופעה עם להקה מלאה שכללה בנוסף לאנגלר גם בסיסט (אלי בקל), מתופף (רן ורד) וזמרת ליווי (שירלי יובל-יאיר, שפתחה בהמשך בקריירה עצמאית). המופע הצליח מאוד, ורובס הופיע איתו גם בפני ישראלים בחו"ל.

אלבומו הרביעי של רובס, "בגוף ראשון", שיצא ב-1991, הופק בהפקה "צנועה" ולא שִחזר את הצלחת האלבום הקודם. רק שיר אחד הצליח מתוכו וזה "רכבות 68-80-88", העוסק בזמר ג'ון לנון ובמותו. השירים נערכו ברצף אחד ללא הפסקה[3] ולשדרנים ברדיו ניתנה גרסה של האלבום שכללה רווחים במעבר בין השירים[3].

ב-1993 הוציא רובס את אלבומו הרוקיסטי ביותר "ברושים וחמניות"[3], ויצא גם במופע בשם דומה. באלבום בלטו בעיקר השירים "גרעינים", "ברושים וחמניות", "הבן של הקוסם" וגרסת הכיסוי לשיר שכתב רובס לאסתי כץ "אני מִדבר", במילים אחרות.

ב-1994 הוציא רובס אוסף ראשון בשם "עשור! או שאני יורה...", אשר כלל לצד שיריו המוכרים הקלטה של השיר "לא נרדמת תל אביב" בהופעה חיה מ-1989 בערד וביצוע ראשון שלו לשיר "הצגה", שבוצע במקור על ידי להקת פיקוד הדרום.

ב-1996 הוציא רובס אלבום שישי במספר, "ככה אני אוהב" . האלבום זכה רק להצלחה של ממש אחר כך, למרות שירים בולטים כ"עץ בלי שורשים", "שפת הגוף", "בשבילה", "אני בא הביתה" והשיר המוכר ביותר מהאלבום, "מכתב קטן", שביצע רובס יחד עם אופירה יוספי והפך לשיר פופולרי בטקסי זיכרון.

רק ב-21 בפברואר 2008 הוציא רובס את אלבומו השביעי "משהו חדש מתחיל" בניהולו האמנותי ובהפקתו המוזיקלית של אורי זך. הסינגל הראשון מתוכו, שיר הנושא, שהלחין רובס למילים של אילאיל תמיר, אשתו הנוכחית, יצא ב-24 בדצמבר 2007 וזכה להצלחה - כחמישה מיליון צפיות ביוטיוב. אחריו יצאו הסינגלים "את לא כאן איתי", שזכה להצלחה בינונית בלבד, "גילי" ו"אנחנו זמן עבר".

ב-28 בפברואר 2013 הוציא רובס אלבום הופעה ראשון, בשם "נוסע על כביש מהיר", המתעד את הופעתו במועדון "זאפה תל אביב". האלבום כולל גם הקלטת אולפן לשיר חדש שכתב והלחין רובס בשם "אני לא מפסיק להתרגש ממך". השיר זכה להצלחה רבה, כאשר הגיע לראש מצעדי הפזמונים השבועיים ברשת ג', ודורג במקום השלישי במצעד השנתי של התחנה. באלבום בנוסף בלטו גם החידושים לשירים: "מכתב קטן" אותו ביצע עם אשתו אילאיל תמיר ו"נוסעת בעקבות האהבה".

במרץ 2014 יצא אלבומו השמיני "האיש עם הגיטרה".

ב-30 באוקטובר 2017 יצא השיר הראשון מתוך אלבומו ה-11. את השיר כתב רובס בהקדשה לאמו. השיר נקרא "מוקפת באור".

חיים אישיים

רובס היה נשוי לדינה ולזוג שלוש בנות. בתו השנייה, רוני רובס, מופיעה כזמרת ליווי בחלק מהופעותיו בשנים האחרונות.

ב-4 ביוני 2009 נישא רובס בשנית, לזמרת אילאיל תמיר, בתו של יהודה תמיר מלהקת "חלב ודבש"[5], ולשניים בת ובן[6].

מתגורר כיום בכפר קיש.

דיסקוגרפיה

אוספים

מסגרות אחרות

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי מוזיקאים

כתבות וראיונות

הערות שוליים

  1. ^ ניב שטנדל, ‏קרב האיתנים: שריון נגד תותחנים, באתר ‏מאקו‏, 14 ביולי 2011.
  2. ^ "מכתב קטן" באתר הבנדקמפ של רובס. המידע מופיע גם בחוברת אלבום ההופעה שלו "נוסע על כביש מהיר" (2013).
  3. ^ 1 2 3 4 5 דני רובס, MOOMA באתר ארכיון האינטרנט
  4. ^ רונן טל, איך הוא מאושר: דני רובס מספר על השנים הקשות שמאחוריו, באתר nrg‏, 11 במאי 2012
  5. ^ דני רובס התחתן בפראג, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 4 ביוני 2009
  6. ^ דני רובס מוקיר תודה למרכז רפואי העמק, 13 ביוני 2011