מסע בין כוכבים: וויאג'ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מסע בין כוכבים: וויאג'ר
כתוביות הפתיחה
כתוביות הפתיחה
מבוסס על מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני
יוצרים ריק ברמן, מייקל פילר וג'רי טיילור
לפי הסדרה אותה יצר:
ג'ין רודנברי
שחקנים ראה פירוט
ארץ מקור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 7
מספר פרקים 172
תוכנית המשך מסע בין כוכבים: אנטרפרייז
הפקה
מפיק ריק ברמן, קנת בילר, ג'רי טיילור, בראנון בראגה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה CBS Television Distribution, נטפליקס, הולו עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר צילומים Paramount Stage 8, Paramount Stage 5, Paramount Stage 9 עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקת צילום מצלמה יחידה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'רי גולדסמית' עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 45 דקות
שידור
רשת שידור UPN
רשת שידור בישראל יס פלוס
תקופת שידור מקורית 16 בינואר 199523 במאי 2001 (45 דקה) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מסע בין כוכבים: וויאג'ראנגלית: Star Trek: Voyager; או בקיצור ST:VOY) היא סדרת טלוויזיה מסדרת מסע בין כוכבים שנוצרה על ידי ריק ברמן, מייקל פילר וג'רי טיילור לפי היקום אותו יצר ג'ין רודנברי. הסדרה מגוללת את עלילותיה של ספינת החלל "וויאג'ר" וצוותה, שמנסה לחזור לרביע אלפא לאחר שנסחפה אל רביע דלתא המרוחק. הסדרה שודרה ברשת השידור UPN לאורך שבע עונות (172 פרקים בין 16 בינואר 1995 ל-23 במאי 2001). זאת הסדרה היחידה ששודרה לאורך זמן רב ברשת UPN. בישראל שודרה הסדרה בערוץ יס פלוס בשעות אחר הצהריים, ונכון ל-2023 זמינה לצפייה בנטפליקס. הסדרה היא הראשונה מבין סדרות מסע בין כוכבים, בה מככבת אישה כקפטן.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציר העלילה ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבע עונות הסדרה מגוללות את עלילותיה של ספינת החלל "וויאג'ר" וצוותה, המתרחשות בעיקר ברביע דלתא של הגלקסיה. בפרק הפיילוט (המתרחש בתאריך כוכבי 48315 - המקביל, בערך, לאביב שנת 2370 לספירת הנוצרים) רודפת הספינה אחר חללית של מחתרת ה"מאקי" המתנגדת להסכם השלום שנחתם עם הקארדסים. שתי הספינות עוברות דרך "שטחי ההפקר" ומועברות לרביע דלתא המרוחק והלא נודע של הגלקסיה על ידי ישות-על חוץ-גלקטית מסתורית. כתוצאה מכך רוב אנשי צוותה של ספינת ה"מאקי" נהרגים.

וויאג'ר וספינת ה"מאקי" מותקפים בידי פירטים מגזע הקייזון, ועריקי ה"מאקי" נאלצים למצוא מחסה בוויאג'ר ולאייש את צוותה, תוך שהם תועים בחלל במרחק 70,000 שנות אור מביתם ברביע אלפא: צ'קוטי, מנהיג קבוצת ה"מאקי", הופך לקצין הראשון בוויאג'ר; ב'לאנה טורס, חצי בת-אנוש וחצי קלינגונית, הופכת למהנדסת הראשית; טובוק הוולקני מתגלה כמרגל של פדרציית הכוכבים המאוחדת על סיפון המאקי, והוא חוזר לאייש את תפקיד קצין האבטחה בוויאג'ר. בעונה 4 מצטרפת לצוות שבע מתשע, בת אנוש שהייתה שייכת לקולקטיב הבורג.

בניגוד ליתר הסדרות שהתמקדו במחקר יזום של הלא נודע, שבע עונות הסדרה מתמקדות בניסיון של צוות הספינה לחזור לביתם (מסע של כ-70 שנה במהירות מקסימלית, ללא תחנות תדלוק). וויאג'ר מתחילה במסעה הביתה חזרה לרביע אלפא, כאשר בדרכה היא פוגשת ב"קיו", נלחמת בבורג, מנסה טכנולוגיות חדשות, מצליחה לייצר תקשורת עם הפדרציה, נתקלת במינים שונים של חייזרים לא ידועים ועוד. במהלך מסעם נתקל צוות וויאג'ר בגזעים שונים, היות שרביע דלתא נמצא בשטח שלא נחקר בידי הפדרציה, בנוסף לגזעים מוכרים כמו הבורג, הקלינגונים, הוולקנים, הקארדסים, הבאג'ורים, הרומולאנים, הפרנגים והבטאזואידים, ודמויות מסדרות מסע בין כוכבים אחרות.

פיתוח הסדרה החל עוד בשנת 1993, כאשר רמזים למחתרת ה"מאקי" הושתלו בסדרות מסע בין כוכבים: הדור הבא ומסע בין כוכבים: חלל עמוק 9. סדרה זו הייתה הראשונה בתולדות מסע בין כוכבים שהציגה אנימציית CGI והפסיקה להשתמש במודלים של חלליות בעונתה השלישית של הסדרה. בנוסף, זו הסדרה הראשונה ביקום מסע בין כוכבים שבה הקפטן היא אישה - קפטן קת'רין ג'יינוויי.

עונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונהפרקיםשודרה לראשונה
הפרק הראשוןהפרק האחרון
11616 בינואר 199522 במאי 1995
22628 באוגוסט 199520 במאי 1996
3264 בספטמבר 199621 במאי 1997
4263 בספטמבר 199720 במאי 1998
52614 באוקטובר 199826 במאי 1999
62622 בספטמבר 199924 במאי 2000
7264 באוקטובר 200023 במאי 2001

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות הפיקוד הבכיר של "וויאג'ר" כולל את:

שם השחקן/ית דרגה שם הדמות תפקיד גזע הערות
קייט מאלגרו קפטן קתרין ג'יינוויי קפטן בת אנוש / אמריקאית
רוברט בלטרן קומנדר צ'קוטי קצין ראשון בן אנוש / אינדיאני
טים ראס לוטננט-קומנדר טובוק קצין אבטחה וולקן
רוקסן דוסון לוטננט ב'לאנה טורס מהנדסת ראשית חצי בת אנוש, חצי קלינגונית
רוברט דאנקן מקניל לוטננט טום פאריס הגאי בן אנוש
גארט וונג סג"ם (סגן משנה) הארי קים קצין מבצעים בן אנוש / אמריקאי ממוצא סיני
רוברט פיקארדו הדוקטור קצין רפואה ראשי הולוגרמה אנושית
אית'ן פיליפס ניליקס טבח, קצין מורל, דיפלומט ונווט ברביע דלתא טלקסי
ג'ניפר ליאן קס עוזרת רפואה גזע אוקמפה עד סוף עונה 3
ג'רי ראיין שבע מתשע אחראית לאסטרומטריה בורג, ממקור אנושי מעונה 4
  קצינים בתפקידי פיקוד או הגאי
  קצינים בתפקידי מבצעים, הנדסה או אבטחה
  קצינים בתפקידי מדע או רפואה
  אזרחים

שחקנים אורחים (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזעים שהופיעו בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקמפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אוקמפה

המפגש עם גזע זה החל בפרק הראשון לסדרה. גזע זה חי מתחת לאדמה ומוגן על ידי ישות הנקראת Care Taker. הגזע תלוי בישות ואינו יכול לחיות בלעדיה, עקב ההגנה שהיא מספקת כנגד הקייזון, החיים על פני הכוכב. הכוכב מאופיין באקלים מדברי ועל כן אחד המשאבים היקרים ביותר בו הוא מים. לאוקמפה יש שפע של מים מתחת לאדמה. לבני הגזע יש יכולות טלפתיות ואחת מבנות גזע זה, קס, מצטרפת לצוות וויאג'ר במסעו חזרה לכדור הארץ.

קייזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקייזון הם גזע החי על פני הכוכב שבתוכו חיים האוקמפה. מכיוון שהכוכב נהיה מדברי עקב הישות care taker, המשאב החשוב ביותר לקייזון הוא מים. הקייזון הופכים לאויבים של וויאג'ר ומעלילים עליהם עלילות בקרב רביע דלתא. הקייזון יריבים של גזע האוקמפה, והם אלו שהחזיקו בקס לפני שהיא חולצה על ידי וויאג'ר.

קייזון נייסטרים

פלג של גזע הקייזון אשר אליו ערקה חברת צוות מ"וויאג'ר", ססקה. בהמשך הסדרה ססקה הופכת לבת-הזוג של מנהיג פלג הקייזון נייסטרים והיא ילדה ילד שחציו קרדאסי וחציו קייזון. לתקופה קצרה נעשה ניסיון לכונן שלום בעזרת דיפלומטיה בין הקייזון נייסטרים לבין צוות "וויאג'ר". בשלב מסוים, מצליחים הקייזון נייסטרים, להשתלט על וויאג'ר ולנטוש כמעט את כל חברי-צוותהּ, על כוכב-לכת נידח.

טלקסיאנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטלקסיאנים הם גזע החי ברביע דלתא. לא ידוע הרבה על כוכב הבית שלהם אבל ידוע השם שלו "טלאקס". בפרק הראשון לסדרה אחד הטלקסיאנים בשם ניליקס מצליח לתקשר עם הוויאג'ר ולעזור להם למצוא שני חברי צוות שנחטפו לכוכב של האוקמפה ושל הקייזון. בסוף הפרק ניליקס מצטרף לצוות הוויאג'ר.

בנוסף בפרק 14 בעונה הראשונה של מסע בין כוכבים וויאג'ר. מסופר שמדען אקוניאני מ'בור ג'טרל קובע שניליקס חולה במחלה קשה מאוד, אך ניליקס לא מוכן לעבור את הטיפול מכיוון שבעבר אותו מדען יצר מין נשק המכונה "מפל המטריון" אשר החריב את האקלים הנעים של אחד הירחים של טלאקס, ריינקס עליו חיו ניליקס ומשפחתו, במסגרת מלחמה קשה בין העמים.

בורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הבורג

הבורג הם גזע הומנואידי שכוחותיו הוגברו באמצעות שתלים קיברנטיים לשיפור כושרם השכלי והגופני. הבורג חברים בכוורת מוחות משותפת, עמה הם מתקשרים באמצעות השתלים. מטרת הבורג, כהצהרתם, היא לשפר את איכות החיים ביקום באמצעות הפיכתו למושלם. לצורך כך, הם נעים ממקום למקום ו"מטמיעים", בכוח, גזעים שונים בהם הם פוגשים: מחדירים למוחם שתלים והופכים אותם לכפופים ל"מוח הכוורת" ולמטרותיו. דחף זה להטמיע, מוטמע בכל חבר בכוורת.

וידיאנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – וידיאנים

הווידיאנים הם גזע שלוקה במחלה מנוונת בשם פייג' (Phage) שגורמת לאבריהם להירקב. בעקבות המחלה פיתחו בני הגזע טכנולוגיה רפואית מתקדמת, המאפשרת להם לקצור איברים, של גזעים אחרים ולהשתילם בגופם-שלהם, על מנת להאריך את חייהם.

החל מפרק 5 של עונה 1 של "מסע בין כוכבים: וויאג'ר", הווידיאנים מתנגשים עם "וויאג'ר" וצוותה, בניסיונות שונים לגנוב את האיברים מהם. מאוחר יותר מתגלה כי האוכלוסייה הוידיאנית הכללית לא הייתה מודעת כלל לחטיפות האי-רצוניות של איברים, ידע שנשמר באופן הדוק על ידי השלטונות הוידיאניים. הווידיאנים אמרו שהם נאלצו לבצע פשיטות על איבריהם של גזעים אחרים מתוך ייאוש קיצוני, וכי לפני שה-"Phage" הכה בהם, הם היו גזע שקט ותרבותי של מדענים וחוקרים, בדומה לפדרציה.

סיקאריאנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיקאריאנים הם גזע החי ברביע דלתא, הידוע בקבלת האורחים המצוינת שלו. הסיקאריאנים פיתחו טכנולוגיה, המאפשרת להם להשתגר למקומות רחוקים (עד 40,000 שנות אור), אך אסור להם לשתפהּ עם גזעים אחרים או לתת לגזע אחר להשתמש בטכנולוגיה זו. הסיקאריאנים ידועים כחובבי סיפורים וחלקם אף מוכנים לשבור את החוקים על-מנת לקבל סיפורים נוספים.

גזע 8472[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גזע 8472

גזע חוצנים החי בחלל מים מחוץ לגלקסיה וליקום המוכר. הכינוי לו ניתן על ידי הבורג. הגזע מזכיר במראהו גמל שלמה. מדובר בגזע שוחר שלום, שנאלץ בעל כורחו להילחם כנגד כל יושבי הגלקסיה עקב פלישת הבורג לממלכתם. בפרקים הראשונים של הופעת גזע זה, קיבל צוות הוויאג'ר את התחושה שמדובר בגזע אלים החפץ בהשמדת הגלקסיה, אולם בהמשך הסדרה הם מצליחים לנהל דו-שיח עם גזע 8472, אשר בסופו התבררו כוונותיהם האמיתיות וגזע זה נסוג מתוכניתו לתקוף את כדור הארץ, לאחר שהבין כי תושבי כדור הארץ אינם חפצים בהשמדתם.

חייזרי לילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייזרי הלילה הם מין של חייזרים אשר התפתחו כדי לחיות בריק מוחלט. הם חיים באזור הנקרא "הריק" (the void). מכיוון שהם חיים בחושך מוחלט, חשיפה לאור היא קטלנית עבורם. בפגישת הצוות עם חייזרים אלה הם עוזרים להם לסגור חור תולעת דרכו הגיעו ספינות מגזע המלון (malon) אשר פיזרו חומרים וקרינת תטא הקטלניים עבור חייזרי הלילה.

דבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדבור הם גזע אשר חושש מגזעים טלפתיים והם מחפשים אותם ושמים אותם במתקני כליאה.

פוטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזע החי ביקום מקביל לשלנו, בו הולוגרמות הן צורות-החיים הממשיות היחידות. מזהים בטעות את תוכנית ההולוגראמה "קפטיין פרוטון" של לוטננט טום פאריס בתור התרחשות אמיתית ונלחמים ביושביה.

הירוג'ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הירוג'נים

גזע של ציידים אלימים המתייחסים לבני כל שאר הגזעים כאל אובייקט לצייד (המהווה את תמצית-תרבותם). הרבו לתקוף את צוות הוויאג'ר ובאחד המקרים לאחר שגברו עליהם דיכאו את זכרונם ואילצו אותם להילחם על חייהם בתוכניות הולוגראמיות שונות בהולודק. מאוחר יותר, באמצעות טכנולוגיית-ההולוגרמות שהשיגו מ"וויאג'ר" צדים הולוגרמות המצליחות לקום על יוצריהן. בעלי ממשק של תחנות-ממסר עתיקות, באמצעותן מצליח צוות ה"וויאג'ר" ליצור קשר ממשי, לראשונה, עם כדור הארץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]