מקדש ירבעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרידי מקדש ירבעם, באתר חלום יעקב בבית אל

מקדש יָרָבְעָם היה בית מקדש שבנה ירבעם בן נבט, במאה ה-10 לפנה"ס, בבית אל, כחלק ממקדשי ממלכת ישראל, לאחר היפרדות ממלכת ישראל מממלכת יהודה.

על פי סיפורי המקרא, מלבד בית המקדש שהיה בירושלים, נבנו בממלכת ישראל, במטרה להחליפו, שני מקדשים נוספים: אחד בדן ואחד בבית אל. העבודה במקדשים אלה הייתה עבודה לה' אלהי ישראל, אך היא נעשתה בדרך אסורה לפי התורה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת מקדשי ממלכת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מקדשי ממלכת ישראל

לאחר שהתפצלה ממלכת ישראל המאוחדת לשתיים - ממלכת ישראל שעליה מלך ירבעם בן נבט וממלכת יהודה שעליה מלך רחבעם בן שלמה, הבחין ירבעם במשיכה של העם למקדש בירושלים.

הוא חשש, שמא העם יימשך לטקסים הגדולים של העלייה לרגל, ויחליט למרוד בו, ולחזור אל רחבעם, המלך מבית דוד. כדי למנוע זאת, הוא החליט ליצור שני מקדשים חדשים, בעיר דן ובעיר בית אל (שתי הערים נמצאו בשני קצוות ממלכת ישראל). בשתיהן הוצבו מזבחות ("במות") ועגלי זהב (בניגוד לתורה האוסרת עשיית פסלים), ומונו כהנים שאינם משבט לוי. לפי מסורת חז"ל, אף הוצבו שומרים בדרכים לירושלים בתקופת הרגל, כדי למנוע מהאנשים לעלות לרגל לירושלים.

ירבעם השיג את מטרתו. מהר מאוד העם התרגל לעלות לדן ולבית אל, בתאריך חלופי אותו בחר ירבעם - ט"ו בחשון ("בחדש אשר בדא מלבו") במקום לעלות לירושלים ברגל.

בית אל לפני ירבעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלום סולם יעקב שככל הנראה התרחש בבית אל, מיכאל לוקס לאופולד ווילמאן, 1691

בספר בראשית נאמר כי תחנתו השנייה של אברהם בארץ ישראל הייתה בין בית אל לבין העי.[1]

על פי המסופר בבראשית.[2] יעקב אבינו חלם במקום על "סולם יעקב" והמלאכים העולים ויורדים בו, כאשר ברח מפני עשו לחרן. כשקם, נדר נדר, והקים מצבה לשם אלוהיו. שנים לאחר מכן, כאשר אלוהים התגלה בפניו, וביקש ממנו לשוב לארץ ישראל, התגלה אליו בשם "האל בית אל".[3]

לאחר אונס דינה,[4] יעקב חוזר שוב לבית אל, וזוכה שם להתגלות אלוהית, שמשנה את שמו מיעקב לישראל, ושמבטיחה לו שושלת של עם, ומלכים שיצאו ממנו, ואת ירושת הארץ לצאצאיו. שם גם נקברה דבורה, מינקת רבקה.[5]

על פי ספר יהושע, (ט"ז, א'; י"ח, י"ג), בית אל היה הגבול בין נחלת שבט בנימין לנחלת שבט אפרים. בתחילת ספר שופטים.[6] מסופר כיצד כשבני יוסף כבשו את העיר, הם נעזרו בתושב העיר כדי לגלות את פתחה, ובתמורה שלחו אותו ואת משפחתו לחופשי. על פי הכתוב בספר שופטים.[7] בית אל נחשבה לעיר מקודשת, ובזמן פרשת פלגש בגבעה הייתה מקום ארון הברית ומקום מושבו של פנחס בן אלעזר הכהן. בשעת משבר, הלכו השבטים לבית אל, לשאול האם להמשיך במלחמה כנגד שבט בנימין. בספר שמואל.[8] בית אל נזכרת כעיר ששמואל הנביא עובר בה, כאשר הוא מסתובב בארץ לשפוט את ישראל.

מקדש ירבעם בבית אל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מלכים מסופר, שנביא מיהודה בא למקדש בבית אל, והתנבא שעתיד לקום מלך מבית דוד, יאשיהו שמו, והוא ישרוף על המזבח הזה את עצמות הכהנים המשרתים שם. ירבעם, שעסק באותו זמן בהקטרה על המזבח, הורה לתפוס את הנביא, אך ידו לקתה בשיתוק ("ותיבש ידו"), המזבח נקרע והדשן נשפך מעל המזבח, אך ההקרבה במקום לא פסקה.[9]

יש מהנביאים שדברו בגנות המקדש בבית אל, והם אף כינו לו שם גנאי - "בית און".[10]

בספר עמוס מובא עימות קשה בין הנביא עמוס לבין אמציה כהן בית אל, שהאשים אותו בבגידה.

מצב העניינים הזה נמשך עד ביטול המשמרות על ידי הושע בן אלה. נראה שישראל כל כך התרגלו לעגלים, שהם המשיכו לעלות לדן ולבית אל עד שנלקחו הפסלים - הפסל בדן על ידי תגלת פלאסר השלישי והפסל בבית אל על ידי פול מלך אשור.

פולחן העגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ירבעם בן נבט#פולחן העגלים
אתר הפולחן הישראלי שנחשף בתל דן, המתוארך לתקופת אחאב. ממצאים שנמצאו בסמוך מזוהים על ידי חלק מהחוקרים כפולחן ירבעם

המקרא מרבה לבקר את פולחן העגלים שייסד ירבעם בן נבט בבית אל ובדן. המקרא מתאר אף את מניעיו של ירבעם למעשי הפולחן, בשל רצונו ליצור אי תלות בין תושבי ממלכת ישראל לבין הפולחן בבית המקדש ירושלים שהייתה בתחום ממלכת יהודה. זאת כדי לבצר ולחזק את שלטונו בממלכת ישראל.

וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלַ‍ִם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתל דן המזוהה עם דן המקראית, נתגלה אתר פולחני מתקופת הברזל השנייה המתוארך למאה התשיעית לפני הספירה, תקופת אחאב. בנוסף מבנה שנמצא בסמוך המתוארך לשלהי המאה העשירית לפני הספירה, זוהה על ידי חלק מהחוקרים כאתר הפולחן של ירבעם המתואר במקרא.

בית אל מוכרת מהמקרא ומהארכאולוגיה כמקום פולחן קדום. בנוסף, שיער יהודה קיל, שמיקום אחד מאתרי פולחן העגלים בנחלת בנימין, הוא מתוך התחשבות מיוחדת בבני שבט זה, שנמצא בתווך שבין שתי הממלכות וסמוך למקדש בירושלים.[11]

במסגרת ההתנתקות מהפולחן בירושלים ירבעם גם קובע חג חדש, שאינו מופיע בלוח החגים בתורה, בט"ו לחודש חשוון וממנה כוהנים במקדשיו שאינם מבני שבט לוי. ירבעם בונה מקדשים חדשים, ממנה כוהנים חדשים ומכריז על חגים חדשים כחלק מהשינוי.

עמוד ראשי
ראו גם – עגל הזהב#השוואה לפולחני עגל אחרים

פולחן עגלים מוזכר כבר במקרא במעשה חטא העגל והתקיים גם בעמים השכנים, מה שמעלה את ההשערה שהיו מסורות קדומות לפולחן זה. דון יצחק אברבנאל הציע שהעגלים רמזו לברכת משה לבני יוסף, שבטו של ירבעם: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה"[12]. בכך הם דומים לאריות שבכיסא שלמה, שלדעת רבים באו לרמוז לברכות שבט יהודה.[13] יהודה קיל הציע שירבעם ראה בעגלים מעין הכרובים הסמוכים לארון הברית. פירוש זה נסמך על חזון המרכבה של יחזקאל, בו מתוארות ארבע חיות שכף רגליהן ככף רגל עגל, ודמות פניהן פני אדם ופני אריה מימין (מדרום), ופני שור משמאל (מצפון, הצד של ממלכת ישראל). ובחזונו השני של יחזקאל נחסרו פני השור, ובמקומו תוארו 'פני הכרוב'.[14]

מחקר ארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם חוקרים רבים הסבורים ששני המקדשים היו קיימים עוד לפני ירבעם בן נבט, וסיפור ייסודם בספר נביאים הומצא בזמן רפורמות יאשיהו אשר ניסה לרכז את פולחן אלוהי ישראל בירושלים. עדות מקראית לכך היא התיאור בספר שמואל א', פרק י' שמתאר שלושה אנשים שפגש שאול אחר משיחתו הראשונה למלכות. אנשים אלו היו בדרכם לעלות מנחה לאלוהי ישראל "וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה, וּבָאתָ עַד-אֵלוֹן תָּבוֹר, וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, עֹלִים אֶל-הָאֱלֹהִים בֵּית-אֵל. אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים, וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאֶחָד, נֹשֵׂא נֵבֶל-יָיִן" (פסוק ג').

כמו כן, העגל בשני המקדשים רומז על זיהוי ישראלי בין אל הכנעני לאלוהי ישראל.

זיהוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים רבות נהגו לזהות את האתר של "חלום יעקב" במצודה רומית ביזנטית "בורגק ביתין". עם זאת, פרופ' זאב וילנאי, היה זה שזיהה את אתר חלום יעקב באתר שייח' עבדאללה על הר פסגת יעקב (ארטיס) שבסביבת בית אל, כמקום בו התרחש חלום יעקב. לזיהוי היו מספר עדויות ארכאולוגיות מחזקות: היות המקום קדוש לנצרות ולאסלאם (במקום מקאם מוסלמי מן התקופה המוסלמית הקדומה וקאפלה נוצרית מן התקופה הצלבנית), התאמה לתיאור במקרא ולתיאורי נוסעים במקום, באתר קיימים עץ אלון התולע (אלון בן כ-1,000 ועוזרר כבן 500), מערות קבורה, בית בד (הכולל שרידים מארבע תקופות שונות) ומגדלי שמירה. עם זיהוי המקום, התגלו בו גם שרידים של מבנה ציבורי גדול, שנחשב כמקדש ירבעם, על פי צורתו ומידותיו (מידותיו כמידות המשכן), שרידים של במה לידו, ששימשה כנראה בסיס למזבח גדול, מגלול האבנים שלצידו (עדות להריסתו) ובית בד.

את זיהוי המקום מתאר ד"ר חגי בן ארצי בפרסומיו .[15]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]