פורטל:אשדוד

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

עריכהפורטל אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל. נוסדה ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן יבנה, בקצה הדרומי של מטרופולין גוש דן. בשטחה זורם נחל לכיש. אשדוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר כאחת מחמש ערי פלשתים החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים בתל מור ובאשדוד ים, ובעת המודרנית הפכה לעיר נמל בזכות אחד מסמליה המובהקים – נמל אשדוד, הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב. מאז הקמתה, אשדוד קולטת עלייה יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז העולים החדשים בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה. אשדוד חברה בפורום ה-15. לערך המלא

עריכהתמונה נבחרת

תחנת המשטרה הישנה ברובע ה'

לגלריית תמונות אשדוד - אשדוד בוויקישיתוף

עריכהאתר לביקור

איפה כדאי לי לבקר?

מצודת אשדוד ים לאחר שיפוצה, 2022

מצודת אשדוד ים (בערבית: قلعة الميناء, קָלעת אל-מינָא) היא מצודה ערבית באשדוד ים (אשדוד העתיקה) שנבנתה על ידי ח'ליף בית אומיה עבד אל-מלכ במאה ה-7, ומהווה כיום אתר ארכאולוגי-תיירותי בעיר המודרנית אשדוד. המצודה שימשה חלק ממערכת איתות לבירה רמלה מפלישת אוניות ביזנטיות לצד מגדל איתות הממוקם ברובע ט"ו באשדוד המודרנית, הוא המצדית.

ראו גם – מצדית אשדוד ים

הערה עודכן במרץ 2024.

המלצות לביקור באתרים נוספים - אשדוד בוויקימסע

עריכהציטוט נבחר

עיר כמידת האדם — עמוס עוז, מתוך ספרו "פה ושם בארץ ישראל", 1983

לאוסף הציטוטים המלא - אשדוד בוויקיציטוט

עריכהמפת העיר

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

מפה לחיצה של רובעי אשדוד

רובע א' - רובע ב' - רובע ג' - רובע ד' - רובע ה' - רובע ו' - רובע ז' - רובע ח' - רובע ט' - רובע י' - רובע י"א - רובע י"ב - רובע י"ג - רובע י"ד - רובע ט"ו - רובע ט"ז - רובע הקריה - רובע המרינה - הרובע המיוחד (קריית פרס) - רובע פארק לכיש

עריכהמאמר נבחר

מרכז כיוונים הוא מרכז צעירים ברובע הקריה ("הסיטי") באשדוד. המרכז הוקם בשנת 2013 על ידי עיריית אשדוד במטרה לתת מענה לצורכי הצעירים בעיר (בגילאי 18 עד 35) בתחומים תעסוקה, מעורבות חברתית, עלייה, השכלה גבוהה, וגיוס לצה"ל. המרכז משמש כגוף מייעץ לעיריית אשדוד בכל הנוגע להתנהלות מול צעירי העיר. המרכז נבנה בתכנונו של גיל מינסטר. המרכז מציע לסטודנטים תושבי העיר ללמוד במרחבי הלמידה השקטים בו, הכוללים ספרי עיון, חיבור אלחוטי לאינטרנט ושקעי חשמל. כמו כן, המרכז מאפשר הזמנה מראש של כיתות לימוד ללא תשלום. במהלך "תקופת המבחנים" (החופשה בין הסמסטרים בשנה האקדמית) המרכז נוהג להאריך את שעות הפעילות שלו עד ללילה כדי לתמוך בסטודנטים. במרכז כיוונים פועלים גם חממת הסטארט-אפים "HUB Ashdod", לייבל המוזיקה "Kivunim Music", ויוזמות חברתיות מקומיות, ביניהן "בקטע מקומי" – מלגה המוענקת לצעירי העיר התורמים לקהילה בעיר. כמו כן, המרכז מפיץ מגזין-כיס מקומי בשם "ואקום" הנותן במה למאיירים, משוררים, צלמים ולמקומות בילוי נישתיים של בורגנים בעיר, בהם בתי קפה וברים. המרכז ממוקם ברחוב הציונות 4 במרכז רובע הקריה בעיר, ובסמיכות למרכז "צימר", לתחנה המרכזית ולקריית התרבות ע"ש צילקר. המרכז מפעיל בנוסף את שלוחת כיוונים בשכונה ברובע ו' הוותיק. לערך המלא

לאוסף המאמרים המלא

עריכההידעת?

המטוס "אשדוד"

חברת התעופה הלאומית של ישראל, "אל על", קראה למטוס הבואינג 787 דרימליינר הראשון בצי שלה על שם העיר אשדוד יחד עם ערים נוספות, לרגל 60 שנים להיווסדה. מספר זנב המטוס הוא 4X-EDA.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהערכים נבחרים

מומלצי ויקיפדיה: אשדוד

• היסטוריה: אשדוד העתיקה (תל אשדוד) - אשדוד ים - גשר עד הלום - חברת אשדוד - גבעת יונה - תל מור
• אתרים: רצועת החוף של אשדוד - מרכז כיוונים - מרכז קליטה בית קנדה - קריית התרבות ע"ש צילקר (מוזיאון אשדוד לאמנות - בית יד לבנים - המשכן לאמנויות הבמה - עיריית אשדוד - הארכיון לתולדות אשדוד) - המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן - המוזיאון לגבורה היהודית והשואה - מצודת אשדוד ים - מצדית אשדוד ים - אמפי אשדוד - מרינה אשדוד - קניון לב אשדוד - מרכז קליטה בית קנדה
  • כיכרות: כיכר אילן רמון - כיכר המפרשים - כיכר עין השמש (היובל) - כיכר ינקה קופלה
  • גנים: פארק אשדוד-ים - גן אלישבע - פארק בן-גוריון
  • אנדרטאות: אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות - יד לחללי חיל הים - אנדרטה לזכר בני אשדוד שנפלו במערכות ישראל - אנדרטת הנר - אנדרטאות לזכר החייל המצרי
• תעשייה: תחנת הכוח אשכול - אלתא מערכות - מתקן התפלה אשדוד - נמל אשדוד - נמל הדרום
• תחבורה: תחבורה ציבורית באשדוד - Reway - מסוף ריביירה - מסוף בני ברית - מסוף ביג
• רחובות: רחוב רוגוזין - רחוב שבי ציון - שדרות הרצל - שדרות מנחם בגין - שדרות משה דיין - שדרות בני ברית - מדרחוב הנביאים
• ספורט מועדון ספורט אשדוד - מכבי אשדוד (כדורסל/כדורגל) - הפועל אשדוד
  • אולמות: אצטדיון הי"א - אצטדיון אשדוד (עתידי)
• חינוך מרכז פסג"ה
• אמנות ברוך וינד - מבוא הדודאים - דודי שובל (ONE LOVE) - יובל דיין

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

• כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בנושא אשדוד. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים

עריכהלקריאה נוספת

הארכיון לתולדות אשדוד – ארכיון מקוון המכיל מידע היסטורי ועדכני אודות העיר

ספרים

• בועז רענן, אשדוד – גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול: לקט מאמרים, אשדוד: החברה להגנת הטבע, 1990
• בועז רענן, אשדוד 2000, אשדוד: החברה להגנת הטבע, סניף אשדוד, 2000
• ניסים יחזקאל, אשדוד: העיר הדינאמית ביותר בישראל, כ.נ.ר., 1979
• מיכאל שיחור, אשדוד, עיר של טעמים: מסע קולינרי, תל אביב-יפו: שיחור, 2017, מסת"ב 9789657326640
• אריה אזולאי, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, ירושלים: הספרייה הציונית, 2023, מסת"ב 9789655363975
• משה דרור, צילקר – אשדוד שאהב, אשדוד: אבי אלעד, 2022

מאמרים

• דרור אסנת, "מחייטים וסנדלרים בנינו פה נמל": פועליות, לאומיות ואתניות בקרב פועלי נמל אשדוד, 1961-1967, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2004
• נעם לוין, איל בן-דור, גיורא קדרון, השפעתם של גורמים אנושיים על השינויים העיתיים בקצב ההתייצבות של חולות אשדוד-ניצנים, אופקים בגאוגרפיה 57-58, 2003, עמ' 224–241‏, JSTOR 23710644
• ארז צפדיה, חיים יעקובי, רב-תרבותיות, לאומיות והפוליטיקה של העיר: המקרה של אשדוד, סוציולוגיה ישראלית ט, 2007, עמ' 127–148‏, JSTOR 23442062
• ניסים כהן, מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו"אי-משילות": המקרה של בית החולים באשדוד, דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר, מחקרים בפוליטיקה הישראלית ד, 2011, עמ' 93–123
• מירב אהרון גוטמן, "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה, תכנון, 2(1), 2005
• איילת בן אילן ואחרים, מערך אזורי התעשייה באשדוד: היבטים ניהוליים, תכנוניים וסביבתיים, תל אביב-יפו: אוניברסיטת תל אביב, 2017
• Max Budovitch et al, Global Case Studies: Lessons for Ashdod from around the World, קיימברידג': אוניברסיטת תל אביב, 2017 (באנגלית)

עריכהפנורמה

מדיה וקבצים בנושא פנורמות של אשדוד בוויקישיתוף

דרום העיר אשדוד, במבט מן הים

עריכהפורטלים קרובים

פורטל ישראל	פורטל ירושלים	פורטל תל אביב-יפו	פורטל חיפה	פורטל היישוב	פורטל אתרי מורשת בישראל	פורטל האדריכלות

עריכהתורמים

תודה רבה כל התורמים לבניית הפורטל!
אתם מוזמנים לציין את שם המשתמש שלכם כאן מטה

כובש המלפפונים • ארז האורז • Idoc07 • יודוקוליס • האשדודי • מיכאלי • Ovedc • Nizzan Cohen • Funcs • Chenspec

עריכהרקע

פורטל אשדוד הוקם על ידי מקף־עברי במרץ 2024 בעקבות זיהוי הצורך לכתוב ולהרחיב את הידע בנושא אשדוד באינטרנט. לפורטל קדם מיזם אשדוד שהוקם בנובמבר 2023.