פורטל:אשדוד/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1

קפה אשדודי בבית הקפה דוגה (Cafe DogA), רובע א', 2023

הכנת קפה אשדודי, בית תה "ספוקי" ברובע א', 2024

אם תבקשו בבית קפה בעיר אשדוד "קפה אשדודי", יוגש לכם קפה מסוג אמריקנו בכוס צרה (הייבול), מעורבב עם חלב. לא ברור לחלוטין מאין התחיל המנהג. ישנה אגדה אורבנית כי כוס ההייבול מקורה ב"קפה פינתי" ששכן ברחוב רוגוזין ברובע א', שם התקבלה הסברה, עקב תייר אמריקני שהגיע למקום וביקש לשתות בכוס גבוהה ללא ידית – כי כך יש להגיש קפה אמריקנו. הקפה הייחודי, שלא היה אמריקנו, קיבל את הכינוי על שם העיר בה הפך לנפוץ.

חן בוקר, סיפורו של הקפה האשדודי ומי יודע מה המקור של האמריקנו, באתר אשדוד נט, ‏11 בדצמבר 2017
המילון האשדודי המלא, באתר אשדוד10, ‏14 בינואר 2016

עריכה | תבנית | שיחה

2

רובעי אשדוד בעלי מערכת שיום (מתן שמות) ייחודית לכל הרובעים, מלבד הוותיקים הוותיקים ביותר בעיר, הם א' ו-ב'.

הערה רבעים הנמצאים בתכנון/בבניה נכון ל-2024, ומערכת השיום שלהם טרם ידועה — דוגמת המיוחד (קריית פרס), פארק לכיש ו-י"ד — לא נרשמו.


רובע	נושא שיום
ג'	רבנים מההיסטוריה של עם ישראל, מלחמת העצמאות
ד'	חברי הכנסת משנותיה הראשונות של מדינת ישראל, מושגים הקשורים בים
ה'	יצירה ישראלית ועברית: משוררים, סופרים, יצירות ועיתונים
ו'	אישים מההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגי קהילות יהודיות ולוחמי מלחמת העצמאות
ז'	מנהיגי חז"ל – תנאים ואמוראים
ח'	פרחים
ט'	רבנים ויישובים שהוקמו עם העליות הראשונות לארץ ישראל
י'	נביאי ישראל, התנועה הציונית
י"א	נחלים והרים בארץ ישראל
י"ב	בצפון הרובע – חודשים הלוח העברי, ובדרום – שבטי ישראל
י"ג	מלכי ישראל ויהודה
ט"ו	שמות תנ"כיים (בעיקר של נשים), ציירים, אמנים, אינטלקטואלים, פעילים ציוניים, פילוסופים ומדענים
ט"ז	פירות
י"ז	אבני חן
הקריה ("הסיטי")	התנועה הציונית
המרינה	אוניות מעפילים

עריכה | תבנית | שיחה

3

באשדוד, הבנוייה במתווה של רחובות שתי וערב, בתי הספר התיכונים המקיפים – בדומה לרובעי אשדוד – גם הם נקראים על שם ספרות עבריות. עם זאת, אין התאמה בין מספר בית הספר המקיף לרובע בו הוא ממוקם.

רובעי אשדוד	בית ספר מקיף
ב'	מקיף א', מקיף אמית ב'
ד'	מקיף ג' ע"ש ישראל רוגוזין
ה'	מקיף ד'
ח'	מקיף ה'
י"א	מקיף ו', מקיף אמית י'
י"ב	מקיף ט'
י"ג	מקיף ח'
י"ז	מקיף י"א
הקריה ("הסיטי")	מקיף ז'

עריכה | תבנית | שיחה

4

בינואר 2003 הכריז ראש עיריית אשדוד צבי צילקר על תוכנית לסלילת שלוחת רכבת מתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום אל תחנה תת-קרקעית חדשה במרכז אשדוד דרך שדרות מנחם בגין ברובע הקריה ("הסיטי"), על מנת לשפר את הנגישות אל שירות הרכבת. התוכנית לבסוף לא יצאה אל הפועל, לאחר שדרוג התחנה בדרום, המשרתת את תושבי העיר אשדוד וסביבתה.

גדי גולן, ‏אשדוד: תקודם סלילת קו רכבת בקריה, באתר גלובס, 26 בינואר 2003

עריכה | תבנית | שיחה

5

הרעיון להקמת פארק בן-גוריון נולד עוד בשלביה המוקדמים של העיר, עם תכנון תוכנית המתאר. עובד בן עמי, כיו"ר מועצת המנהלים של קבוצת בוני ערים (לימים "חברת אשדוד"), התעקש שכבר במתאר העיר יוקדש מקום לפארק עירוני מרכזי כדוגמת סנטרל פארק בניו יורק.

בועז רענן, אשדוד 2000, אשדוד: החברה להגנת הטבע, סניף אשדוד, 2000, עמ' 47

עריכה | תבנית | שיחה

6

לשם ”אַשְׁדּוֹד” ישנן כמה משמעויות משוערות:

גיזרון השורש א־ש־ד, מתחום הנחלים והים, בשל דמיון המילים והיות אשדוד עיר יורדי ים, בה עובר גם נחל לכיש הנשפך לים התיכון.
לפי האקדמיה ללשון העברית, ישנה סברה נוספת – לפיה שם העיר מבוסס על השורש האכדי ת־ד־ד הקשור במדידה. לפי אותה סברה, שם העיר אשקלון (המשתייכת יחד איתה לחמש סרני הפלשתים, עם עזה, עקרון וגת), נגזר מהשורש ת־ק־ל (או ש־ק־ל). ומכאן, שתי הערים הדרומיות בארץ ישראל נקראו על שם פעולות מסחר – מדידה ושקילה.

לקריאה נוספת:

אשדוד: ערך מילוני בוויקימילון
אשדוד, בעמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית, 9 באוגוסט 2022
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר
כפילות פרמטרים [ מחבר ] שמות מקומות קדומים בארץ ישראל: השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית, 2009, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל: השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית, 2009, עמ' 123, מסת"ב 9789654810340

עריכה | תבנית | שיחה

7

-