אשדוד מטרו בס
 סמליל המיזם לאחר מיתוגו מחדש ב-2022 | |
 | |
| אוטובוס הייגר חשמלי של אלקטרה-אפיקים נע בשדרות הרצל, אפריל 2022 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| עיר |
 אשדוד |
| מפעיל | אלקטרה-אפיקים |
| מידע על ההקמה | |
| התחלת בנייה | 2017 |
| פתיחת הקו | ינואר 2022 |
| מידע על הקו | |
| סוג הקו | מערכת אוטובוסים מהירה (BRT) |
| דפו |
|
| תרשים הקו | |
 | |
אשדוד מטרו בס (באנגלית: Ashdod Metro Bus ובקיצור AMB) היא מערכת אוטובוסים מהירה בעיר אשדוד בת שני קווים; קו 1 הרוחבי הנע בשדרות מנחם בגין וקו 10 הנע בשדרות הרצל.
"אשדוד מטרו בס" הוקמה כחלק ממיזם לפיתוח העירוניות והתחבורה הציבורית באשדוד "Reway"[א], והוא מהווה חלקו העיקרי. במסגרת "Reway" פותחו בעיר תשתיות להולכי רגל ולרוכבי אופניים. העבודות על המיזם החלו ב-2017 והסתיימו ברובו ב-2022, תחת כהונתו של ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי.[1] בינואר 2022 החלה ההפעלה המלאה של הקווים המהירים.
קווי "אשדוד מטרו בס", כמו שאר קווי האוטובוס באשדוד (מאז 2016) מופעלים מיום היווסדם על ידי חברת "אלקטרה-אפיקים".
היסטוריה ותכנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – תחבורה ציבורית באשדוד |
עיר מודל לתחבורה בת קיימא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2012 נבחרה אשדוד על ידי משרד התחבורה והבטיחות במיזם "עיר מודל לתחבורה בת קיימא".[2] בעקבות הבחירה הועברו לעיר מאות מיליוני שקלים בהשקעה רב-שנתית, בפיתוח התחבורה הציבורית בעיר, על ידי פתיחת נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) בשדרות הראשיות של העיר, הפעלת מערכת אוטובוסים מהירה (BRT), הקמת תחנות אוטובוס אלקטרוניות, וסלילת שבילים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל.
המודל שהציגה עיריית אשדוד, שהוביל לזכייתה בתחרות, תוכנן על ידי "אביב ניהול הנדסה ומערכות מידע בע"מ" (AVIV AMCG) בניהולו של דניאל רוזנברג.[3] המודל התבסס על שני עקרונות:
- שימוש בטכנולוגיה זולה (בהשוואה לרכבת קלה או תחתית) – אוטובוסים רבי-קיבולת, עם נתיבים ייעודיים.
- שירות השכרת אופניים חשמליים.
כמו כן, המודל בחן אפשרות ליצירת תמריצים שליליים לנהגים פרטיים. באותה עת, העיר כללה כ-60,000 מקומות חנייה – כאשר רק 300 מתוכם הם בתשלום. תוכנן להעלות את מספר החניות בתשלום ל-1,000. לפי אותו מחקר של עיריית אשדוד ו-"AVIV AMCG", תושבי אשדוד מגיעים למקומות העבודה בכמה אמצעים תחבורתיים, לפי ההתפלגות הבאה: רכב פרטי (45%), תחבורה ציבורית (21%), מונית (19%) ואחר (15%). כמו כן, נמצא כי רק 26% מהתושבים משתמשים בתחבורה ציבורית כלל.[3]
בנוסף, תוכנן מודל תיקוף דומה לרכבת הקלה בירושלים, שבו הנוסעים יוכלו לשלם על הנסיעה בתחנות ולתקף אותן באוטובוס, כדי למנוע התעכבות בתחנות.[3]
בשונה מהרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן (2011–2012), הוחלט שבאשדוד יופעל מודל משולב, של קווי אקספרס, וקווים משלימים שאינם מצריכים החלפה.[3]
חלקי המיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Rebus (אוטובוסים) – החלק העיקרי במיזם; חידוש תחנות האוטובוס, ציודן בעמדות כרטוס רב-קו, קיוסק מידע בעל ממשק מסך מגע לתכנון הנסיעה ובמצלמות אבטחה. לימים, שונה שם הרפורמה ל-Ashdod Metro Bus, כמיתוג מחדש ל-Rebus.
- Rebike (אופניים) – רשת שבילי אופניים דו-סטריים ייעודית בת 23 ק"מ בצבע כחול, שתתפרש מרובעי המגורים בעיר למוקדי העניין ולאזורי התעשייה; עמדות לשכירת אופניים חשמליים ולא-חשמליים.
- Rewalk (הליכה) – שיפור ההליכתיות בעיר על ידי שתילת כ-1,000 עצים לאורך המדרכות ושבילי ההליכה בעיר[5]; שדרוג שבילי ההליכה בעיר והפיכתם לרשת שבילים בת 13 ק"מ; סגירתו של מקטע מרחוב רוגוזין ברובע א' הוותיק לכניסת כלי רכב והפיכתו למדרחוב.[6]
,_%D7%93%D7%A6%D7%9E%D7%91%D7%A8_2024.jpg)
צירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת המיזם, תוכננה רשת בת 4 צירי העדפה.[7]
| שם הציר | אורך (ק"מ) | מסלול הציר | שכונות/רבעים חוצים | מידע נוסף |
|---|---|---|---|---|
| ציר הרצל | 2.89 | מצומת שדרות מנחם בגין ברובע הקריה ("הסיטי") ועד שדרות ז'בוטינסקי ברבעים א' ו-ב' | הקריה, א', ב' | |
| ציר בגין | 1.64 | מהתחנה המרכזית במערב עד תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום במזרח | הקריה, ח', י', ט', קריית פרס, א', ב', ד', ה' | חוצה את העיר לרוחבה. הציר נקטע בכיכר אילן רמון (בין שדרות הרצל לשדרות בני ברית), השלמת הציר מתוכננת ל-2025–2027.[8] |
| ציר ז'בוטינסקי | 1.1 | בין רבעים א' ו-ב' | א', ב' | כוללת את מתחם "סטאר אשדוד" ומכללת SCE; נצמת עם ציר הרצל במערב |
| 4.22 | שדרות הפרחים, שדרות הפלמ"ח, שדרות יצחק הנשיא, רח' שלמה בן יוסף, רח' דב גור | ג', ו', ז', ח' | בוטל בפועל לאחר חריגות תקציב. פורסם על כך[ב] דוח ביקורת ממבקר המדינה ב-24 ביוני 2019.[9] |
קווי המערכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת "אשדוד מטרו בס" כוללת שני קווים תדירים מסוג BRT – קו 1 וקו 10.
להלן טבלת נתונים[10][11] אודות קווי המערכת:
| מספר קו | אורך | מסלול | מספר התחנות | תדירות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 7.5 ק"מ |
|
19 | 20 דקות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 10 | 11.7 ק"מ |
|
33 | 10–20 דקות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ביצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ציר בגין וציר הרצל
[עריכת קוד מקור | עריכה]השלב הראשון של הפרויקט הושלם באוגוסט 2019, עם פתיחת נת"צ בשדרות מנחם בגין ובשדרות הרצל.[12][12] ב-2022 הושלם השלב השני של הפרויקט בשדרות ז'בוטינסקי, והחלו לפעול באופן מלא מרכז הבקרה של נתיבי ההעדפה, וכן מסוף תחבורה ציבורית חדש בצומת שדרות בני ברית פינת מורדי הגטאות – מסוף בני ברית ומסוף ביג[13], בואכה תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום ומרכז הקניות BIG Fashion.[1]
_%D7%91%D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%93,_%D7%9E%D7%A8%D7%A5_2024_02.jpg)
במסגרת המיזם נסללו שבילי הליכה באורך 10 ק"מ, 5 ק"מ של שבילי אופניים, הותקנו 40 תחנות אוטובוס חכמות, וכן חודשו תשתיות מים, חשמל, אינטרנט וטלפוניה.[14] עם זאת, לא בוצעו חלקים מהותיים בו, ונעשו ליקויים רבים תחתיו – ביניהם ביטול הסבת כיכר אילן רמון לתחבורה ציבורית. כמו כן, רחוב רוגוזין לא נהפך למדרחוב ולא הוקמו עמדות שכירת האופניים. כמו כן, לא הוקם הציר המזרחי, המקביל להרצל, ברבעים ג', ו' ו-ח'.
כיכר אילן רמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כיכר אילן רמון
כיכר אילן רמון – מוקד לתנועה ערה של כלי רכב, תוכננה להפוך מוטת–תחבורה ציבורית במסגרת המיזם
כיכר אילן רמון הממוקמת במרכז שדרות מנחם בגין ברובע הקריה יועדה (לפי התכנון המקורי) להפוך למוקד תחבורה ציבורית במסגרת המיזם. לפי התוכנית, הכיכר תשמש רק אוטובוס חשמליים, ואילו מכוניות לא תוכלנה לחצות את הכיכר – ונהגיהן יצטרכו לבצע מעקף ברחובות הפנימיים (הציונות והעצמאות).[15] כמו כן, תוכננו לקום שני מסופי אוטובוסים בסביבת הכיכר.[15]
באוקטובר 2017 הודיעה עיריית אשדוד למשרד התחבורה כי היא משהה את המיזם שתוכנן בכיכר רמון ובסביבתה (המקטע היווה כ-25% מציר בגין).[16][17] ההקפאה נעשתה בלא קבלת החלטה רשמית במועצת העירייה – ובלא קיום התייעצות בנושא ההשלכות התקציביות והתחבורתיות שלה.[17] ההקפאה הגיעה לאחר שהוצגה לנציג הסוחרים בשדרה תוכנית המיזם בכיכר, שכללה את ביטול חניות הרכבים בצידי הכביש לטובת נת"צים,[18] וצמצום מספר החניות התפעוליות לאחר התוכנית ל-4 עבור 130 בעלי עסקים – מה שהוביל אותם להתנגדות לפרויקט, באיום לפנייה לערכאות משפטיות בטענה שיגרום "מכת מוות" לעסקיהם.[16][19] משרד התחבורה קיבל את החלטת העירייה. העירייה מצידה כינתה את המיזם בכיכר "מפגע תחבורתי", והוסיפה כי הבעיה טמונה בכיכר עצמה: ”התכנון והביצוע הכושלים, גרמו לכיכר להיות לא רק מפגע תחבורתי אלא גם למקום מרכזי במרחב הציבורי ולעמוד כאבן שאין לה הופכין באופן שלא ניתן לנצלו לצרכים עירוניים בשל כשל תכנוני בטיחותי”.[19]
ב-2021 לקראת תחילת העבודות, תושבים באזור התנגדו להסבת הכיכר לתחבורה ציבורית, בטענה שהדבר יביא לעומס תנועה של מכוניות שיוסטו מהכיכר לעקיפות ברחובות אחרים ברובע הקריה הצפוף.[15] כמו כן, התנגדו בעלי עסקים בשדרת החנויות של מרכז צימר מחשש שהסטת התנועה של הרכבים הפרטיים מהכיכר תרחיק את הלקוחות מעסקיהם.[15]
השלמת ציר בגין בתחום כיכר רמון מתוכננת ל-2025–2027.[8]
.svg)
פתיחת המערכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 בינואר 2022, מספר ימים לפני ההכרזה על סיום המיזם, ועדת התכנון והבנייה של מחוז הדרום החליטה במסגרת תוכנית המתאר המקומית הכוללנית לאשדוד ("אשדוד 2035" בעריכתו של האדריכל צביקה קורן), כי על יעד השימוש בקווי ה-BRT להתיישר עם היעד המטרופוליני, העומד על 60%.[20] כמו כן, נאמר כי היעד נובע מההבנה שעל המעבר מתחבורה מוטת-רכב פרטי לתחבורה ציבורית להתרחש באופן ”רוחבי ובבת אחת, ולא מדורג”.[20]
ב-27 בינואר, הוכרז על סיום המיזם, ששינה את שמו בפעם השלישית מ-"אקוMOOV" או "הגל הירוק" לשם "Ashdod Metro Bus". החל מיום חניכתו, נעשה שינוי כולל בקווי האוטובוס העירוניים, שמאותה עת החלו לנסוע באופן קבוע בנתיביהם הייעודיים. כמו כן, התאפשר עם סיומו חיבור משופר בין מסוף ריביירה ברובע ט"ו שבדרום לאזור התעשייה והנמל בצפון, ועם המרינה, התחנה המרכזית, ועם מסוף בני ברית.[21]
עם פתיחת הקווים החדשים, נפתחו שני מסופים חדשים בעיר – בצפון, מסוף בני ברית בשדרות בני ברית פינת מורדי הגטאות ברובע ב', ומסוף ביג בדצמבר 2022, ליד תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום ומרכז הקניות "BIG Fashion" בקריית פרס.[1][22]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 2019 פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דוח ביקורת קשה כנגד התנהלותה של עיריית אשדוד בניהול צידה במיזם, וטען לכשלים חמורים מאד שהובילו להכפלת עלותו הכספית. שפירא טען שהעירייה הפלתה את השכונות הוותיקות בכך שביטלה את הציר המזרחי, וכי פעלה בחוסר שקיפות – והמליץ להטיל חיוב אישי על מנכ"ל העירייה, אילן בן עדי, וראש העירייה לסרי.[23] העירייה עתרה לבית המשפט הגבוה לצדק בנושא, ובהמלצת בית המשפט משכה את הערעור ביוני 2020.[24] לדברי לסרי, העירייה העבירה לוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים מאות פרוטוקולים להוכחת חפותם מההאשמות.[23] ביום חנוכת המיזם בינואר 2022, פרסם לסרי כי החיוב האישי שהמליץ להטיל עליו מבקר המדינה ירד מהפרק.[23]
באוגוסט 2019, עם פרסום דוח הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) המבוסס על השנים 2016–2018 וחלק משנת 2019 (החופף עם תחילת העבודות על המיזם), שהעמיד בראש הצמתים המסוכנים את יצחק הנשיא – הרצל, הועלתה ביקורת במועצת העירייה כי נעשתה עבודת הסברה קלוקלת לציבור אודות העבודות – שכללו ביטול פניות שמאלה ופסי האטה, שהעלתה לכאורה את מספר הנפגעים וההרוגים בכבישי העיר.[25]
איליה קוגן ביקר ב"המקום הכי חם בגיהנום" את חוויית השימוש בתחבורה הציבורית באשדוד.[26] קוגן העיד כי בנסיעותיו בעיר, נתקל בנוסעים רבים שהרפורמה בלבלה עקב הבנה לקויה של משרד התחבורה את החשיבות בחוויית המשתמש. קוגן התייחס למסכי המגע הענקיים המוצבים בתחנות האוטובוס החכמות המשמשים לטעינת כרטיס רב-קו ולניווט, והצביע על כך שכרבע מאוכלוסיית העיר היא דוברת רוסית ושחלק רב מהם מבוגרים, שמסכי המגע לא מסייעים להם להגיע ליעד הרצוי, וכי גם כך אלו המוכשרים להשתמש ביישומוני ניווט – ישתמשו בטלפון החכם שלהם. קוגן המליץ לעיר לאמץ מפות נייר בתחנות שיספקו "תחושת התמצאות" אמיתית, כפי שיש בתחנות אוטובוס במדינות מרכז וצפון אירופה והוסיף: ”קהל היעד היחיד של המסך הזה הוא יחסי ציבור ועיתונות”. ביקורת נוספת שהעלה קוגן, היא שתושבי אשדוד מעוניינים יותר לדעת באיזה רובע (שכונה) קו האוטובוס עובר, וכי ראוי לבצע לוקליזציה לאוטובוסים למבנה העירוני של אשדוד, ולציין זאת בכריזה ובשלטים.[27]
בפברואר 2022, כשבועיים לאחר חנוכת המיזם, השמיעו תושבי הרבעים הוותיקים בעיר תלונות על כך שקווי האוטובוס המחודשים לא נותנים מענה ראוי לצרכיהם.[23] בתגובה לכך, נערכה פעימת תיקון ביוני 2022. בין התיקונים שהיו נכללים הוספת 30 תחנות עצירה נוספות ברבעים א', ב' ו-ד', וכן על הרחבת קו 8 המוביל מרבעים ג' ו-ז' לתחנת הרכבת, גם אל בית החולים אסותא.[23] נוסף גם קו 28 המחבר בין ג', ו', ח' ו-ט' לרובע הקריה.[23]
כחודש לאחר פתיחת הקווים החדשים וחניכת המיזם, נהגי אוטובוס של קווים בין-עירוניים העובדים בחברת "אלקטרה-אפיקים", התלוננו כי האוטובוסים נתקעים בעומסי תנועה על שדרות בני ברית (המשמש ציר העדפה לתחבורה ציבורית, ללא נתיב ייעודי, בשונה מהרצל) – דרך הכניסה והיציאה הצפונית בעיר.[22] הנהגים הציעו לייעל את תוויי הקווים, כך שייסעו ישירות מהתחנה המרכזית ברובע הקריה ("הסיטי") בלעדית על הנת"צים בשדרות הרצל ובשדרות ז'בוטינסקי – במקום לנסוע על מקטע קצר מהרצל, ולעשות את שאר הדרך למסוף על גבי שדרות ירושלים ושדרות בני ברית.[22] בכירים ב"אלקטרה-אפיקים" תמכו בהצעה, ועיריית אשדוד ומשרד התחבורה הודיעו שישקלו אותה.[22]
בשלהי 2023, כעבור יותר משנה וחצי מההכרזה הרשמית על סיום הפרויקט, פורסם כי מרבית האוטובוסים העירוניים מהצי של זכיינית התחבורה הציבורית בעיר, אלקטרה-אפיקים טרם הפך חשמלי.[28]
ציוד נייד
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שהתוכנית המקורית, כפי שפורסמה ב-2013, קבעה שייעשה שימוש באוטובוסים רבי-קיבולת במערכת[3], בפועל "אשדוד מטרו בס" משתמשת באוטובוסים עירוניים בעלי קיבולת סטנדרטית. את קווי המערכת משמשים אוטובוסים מונעי בעירה פנימית, חשמליים, ומונעי גז טבעי דחוס, תוצרת "Yutong" (דגם Cheetah), "Higer" (דגם KLQ6129G) ו-"Ankai" (דגם G9).
מפת המערכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
נתיב תחבורה ציבורית בשדרות מנחם בגין, רובע ח', ספטמבר 2023 -
קו 10 בתחנת יהודה הלוי, (רובע ה') מסלול התחבורה הציבורית המרכזי בשדרות הרצל, ספטמבר 2024 -
תחנת ביאליק ברובע ה', על רקע גורדי שחקים בשדרות הרצל, ספטמבר 2024 -
שביל אופניים דו-סטרי לצד נתיב תחבורה ציבורית בשדרות ז'בוטינסקי, סמוך לתחנת סטאר סנטר, רובע ב' -
תחנת ז'בוטינסקי בשדרות הרצל, בין רובע ב' (ממזרח) לרובע פארק לכיש ואצטדיון אשדוד (ממערב) המצויים בבנייה, ספטמבר 2024
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תחבורה | ||
|
פורטל אשדוד | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסמך החלטות לישיבת המליאה מספר 2021027, באתר מינהל התכנון, יעדי התוכנית, עמ' 7–13
אשדוד מטרו בס, באתר מאגרי המידע הממשלתיים- הגל הירוק – תחבורה ירוקה, באתר עיריית אשדוד, שיתוף ציבור בנושא המיזם
מסמכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף שפירא, היבטים ביישום פרויקט "עיר מודל לתחבורה בת קיימא" – אשדוד, באתר מבקר המדינה, 24 ביוני 2019 (ארכיון)
עיתונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שחר הזלקורן, באשדוד יוותרו על רכב פרטי לטובת אוטובוסים?, באתר ynet, 28 בנובמבר 2012
- Daniel Schmil, Ashdod aspires to become a public transportation paradise, Haaretz, 25 בינואר 2013 (באנגלית) (ארכיון)
- מירב בנישו דרך-ארליך, שנה לפרויקט התחבורה הירוקה באשדוד: תושבי השכונות הישנות יישארו לא מחוברים, באתר אשדוד נט, 11 במרץ 2017 (ארכיון)
- שרה שוורץ, נסללה הדרך: פרויקט התחבורה באשדוד מתרחב – הציר המזרחי תוקצב ב-100 מיליון ש', באתר כאן דרום אשדוד, 7 בינואר 2018
- תמיר סטיינמן, פרויקט תחבורה באשדוד תקוע, באתר מאקו, 5 ביוני 2019, על עצירת העבודות בשדרות ז'בוטינסקי ועל בעיית הסבת כיכר אילן רמון לתחבורה ציבורית
- איליה קוגן, אשדוד: "התחנות של העתיד" משאירות את נוסעי התחבורה הציבורית אבודים בעיר, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 6 ביוני 2022
סרטונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשדוד: הרפורמה והעלבון, כתבה בערוץ "עיר לחיות בה", באתר יוטיוב (אורך: 13:00), 23 באפריל 2022
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המיזם כונה מאז 2017 בכמה שמות:
- Reway
- הגל הירוק
- אקוMOOV
- ^ ”מהאמור עולה כי גריעת הציר המזרחי מהפרויקט היא למעשה ויתור על קרוב לחצי מאורך נתיבי התחבורה הציבורית שתוכננו ונכללו בהצעה של עיריית אשדוד, וכן ויתור על ציר מרכזי שבו עוברת תחבורה ציבורית עירונית ובין-עירונית בהיקף נרחב המשרתת גם אוכלוסייה חרדית שעושה שימוש רב בתחבורה ציבורית.” (היבטים ביישום פרויקט "עיר מודל לתחבורה בת קיימא" – אשדוד, עמ' 444)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 פרויקט התחבורה הציבורית יצא לדרך, באתר חדשות אשדוד - אשדוד10, 27 בינואר 2022
- ^ דניאל שמיל, אשדוד תיהפך לעיר מודל לתחבורה ירוקה, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2012
- ^ 1 2 3 4 5 Ashdod aspires to become a public transportation paradise
- ^ עופר אשטוקר, השר כץ לראש העיר בטקס סיום שלב א' של Reway: "סיכנת את עצמך פוליטית אבל ראית את החזון", באתר אשדוד נט, כולל וידאו של הטקס, 20 בספטמבר 2018
- ^ 1 2 חן בוקר, מהפכת התחבורה באשדוד יוצאת לדרך – תתכוננו לפקקים במשך שנתיים, באתר אשדוד נט, כולל וידאו של הטקס, 20 בספטמבר 2018
- ^ אשדוד מתחילה את מהפיכת התחבורה הציבורית הירוקה, באתר אשדוד אונליין, 9 באוקטובר 2016
- ^ היבטים ביישום פרויקט "עיר מודל לתחבורה בת קיימא" – אשדוד, עמ' 435–436
- ^ 1 2 עופר אשטוקר, העבודות לשינוי הסדרי התנועה בכיכר רמון באשדוד – כמה זה הולך לעלות, באתר אשדוד נט, 5 בספטמבר 2025
- ^ היבטים ביישום פרויקט "עיר מודל לתחבורה בת קיימא" – אשדוד
- ^ קו 1, באתר מר קו
- ^ קו 10, באתר מר קו
- ^ 1 2 מייק ויצמן, ראש העיר הציג את פרויקט ECOMOOV במהלך נסיעה באוטובוס בכבישי המיזם, באתר אשדוד10, 20 באוגוסט 2019
- ^ נפתח בדצמבר 2022
- ^ מתאימים את התחבורה הציבורית באשדוד לדרך שלך – הקווים החדשים יוצאים לדרך, באתר אשדוד נט, 6 ביוני 2022
- ^ 1 2 3 4 כיכר המחלוקת: התכנית שתושבי הסיטי לא מבינים מה יהיה בה, באתר אשדוד10, 3 ביוני 2021
- ^ 1 2 עופר אשטוקר, אחרי הפרסום באשדוד נט" הוקפאו העבודות על פרויקט הגל הירוק בכיכר הסיטי, באתר אשדוד נט, 20 באוקטובר 2017
- ^ 1 2 תמי אברהמי, משרד התחבורה יזרים כספים לעירייה בשביל פרויקט "רי-ווי" על אף הכשלים ודו"ח מבקר המדינה החמור – הפרטים המלאים, באתר אשדוד היום, 2 בפברואר 2021
- ^ עופר אשטוקר, פרסום ראשון: החניות באזור כיכר הסיטי יבוטלו ויהפכו לנתיב תחבורה ציבורית, באתר אשדוד נט, 13 באוקטובר 2017
- ^ 1 2 עופר אשטוקר, מסתמן: העבודות על הגל הירוק בכיכר הסיטי יידחו עד אמצע השנה הבאה, באתר אשדוד נט, 23 בנובמבר 2017
- ^ 1 2 מסמך החלטות לישיבת המליאה מספר 2021027 (עמ' 7-13), באתר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה (מחוז הדרום), 10 בינואר 2022
- ^ ענת ביגר, פרויקט התחבורה הציבורית יצא לדרך, באתר אשדוד10, 27 בינואר 2022
- ^ 1 2 3 4 אלי לוי, הפתרון של נהגי האוטובוסים הבינעירוניים: מסלול עוקף לפקקים בשדרות בני ברית (עמ' 7), באתר ידיעות אשדוד, 25 בפברואר 2022
- ^ 1 2 3 4 5 6 בעקבות הטענות על מערך התחבורה הציבורית: 30 תחנות נוספו לרובעים הוותיקים (עמ' 10-11), באתר ידיעות אשדוד, 11 בפברואר 2022
- ^ חנוכת המיזם, אשדוד10
- ^ מייק ויצמן, נתוני הרשות לבטיחות בדרכים: "צומת הרצל המסוכן ביותר עם 26 הרוגים", באתר אשדוד10, 16 באוגוסט 2019
- ^ איליה קוגן, אשדוד: "התחנות של העתיד" משאירות את נוסעי התחבורה הציבורית אבודים בעיר, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 6 ביוני 2022
- ^ אשדוד: הרפורמה והעלבון, כתבה בערוץ "עיר לחיות בה - Livable City", באתר יוטיוב (אורך: 13:00), 23 באפריל 2022
- ^ שמואל סרדינס, חניון אוטובוסים ענק יוקם בסמוך למחלף אשדוד צפון החדש שפתיחתו עוד מתמהמהת, באתר אשדוד נט, 19 בספטמבר 2019
| מערכות להסעת המונים בישראל | ||
|---|---|---|
| פעילות | כרמלית • מטרונית • דנקל (אדום, ירוק, סגול) • הרכבת הקלה בירושלים (אדום, ירוק, כחול, סגול, חום) • דנקל (אדום, ירוק, סגול) • אשדוד מטרו בס | |
| עתידיות | נופית • מערכות אוטובוסים מהירות בגוש דן (כחול, חום) • הרכבת התחתית של גוש דן (M1, M2, M3) • מערכת נפת אשקלון • הרכבת הקלה בבאר שבע | |
| אשדוד
| ||
|---|---|---|
| ערכים ראשיים | אשדוד • רובעי העיר • תכנון העיר • כיכרות | |
| גנים ופארקים | פארק אשדוד-ים • פארק עד הלום • פארק בן-גוריון • פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד • גן אלישבע • פארק לכיש • גבעת יונה • עד הלום | |
| רחובות | רחוב רוגוזין • רחוב שבי ציון • מדרחוב הנביאים • שדרות בני ברית • שדרות הרצל • שדרות מנחם בגין • שדרות משה דיין | |
| תחבורה | תחבורה ציבורית • מסוף בני ברית • מסוף ביג • מערכת להסעת המונים בנפת אשקלון | |
| מוסדות | בית החולים אסותא • מרכז כיוונים • המשכן לאמנויות הבמה • קונסרבטוריון אקדמא • הארכיון לתולדות אשדוד • הקריה האקדמית של אשדוד (עתידי) • בית אריה קלנג • מוזיאון אשדוד לאמנות • מוזיאון הפלשתים • אצטדיון אשדוד (עתידי) | |
| תעשייה | נמל אשדוד • תחנת הכוח אשכול • נמל הדרום • אלתא מערכות | |
| היסטוריה | אשדוד ים (העיר העתיקה) • תל אשדוד • תל מור • רצועת החוף | |
| נושאים מרכזיים נוספים | העירייה ומועצת העירייה • סמל העיר • יקיר העיר אשדוד • חברת אשדוד • החברה לפיתוח אשדוד | |
| קטגוריה ראשית | ||
| רובעי אשדוד | ||
|---|---|---|
| ||
| תכנון העיר אשדוד |
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)