פורטל:אשדוד/מאמר נבחר/אוסף מאמרים
אוסף המאמרים הנבחרים של פורטל אשדוד
לעריכת המאמרים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
|
רחוב רוגוזין הוא אחד מהרחובות הוותיקים והמרכזיים בעיר אשדוד. הרחוב שוכן בלב רובע א' בעיר ונקרא על שם התעשיין והנדבן האמריקאי-ישראלי ישראל רוגוזין, שבתור אחד מחלוצי התעשיינים בעיר, הקים בה מפעלים גדולים ותרם להקמת בתי הספר התיכוניים המקיפים א' ו-ג'. רוגוזין היה הרחוב הראשי בעיר, ומאז שנוסדה אשדוד כמועצה מקומית ב-1958, הוא מהווה מקום בילוי עיקרי בה. מדי ימי חמישי בקיצים נערך בו פסטיבל "מדרחוב רוגוזין" על ידי עיריית אשדוד – ובו מופעי רחוב, אירועי מוזיקה ופעילויות לכל המשפחה.
2
.svg)
|
אלתא מערכות בע"מ היא חברה בת של התעשייה האווירית לישראל, ואחת החברות המובילות בעולם במערכות אלקטרוניות צבאיות בתחום המכ"ם, התקשורת והלוחמה האלקטרונית. השם אלת"א הוא ראשי תיבות של "אלקטרוניקה תעשייה אווירית". אלתא הוקמה על ידי פלטיאל מקלף בשנת 1967 כחברת-בת של התעשייה האווירית ופעלה בחצר התעשייה האווירית בנמל התעופה בן-גוריון לוד. בשנת 1969 הועברה החברה לאשדוד במסגרת מדיניות ממשלת ישראל בראשות לוי אשכול לפיזור התעשיות ולתמיכה בערי הפיתוח.
מטה החברה נמצא ברובע ג' בעיר.3
 |
|
מפעלי רכב אשדוד היה מפעל להרכבת משאיות ואוטובוסים באשדוד בבעלות בריטית. החברה נוסדה בשם "ליילנד אשדוד" כשותפות של חברת ליילנד מוטורס הבריטית (Leyland Motors) (אנ') שהחזיקה 52%, ו"החברה המאוחדת למזרח הקרוב" שהחזיקה 48%, במטרה להקים מפעל להרכבת משאיות ואוטובוסים באשדוד. המפעל יועד להרכבת משאיות ואוטובוסים בהיקף של 500 כלי רכב בשנה כולל ליצוא. החל מאמצע שנות ה-60, החברה החלה באספקת משאיות לצה"ל.
ב-1977 יצאה ליילנד מפעילותה בישראל, לאחר שנכנעה לחרם הערבי, "מפעלי רכב אשדוד" החלה בפיתוח וייצור משאית ואוטובוס מתוצרת עצמית. המשאית "אשדוד" שהייצור שלה הופסק, לאחר שחברת מק סברה שהייצור המקומי יתחרה בייבוא מתוצרתה ודרשה להפסיקו. במקביל ייצרה החברה אוטובוס בשם "חץ", שגם הוא לא זכה להצלחה. ב-1981 עברה מלוא הבעלות במפעל ל"אחים אלקון".
4
|
המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן הוא מוזיאון לארכאולוגיה המתמקד בתרבות הפלשתים ברובע ד' בעיר אשדוד. המוזיאון נפתח לראשונה בשנת 1990 והיה המוזיאון הראשון שנפתח בעיר. בשנת 2012 נסגר המוזיאון לצורך שיפוץ והרחבה ונפתח לאחר שנה תוך כדי שהוא נותן ביטוי לרב תרבותיות המאפיינת את העיר אשדוד לאורך ההיסטוריה.
המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן הוקם ב-1990 לזכרה של קורין ממן, שנולדה בעיר קזבלנקה במרוקו ונהרגה בשנת 1984 בתאונת דרכים בצרפת במהלך לימודיה באוניברסיטה. בשנותיו הראשונות היה המוזיאון עם תצוגה ארכאולוגית מצומצמת שרוב מוצגיו היו רפליקות, בשילוב יצירות אמנות של אמנים בני העיר אשדוד.
זהו המוזיאון היחיד, בישראל ומחוצה לה, המוקדש לתרבות הפלשתית.5
|
 |
ראו גם – תל אביב במלחמת העצמאות, נחל לכיש, אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות |
גשר עד הלום הוא גשר על נחל לכיש הבנוי במקביל לכביש 4 ליד אשדוד, סמוך למחלף עד הלום. גשר עד הלום הוא הנקודה הצפונית ביותר אליה הגיע חיל המשלוח המצרי שפלש לארץ ישראל במלחמת העצמאות ומכאן שמו העברי. הגשר הוא אתר מורשת. הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 בידי השלטון העות'מאני מעל אפיק ואדי סוכריר שחצה את דרך יפו-עזה בקטע בין יִבְּנא למג'דל (כיום, אשקלון). הוא נבנה על יסודותיו של גשר מהתקופה הממלוכית והתקופה הרומית, כשלושה קילומטרים צפונית לעיירה איסדוד, ונקרא בערבית ג'סר איסדוד.
במלחמת העולם הראשונה, עם התקדמותו צפונה של חיל המשלוח המצרי – עשרת ימי מרדף פלשת, השתלטו כוחות מדיוויזיית האנזא"ק על גשר איסדוד, לאחר שחובל על ידי העות'מאנים הנסוגים, והקימו ראש גשר מצפון לשפך לוואדי סוכריר[1]. במלחמת העצמאות במסגרת מבצע ברק, על מנת לעכב את תנועת המצרים המשוערת לכיוון תל אביב, פוצצה פלוגה ב' מגדוד 53 של חטיבת גבעתי את הגשר. ב-29 במאי נכנס הכוח המצרי לאשדוד, בדרכו לתל אביב, והמשיך צפונה כשלושה קילומטרים עד שנעצר בג'סר אסדוד המפוצץ. לפנות ערב, הופתעו המצרים על ידי תקיפה אווירית של ארבעת מטוסי אוויה S-199 ("מסרשמיט" או "סכין") הראשונים של טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי[2]. הכוח המצרי רותק לעמדותיו.
ועדת השמות הממשלתית רצתה להנציח את מלחמת העצמאות, וביקשה הצעות לשם חדש עבור יישוב ליד הגשר בשנת 1952.[3][4] היו גם הצעות לשמות אחרים[5]. למרות שבהתחלה השם "עד הלום" קיבל בהצבעה בוועדת השמות רק 2 קולות, מול 3 קולות עבור השם המקוצר - "הלום", בסופו של דבר ב- 31 לאוגוסט 1952, השם "עד הלום" הפך לשמו הרשמי של היישוב.[6] אלא שבניית היישוב לא יצאה אל הפועל, והשם ניתן לגשר שהיה במקום. השם "עד הלום" הוצע על ידי הרמטכ"ל דאז, יגאל ידין, ”כי עד נקודה זו הגיעו המצרים בפלישתם וכאן ספגו מהלומותינו”.[7]
מטה החברה נמצא ברובע ג' בעיר.הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ פילדמרשל א.פ. ויול, מסעי-המלחמה בארץ-ישראל, הוצאת מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, מהדורה שלישית 1979, עמ' 131
- ^ זהר נייגר, עד הלום: זהו סיפור התקיפה הראשונה של חיל-האוויר הישראלי, באתר חיל האוויר הישראלי, 29 במאי 2022
- ^ ארכיון המדינה, ועדת השמות הממשלתית (התכתבות) (עמ' 120)
- ^ ארכיון המדינה, ועדת השמות הממשלתית - דואר יוצא (עמ' 219)
- ^ ארכיון המדינה, סיקרות לישיבות הועדה לשמות ישובים (עמ' 579)
- ^ ארכיון המדינה, ישיבות המליאה (עמ' 155)
- ^ ארכיון המדינה, ועדת השמות הממשלתית - דואר יוצא (עמ' 220)
6
|
|
אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות היא אנדרטה באשדוד שנוצרה על ידי אשר חירם המנציחה את 11 חללי קרב סוכריר ואת 53 חללי גדוד 53 של חטיבת גבעתי בקרבות הבלימה בחולות אשדוד במלחמת העצמאות.
בשנת 1962 פנו הורי חללי קרב סוכריר, שהיו כולם בני ראשון לציון, למחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון וביקשו אנדרטה לזכר בניהם. בינואר 1963 הגיש האדריכל אשר חירם את תוכניות האנדרטה. הורי הלוחמים של חטיבת גבעתי שנפלו בקרבות הבלימה ליד אשדוד דרשו שגם בניהם יונצחו על האנדרטה. במשך כמה שנים נמשך ויכוח על ההנצחה באתר. בנובמבר 1966 נקבעה פשרה שבמסגרתה הוסיף חירם מאחורי האנדרטה המקורית קיר אבן ועליו הונצחו חללי גבעתי. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בשנת 1967 התקיים באנדרטה המורחבת טקס זיכרון משותף לשתי קבוצות החללים.
האנדרטה נבנתה משני גושי אבן מוארכים. גוש אחד מונח במקביל לקרקע והגוש השני נשען עליו וניצב בהטיה. על גבי הגוש העליון חרוטים סמל צה"ל, שמות 11 החללים והכתובת:
העובר כאן זכור!
אנו פתחנו את השער לניצחון,
על גופותינו נסלל הנתיב לנמל אשדוד.
7
|
התזמורת האנדלוסית הישראלית היא תזמורת שמרכזה באשדוד, המתמקדת במוזיקה אנדלוסית שמקורה בספרד המוסלמית ("אנדלוסיה") של המאה ה-10 וה-11, ונשתמרה בקרב יהודי צפון אפריקה. התזמורת נוסדה באשדוד ב-1994 ובשנת 2006, זכתה בפרס ישראל למפעל חיים.
התזמורת נוסדה באשדוד בשנת 1994, על ידי מוטי מלכא וראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי. מנצחה הראשון של התזמורת היה אברהם עילם-אמזלג. קודם לכן פעלה במתכונת שונה במסגרת המרכז לפיוט ולשירה שהוקם באשדוד בשנת 1988. יחיאל לסרי ומוטי מלכא הקימו את התזמורת האנדלוסית הישראלית בשני גלגולים. ב-1988 הקימו עם סמי אלמגריבי, אליהו בן חמו ואריה אזולאי את המרכז לפיוט ושירה באשדוד; זה משמש בית הכשרה לפייטנים ולנגנים בכלים המסורתיים. ב-1994 התפצל המרכז לפיוט ושירה, והתזמורת, בגרסתה החדשה, הוקמה כגוף נפרד ממנו, בשיתוף פעולה עם ד"ר אברהם עילם-אמזלג, אמיל זריהן וישועה אזולאי. התזמורת הוקמה כתזמורת קלאסית עתירת כלי קשת, היא מונה כ-30 נגנים ומורכבת משתי קבוצות. הקבוצה הראשונה מכונה בשפת השדה "האותנטים", וכל השאר הם "התזמורת". רוב חברי "האנסמבל האותנטי" הם עולים מצפון אפריקה וילידי הארץ ממוצא מזרחי. רוב חברי "התזמורת" הם עולים ממדינות חבר העמים או ילידי הארץ. הנגנים האותנטים מנגנים משמיעה, ואילו התזמורת מנגנת מקריאה בתווים.
8
|
תֵּל מוֹר (תל ח'ידאד) הוא תל ארכאולוגי קדום בצפון העיר אשדוד. התל שוכן בצמוד לגדה הצפונית של נחל לכיש, כק"מ אחד לפני שפכו אל הים, בעורף נמל אשדוד. התל ממוקם על דרך הים הקדומה, והוא יושב לסירוגין החל מסוף תקופת הברונזה המאוחרת. בשיאו, שימש כעיר הנמל של אשדוד העתיקה.
התיישבות הראשונה בתל החלה בין המאה ה-15 ל-16 לפנה"ס, במהלך התקופה הכנענית, ממנה עולה שהיישוב במקום קיים קשרי מסחר ענפים עם מצרים וקפריסין, ומאוחר יותר גם עם פיניקיה. הממצאים שנתגלו בתקופה זו מעידים על יישוב עירוני בעל נמל בשפך נחל לכיש, ובו אתר פולחן. במאה ה-13 לפנה"ס נחרב היישוב ובו מצודה רבועה בעלת חומה עבה שחלשה על האזור.
עם פלישת הפלשתים למישור החוף הדרומי במאה ה-12 לפנה"ס, התקיים באתר יישוב פרזות חקלאי, ככל הנראה בעל נמל קטן. היישוב היה תחת חסות עיר הממלכה אשדוד, ולכן ניתן להסיק כי תל מור שימש כעיר הנמל שלה בתקופה זו. במאה ה-10 לפנה"ס נחרב היישוב, יחד עם אשדוד, ייתכן במסע הפלישה של פרעה סיאמון.
במהלך התקופה ההלניסטית, חודשה ההתיישבות בתל, ונחשפו ממנה מבנה ציבורי גדול ומתקן להפקת צבעי הארגמן מחלזונות. היישוב נחרב שוב בראשית תקופת החשמונאים, ומאוחר יותר המשיך להתקיים כיישוב חקלאי קטן גם בתקופה הרומית.
התל נפתח לביקור מטיילים באוקטובר 1991.9
|
מועדון ספורט אשדוד, המוכר בראשי התיבות מ.ס. אשדוד, הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר אשדוד, שנוסד בשנת 1999 לאחר איחוד בין קבוצת מכבי עירוני אשדוד לקבוצת הפועל אשדוד. הקבוצה מתמודדת בליגת העל, והיא משחקת באצטדיון הי"א המכיל כ-7,800 מקומות ישיבה.
קבוצת מועדון ספורט אשדוד נוצרה מאיחוד של שתי קבוצות הכדורגל הבכירות בעיר אשדוד – הפועל אשדוד שהייתה הקבוצה הפופולרית בעיר, בעלת בסיס קהל גדול יותר ומזוהה עם עובדי הנמל בעיר, וקבוצת מכבי עירוני אשדוד, שנוצרה בתחילת שנות ה-80 כתוצאה מאיחוד של מכבי אשדוד ובית"ר אשדוד. אף על פי שהפועל אשדוד הייתה האהודה יותר, עירוני אשדוד הייתה הראשונה להעפיל לליגה הבכירה, בעוד שהפועל אשדוד מעולם לא הצליחה לעשות זאת.10
|
הארכיון העירוני לתולדות אשדוד הוא ארכיון עירוני דיגיטלי שנפתח לציבור באשדוד בשנת 2023. הוא נפתח לרגל חגיגות שנת ה-67 לעיר, במטרה לרכז ולחשוף בפני הציבור מידע היסטורי אודות התפתחותה של אשדוד.
בארכיון חומר דיגיטלי רב כגון פרוטוקולים, התכתבויות, פרסומים, תצלומים, מפות, כרזות, סרטים תיעודיים ועוד. הקבצים, התמונות ושאר הרשומות של הארכיון מצויים בחטיבות רבות של חומר מנהלי ותיעודי הכוללים מוסדות ציבוריים, בתי ספר, ארגונים קהילתיים, משפחות ואישים. כמו כן, מצויים בו אוספים אישיים של ראשוני העיר ובוניה, ונמצאים בבנייה אוספים של מוסדות ומפעלים שפעלו בעיר, כמו גם של גלי העלייה הרבים של אשדוד.
הארכיון ממוקם בבית יד לבנים ברחוב דרך ארץ 3 בקריית התרבות ע"ש צבי צילקר בעיר.11
_%D7%91%D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%93,_%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8_2023.jpg)
|
מרכז כיוונים הוא מרכז צעירים ברובע הקריה ("הסיטי") באשדוד.
המרכז הוקם בשנת 2013 על ידי עיריית אשדוד במטרה לתת מענה לצורכי הצעירים בעיר (בגילאי 18 עד 35) בתחומים תעסוקה, מעורבות חברתית, עלייה, השכלה גבוהה, וגיוס לצה"ל. המרכז משמש כגוף מייעץ לעיריית אשדוד בכל הנוגע להתנהלות מול צעירי העיר. המרכז נבנה בתכנונו של גיל מינסטר.
המרכז מציע לסטודנטים תושבי העיר ללמוד במרחבי הלמידה השקטים בו, הכוללים ספרי עיון, חיבור אלחוטי לאינטרנט ושקעי חשמל. כמו כן, המרכז מאפשר הזמנה מראש של כיתות לימוד ללא תשלום. במהלך "תקופת המבחנים" (החופשה בין הסמסטרים בשנה האקדמית) המרכז נוהג להאריך את שעות הפעילות שלו עד ללילה כדי לתמוך בסטודנטים. במרכז כיוונים פועלים גם חממת הסטארט-אפים "HUB Ashdod", לייבל המוזיקה "Kivunim Music", ויוזמות חברתיות מקומיות, ביניהן "בקטע מקומי" – מלגה המוענקת לצעירי העיר התורמים לקהילה בעיר. כמו כן, המרכז מפיץ מגזין-כיס מקומי בשם "ואקום" הנותן במה למאיירים, משוררים, צלמים ולמקומות בילוי נישתיים של בורגנים בעיר, בהם בתי קפה וברים.
המרכז ממוקם ברחוב הציונות 4 במרכז רובע הקריה בעיר, ובסמיכות למרכז "צימר", לתחנה המרכזית ולקריית התרבות ע"ש צילקר. המרכז מפעיל בנוסף את שלוחת כיוונים בשכונה ברובע ו' הוותיק.12
 |
מבוא הדודאים היא להקת היפ הופ ישראלית שהוקמה בשנת 2017 על ידי יובל "דודא" ניאזוב כהן ואלמוג גוזלן. בסוף 2022 הלהקה הפסיקה את פעילותה לאחר שניאזוב יצא לקריירת סולו. מטרת הלהקה היא "לתת כבוד לשכונות בהן גדלנו".
הלהקה הוקמה על ידי יובל "דודא" ניאזוב כהן ואלמוג גוזלן ב-2017 באשדוד. ניאזוב וגוזלן הכירו ב-2014 במועדון היפ הופ בעיר ומאז החלו ליצור יחד. יובל התעניין בראפ עוד מגיל 12, אז תלמיד בשם תומר העיר לו בבית הספר על סגנון הלבוש שלו כי הוא "נראה כמו ראפר", ובאותו היום הזמינו לביתו והכיר לו את אולפן ההקלטות הביתי שלו. יובל חזר משם לביתו שלו והחל מיד ליצור מוזיקה אלקטרונית ולכתוב שירה, ו"התמכר" לכך. כהן, שעולם המוזיקה היה זר לו – הכירו דרך ניאזוב. שמה של הלהקה נובע ממעבר הדירה של משפחתו לרחוב מבוא הדודאים ברובע ח' בעיר באותה השנה שהחל ליצור מוזיקה במחשב – ששם, לדברי ניאזוב, "התמימות נעלמה".
הלהקה, מאז היווסדה הרבתה להופיע בפסטיבל ההיפ הופ המקומי VAV, וכן הופיעה רבות במועדון "בארבי", לבונטין, "תדר", וגם התארחה במופע של רביד פלוטניק.13
 |
קניון לב אשדוד היה קניון ברובע ה' באשדוד, שהוקם ב-1993 ונסגר ב-2023 לאחר שהיה בהליכי סגירה מ-2015. זהו הקניון הראשון שהוקם בעיר. הקניון נבנה בתכנונו של האדריכל אמנון רכטר.
כשהיה פעיל, נכחו בו כ-100 חנויות. לאורך פעילותו פעלו סניפים מרשתות רבות, ביניהן מקדונלד'ס, מגה, BUG, המשביר לצרכן, בורגר קינג, ארומה אספרסו בר, סטימצקי, קרביץ, קפולסקי, דלי קרים. כמו כן, פעל בו התיאטרון העירוני "ברמוזה". עם הקמת מרכז הקניות "BIG Fashion" בכניסה הדרומית לאשדוד ב-2015, הקניון הידרדר מבחינה כלכלית, ובעליו החליטו כי מוטב לנסות ולסגור את הקניון, לטובת הקמת שכונת מגורים מעורבת שימושים, לצד מרכז מסחרי. מאז, הקניון הספיק להפוך לקניון אאוטלט (עודפים) וב-2020 להימכר בעבור 230 מיליון ש"ח לחברה אחרת שהייתה מעוניינת בנכס.
הקניון נסגר סופית ב-2023.14
_drawing_graffiti_on_wall.jpg)
|
דודי שובל (ידוע בכינוי ONE LOVE) (נולד ב-1992) הוא אמן גרפיטי ישראלי מאשדוד.
שובל למד בבית הספר מקיף ז' ברובע הקריה ("הסיטי") באשדוד. כשהיה בן 14, נחשף לתרבות ההיפ הופ, ובגיל 15 נחשף גם לאמנות הגרפיטי דרך רקדני ברייקדאנס שפגש בחוף הקשתות. באותו היום שנחשף לגרפיטי, קנה פחיות צבע בחנות טמבור וכתב את שמו בענק על קיר בבית הספר. בו בזמן, החל לצייר על קירות ברחובות רבים בתל אביב ובארץ. תחביבו לא היה למורת רוחם של הוריו, וכשאימו גילתה על כך וראתה אותו מרסס צבע על קירות – סולק מביתו. לדבריו, הפליליות שבציור הגרפיטי, היא זו שמשכה אותו לאמנות. שובל התלמד תחילה מרייטר (WRITER), אמן גרפיטי אשדודי ותיק, ומן האינטרנט והספרות. בהמשך למד במגמת אמנות בבית הספר, וכפרויקט גמר "הגיש" שני ציורי קיר שצייר במסדרונותיו – על אחד, אמנות, ועל השני – ונדליזם, ובעבודתו הסביר על ההבדל בין השניים.
שובל הוא יוזמו של פסטיבל ההיפ הופ "VAV" המתקיים מדי שנה ברובע ו' ואליו מגיעים אמנים רבים מרחבי הארץ.15
 |
כיכר ינקה קופלה היא מעגל תנועה ברובע ט"ו בדרומה של העיר אשדוד, המחברת בין שדרות רוטשילד לרחוב מוטה גור. בכיכר נמצא פסל מסיבת התה שעוצב על ידי הציירת-פסלת סיגל נוביק-רשף ופוסל בידי הפסל דוד זונדלוביץ'. הכיכר קרויה על שמו של הסופר הבלארוסי ינקה קופלה.
בתוך ספל מסיבת התה, מצוי ראש כרות המחובר אליה, בדמות ראשה של נוביק-רשף, שפוסל גם הוא בידי זונדלוביץ'. במהלך העשור השני של המאה ה-21 הראש נעלם מהפסל, כאשר השאלה מדוע, נותרה כתעלומה. עלו סברות כי נגנב כמעשה ונדליזם, ושהעירייה הסירה אותו עקב תלונות שהפחיד ילדים שהסתקרנו והביטו לתוך ספל התה. במסגרת כתבה שערכה ענת קורול-גורדון בנושא בכאן דיגיטל ב-2021, הראש שוחזר על ידי האמן-פסל אדוארד דוולקרט, בהעתק מדויק לפי יציקת השעווה שלפיה פוסל הראש המקורי. לשאלתה של קורול-גורדון, מדוע יש צורך בראש הכרות בספל אם הוא יכול להיתפש כמפחיד וכאכזרי, הראתה נוביק-רשף תצלום של ילדה משתעשעת ויושבת על הספל בכתבה שהתפרסמה בידיעות אחרונות כשהפסל הושק, והצביעה על כך שהיא אינה מבוהלת כלל.
הקטע של האלימות, זה משהו שאנשים מבוגרים מפילים על הילדים. [אתם] יכולים להסתכל ולראות את הבבואה של עצמכם.
אפשר לקחת את זה להרבה מקומות.— סיגל נוביק-רשף
מי גנב את הראש הכרות מספל התה באשדוד? | תעלומות עם ענת קורול, סרטון בערוץ "כאן דיגיטל", באתר יוטיוב (אורך: 15:40)
16
 |
כיכר הַמִּפְרָשִׂים (המכונה גם בשיבוש הלשון כיכר המפרשיות) היא מעגל תנועה באשדוד הקרוי על שם יהדות סלוניקי, ומחבר את שדרות מנחם בגין ומשה דיין וכן את רחוב אקסודוס. הכיכר נושקת לפארק המרינה, הצפוי להיפתח במהלך 2024.
במרכז הכיכר נמצא פסל המפרשים שנועד לדמות מפרשים השטים על פני הים. הפסל נוצר על ידי הפסל ישראל הדני. הכיכר נחנכה ביוני 1999. הפסל נוצר על ידי הפסל ישראל הדני. הפסל נישא לגובה של 15 מטרים, ועשוי פלדה מרותכת. גופם של המפרשים שקוע ברצפת הכיכר – שנועדה לדמות את הים – ואילו הפסל מדמה את המפרשים השטים על פניו.
ב-2016, דמות הפסל הושאלה לסמלה החדש של עיריית אשדוד לרגל ציון 60 שנים להיווסדות העיר, בעיצובו של שמואל יהודה אויש.על שלט הצופה לכיכר ומסביר על אודותיה, נכתב:
על תרומתם הרבה של יהודי סלוניקי להקמת מדינת ישראל ובניית אשדוד והנמל בפרט החליטו קברניטי אשדוד להנציח כיכר זו הצופה אל הים ומסמלת: נחישות, גבורה, יופי וים!
17
|
כיכר אילן רמון (הידועה גם ככיכר "השפיץ", "המחט" ו"הסיטי") היא מעגל תנועה ברובע הקריה ("הסיטי") באשדוד, המחברת בין שדרות מנחם בגין לרחובות העצמאות והציונות.
הכיכר והפסל דמוי החרוט הכסוף שהקנה לה את כינוייה, עוצבה על ידי האדריכל יורם מילר. זהו אחד ממיזמי הבנייה היקרים ביותר שנעשו באשדוד בשנות ה-90.
ב-2010 נקראה על שמו של טייס חיל האוויר וטייס החלל הישראלי הראשון, אילן רמון, שנספה באסון מעבורת החלל קולומביה ב-2003.18
 |
רפורמת Reway או הגל הירוק או בשמה הנוכחי Ashdod Metro Bus (AMB), הוא מיזם לפיתוח התחבורה הציבורית בעיר אשדוד. עיקריו של המיזם הם מערכת אוטובוסים מהירה (BRT) הנעים לאורך נתיבי תחבורה ציבורית, ורשת שבילי אופניים.
העבודות על המיזם החלו ב-2017 והסתיימו ברובו ב-2022, תחת כהונתו של ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי. בינואר 2022 החלה ההפעלה המלאה של הקווים המהירים.
במסגרת המיזם הוקמו מסופי התחבורה הציבורית מסוף ביג ומסוף בני ברית.19
|
גן אלישבע הוא פארק עירוני מן הגדולים באשדוד והראשון בעיר, הממוקם ברובע א' הוותיק. נקרא על שם אלישבע אשכול (לבית קפלן), פעילה ציונית בפולין, חברת הוועד הפועל הציוני ואשתו של נשיא המדינה לוי אשכול.
ביום שישי אחר הצהריים, 27 במאי 1960, נערך טקס נטיעות והנחת אבן פינה שהונחה על ידי עובד בן עמי בגן, שעמד להפוך לראשון בעיר. שר האוצר לוי אשכול ובתו תמר נטעו את העצים הראשונים בגן שהוקדש לזכר אלישבע אשכול, ואחריהם עשרות אורחים שבאו גם הם להוקיר את זכרה של אלישבע. בעיתון דבר נכתב, כי ”הגן עתיד לסמל את הקשר בין העיר הצעירה לבין לוי אשכול, שנתן את ידו להקמתה”. לוי אשכול לא ידע בטרם הטקס כי הגן ייקרא על שם אשתו המנוחה, והייתה זו למעשה מחווה שהוענקה לו על ידי בן-עמי. הנטיעות בגן נערכו על ידי משרד העבודה וחברת אשדוד בניהול בן-עמי, שהיה ראש ועדת ההקמה של מועצת אשדוד עד 1959. אשכול כינהו במעמד הטקס "אחד מבוני הארץ".
בגן ניצב יד לחללי חיל הים, ובמבואו המזרחי, אנדרטת הנר.20
|
מדרחוב הנביאים הוא רחוב מרכזי ברובע י' באשדוד, המתפקד כמדרחוב וכמרכז המסחרי של הרובע. המדרחוב תוכנן על ידי האדריכלים דן ואילנה אלרוד. זהו המדרחוב היחיד בעיר.
רובע י', השוכן בדרום-מזרח העיר, הוקם בתחילת שנות ה-90 כדי לתת מענה מהיר לעלייה מברית המועצות לשעבר. כל רובעי המגורים באשדוד, תוכננו כיחידות אורבניות עצמאיות בעיר המתוכננת – כאשר כל אחת כוללת מרכז מסחרי, מרכז קהילתי, בתי ספר וגנים, קופות חולים ושירותים יומיומיים. רובע י' הוא היחיד מביניהם הכולל רחובות מהותיים אלכסוניים שאינם במתווה שתי וערב. כמו כן, הוא הרובע היחיד הכולל מדרחוב.
תכנון מדרחוב הנביאים והמרכז המסחרי של רובע י' זיכה את הזוג אלרוד בפרס ע"ש פנחס אילון לתכנון אורבני.
המדרחוב כולל מבנים בתכנון דוד נופר וחיים דותן.21
|
המצודה שימשה חלק ממערכת איתות לבירה רמלה מפלישת אוניות ביזנטיות לצד מגדל איתות הממוקם ברובע ט"ו באשדוד המודרנית, הוא המצדית.
המצודה נבנתה כחלק ממערכת של ביצורי הגנה לאורך מישור החוף הדרומי שנבנתה על ידי הערבים (כמו באשקלון וביבנה-ים), והורכבה מריבאטים (מצודות ומצדים) ומחראס'ים (מגדלים) כדי לאותת לבירת המחוז רמלה ולהזהיר מפני פלישה של אוניות ביזנטיות. במהלך המאה ה-10, בתקופת השושלת הפאטמית, בוצרה והורחבה המצודה, וכונתה "קָלעת אל-מינָא".
22
|
אנדרטה לבני אשדוד שנפלו במערכות ישראל או אנדרטת הנר היא אנדרטה ברובע א' הוותיק באשדוד. האנדרטה נוצרה על ידי האם השכולה תושבת העיר מתילדה הלפרין להנצחת בנה, רב-טוראי אברהם (אבי) ישראלוביץ, בן 19 בנופלו, וחללי העיר שנפלו במערכות ישראל.
פסל האנדרטה, המוכרת בתור "הנר הדולק" או "הנר ההולך והכלה", עוצב על ידי מתילדה הלפרין, תושבת העיר ששכלה את בנה, רב-טוראי אברהם (אבי) ישראלוביץ במלחמת ההתשה. האנדרטה נחנכה בטקס בהשתתפות חבר הכנסת מנחם בגין וראש עיריית אשדוד צבי צילקר ב-17 במרץ 1971.
האנדרטה ממוקמת בצומת הרחובות רוגוזין, שבי ציון ומקס נורדאו – בין גן אלישבע למרכז קליטה בית קנדה.23
|
אנדרטה לזכר בני אשדוד שנפלו במערכות ישראל היא אנדרטה ברובע הקריה ("הסיטי") אשדוד שנוצרה על ידי משה סעידי המנציחה את חללי העיר שנפלו במערכות ישראל.
פסל האנדרטה "קדיש ותפילה" מורכב מצינורות פליז בקטרים של 5–6 סנטימטרים, הנפוצים בתעשיית הבנייה, שכופפו והוגמשו באמצעות גז. הצינורות מדמים עצים פורחים, השלובים זה בזה אך כבולים לגורל משותף המונע מהם להמשיך ולצמוח.
24
|
מצדית אשדוד ים היא מגדל איתות שפעל לצד המצודה בעיר העתיקה של אשדוד, אשדוד ים. המיצדית נבנתה כחלק ממערכת ביצורי הגנה לאורך מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל לאיתות אזהרה לבירת המחוז רמלה מפני פלישת אוניות ביזנטיות.
המצדית שוכנת בכיכר ברובע ט"ו בדרום העיר אשדוד, ומסביבה שכונת מגורים. מעגל התנועה סביב המיצדית מחבר את רחובות מרדכי אנילביץ' וחסידי אומות עולם.25
 |
בן עמי חבר למיליונר היהודי-אמריקאי פיליפ קלוצניק, שכיהן כנשיא ארגון בני ברית, ואלו הצליחו בעסקה סיבובית להבטיח מימון להקמת הנמל על ידי הבנק העולמי. בשנים הראשונות להקמת המדינה, ישראל הייתה זקוקה לאדמות חקלאיות, ולכן נשללה האפשרות להשתמש באדמות אלה לבניית העיר. כתוצאה מכך, הוחלט לנצל את שטחי החולות שלחוף הים התיכון, בסמוך לתחנת הכוח ולנמל העתידיים, ובהם להקים את העיר החדשה. ב-1 במאי 1956 נתן אשכול אישור לתוכנית הקמת העיר אשדוד. לקראת סוף אותה השנה הוקמה חברת אשדוד בע"מ – חברת בת של קבוצת בוני ערים בע"מ – על ידי בן עמי וקלוצניק. בתמורה למימון הנמל קיבלה חברת אשדוד הבטחה לשטח של כ-42 אלף דונם, כ-32 ק"מ בקו אווירי מתל אביב, והוטלה עליה האחריות לתכנון העיר ובנייתה.
העורק התחבורתי החוצה את אשדוד מצפון לדרום ומחבר אותה לשאר הארץ, היה אמור להיקרא על שמו של קלוצניק, אך הוא הצטנע וביקש שלא לעשות כן – וביקש שייקרא על שם ארגון הצדקה שעמד בראשו. על כן נקראו שדרות בני ברית.
26
 |
פארק בן-גוריון הוא פארק עירוני גדול באשדוד, הממוקם ברובע ב' הוותיק. נקרא על שם דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל הראשון וממייסדי מדינת ישראל. הפארק גובל ב־3 רובעי מגורים בעיר – ב' ממערב ומצפון, ג' ממזרח ו-ה' מדרום. הפארק מוכר גם בשם פארק המשטרה, על שם תחנת המשטרה העירונית ששכנה בעבר מדרומו.
הרעיון להקמת הפארק נולד עוד בשלביה המוקדמים של העיר, עם תכנון תוכנית המתאר. עובד בן עמי, כיו"ר מועצת המנהלים של קבוצת בוני ערים (לימים "חברת אשדוד"), התעקש שכבר במתאר העיר יוקדש מקום לפארק עירוני מרכזי כדוגמת סנטרל פארק בניו יורק.
27
 |
צבי צילקר היה פוליטיקאי ומהנדס, שכיהן בתפקיד ראש עיריית אשדוד במשך תקופת הזמן הארוכה ביותר – 33 שנים (7 קדנציות) לסירוגין, משנת 1969 עד 2008. הוא נולד בעיר גיסטרו שבמקלנבורג-שוורין, גרמניה, למשפחה דתית, ועלה עם משפחתו בשנת 1935 בהיותו בן שנה וחצי לבית שמש. צילקר, שלמד הנדסה אזרחית בטכניון, הפך למהנדס המועצה המקומית של בית שמש ב-1960, ושנתיים מאוחר יותר למהנדס מועצת אשדוד. צילקר היה פעיל בצעירותו באגודת הסטודנטים בטכניון, ובבית"ר, ובהמשך גם ב ובארגון רוטרי, ומזוהה עם "הליכוד" במשך רוב ימי חייו, ובסוף חייו הפוליטיים עם "קדימה".
בעקבות פעילותו הרבה למען פיתוח העיר, עמה הוא מזוהה, ב-2018 החליטה עיריית אשדוד להנציחו, ולקרוא על שמו את "קריית התרבות" עוד בחייו, זאת בהחלטה משותפת של גורמי הקואליציה והאופוזיציה במועצת העירייה.
צילקר היה נשוי לחנה לבית גוטנסקי, גם היא ממשפחה בית"רית, משנת 1955 ועד לכתו בנובמבר 2021. לצילקר 3 ילדים.