אימוץ בקרב הקהילה הגאה

אימוץ בקהילה הגאה הוא אימוץ ילדים בידי אנשים המשייכים את עצמם לקהילה הגאה (הומואים, לסביות, טרנסג'נדר או ביסקסואלים).

לאימוץ מסוג זה קיימות מספר אפשרויות:

1. אימוץ ילד ממסגרת חיצונית, למשל מבית יתומים
2. אימוץ ילדיו של אחד מבני הזוג על ידי בן הזוג השני
3. אימוץ ילד ממסגרת חיצונית בידי אדם המשייך את עצמו לקהילה הגאה, מחוץ למסגרת נישואין

אימוץ ילדים בידי זוגות, המשייכים את עצמם לקהילה הגאה אפשרי בצורה חוקית ב-27 מדינות בעולם. חמש מדינות נוספות מאפשרות אימוץ של ילד ביולוגי של בן זוג אחד בידי הזוג השני.

הורות בקרב קהילת הלהט"ב

ערך מורחב – הורות להט"בית

זוג אבות יחד עם בתם

מרבית המחקרים בנושא של הורות להט"בית מתמקדים בשתי סוגיות עיקריות: הסתגלות והתפתחות הילד למסגרת משפחתית המורכבת מזוג הורים חד-מיני, והמסוגלות ההורית של זוגות חד מיניים. ממחקרים שנערכו נמצא כי לא קיימים הבדלים מהותיים בזהות המגדרית, בתפקידים החברתיים או הנטייה המינית בין ילדים ממשפחות הטרוסקסואלים לילדים ממשפחות המשייכות את עצמן לקהילה הגאה. הדבר נובע מכך כי התנהגות וזהות מגדרית מושפעים מגורמים חברתיים, ביולוגיים ופסיכולוגיים, ולהורים ישנו תפקיד מזערי בעיצוב הזהות המגדרית, אם בכלל. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בהערכה עצמית, חרדתיות, דיכאון, בעיות התנהגותיות, תפקוד במצבים חברתיים (ספורט, חיים סוציאליים, בית ספר), היפראקטיביות, תפקודים קוגניטיביים, מנת משכל, יכולות מילוליות או קשיים רגשיים אחרים בין ילדים שגדלו אצל זוגות הטרוסקסואלים לבין ילדים שגדלו עם זוג המשייך את עצמו לקהילה הגאה.

מחקרים אחרים מצביעים על כך שלא נמצאו הבדלים בהתנהלות ובתפקוד משק הבית מצד המשפחות מקרב הקהילה הגאה לבין משפחות הטרוסקסואליות, או שילדהם גדלים בצורה שונה מאלה הגדלים במשפחות הטרו-נורמטיביות. מחקרים אחרים הצביעו על כך כי ילדים הגדלים אצל הורים המשייכים את עצמם לקהילה הגאה, גמישים יותר מבחינת תפקידים מגדריים, סובלניים ופתוחים יותר בקבלת השונה. במחקר שנערך בקרב מתבגרים בני 17 אשר גדלו במשפחות עם אמהות לסביות נמצא כי הם כשירים יותר מבחינה חברתית ופחות אגרסיביים מילדים בני גילם שגדלו במשפחות הטרונורמטיביות. כמו כן, בקרב ילדים שגדלו במשפחות עם שתי אמהות נמצאו פחות תופעות צריכת סמים ואלכוהול.

מספר מחקרים טוענים כי הזהות המינית של ההורים המאמצים\הביולוגיים פחות חשובה מאווירה רגועה ויציבה בבית, כמו גם במידת האהבה, התמיכה והקשב לצרכיהם מצד ההורים. המסוגלות והמוכנות של ההורים לתת לילדים את הכלים להתבגרות והתפתחות תקינה משמעותית אף היא. יתרה מזאת, מחקרים מראים כי זוגות חד-מיניים מוכנים יותר להורות ומקדישים זמן רב יותר לילדיהם. אחד ההסברים לכך היא הטענה כי בניגוד לזוגות הטרוסקסואלים, הם בחרו להיות הורים.

אף על פי שבמידה מסוימת קיימת סטיגמה מצד קבוצת השווים כלפי ילדים הגדלים אצל זוג בקרב הקהילה הגאה, נמצא כי המודעות לעניין מצד ההורים המאמצים ומצד בית הספר מסייעת בפיתוח מנגנוני פיצוי ותמיכה. מחקרים מצביעים על כך כי קיימת סטיגמה נרחבת יותר כלפי זוג גברים הומוסקסואלים המחליטים לאמץ ילד מאשר כלפי זוג לסביות, וכי ילדיהם יכולים להיחשף להפלייה ודיעה קדומה מצד החברה. מסיבה דומה, זוגות לסביות נוטות לאמץ בנות, מחשש שבן הגדל במשפחה עם שתי אמהות יכול להיחשף לסטיגמטיזציה מצד החברה .

הדיון סביב סוגיית האימוץ

המעמד החוקי של אימוץ בידי זוגות מהקהילה הגאה במדינות אירופה:

  החוק מכיר באימוץ משותף

  החוק מכיר באימוץ של אחד מבני הזוג של ילד של בן הזוג השני

  החוק לא מכיר באימוץ בידי זוגות מהקהילה הגאה

סביב סוגיה זו מתנהל דיון פעיל. במדינות רבות בעולם, לצד תמיכה נרחבת באימוץ בידי הקהילה הגאה, עדיין קיימת התנגדות וסטיגמטיזציה מצד גורמים ממשלתיים או דתיים. לדוגמה: הסנטור ריק סנטוריני מהמפלגה הרפובליקנית בארצות הברית אמר בשנת 2016 בפני קהל בניו המפשייר כי "עדיף שלילדים יהיה אבא בכלא, מאשר לגדול בבית עם זוג לסביות אך ללא אבא."

ארגונים מקצועיים ורפואיים רבים תומכים באימוץ בידי זוגות מהקהילה הגאה ומגנים על זכותם להיות הורים. לדוגמה: האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה תומכת באימוץ בידי זוגות מהקהילה הגאה וטוענת כי הדעה קדומה של החברה כלפי הזוגות החד-מיניים כי הם עלולים לפגוע בבריאות הנפשית של הילד אינה מוכחת בשום צורה. כמו כן, אין שום הוכחה כי הם יהיו הורים גרועים או פוגעים.

ישנן מספר טענות המחזקות את התמיכה באימוץ בידי זוגות מהקהילה הלהטב"ית:

• לכל ילד יש את הזכות להיות חלק מהמשפחה שתדאג לו ולצרכיו, ואין זה משנה מי יהיו ההוריו מבחינת זהות מגדרית או מהי נטייתם המינית.
• זכויות האדם - לכל פרט יש זכות להקים משפחה ולגדל ילדים.
• אין הבדלים מהותיים בין ילדים שגדלו עם הורים הטרוסקסואלים לבין ילדים שגדלו עם הורים המשייכים את עצמם לקהילה הגאה. מכאן יוצא, כי לנטייה מינית של ההורים אין השפעה על גידול וחינוך הילדים.
• בניגוד לדעה הרווחת כי זוגות מהקהילה הגאה אינם מסוגלים להיות הורים טובים, הפרקטיקה מוכיחה אחרת. יתרה מזאת, להורים המשייכים את עצמם לקהילה הגאה, יש יותר משאבים ותנאי מחיה טובים יותר, כדי לגדל ולחנך את הילד.
• אימוץ בידי זוגות המשייכים את עצמם לקהילה הגאה, מהווה אלטרנטיבה יותר טובה מבית יתומים עבור הילד.
• להקל את ההליך המשפטי עבור ההורה המאמץ בנוגע לקבלת אפוטרופסות על הילד המאומץ, אחרי פטירתו של ההורה הביולוגי.

בנוסף, נמצא כי זוגות בקרב הקהילה הגאה מוכנים לאמץ ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ילדים בגיל בוגר יותר (בניגוד להורים הטרוסקסואליים המעדיפים לאמץ תינוקות) או ילדים השייכים לבני מיעוטים אתניים. החוקרים מסבירים את התופעה בכך כי הם מעדיפים לאמץ ילדים אלה מלכתחילה או בשל הפלייה מצד סוכנויות אימוץ, אשר מנתבים אליהם ילדים פחות רצויים על ידי אחרים. הססטיסטיקה מראה כי מחצית הילדים שאומצו בידי זוגות מהקהילה הגאה הם ילדים בעלי צרכים מיוחדים

הכרה באימוץ בעולם

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נכון למאי 2021, אימוץ משותף של בני זוג חד מיניים מתאפשר ב-33 מדינות בהן:

אוקיאניה 2 מדינות: (2013) (אימוץ על ידי זוגות חד־מיניים חוקי באוסטרליה המערבית משנת 2002, בטריטוריית הבירה האוסטרלית משנת 2004, בניו סאות' ויילס משנת 2010, בטסמניה משנת 2013, בוויקטוריה וקווינסלנד משנת 2016 ובאוסטרליה הדרומית משנת 2017, חוקי בכל המדינה משנת 2018)

אירופה 20 מדינות: (2001) (2006) (2003) (2009) (2016) (2006) (2010) (2013) : (2005) (2005), , (2009), (2013) (2015) (2017) (2017) (2017) (2021) (2022) (2016) (קיימת הכרה באימוץ משותף של זוגות חד מיניים שנעשה מחוץ לשטחי המדינה מאז 2021) (2014) (2014) (חוקי בערים מסוימות משנת 2000 ובכלל המדינה מאז 2005) (זוגות חד מינים יכולים לאמץ, אך רק אחד ההורים מוכר בחוק)

צפון אמריקה 3 מדינות: (חוקי בפרובינציות וטריטוריות מסוימות משנת 1996, ובכל המדינה החל משנת 2010) (חוקי במדינות מסוימות משנת 1993, ובכל המדינות החל משנת 2015) (אימוץ משותף חוקי בבירה מקסיקו סיטי וב-16 מדינות מתוכה. בשאר המדינות, זוגות חד־מיניים נשואים יכולים לאמץ.)

דרום אמריקה 6 מדינות: (ממתין לאישור, זוגות חד־מיניים יכולים לאמץ, אך רק אחד ההורים מוכר בחוק) (2010) (2009) (2010) (2015) (2020)

אפריקה מדינה אחת: (2006)

אסיה מדינה אחת: (2008)

אימוץ משותף בידי הזוגות מהקהילה הגאה מוכר גם בשטחי חסות של הכתר הבריטי וכן בטריטוריות שמעבר לים:

• איי פוקלנד (2017)
• האי מאן (2011)
• איי קיימן (2019)
• ברמודה (2015)
• גרנזי (2017)
• ג'רזי (2012)
• גיברלטר (2014)
• טריסטן דה קונה (2017)
• סנט הלנה (2017)
• פיטקרן (2015)
• הולנד הקריבית (2012)

מקסיקו:

• באחה קליפורניה (2017)
• קמפצ'ה (2016)
• צ'יאפס (2017)
• צ'יוואווה (2017)
• קואווילה (2014)
• קולימה (2016)
• אידלגו (2019)
• מקסיקו סיטי (2010)
• מיצ'ואקאן (2016)
• מורלוס (2016)
• נאיאריט (2019)
• סן לואיס פוטוסי (2019)
• פואבלה (2017)
• וראקרוס (2016)
• קרטרו (2017)

המדינות הבאות מאפשרות אינן מאפשרות אימוץ משותף אך מאפשרות אימוץ ילד חורג בו בן הזוג במערכת יחסים יכול לאמץ את הילד הטבעי והמאומץ של בן זוגו:

• אסטוניה (2016)
• שווייץ (2018, אימו משותף עבר בפרלמנט, ממתין למשאל עם בספטמבר 2021)
• איטליה (החל משנת 2016, כל מקרה של אימוץ בקרב הקהילה הגאה נבחן לגופו)
• טאיוואן (2019)
• סן-מרינו (2018)

מצב האימוץ במדינות העולם

המעמד החוקי לאימוץ בידי זוגות מהקהילה הגאה באמריקה הצפונית:

  החוק מכיר באימוץ משותף

  החוק לא מכיר באימוץ בידי זוגות חד מיניים

המעמד החוקי באימוץ בידי זוגות מהקהילה הגאה באמריקה הדרומית

  החוק מכיר באימוץ משותף

  החוק מכיר באימוץ על ידי אחד מבני הזוג

  אימוץ בידי זוגות מהקהילה הגאה לא חוקי

  אין הכרה בזכויות להט"ב

  לא ידוע/שנוי במחלוקת

קנדה

בקנדה אין חוק מדיני מגובש, המתייחס לאימוץ בידי זוגות חד-מיניים. אבל החוקים המקומיים מכסים את המדינה בסוגיית האימוץ. לגליזצית האימוץ בידי הזוגות בקרב הקהילה הלהט"בית התחילה בשנת 1996 בקולומביה הבריטית והסתיים בנוּנַאווּט בשנת 2011. לפי הסקר שנערך בשנת 2013, 70% מהקנדים היו בעד מתן זכות האימוץ בקהילה הלהטב"ית באופן מסוים, בזמן ש45% תמכו בצורה חד משמעית בסוגיה.

צ'ילה

בצ'ילה יש אפשרות לזוגות חד-מיניים להגיש בקשה לאימוץ. אם נמצא כי הזוג כשיר לגדל את הילד, רק אחד מבני הזוג יכול לאמץ אותו בצורה חוקית. בסקר שנערך בשנת 2017, 45% מכלל האוכלוסייה תמכה במתן זכות אימוץ לזוגות חד-מיניים, בזמן ש50% התנגדו לכך.

קולומביה

בנובמבר 2015, בית המשפט העליון בקולומביה אישר לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים. ההחלטה הגיעה לפני מתן אישור לנישואים חד-מיניים במדינה באפריל 2016.

מקסיקו

בדצמבר 2009, הקונגרס במקסיקו סיטי חוקק חוק המאפשר לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים..החוק הועבר רשמית במאי 2010 .

בנובמבר 2011, בית המשפט העליון במדינת קואווילה החליט לאפשר לזוגות החד-מיניים לאמץ ילדים, בניגוד לחוק של המדינה. בפברואר 2014, אושר החוק בידי המדינה, שנתיים אחרי החלטת בית המשפט.

בפברואר 2017, בית המשפט העליון של מקסיקו יצא בהצהרה כי יש לזוגות המשייכים את עצמם לקהילה הגאה את הזכות להקים משפחה ולגדל ילדים. לפיכך, יש להגן על הזכות של זוגות השייכים לקהילה הלהטב"ית לאמץ ילדים ללא הגבלה מצד החוקים של המדינה.

איטליה

ביוני 2016, בית המשפט העליון באיטליה אישר את בקשת האימוץ אשר הוגש בידי אישה לסבית. חברי המושבעים ניסו לערער על החלטה זו בבית המשפט ברומא.

בריטניה

בשנת 2005, אושרו נישואים חד-מיניים בבריטניה וניתנה להם אפשרות לאמץ ילדים. בסקוטלנד אושר האימוץ בידי זוגות חד מיניים בשנת 2009, בצפון אירלנד-בשנת 2013. מחקרים מצביעים כי הלגליזציה של נישואים חד-מיניים שאיפשרה אימוץ ילדים, זוגות המשייכים עצמם לקהילה הגאה מאמצים יותר ילדים מאשר זוגות הטרוסקסואלים. במחקר שנערך בחברה משפטית Wilsons, נמצא כי כל אחד מתוך שבעה זוגות אשר אושר להם לאמץ ילד בידי שירותי הרווחה, משייכים את עצמם לקהילה הגאה.

צרפת

בשנת 2006 בית המשפט העליון בצרפת החליט כי שני בני הזוג אשר משייכים את עצמם לקהילה הגאה יש זכות הורות על הילד הביולוגי אותו אימץ אחד מבני הזוג. החלטה זו התקבלה כאשר נתנו זכות אפוטרופסות לאישה לסבית על שתי הבנות של בת זוגה. הזכות לאימוץ ילדים בידי זוגות מהקהילה הגאה התאפשרה במאי 2013.

מעמד האימוץ בישראל

ערך מורחב – פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה

ערך מורחב – זכויות להט"ב בישראל

הרקע החוקי במדינת ישראל

חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, אינו מכיר מפורשות באפשרות שבן זוג למערכת יחסים חד-מינית יאמץ את ילדיו הביולוגיים של בן זוגו. סעיף 3 לחוק קובע:

אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד –
(1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;
(2) אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי.

סעיף 25 לחוק קובע:

25. נוכח בית המשפט שהדבר יהיה לטובת המאומץ, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות, ומטעמים שיציין בהחלטתו, לסטות מסייגים אלה:
...
(2) פטירת הורי המאומץ וקרבת המאמץ לפי סעיף 3(2);...

מקרים משפטיים בישראל

בשנת 2000 קיבל בית המשפט הגבוה לצדק את עתירתן של בנות הזוג רותי וניקול ברנר-קדיש (שהוגדרו בפסק הדין כ"שותפות לחיים מזה שבע שנים"), הורה למדינה לרשום כחוקי את צו האימוץ שהוציא בית משפט בקליפורניה ואישר את ניקול ברנר-קדיש כהורה מאמץ לילדה של רותי ברנר-קדיש שנולד מתרומת זרע.

ב-12 בפברואר 2006 אימצו באופן חוקי טל ואביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו, ובכך הפכו לזוג החד-מיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת. ב-17 באוקטובר באותה שנה אישר בית המשפט אימוץ נוסף בנסיבות דומות, ועד תחילת 2008 ניתנו כ-25 צווי אימוץ בנסיבות דומות.

ב-10 בפברואר 2008 הודיע היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בעקבות דיון בהשתתפות אנשי מקצוע מתחום הרווחה והמשפטים, כי

ניתן לאפשר לבן זוג בן אותו המין לאמץ את ילדו, הביולוגי או המאומץ, של בן זוגו. כן נקבע, כי אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג מאותו המין, או למי מהם, לאמץ ילד זר, שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות בהן נשקלת בקשה לאימוץ על ידי אדם יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת המאומץ כמקובל.

— הודעה לעיתונות מס' 7751, משרד המשפטים, 10 בפברואר 2008

בעקבות מאבקן של ד"ר טל וד"ר אביטל ירוס-חקק להכרה בהורותן המשותפת על ילדיהן, קבע בית המשפט העליון כי חוק האימוץ הישראלי מאפשר אימוץ בתוך המשפחה החד-מינית. במהלך הדיונים המשפטיים אשר ארכו כשמונה שנים, קבע בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בשנת 1999 כי ניתן להעניק צו אפוטרופסות לאם הלא-ביולוגית במשפחה לסבית. החוק מעניק הכרה חלקית לקשר שבין האם הלא-ביולוגית לילדים שילדה זוגתה. מאז פסק דין ירוס-חקק התקבלו במשרד הרווחה כ-80 פניות דומות ל"אימוץ הדדי" בתוך המשפחה, וב-25 מההליכים שהסתיימו אכן ניתן צו אימוץ.

בשנת 2008 הורחב תקדים האימוץ, כאשר היועץ המשפטי לממשלה הכריז כי יש לאפשר גם אימוצים שבהם זוג גברים או זוג נשים מבקשים לאמץ ילד שאיננו ביולוגי של אף אחד מהם. במאי 2009 הוגשה לכנסת הצעת תיקון לחוק אימוץ ילדים מאת חבר הכנסת נסים זאב מש"ס, שמטרתה למנוע אפשרות של אימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים.

בדצמבר 2010 פסק באופן תקדימי בית משפט לענייני משפחה בירושלים כי גבר יוכל לאמץ את בנו הביולוגי של בן זוגו. הילד בן השנתיים נולד מתרומת ביצית ועל ידי אם פונדקאית בהודו, ובני הזוג חיו ביחד שמונה שנים. בית המשפט אישר את הבקשה לאחר שקיבל את מסקנת עובדי משרד הרווחה כי אישור בקשת האימוץ הוא לטובת הילד.

במהלך שנת 2017 הגישו עמותת 'אבות גאים' והמרכז הרפורמי לדת ומדינה בג"ץ ובו דרשו לשנות את נוסח החוק כך שיאפשר אימוץ על ידי זוגות גאים, ולא רק על ידי 'איש ואישה' כנוסח החוק עד אז. בתגובת המדינה הראשונה הבהירה שלא תאפשר אימוץ על ידי זוגות הומוסקסואלים, אולם לאחר מכן חזרה בה המדינה מעמדתה זו תוך אימוץ העמדה הסוברת שיש לבטל את תנאי הסף הדורש זוגיות של 'איש ואשתו' דווקא, תוך עמידה על כך שנדרש קשר זוגי יציב וממושך - וקבעה כי לשם כך נדרש שינוי חקיקה.

במרץ 2022 הודיעה המדינה לבית המשפט הגבוה לצדק כי היא תומכת באימוץ שוויוני כלפי להט"בים.

ראו גם

• זכויות להט"ב
• זכויות להט"ב בישראל
• הורות הומו-לסבית
• פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה
• אימוץ ילד על ידי הורה שני

לקריאה נוספת

• Brodzinsky, David M.; Pertman, Adam (2012). Adoption by Lesbians and Gay Man:A New Dimension in Family Diversion. Oxford University Press.

• Hicks, Stephen; McDermott, Janet (2018). Lesbian and Gay Foster Care and Adoption (2 ed.). Jessica Kingsler Publisher.

קישורים חיצוניים

• אימוץ בידי הורה שני מאותו המין, ביטאון איגוד רופאי הילדים האמריקאי (באנגלית)
• יש לי שני אבות - והם אימצו אותי,אתר של אוניברסיטת קיימברידג' (אנגלית)
• ד"ר אילן אבירם, הורות אחרת? על הדומה והשונה בהורות חד מינית, אתר פסיכולוגיה עברית, 7 בינואר 2011
• הורות הומו-לסבית פרסום בנושא בהוצאת האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, 2005
• דו"ח שפורסם לגבי משפחות חד-הוריות (אנגלית) בידי בית הספר למשפטים במכללת ויליאמס, יולי 2014
• למה הורים מהקהילה הגאה הינם הורים יותר טובים? (אנגלית), אתר LiveScience
• חנן גולדשמיט (2001)אימוץ, ידועים בציבור והומוסקסואליות - השלכות משפטיות של הפסיקה בנוגע לאימוץ על ידי זוג חד מיני המשפט,12, 95-93 ,43-34.
• טובת הילד: סערת האימוץ: המדינה חזרה בה מאפליית זוגות חד מיניים - ההכרעה תעבור לכנסת אתר דבר, 2017.
• צח יוקד, זוג גייז אימץ תינוק שננטש ברכבת התחתית. עכשיו יוצא ספר הילדים, באתר הארץ, 2 בינואר 2022