סויוז 18

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סויוז 18
כן שיגור קוסמודרום בייקונור
שיגור 24 במאי 1975 14:58:10 UTC
נחיתה 26 ביולי 1975 14:18:18 UTC
משך המשימה 62 ימים, 23 שעות, 20 דקות 08 שניות
מספר קטלוג לוויינים 07818
מאגר המידע הלאומי 1975-044A
נתוני חללית
מסת החללית 6,825 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר סויוז (משגר) עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 479 הקפות
אפהליון 230 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 186 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 88.6 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
צוות
אנשי צוות פיוטר קלימוק, ויטאלי סבסטיאנוב, Yuriy Ponomaryow עריכת הנתון בוויקינתונים
1975 CPA 4504.jpg
צוות החללית
משימות קשורות
משימה קודמת
סויוז 17
משימה הבאה
סויוז 19
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סויוז 18רוסית: Союз-18) היא חללית סויוז שהמריאה ב-24 במאי 1975 מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן כשעל סיפונה זוג קוסמונאוטים: פיוטר קלימוק, ויטאלי סבסטיאנוב.

זו הייתה המשלחת השנייה שהגיעה לתחנת החלל סאליוט 4. ב-26 במאי, לאחר ביצוע תמרון ובאמצעות מערכת ידנית החללית התחברה לתחנת החלל. המטרה העיקרית של הטיסה הייתה לימוד השלכות משימה ארוכה על בריאות הקוסמונאוטים.

בימים הראשונים של נוכחותם בתחנת החלל הם עסקו בתיקון המכשירים המקולקלים. ב-29-30 במאי נערכו מחקרים בתחום הביולוגי והרפואי והופעלה מערכת גן מלאכותי. במהלך 2-3 ביוני בוצעו כ-2,000 צילומי כדור הארץ וכ-600 צילומי שמש. בהמשך בוצעו ניסויים חדשים כולל ניסיון לגדל בצל. החל מ-23 ביוני, כאשר הקוסמונאוטים עברו את השיא הסובייטי לשהות בחלל הועמקו ניסויים בתחום הרפואי. ב-3 ביולי הוכרז שמשך הפעילות יורחב ויהיה צורך לעבור למרכז בקרה משני. זאת בעקבות התוכנית לשיגור טיסה סובייטית-אמריקאית משותפת. לאחר שיגור החללית סויוז 19 הקוסמונאוטים ביצעו בדיקות קשר. בסך הכול באותה תקופה היו בחלל 7 בני אדם (4 קוסמונאוטים סובייטים ו-3 אסטרונאוטים אמריקאים) ב-3 חלליות.

לקראת סוף יולי תנאי המחיה בתחנת החלל החלו להדרדר. סוכם על תחילת הכנות לעזיבת התחנה ותוך יומיים הם נחתו. בפעם הראשונה טלוויזיה סובייטית שידרה את מהלך הנחיתה בשידור חי.

הקוסמונאטים הצליחו לעזוב את תא הנחיתה בכוחות עצמם, אך רק כעבור יומיים הם יכלו ללכת במשך 10 דקות ורק כעבור שבוע השתקמו לחלוטין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]