סויוז TMA-12
 | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| כן שיגור | כן שיגור מס' 1, קוסמודרום בייקונור | ||
| שיגור | 10 באפריל 2008 11:16:39 UTC | ||
| נחיתה |
24 באוקטובר 2008 03:37 UTC 51°0′N 67°17′E / 51.000°N 67.283°E | ||
| משך המשימה | 198 ימים, 16 שעות, 20 דקות | ||
| נתוני חללית | |||
| משגר |
סויוז-FG  | ||
| נתוני מסלול | |||
| זמן הקפה |
88.5 דק' | ||
| גובה מסלול | 350 ק"מ | ||
| נטיית מסלול | 51.6° | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות |
סרגיי וולקוב, אי סו-יון, אולג קונוננקו, ריצ'רד גריוט | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
| מזהים | |||
| מספר קטלוג לוויינים |
32756 | ||
| מאגר המידע הלאומי |
2008-015A | ||
  | |||
סויוז TMA-12 (ברוסית: Союз ТМА-12) היא חללית סויוז ששוגרה ב-10 באוקטובר 2007 בשעה 14:16 שעון ישראל מקוסמודרום בייקונור. החללית שוגרה למפגש עם תחנת החלל הבינלאומית כשעל סיפונה 3 אנשי צוות - הקוסמונאוטים אולג קונוננקו וסרגיי וולקוב וכן האישה הקוריאנית הראשונה בחלל והאישה האסייתית השנייה בחלל - אי סו-יון. שני אסטרונאוטים נותרו בתחנת החלל והצטרפו לצוות ה-17 שלה, והאסטרונאוטית הדרום-קוריאנית חזרה עם הצוות ה-16 של תחנת החלל על גבי החללית סויוז TMA-11 שהייתה מחוברת לתחנה מהמשימה הקודמת. סויוז TMA-12 נשארה מחוברת לתחנת החלל עד ה-25 באוקטובר 2008.
הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוות המראה:
סרגיי וולקוב - מפקד- אולג קונוננקו - מהנדס טיסה
אי סו-יון - משתתפת בטיסה (שוגרה בסויוז TMA-12 וחזרה בסויוז TMA-11)
צוות נחיתה:
- סרגיי וולקוב - מפקד
- אולג קונוננקו - מהנדס טיסה
ריצ'רד גריוט - משתתף בטיסה (שוגר בסויוז TMA-13 וחזר בסויוז TMA-12)
צוות גיבוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקסים סורייב - מפקד
- אולג סקריפוקה - מהנדס טיסה
- קו סאן - משתתף בטיסה
תיאור המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חללית "סויוז TMA-12" שוגרה ב-8 באפריל 2008 מקוסמודרום בייקונור הנמצא בשטח קזחסטן ומנוהל על ידי רוסיה. ב-10 באפריל בוצע עגינה בתחנת החלל. באותה עת בתחנה שהה צוות משלחת מס' 16 לתחנת החלל הבין-לאומית בפיקוד פגי ויטסון (בנוסף לה באותה עת צוות כלל גם יורי מלנצ'נקו ו-גארט רייזמן. החללית הביאה איתה ציוד ומצרכים. אנשי משלחת מס' 17 לתחנת החלל הבין-לאומית ביחד עם צוות החללית החלו בהעברת הציוד לתחנת החלל. במקביל החל תהליך העברת שליטה על תחנת החלל לצוות קבוע מס' 17. על הטיסה הייתה אי סו-יון, אזרחית קוריאה הדרומית. ממשלת קוריה הדרומית שילמה עבור הטיסה שלה 25 מיליון $. היא התחילה לבצע סדרת ניסויים בהתאם לתוכנית שנקבעה[1]. ב-11 באפריל צוות משלחת מס' 16 ואי סו-יון עזבו את תחנת החלל בחללית "סויוז TMA-11" ונחתו בכדור הארץ לאחר כ-6 חודשי עבודה בתחנת החלל. גארט רייזמן מארצות הברית שהיה חברה משלחת מס' 16 נותר בתחנת החלל והצטרף לצוות מס' 17.
חללית "סויוז TMA-12" נותרה מחוברת לתחנת החלל הבין-לאומית כ"חללית חילוץ" במצב חירום.
צוות משלחת מס' 17 בפיקוד סרגיי ולקוב החל בביצוע תוכנית שכללה מספר ניסויים ותחזוקת תחנת החלל. הם ערכו מספר ניסויים מדעיים וביצעו פעילות חוץ רכבית.
ב-10 ביולי וולקוב וקונוננקו בצעו פעילות חוץ רכבית לבדיקת חלקים חיצוניים של חללית "סויוז TMA-12". במהלך הפעילות פורק חלק פגום שאמור להכנס לפעולה בזמן הנחיתה. השערה היא שנחיתות בעייתיות של סויוז TMA-11 ו-סויוז TMA-10 קשורות לתפקוד לא תקין של חלק זה[2].
ב-14 באוקטובר 2008 לתחנת החלל הגיע חללית סויוז TMA-13 עם צוות קבוע מס' 18 בפיקוד מייקל פינק. לאחר העברת שליטה על תחנת החלל לצוות החדש, צוות קבוע מס' 17 המקורי וריצ'רד גריאוט מארצות הברית שהגיע עם "סויוז TMA-13" נכנסו לחללית "סויוז TMA-12" ונחתו בכדור הארץ אחרי כ-6 חודשי עבודה. הנחיתה עברה ללא בעיות באזור המתוכנן בשטח קזחסטן.
בתחנת החלל הבין לאומית נותר צוות משלחת קבועה מס' 18 שהגיע מספר ימים לפני זה בחללית סויוז TMA-13.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
