סויוז TM-22

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סויוז TM-22
טלאי משימה
נתוני משימה
חללית סויוז-TM
כן שיגור קוסמודרום בייקונור, כן שיגור 1
שיגור 3 בספטמבר 1995, 09:00:23 UTC
נחיתה 29 בפברואר 1996, 10:42:08 UTC
51°09′N 67°15′E / 51.15°N 67.25°E / 51.15; 67.25
משך המשימה 179 יום, שעה, 41 דקות ו-46 שניות
אות קריאה Урага́н - הוריקן
מספר קטלוג לוויינים 23665
מאגר המידע הלאומי 1995-047A
נתוני חללית
מסת החללית 7,150 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר סויוז U2
נתוני מסלול
מספר הקפות 2,792
אפוגיאה 236 ק"מ
פריגיאה 199 ק"מ
אפהליון 340 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 339 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 88.6 דקות
נטיית מסלול 51.64 מעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחנת עגינה תחנת החלל מיר
תאריך עגינה 5 בספטמבר 1995
תאריך עזיבה 29 בפברואר 1996
צוות
אנשי צוות יורי גידזנקו, סרגיי אבדייב, תומאס רייטר עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
סויוז TM-21
משימה הבאה
סויוז TM-23
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סויוז TM-22רוסית: Союз TM-22) הייתה משימה מאוישת להחלפת הצוות בתחנת החלל מיר. כחלק משיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית הצוות כלל אסטרונאוט מגרמניה - תומאס רייטר. המשימה שוגרה ב-3 בספטמבר 1995 מכן שיגור מס' 1 בקוסמודרום בייקונור, קזחסטן, על גבי משגר סויוז U2.

5-11 בספטמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור תחנת החלל עם חלליות מחוברות.

הצוות כלל יורי גידזנקו (מפקד הצוות) וסרגיי אבדייב מרוסיה ותומאס רייטר מגרמניה. בזמן עגינה בתחנת החלל מיר היה צוות שכלל אנטולי סולוביוב וניקולאי בודארין. הצוות שגדל ל-5 אנשים התחיל בהכנות לעזיבת הצוות הוותיק והתארגנות לביצוע משימות עתידיות.

11 בספטמבר - 15 בנובמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בספטמבר סולוביוב ובודארין נכנסו לחללית סויוז TM-21 ועזבו את המתחם. הצוות שנותר החל בהנכות לביצוע תוכנית Euromir 95. תוכנית זו כללה 41 ניסויים במדעי החיים, אסטרופיזיקה, תורת החומרים וטכנולוגיה. ב-6 באוקטובר הוחלט להאריך את המשימה ב-44 ימים נוספים במטרה לסיים בניית והכנות לטיסה של חללית "סויוז" חדשה. ב-10 באוקטובר לתחנת החלל התבחרה חללית מסע פרוגרס M29. החללית הביאה 2.5 טון אספקה וציוד נוסף להשלמת המחקרים. ב-20 באוקטובר בוצע פעילות חוץ רכבית שנמשכה 5 שעות. בפעילות זו השתתפו תומאס רייטר וסרגיי אבדייב. במהלך הפעילות הותקן ציוד צילום מחוץ לתחנת החלל. ב-1 בנובמבר הייתה נזילה בחומר קירור. נזילה תוקנה תוך מספר ימים.

15-18 בנובמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור תחנת החלל עם חלליות מחוברות.

ב-15 בנובמבר לתחנת החלל התחברה מעבורת החלל אטלנטיס במסגרת משימה STS-74. על סיפון המעברות היו קנת קמרון (מפקד צוות, ארצות הבריתארצות הברית), ג'יימס האלסל (ארצות הבריתארצות הברית), כריס הדפילד ((קנדהקנדה), ג'רי רוד (ארצות הבריתארצות הברית) וויליאם מקארת'ור (ארצות הבריתארצות הברית). מעבורת הביאה לתחנת החלל אספקה וציוד. צוות בין-לאומי של 7 אנשים מ-3 מדינות החל בתוכנית ניסויים. ב-18 בנובמבר מעבורת החלל התנתקה מתחנת החלל עם הצוות וממצאי הניסויים וחזרה לכדור הארץ.

18 בנובמבר 1995 - 23 בפברואר 1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות תחנת החלל המשיך בביצוע תוכנית Euromir 95. ב-8 בדצמבר בוצע פעילות חוץ רכבית שבמהלכה בוצעו עבודות תחזוקה. ב-19 בדצמבר חללית פרוגרס M29 נותקה מתחנת החלל וחזרה לכדור הארץ. ב-20 בדצמבר לתחנת החלל חוברה חללית פרוגרס M30 עם אספקה חדשה. ב-8 בפברואר בוצעו פעולות תחזוקה נוספות במסגרת פעילות חוץ רכבית. ב-22 בפברואר 1996 חללית פרוגרס M30 התנתקה מתחנת החלל.

23-29 בפברואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור תחנת החלל עם חלליות מחוברות

ב-23 בפברואר לתחנת החלל התחברה חללית סויוז TM-23. על סיפון החללית היו יורי אונופריינקו ויורי אוסצ'וב מרוסיה. ביחד עם צוות תחנת החלל הם החלו בהכנות להחלפת צוות. ב-29 בפברואר 1996 גידזנקו, אבדייב ורייטר חזרו לכדור הארץ בחללית סויוז TM-22 אחרי שהות של 179 ימים בחלל. החללית נחתה בשטח קזחסטן כמתוכנן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סויוז TM-22 בוויקישיתוף