סויוז 17

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סויוז 17
נתוני משימה
כן שיגור קוסמודרום בייקונור עריכת הנתון בוויקינתונים
שיגור 10 בינואר 1975 21:43:37 UTC[1]
נחיתה 9 בפברואר 1975 11:03:22 UTC
משך המשימה 29 ימים, 13 שעות, 19 דקות 45 שניות
נתוני חללית
מסת החללית 6,800 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר סויוז (משגר) עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 479 הקפות
אפהליון 249 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 185 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 88.8 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
נטיית מסלול 51.63 מעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
צוות
אנשי צוות אלכסיי גוברב, גאורגי גרצ'קו עריכת הנתון בוויקינתונים
צוות החללית
משימות קשורות
משימה קודמת
סויוז 16
משימה הבאה
סויוז 18
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 07604
מאגר המידע הלאומי 1975-001A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סויוז 17רוסית: Союз 17, "ברית 17") היא חללית סויוז שהמריאה ב-10 בינואר 1975[1] מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן כשעל סיפונה זוג קוסמונאוטים: אלכסיי גוברב, גאורגי גרצ'קו.

זו הייתה המשלחת הראשונה שהגיעה לתחנת החלל סאליוט 4. ב-12 בינואר, לאחר ביצוע תמרון ובאמצעות מערכת ידנית התחברה החללית לתחנת החלל. בהגעה לתחנה, מצאו הקוסמונאוטים שלט שהושאר על ידי בוני התחנה "נא לנקות את הנעלים לפני הכניסה". הם עבדו עד 20 שעות ביום, כולל שעתיים וחצי לתרגילי כושר.

המרכיב העיקרי של הפעילות המדעית היה שימוש בטלסקופ לחקר השמש. המכשיר הופעל לראשונה ב-16 בינואר. עד ל-3 בפברואר נערכו תיקונים במראה הראשית שנפגעה. בנוסף בוצעו מחקרים שונים בתחום התקשורת. ב-7 בפברואר החלו הכנות תחנת החלל לעזיבת הצוות וסגירת מערכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 11 בינואר זמן מוסקבה